גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם תינוק אחד יצליח להציל את תעשיית העריכה הגנטית שאכזבה?

הסיפור על התינוק האמריקאי, שבוצעה בו לראשונה עריכה גנטית מותאמת אישית וחייו ניצלו, הביא איתו משב של אופטימיות לתעשייה שעוד לא הצליחה לממש את ההבטחה הגדולה שלה ● פריצות הדרך המרהיבות שלא נמצא להן מודל עסקי, השאלות המדעיות שמחכות לפתרון והמומחים שמשוכנעים: המהפכה כבר כאן ואין דרך חזרה

התינוק KJ שעבר טיפול בעריכה גנטית, עם החוקרים / צילום: Children's hospital of Philadelphia / News Release
התינוק KJ שעבר טיפול בעריכה גנטית, עם החוקרים / צילום: Children's hospital of Philadelphia / News Release

קצת כמו באירוע משפחתי ישראלי בשנים האחרונות, המשתתפים בקונגרס העולמי לטיפול תאי וגנטי, שהתקיים לאחרונה, הסתובבו בין האולמות במצב רוח מתוח, מנסים להתרכז במתרחש בפנים ולהתעלם מתנאי השוק שבחוץ. הדבר היחיד שהעלה לרגע חיוך אמיתי על פניהם היה תינוק.

ההבטחה של אסותא בדרום לקיצור תורים והשאלה הגדולה: מאיפה יגיעו הרופאים?
ילידי 1974-1985? זו השיחה שאתם צריכים לנהל עם ההורים שלכם

KJ Muldoon היה אז בן עשרה חודשים, והעובדה שהגיע לגיל הזה לא מובנת מאליה. כשהיה בן יומיים, רופאיו שמו לב שהוא נעשה אפתי, הפסיק לאכול והתקשה לווסת טמפרטורה. בבית החולים לילדים של פילדלפיה הוא אובחן כלוקה במחלה גנטית נדירה המובילה להצטברות אמוניה בגופו. לכאורה, הפתרון היחיד עבורו היה השתלת כבד - ניתוח קשה מאוד לתינוק, ובמיוחד לתינוק במצבו, אלא שבאותו בית חולים חוקרים בשנים האחרונות בדיוק את המחלות האלה, ולרופאים היה רעיון - טיפול בעריכה גנטית.

נדרש כפר שלם לטיפול אחד

KJ חובר לדיאליזה שהחזיקה אותו בחיים באופן זמני, והרופאים והמשפחה יצאו למרוץ: בתוך יום בוצעה לו סקירה גנטית מלאה, יומיים אחר כך זוהתה המוטציה שהוא סובל ממנה. בית החולים גייס את קבוצת Danaher (דנהר), וזו החלה לייצר באמצעות טכנולוגיית העריכה הגנטית CRISPR תרופה המיועדת בדיוק למוטציה הזאת. גם ה־FDA, המפקח על טיפולים כאלה, נרתם ואישר את ההתערבות החריגה במהירות שיא.

זה אולי נשמע פשוט: אם אנחנו יודעים מה לא בסדר בגנום של התינוק, ויש לנו טכנולוגיה מוכחת המאפשרת כתיבה מחדש של DNA, הגיוני שנוכל לבצע עריכה גנטית מותאמת אישית. במציאות, מדובר באירוע מורכב ואף מסוכן. בהמשך נסביר מדוע, אבל בינתיים נאמר שהמאמץ דרש שיתוף פעולה בין רופאיו של KJ, מדעני עריכה גנטית וכמה חברות מקבוצת דנהר, שכל אחת מהן מייצרת רכיב אחר של הטכנולוגיה הדרושה לביצוע עריכה כזאת.

שיתוף הפעולה תקתק באופן מרשים. פיתוח כלי העריכה המותאם אישית ל־KJ דרש עבודה בהולה של כל הגורמים הללו במשך חודשים, והשקעה המוערכת בכמה מיליוני דולרים. הבהילות נבעה מכך שמצבו של KJ המשיך להידרדר. אם לא היה מטופל בתוך כמה חודשים, היה נגרם לו נזק בלתי הפיך.

ימים ספורים לאחר הטיפול, מצבו של KJ החל להשתפר. בהדרגה, הוא יכול היה לעכל יותר חלבון בלי שיצטברו בגופו רמות מסוכנות של אמוניה, וכתוצאה מכך הוא הצליח להעלות משקל ולגבוה. לא ניכרו תופעות לוואי של הטיפול הגנטי. היום הוא תינוק חייכן לפי הדיווחים, וגם אם הוא עדיין בטיפול רפואי ובוודאי במעקב, החיים של המשפחה חזרו להיות קרובים לנורמליים.

"הפרזנטציה של קבוצת הרופאים שניצחה על הטיפול הייתה גולת הכותרת של הכנס", אומר פרופ' איל הנדל, ראש המעבדה לעריכה גנטית ותרפיה גנטית בבר אילן. "מדהים לראות שבתוך 7־8 חודשים הגיעה הקבוצה הזאת מאבחון לטיפול בתינוק, ונראה שאכן הצליחו לשפר את מצבו. נדרש כפר שלם כדי ליצור את הטיפול הזה".

ההשקעות ירדו, פייזר נטשה

הסיפור האופטימי של KJ הגיע בעיצומה של תקופה קשה לתעשיית העריכה הגנטית. ב־2021 היה התחום הזה הכי חם בסקטור הביוטק, שהיה כולו לוהט. תרופת ה־CRISPR הראשונה אושרה ב־2023, במהלך מדהים במהירותו - 11 שנים בלבד מאז הפעם הראשונה שבה הודגמה עריכה גנטית באמצעות קריספר על ידי פרופ' ג'ניפר דודנא ופרופ' ענמואל שרפנטייה. השתיים קיבלו פרס נובל עבור הטכנולוגיה שפיתחו ב־2020.

האפשרויות נראו נגישות ובלתי מוגבלות. אולם, אתגרים מדעיים ובעיקר כלכליים, הובילו להתעוררות מדכאת מהחלום.

לפי נתונים שפורסמו בחודש מרץ השנה בסוכנות הידיעות רויטרס, היקף השקעות ההון־סיכון בתרפיה גנטית בארה"ב ירד דרמטית מאז 2021. באותה שנה הושקעו 8.2 מיליארד דולר ב־122 עסקאות. ב־2023 הושקעו 3.5 מיליארד דולר ב־60 עסקאות, וב־2024, המספרים כבר ירדו ל־1.4 מיליארד דולר ב־39 עסקאות. אפשר רק לנחש שלא נראה שיפור ב־2025, בהתחשב במצב בשווקים ובחוסר הוודאות הרגולטורית.

המוצר Casgevy של וורטקס, לטיפול במחלות בטא תליסמיה ואנמיה חרמשית, היה חלוץ השוק. צפו לו הכנסות של 2 מיליארד דולר בשיא, אך מאז השקתו בשנה שעברה הוא הכניס עשרות מיליוני דולרים בלבד. ההכנסות הללו אמנם צומחות, אך אימוץ הטכנולוגיה אטי מהצפוי. האשם הוא בין היתר במחיר הגבוה שננקב לטכנולוגיה כדי להצדיק את עלות הפיתוח שלה ואת העובדה שמדובר בטיפול חד־פעמי שאמור להוביל לריפוי. האם 2.2 מיליון דולר שווים את החופש ממחלה גנטית? גם אם החולים יאמרו "כן", חברות הביטוח הן אלה שיצטרכו לאשר זאת.

בפברואר האחרון, חברת פייזר הפסיקה למכור את התרפיה הגנטית שלה להמופיליה, שתומחרה ב־3.5 מיליון דולר למטופל. המוצר כבר אושר על ידי ה־FDA, אך החברה טענה שהעניין במוצר מצד מטופלים ורופאים מוגבל. פייזר משווקת תרופות אחרות להמופיליה, ונראה שהמטופלים מסתדרים איתן ולא מוכנים לשלם הון ולהסתכן בטיפול שנשמע עתידני כדי להיפטר מהבעיה אחת ולתמיד. בכתבה שפורסמה ברויטרס, רופאים הצביעו על סיבה נוספת לחוסר ההתלהבות של המטופלים: מאחר שיש רק הזדמנות אחת לבצע עריכה גנטית, הם רצו לוודא שהם מהמהרים על הטיפול הנכון וקיוו שאולי יגיע טיפול עוד יותר מתקדם בעתיד. אבל אם פייזר נטשה את המגרש, איזה תמריץ יהיה לקידום הפיתוח של טיפולים כאלה?

חברת בלובירד ביו, גם היא בין חלוצות התרפיה הגנטית, מספקת דוגמה נוספת למשבר. בשיאה, היא נסחרה ב־10 מיליארד דולר. לפני כמה שבועות החברה הסכימה להימכר תמורת מקדמה של 45 מיליון דולר ואפשרות לתשלומים נוספים "במקרה הלא סביר שהכנסות החברה יגיעו ל־600 מיליון דולר בשנה עד סוף 2027", כפי שהגדיר זאת האתר Fierce Biotech.

כמו Casgevy, גם המוצרים של בלובירד מיועדים לטיפול בבטא תליסמיה ואנמיה חרמשית, ובמחלה גנטית נדירה נוספת שגורמת לניוון במערכת העצבים.

המכה האחרונה בתחום העריכה הגנטית ניחתה רק השבוע. ה־FDA עצר ניסוי של חברת Rocket Pharmaceuticals לאחר שאחד החולים מת.

מחפשים מודל שיכניס כסף

פרופ' איל הנדל אומר שישנם עדיין ניסויים רבים בתחום העריכה הגנטית שמתנהלים כיום, הודות לכספים הנאים שהושקעו בשנים היפות, והתעשייה מחכה לתוצאות של כמה מהם כדי להבין איך להמשיך הלאה. בינתיים, פוטרו בתעשייה אלפי אנשים העוסקים בגילוי ובפיתוח של מוצרים בשלבים מוקדמים.

פרופ' איל הנדל / צילום: תמונה פרטית

התנאים בשוק לא מעודדים: הריבית הגבוהה מובילה לירידה של השקעות בסיכון; קיצוצים ב־NIH, מכון הבריאות הלאומי בארה"ב, מפחיתים את תקציבי המחקר; קיצוצים ב־FDA עלולים לעכב את אישורי התרופות או לפגוע בבניית פרוטוקולים חדשים לאישורן. ד"ר פיטר מארקס, מי שעמד בראש החטיבה שעסקה בנושא הזה ושאף מאוד לקדם את התרפיות הגנטיות לכל מטופל, התפוטר מתפקידו בעקבות מחלוקת בנושא החיסונים, תחום אחר שהופקד עליו. הראש הנכנס, ד"ר וויניי פרסד, כבר הביע ביקורת על חלק מההקלות שמארקס נתן לחברות תרפיה גנטית.

"הסביבה בביומד מאוד מורכבת", אומר רום קשוק, שהקים לאחרונה עם הנדל חברה ששואפת לפתור חלק מהבעיות בתחום בעזרת שילוב של מודלי שפה גדולים (LLMs) עם מידע ביולוגי ניסויי המיוצר בחברה.

"התעשייה עובדת מול רוח נגדית מאוד חזקה בגלל סביבת המקרו. התעשייה גם לא בשלה, וחברות הפארמה הגדולות, גם הן אמרו בכנס לחברות הצעירות יותר - בואו תראו לנו איך אתם פותרים בעיות שאפשר לעשות מהן כסף, ואז נקנה אתכן. התרופות שהגיעו עד עכשיו לשוק מתומחרות יקר, ויש להן מעט לקוחות. התחום התחיל מטיפול במחלות של גן אחד, ובאמת קל יותר להוכיח בהן היתכנות, אבל תעשיית הפארמה מכירה שוק במחלות של חצי מיליון חולים. כמה מחלות של גן אחד הן כאלה?".

מכל הסיבות הללו, התעשייה תולה כל כך הרבה תקוות בסיפור של התינוק KJ. "כיום, כדי לבצע טיפול עריכה גנטית בחולים, יש לזהות מחלה שהיא נפוצה מספיק, והמוטציות של החולים דומות מספיק זו לזו, כדי שיהיה כדאי לצאת למסע של שנים ומיליארדי דולרים, לערוך את כל תהליך הפיתוח ואת הניסויים הקליניים המפרכים", מסביר הנדל. "אך מה אם היינו יכולים לקבל את אישור השיווק לא עבור כל תרופה בנפרד, אלא עבור ה'מתכון', עצם תהליך העריכה, כאשר לכל חולה עורכים את המוטציה האישית שלו ללא צורך לבצע בכל פעם ניסויים נוספים?". במקרה כזה, השוק לכל "תרופה" היה מתרחב ואפשר היה להגיע פוטנציאלית לכסף גדול, בלי להשקיע בכל מחלה בנפרד. אולי כך אפשר גם, עם הזמן, להוריד את המחיר עבור הטיפול בכל חולה ולבצע טיפולים ספציפיים יותר וטובים יותר.

על פניו, גישה כזו גם תאפשר להגיע במהירות הנדרשת לחולים שהכי זקוקים לטיפול: תינוקות שנולדו עם פגם גנטי ברור ועלולים למות בתוך חודשים או שנים ספורות ללא התערבות. בשוק זה, השיווק עשוי להיות קל יותר מאשר מול חולים בהמופיליה או באנמיה חרמשית, שמסתדרים גם בלעדיה.

"מהפכה מדעית ורפואית"

זו התקווה, אבל יש גם חסמים רבים, אומר פרופ' אורי בן דוד, חוקר גנטיקה של סרטן בפקולטה למדעי הרפואה והבריאות ע"ש גריי באוניברסיטת תל אביב. אבל קודם כול הוא מבקש שנהיה אופטימיים. "כמו שלקח לנו זמן באמת לקרוא את הגנום באופן אפקטיבי, כך עכשיו אנחנו לומדים בהדרגה לכתוב אותו", הוא אומר. "מיד כשהקריספר יצא לעולם ככלי לעריכה גנטית של בני אדם, היה ברור שזו מהפכה לא רק מדעית אלא גם רפואית עצומה. בשנתיים וחצי האחרונות, החלום מתגשם ותרופות קיבלו אישור וניתנות לחולים. זו הוכחת היתכנות יפה שמראה שהמהפכה כבר קרתה, ואין דרך חזרה".

פרופ' אורי בן דוד / צילום: שרון גבאי,  הקרן לחקר הסרטן בישראל

ההתפתחויות המדעיות אכן לא מפסיקות להגיע. בן דוד מציין כי KJ טופל בדור החדש של הקריספר, טכנולוגיה שנקראת Base Editing. במקום לחתוך את גדיל ה־DNA לרוחבו, ניתן בטכנולוגיה זו לקצץ כל בסיס ספציפי בקצה שלו ולהחליפו בבסיס אחר. אם נדמיין את ה־DNA כספר ההוראות של הגוף, הרי שמדובר ל א בטכנולוגיה שבה גוזרים החוצה משפט בעמוד ומחליפים אותו במשפט אחר, אלא בטיפקס, שינוי של אות פה ואות שם. זו אמורה להיות עריכה עם יותר ודאות ופחות סיכון.

"כרגע אי־אפשר לעשות סקייל אפ למה שנעשה ב־KJ", אומר בן דוד. "זה היה מאמץ הירואי מדעי שלא ניתן לחזור עליו באופן שבו תעשיית הפארמה עובדת היום".

מדוע יותר קשה לראות איך עובד כאן "חוק מור", שאומר שטכנולוגיות דינן להשתפר בעוד מחירן יורד?

בן דוד: "בגלל הצורך בהתאמה אישית, וסנתוז רצפי ה־DNA עבור כל חולה וחולה. אנחנו היום לא יודעים מה כל רצף עושה. אם אני עכשיו עורך מוטציה שלא הכרתי קודם, אני לא יודע מה תהיה היעילות של העריכה שלי, אני לא יודע מה הבטיחות שלה".

כבר הודגם, בין היתר על ידי בן דוד עצמו, שעריכה שאינה ספציפית מספיק יכולה להוביל לשינויים כרומוזומליים לא רצויים, והחשש הוא כי אלה יגרמו לסרטן. "יכול להיות שנגלה שהרבה עריכות כאלה הן יעילות ובטוחות", מדגיש בן דוד, "אבל כרגע אנחנו עדיין לא יודעים את זה".

ישנה גם השאלה כיצד להוליך את רצף ה־DNA אל המקום שבו אנחנו רוצים לבצע את העריכה. "אמצעי ההולכה צריך להיות ספציפי למשימה", אומר הנדל. "יש מגוון שיטות הולכה וצריך להבין איזו מהן תיתן את היעילות המקסימלית, עם דיוק ובטיחות. זהו תחום מדעי שלם שעדיין צריך להתפתח".

"כשמפתחים טכנולוגיה כזאת, אף פעם לא יודעים כמה תאים נצליח לערוך, וגם לא אם נערוך בטעות תאים שלא התכוונו לגעת בהם", מוסיף בן דוד. לצד זה יש גם סוגיות של תגובה חיסונית, שיכולות לפגוע ביעילות הטיפול ובבטיחותו.

פתרון לא רק למחלות נדירות

כיום ישנן שיטות הולכה טובות אל העור, אל הכבד ואל העין, אבל לא אל רוב האיברים האחרים, ובמיוחד קשה להוליך את התרפיה הגנטית אל המוח, שבו מתרחשת הפגיעה הכי קשה בחלק מהמחלות הנדירות של ילודים.

מה אם היינו יכולים לבנות מודל שינבא מראש את ההשפעה של כל שינוי גנטי?

בן דוד: "העולם בהחלט הולך לכיוון הזה, אבל כל כך רחוק עדיין מהפתרון. גם כאשר אנחנו מטפלים במולקולה קטנה, פשוטה יחסית, אנחנו לא יודעים באמת לנבא מה היא תעשה בגוף, ולכן דרושים עדיין ניסויים בבעלי חיים ובבני אדם, אז על אחת כמה וכמה בהתערבות בסיסית כזו. גם את הטיפול שניתן ל־KJ ניסו תחילה על בעלי חיים".

בעלי חיים הם מודלים טובים למחלות הללו?
בן דוד: "תלוי. יש גנים מאוד שמורים בין בעלי חיים מסוימים לבני אדם, ואחרים שמורים פחות, או שהגן דומה אבל המערכת בגוף שבה הוא בא לידי ביטוי שונה מאוד".

קשוק: "עוד לפני שאפשר יהיה לדבר על רפואה גנטית מותאמת אישית, התעשייה צריכה להבשיל את המוצר. התהליכים צריכים להיות יותר אחידים, הדירים, והתוצאות צריכות להיות יותר צפויות".

בן דוד: "אסור לנו להגיע למצב שבו בשל סיכונים תיאורטיים לא נציל חיים ממשיים. הלקוחות של העריכה הגנטית הם לא האוכלוסייה הבריאה, אלא תינוקות שימותו בוודאות עוד חצי שנה או חולי סרטן שיש להם כמה חודשי חיים. צריך לבחון את הדברים הללו בלי היסטריה, על פי שיקולי עלות־תועלת".

הנדל מאמין שההתקדמויות המדעיות בגנטיקה, בבינה מלאכותית ובטכנולוגיות ליצירת "איברונים" זעירים במעבדה שניתן יהיה לנסות עליהם את הטיפולים יובילו יחדיו לפריצות דרך בתחום העריכה הגנטית בקרוב. ולדבריו זה צריך לעניין לא רק את מי שיש לו או לילדיו מחלה גנטית נדירה. "המטרה היא שהיום נטפל בגנום עבור המחלות הללו, ובהמשך עבור כולן", הוא אומר.

למגוון מחלות יש גורמי סיכון גנטיים, ביניהן סרטן, מחלות מטבוליות כמו השמנה וסוכרת, מחלות אוטואימוניות, מחלות ניווניות כמו אלצהיימר ופרקינסון וגם מחלות פסיכיאטריות, כמו מאניה־דיפרסיה או סכיזופרניה. השאלה אם לבצע עריכה גנטית באנשים כדי להתמודד עם המצבים הללו היא שאלה אתית מורכבת, אבל מבחינה מדעית ועסקית, הפענוח שמתבצע כעת עבור המחלות הנדירות צפוי לפתוח את הדלת גם למחלות נפוצות ומורכבות יותר.

עוד כתבות

תור לקוםות בסניף של טיב טעם, הבוקר / צילום: באדיבות עובדי טיב טעם

הבהלה לנייר טואלט: התנפלות על רשתות השיווק. אלה המוצרים המבוקשים

בעקבות התקיפה באיראן והאזעקות הבוקר, נרשמה עלייה של מאות אחוזים בתנועת הלקוחות ברשתות הפתוחות בשבת עם זינוק בביקושים למים, שימורים ונייר טואלט ● ברשתות מדגישים כי אין מחסור וכי המלאים מלאים, בעוד שירותי המשלוחים המהירים הושבתו בהתאם להנחיות פיקוד העורף

תושבים צופים בפטריית העשן כתוצאה מפיצוצים בטהרן, הבוקר / צילום: ap

פיצוצים וענני עשן: התמונות והסרטונים מאיראן

שורה של פיצוצים וענני עשן במספר מוקדים במרכז טהראן מדווחים בשעה האחרונה במדיה האיראנית ● בין היעדים שהותקפו לפי התקשורת במדינה: מגוריו של נשיא איראן, מטה המודיעין הראשי ובעיקר מערכות תקשורת והגנה אווירית ● אלו התיעודים

פעילות מערכות ההגנה האווירית במהלך מבצע עם כלביא / צילום: משרד הביטחון

הטילים האיראניים שמאיימים על ישראל, ומערכות ההגנה נגדם

איראן מאיימת בתגובה חריפה אחרי התקיפות הישראליות והאמריקאיות ● מהן מערכות ההגנה האווירית הישראליות, אילו טילים נמצאים בארסנל האיראני, ומה קורה אם האיומים מגיעים מכיוון הים? ● גלובס עושה סדר

וורן באפט / צילום: ap, Nati Harnik

אכזבה ברבעון האחרון של באפט: הרווח התפעולי של ברקשייר נחתך בכ-30%

הרווח התפעולי של ברקשייר האת'ווי צנח בכמעט 30% ברבעון האחרון של באפט ● קופת המזומנים הדשנה של החברה הצטמצמה מעט ל-373 מיליארד דולר ברבעון האחרון

קרן שחר / צילום: רונן אקרמן

קרן שחר מכרה השבוע סדרה לאפל: "היו רגעים שחשבתי שזה לא יקרה"

היא חולשת על זרוע קשת אינטרנשיונל, חתומה על עסקאות גדולות מול ענקיות המדיה הגלובליות ונבחרה לאחת הנשים המשפיעות בתעשיית הטלוויזיה העולמית ● בראיון ראשון בתפקיד מספרת קרן שחר על מכירת הסדרה "הבת" לאפל שנסגרה השבוע, על הקשיים כחברה ישראלית בזמן המלחמה, ועל התחרות הגדולה בזמן שהתעשייה העולמית בתקופת קיצוצים

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

חלק ממאגרי הגז ומתקנים בבזן הושבתו, תחנות הכוח עוברות לדלק חירום

בהנחיית שר האנרגיה הופסקה זמנית הפקת גז מחלק מהמאגרים, ומשק החשמל נשען כעת על דלקי חירום ופחם ● בבזן צופים עלייה בפליטות בעקבות הדממת מתקנים ● היחידות הפחמיות בחדרה עשויות לפעול ללא מגבלת שעות במצב חירום

עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP,shutterstock

כמה זמן לוקח לכטב"מים להגיע מאיראן לישראל וכמה לטיל בליסטי?

איראן הודיעה כי גל של עשרות כטב״מים נמצא בדרכו לישראל ● כמה זמן ייקח להם להגיע, מה ההבדל בין סוגי הטילים השונים ומה כולל מערך ההגנה האווירית של ישראל? ● גלובס עושה סדר

עשן מתנשא מעל מרכז העיר טהרן לאחר פיצוץ, הבוקר / צילום: Reuters, Anadolu

שעות לפני התקיפה: פלטפורמת ההימורים התחילה לגעוש

בזמן שמערכות המכ"ם התחממו, פלטפורמת "פולימרקט" כבר הראתה זינוק של 100% בהסתברות לעימות ● אחרי שהשוק "סגר את הפינה" על התקיפה האמריקאית הקרובה, השאלה הגורלית על עתיד המשטר ב-2027 נסחרת כעת ביותר מ־50%

שדה התעופה בדובאי לאחר פגיעת הטיל האיראני / צילום: ap, Altaf Qadri

"סוף עידן היציבות והשקט": מדינות המפרץ סופגות נזקים של מיליארדי דולרים

מדינות המפרץ, שניסו לשמור על ניטרליות יחסית במערכה, מוצאות עצמן בחזית האש -מאות שיגורים, עשרות פגיעות ישירות ונזק למלונות, מגדלי יוקרה ותשתיות תעופה ● ההסלמה מטלטלת את מנועי הצמיחה המרכזיים של המפרציות ומציבה סימן שאלה מעל המודל הכלכלי שבנו על יציבות, יוקרה וביטחון

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המהנדס שטוען: "זו הסיבה שתל אביב הפכה למוקד פגיעות"

לדברי המהנדס ישראל דוד, הסכנה היא במיוחד לבניינים 60 עד 80 שנה, שנבנו "בלי מיגון ובלי חוסן קונסטרוקטיבי" ● וגם איפה הוא מעדיף להישאר בזמן אזעקה?

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום במשק: מי רשאי להיעדר מהעבודה והאם מקבלים שכר

בעקבות המתקפה באיראן הוכרז מצב מיוחד בעורף. באילו נסיבות מותר להישאר בבית, האם המעסיק רשאי לפטר עובד שלא הגיע, והאם ממשיכים לקבל שכר – כולל במפעלים המוגדרים "חיוניים"? ● גלובס עושה סדר

בית משפט השלום - חיפה / צילום: פאול אורלייב

מתכונת חירום בבתי המשפט: יקיימו מחר דיונים דחופים בלבד

החל ממחר יפעלו בתי המשפט במתכונת מצומצמת ויתקיימו בהם הליכים דחופים בלבד ● בעליון יתקיימו רק מספר דיונים מול שופט יחיד, ובשאר הארץ יתקיימו הליכים בבתי משפט הכלולים ברשימה שעליה הודיעה הרשות השופטת

פלטפורמת ''פולימרקט'' / צילום: Shutterstock

עשרה סנט הפכו למיליון דולר: שישה חשבונות בפולימרקט ידעו בדיוק מתי להמר על מלחמה

חשבונות חדשים בפלטפורמת החיזוי פולימרקט רכשו חוזים במחיר של כעשרה סנט זמן קצר לפני הדיווחים הראשונים על פיצוצים בטהרן ● במקביל, היקף המסחר הכולל בחוזים שעסקו באפשרות של תקיפה חצה 529 מיליון דולר ועורר מחדש חששות לשימוש במידע פנים

כבר לא "רוקי" ו"קראטה קיד": לספורטאים בקולנוע היום יש נקודות חולשה

מסימון ביילס ועד הקאמבק של אליסה ליו - מהפכת הספורטאיות של העשור האחרון לא נולדה על הפודיום, אלא בהחלטה לעצור ולחזור לתחרות בתנאים שהן מנסחות לעצמן ● התופעה לא פוסחת על המסך ההוליוודי, שמחליף את הפוקוס מהשאלה "איך הם מנצחים?" ל-"מה נשאר מהם אחרי הניצחון?"

בית החולים סורוקה / צילום: Shutterstock

בתי החולים עוברים למרחבים המוגנים; הפעילות הלא דחופה נעצרה

לאחר שבועות של היערכות, אגירת ציוד רפואי ותרגיל גדול עם צה"ל, מערכת הבריאות העלתה כוננות לרמה הגבוהה ביותר ● בתי החולים ימשיכו לתת מענה למקרים דחופים, חלק מהטיפולים יבוטלו ● משרד הבריאות מסר כי בנק הדם במוכנות גבוהה, וצוותים תוגברו בדרום ● נכון לעכשיו טיפות החלב נותרות בשלב זה פתוחות

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: Reuters, Anadolu

למה טראמפ העדיף לתקוף דווקא בתזמון הזה?

בחינת התנהלותו של נשיא ארה״ב מצביעה על נטייה ברורה להכריז על צעדים נפיצים כשהבורסה סגורה ● מה עומד מאחורי ״אפקט סוף השבוע״ וכך תהנה ממנו הפעם גם ישראל

עשן בבחריין לאחר התקיפות מאיראן / צילום: Reuters

כטב"מים בבחריין, טילים בקטאר: איראן תוקפת בסיסים אמריקאיים במפרץ

המתקפה האיראנית מתרחבת מעבר לישראל, כשדיווחים מבחריין, קטאר ואיחוד האמירויות מצביעים על תקיפות לעבר בסיסים אמריקאיים, יירוטים והנחיות חירום לתושבים ● לפי הערכות קודמות, עשרות בסיסים של ארה”ב הפרושים במזרח התיכון היו צפויים להפוך ליעד במקרה של הסלמה, והאיומים האיראניים למקד פגיעה ב"נקודות התורפה" האמריקאיות מתממשים כעת בשטח

משמרות המהפכה באיראן / צילום: ap, Vahid Salemi

בני סבטי: "האיראנים הרבה יותר חצופים, נועזים ומאיימים ביחס לשנה שעברה"

הטרמינולוגה האיראנית כנגד ארה"ב החריפה בשבועות האחרונים, וזאת למרות מלחמת 12 הימים בה הופצצו ונפגעו אתרים אסטרטגיים ברחבי המדינה ע"י ממשל טראמפ וישראל ● "ההבדל הגדול בין מבצע עם כלביא לימים אלו, הם הפגנות ההמונים כנגד המשטר בה נטבחו עשרות אלפי מפגינים", מציין בני סבטי, מומחה לענייני איראן

כוחות ביטחון בנלון בדובאי שנפגע בתקיפה איראנית / צילום: ap, Altaf Qadri

"ניהול סיכונים קר": למה מדינות המפרץ לא תוקפות את איראן בחזרה?

אלה רוזנברג, חוקרת מומחית לכלכלה איראן ומימון טרור במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסבירה כי מדינות המפרץ מנהלות אסטרטגיה של גידור סיכונים והן אינן בוטחות בהתמדה האמריקאית לאורך זמן ● יחד עם זאת, היא מציינת כי הן "בוחרות לסייע מתחת לרדאר"

פעמון הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

מיהי חברת הסייבר העולמית שהחלה להיסחר השבוע בתל אביב?

במגילת אסתר מי היה המדתא, מה שמו העברי של הירק קייל, ואיזה אירוע צולם ושודר בטלוויזיה הרומנית בערב חג המולד 1989? ● הטריוויה השבועית