אסותא פותחת בית חולים מחודש בבאר שבע, והקרב על הרופאים נפתח

בשבוע הבא צפוי להיפתח רשמית בית החולים אסותא באר שבע המחודש, והניתוח הראשון, שנקבע ל־4 ביוני, יהיה יריית הפתיחה בתחרות על הרפואה בנגב.

רשת אסותא הפעילה בית חולים פרטי בב"ש עוד קודם לכן, אך זה המחודש גדול יותר באופן משמעותי. הוא ייפתח בבניין חדש, בן שבע קומות, וישתרע על 17 אלף מ"ר. הוא נבנה במשך חמש שנים, כלומר, לאורך כל תקופת הקורונה והמלחמה, בהשקעה של 300 מיליון שקל. בעשור הקרוב, אמור להצטרף לאסותא הפרטי ולסורוקה האוניברסיטאי (מקבוצת כללית) ביה"ח נוסף - בבעלות קופות החולים לאומית ומאוחדת ובהפעלת ביה"ח שיבא. גורמי רפואה שדיברנו איתם מעריכים שהתחרות הזאת תהיה טובה לרפואה בנגב, אבל יש בה אתגר אחד משמעותי: כל הגופים האלה יתמודדו על אותו מאגר של משאבים ובעיקר של כוח אדם.

חלק מהתורים יתקצרו

המטופלים באסותא המחודש יופנו אליו ע"י קופות החולים, דרך הביטוח הרגיל או המשלים, כלומר, זהו ביה"ח פרטי שנותן שירות לכלל האוכלוסייה והכנסותיו מגיעות בעיקר מהכיס הציבורי. לא יהיה בו חדר מיון, אך יהיו בו 37 מיטות אשפוז, שתי מיטות טיפול נמרץ וחמישה חדרי ניתוח, שיוקדשו בעיקר לניתוחים אלקטיביים ומגוון טכנולוגיות חדשניות. רק לשם השוואה, בסורוקה יש כיום כ־1,200 מיטות, ובשיבא נגב צפויות להיות 600 מיטות בשלב הראשון ו־2,000 בשיא.

באסותא סבורים שהם יוכלו לקצר את זמני ההמתנה משמעותית בחלק מהניתוחים או מהטיפולים, כולל מקרים שבהם זמני ההמתנה בסורוקה עומדים היום על חודשים ארוכים ואפילו יותר משנה. בביה"ח יוקם מרכז חדשנות שיסונף לאוניברסיטת בן גוריון ויעסוק גם במחקר.

"אנחנו מאוד מכבדים ומוקירים את הפעילות של סורוקה ועוזרים אחד לשני היכן שאפשר", אומר גידי לשץ, מנכ"ל רשת אסותא. "אנחנו סבורים שהתשתית שלנו תביא לדרום יותר מחקר, וחדשנות, יותר אקדמיה, ותהיה גורם משיכה של מומחים רבים באופן שיאפשר צמצום פערים ברפואה. אנחנו מוסיפים כ־100 משרות איכותיות בתחום הבריאות לדרום, על פני אלה שהיו לנו בבית החולים הקודם".

אחת השאלות המאתגרות היא מהיכן תביאו את העובדים הנוספים הללו. בסורוקה טוענים שכל ביה"ח חדש ייקח את כוח האדם שלהם.

לשץ: "אנחנו מתכוונים לצרף כבר בחודשים הקרובים עשרות רופאים ממערכת הבריאות בדרום כולה (כלומר, רופאים שעובדים היום בקהילה - ג"ו). אין ספק שכוח האדם הוא אתגר, אבל כבר היו לנו שלוש פניות מת"א וצפונה. האם זאת מגמה? אני עוד לא יודע".

 גידי לשץ, מנכ''ל רשת אסותא / צילום: עופר חג'יוב

גורם במערכת הבריאות בנגב שעמו דיברנו רואה באסותא גורם שישלים היטב את סורוקה, יקצר את התורים להליכים פשוטים ולרפואה יועצת. שני בתי החולים, הוא אומר, יהיו חייבים לעבוד בשיתוף פעולה הדוק כי מטופלים שיסתבכו באסותא יצטרכו לעבור לרפואת חירום בסורוקה. הניתוחים הגדולים והמסוכנים ימשיכו להתקיים בסורוקה וימשיכו להיות לקראתם תורים ארוכים. העומס על הרופאים העוסקים בהם יימשך.

מאיפה יביאו מרדימים?

גורם נוסף, רופא ממערכת הבריאות בנגב, אופטימי במיוחד לגבי התחרות שתתעורר גם בין קופות החולים: "אסותא החדש ייתן ערך מוסף לחברי מכבי, שחלקם מופנים היום בכלל לאסותא אשדוד, וגם למעט חברי מאוחדת ולאומית שגרים בדרום. מבוטחי כללית כנראה לא יישלחו לאסותא, אבל אולי אם כללית יראו זליגה של מבוטחים למכבי, הם ירצו לפתוח גם סניף של מדיקל סנטר בדרום, וגם זו התפתחות מבורכת.

"היום המטופלים שלי בדרום חסרי אפשרויות לשב"ן (שירותי בריאות נוספים כמו אלה שאסותא צפויה להציע - ג"ו) אף שהם משלמים לקופה אותו תשלום על הביטוחים המשלימים שלהם. הם בעצם מסבסדים בכך את השב"ן של תושבי המרכז. וחשוב לי לומר שהמטופלים שלי לא רוצים לנסוע למרכז".

לדברי אותו רופא, אתגר כוח האדם האמיתי הוא דווקא המרדימים. "הרופאים יכולים לעבוד בבוקר בסורוקה ואחה"צ באסותא. חלק מהמרדימים עבדו באסותא הקודם, אבל אם הם רוצים להגדיל את הכמות, השאלה היא מאיפה. אתגר אחר הוא טכנאי הדימות. הם מביאים רישיונות חדשים למכשירי דימות ויכולים להציע משכורות גבוהות יותר. סורוקה לא יכול לעשות הרבה כי הוא מוגבל בהסכמי מדינה". גורם אחר במערכת הבריאות בדרום מציין שהמרדימים דווקא מרוויחים יפה בהסכם המדינה, ויהיה כנראה קשה יותר לגייס אותם מכפי שנראה. לא כך לגבי טכנאי הדימות.

ומה לגבי אחיות?
"אין מחסור גדול באחיות בדרום, אלא בתקנים".

בביה"ח אסותא אומרים שהם ביקשו אישור לפתוח גם חדר מיון, אך לא קיבלו, שכן גם לבתי חולים פרטיים אחרים אין מיון. הרופא שעמו דיברנו חושב שלא מדובר באירוע מצער: "מיון זה אירוע הפסדי. אם היו מכפילים את התשלום שמקבל ביה"ח על כל חולה שנכנס למיון היינו רואים מיון שנראה כמו חדר לידה".

לטפח רופאים בדרום

האירוע המטלטל באמת מבחינת הרפואה בנגב צפוי להתרחש כאשר ביה"ח שיבא נגב ייפתח, בעוד 5־10 שנים. "זה אירוע הרבה יותר מורכב מבחינת כל בעלי התפקידים, כולל הרופאים", אומר לנו הרופא. "הפתרון יכול להיות גידול של המחלקות הללו כבר מעכשיו בתוך סורוקה ואז להעביר אותן קומפלט ביום שבו שיבא נגב ייפתח. הרי מגדילים עכשיו את מספר הסטודנטים לרפואה, כולל 50 בוגרים בשנה של תוכנית אילנות, שמיועדת לאנשים שמגיעים מהפריפריה ומחויבים להתחיל את ההתמחות שלהם בדרום. אבל אם לא יהיו תקנים לקלוט את המחזורים החדשים הללו בדרום, לא יהיה לנו אותם ב־2030 או 2035, כששיבא יפתח".

מה יאמרו בסורוקה על הפתרון הזה?
"הכללית לא יאהבו כי מי רוצה לגדל את התחרות שלו, אבל הם מבינים את האסון שמגיע ואפשר לתת להם מספיק כסף כדי שזה יהיה כדאי להם".

גורם אחר במערכת הבריאות בדרום אומר שהכניסה של שיבא יכולה להיות "קטסטרופה" עבור סורוקה. "זה לא אומר שסורוקה יתרוקן, אבל הם כבר נאלצו להעלות שכר לשימור עובדים".

עוד אומר הגורם שהתוכנית להקים מחלקות בסורוקה ולהעביר אותן לשיבא בהמשך לא תצליח כל עוד יש מחסור בכוח אדם איכותי בדרום, כך שגם לתקנים הקיימים של סורוקה קשה לגייס רופאים. הגדלת בתי הספר לרפואה ותוכנית אילנות אמורות לטפל בפער הזה, אבל כל בתי הספר החדשים ממוקמים מהמרכז צפונה. הפתרון, לדבריו, הוא להקצות את כל המקומות בביה"ס לרפואה של אוניברסיטת בן גוריון לתושבי הדרום, שכן ידוע כי רק 7% מתושבי המרכז שלומדים בדרום נשארים לעבוד בו. "אנחנו מציעים שהם יתקבלו לבן גוריון בציוני בגרות ופסיכומטרי נמוכים יותר. מערכת החינוך בדרום, בעיקר במגזר הבדואי, סובלת מהזנחה ולכן כל עוד תנאי הקבלה יישארו כמו שהם, לא יהיו לנו רופאים מהדרום".

פרופ' רלי הרשקוביץ, דיקאנית הפקולטה לרפואה באונ' בן גוריון, מציינת שמספר הסטודנטים גדל בשנים האחרונות, אך זו עדיין טיפה בים. לדבריה, כבר היום האוניברסיטה שמה דגש יותר ממוסדות אחרים על ראיון אישי, אבל יש גבול להתפשרות בציונים. "זה מקצוע שדורש חוזקה אקדמית", היא אומרת ומוסיפה כי "הפתרון הוא תמיכה בחינוך בדרום כך שהסטודנטים יגיעו אלינו עם ציונים גבוהים, העיריות והמועצות באזור באמת עובדות על זה".

משרד הבריאות מסר כי הוא נערך כך שאתגרי כוח האדם לכשיפתח בית החולים הנוסף בב"ש יהיו ניתנים להתמודדות, בין היתר בזכות הבעלות המשותפת על ביה"ח של שיבא ושתי קופות חולים. מלבד ההגדלה הכללית של מספר הסטודנטים לרפואה בארץ, הכוונה היא לפתוח מסלולים חדשים בבן גוריון ובמוסדות בנגב, להרחיב את תוכנית אילנות נגב ותוכניות מלגות ומנהיגות למתמחים בפריפריה, תוכניות לעולים ולסטודנטים השבים לארץ. המשרד מסר כי תגובש תוכנית ייעודית לביה"ח החדש.

משיבא נמסר כי אין כוונה לגייס כמויות גדולות של כוח אדם מסורוקה. "אנחנו נערכים מספיק זמן מראש ופועלים בשיתוף משרד הבריאות והרשויות המקומיות".