מתקנים סולאריים בשנגחאי / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב
הכותב הוא עורך דין בהשכלתו העוסק ומעורב בטכנולוגיה. מנהל קרן להשקעות במטבעות קריפטוגרפיים, ומתגורר בארה"ב. כותב הספר "A Brief History of Money" ומקליט הפודקסט KanAmerica.com. בטוויטר @ChananSteinhart
ההתפתחות וההתקדמות העצומה בסין מאז תחילת המאה היא לא פחות ממדהימה. בעוד אמריקה הייתה עסוקה בתרבות צריכה חסרת גבולות ממומנת בחוב, במלחמה מיותרת בעיראק ובמריבות פנימיות, סין דבקה באסטרטגיה רב שנתית שנועדה להפכה ממדינה נחשלת למובילה עולמית בטכנולוגיות העתיד. אין דוגמא בולטת לאמור מאשר שהתרחש בתעשיות הבאות, כולן בתחומי הליבה של כלכלת העתיד: תעבורה ימית, תעבורה יבשתית ואנרגיה ירוקה.
● כתבה רביעית בסדרה | ארה"ב הלכה ראש בראש עם סין - ושכחה שיש לה נשק סודי
● כתבה שלישית בסדרה | טראמפ הולך על פופוליזם, וסין מתמקדת ביעדים כלכליים
● כתבה שנייה בסדרה | שום חברה או מדינה לא תוכל להחליף את טייוואן בתחום הייצור הזה
● כתבה ראשונה בסדרה | המכה המפתיעה שהפכה את סין למעצמת חדשנות שמאיימת על המערב
את מלחמת העולם השנייה ניצחו בעלות הברית בזכות הכושר התעשייתי העצום של אמריקה שנותר בלתי פגוע והרחק ממטוסי הלופטוואפה. בשנים אלו נבנו באמריקה כ־3,300 אוניות משא שהועמסו בציוד, נשק וחיילים והושטו לאירופה להילחם בגרמניה הנאצית. שמונים שנה מאוחר יותר לא נותר דבר מיכולת זו.
בשנת 2024 לבדה מספנות בסין בנו יותר אוניות משא ומסחר מאשר תעשיית האוניות האמריקאית במצטבר מאז 1945. כיום מייצרת סין יותר ממחצית משוק האוניות העולמי, שעה שארה"ב מייצרת בערך 0.1% ממנו. כך על פי דוח של המרכז הבינלאומי ללימוד אסטרטגיות. "השחיקה ביכולת בניית האוניות של ארה"ב ובנות בריתה יוצרת איום דחוף למוכנות הצבאית, מפחיתה הזדמנויות עסקיות, ותורמת למעמדה של סין ככוח בינלאומי", מסכם הדוח. "סין עברה מטמורפוזה מדהימה בשני העשורים האחרונים משחקנית שולית בשוק האוניות העולמי לשחקנית דומיננטית".
שולטת בשוק רכב העתיד
אך לא רק בים הפכה סין לשחקנית הדומיננטית. גם שוק רכב העתיד, החשמלי, נשלט על ידה. תעשיית הרכב בסין החלה בפיגור גדול לעומת האמריקאית, האירופית והיפנית. מכיוון שכך קיבלה הממשלה הסינית החלטה אסטרטגית - לא להתחרות בתעשיית הרכב הקיימת, אלא להשקיע בפיתוח משהו שהוא חדש לגמרי, רכבים המונעים ע"י מנוע חשמלי.
הסיכון היה גבוה, שכן הרכב החשמלי היה בשלב זה יותר רעיון מאשר משהו ממשי, אבל הפוטנציאל היה מפתה. הרעיון של רכבים חשמליים גם פתר בעיות אחרות שהיו לסין, כמו זיהום האוויר הגדול בעריה ותלותה הגדולה ביבוא נפט.
ב־2001 סין יצאה לדרך והחלה במחקר מדעי שיניח את הבסיס לתעשיית הרכב החשמלי שלה. המאמץ קיבל דחיפה גדולה בשנת 2007, שעה שמהנדס מכוניות בשם וואן גנג, שעבד כמהנדס בחברת אאודי בגרמניה במשך שנים רבות, מונה לשר המדע והטכנולוגיה הסיני. גנג היה מאמין גדול בעתיד הרכב החשמלי ותרם רבות למחויבות, ההשקעה והאסטרטגיה הסינית בעולם הזה. בין 2009 ו־2022 השקיעה ממשלת סין, בסובסידיות והקלות מס, יותר מ־200 מיליארד יואן (29 מיליארד דולר) בחברות שעסקו בפיתוח וייצור מכוניות חשמליות - ואף הוסיפה ותמכה בהזמנות גדולות לתחבורה הציבורית.
כל אלו, ביחד עם צעדים נוספים שננקטו, הפכו את סין לשחקנית העולמית המרכזית הן בייצור והן בשימוש בכלי רכב חשמליים. הסובסידיות שנתנה ממשלת סין לא נועדו רק לחברות סיניות, וגם חברות זרות שהסכימו לפעול בסין יכלו לקבלן. לא רק סבסוד ניתן לחברות כאלו אלא גם שיתוף פעולה וסיוע נמרץ בהקמת פעילותן המקומית. כך עודדה ממשלת סין באופן אקטיבי את טסלה להקים מפעל ענק בשנחאי. הממשלה המחוזית נלחמה בכל בירוקרטיה, כך שבזמן שיא של 12 חודשים הפך מגרש ריק למפעל ענק ופעיל. עד היום מייצרת טסלה כמחצית ממכוניותיה במפעל בשנחאי. נוכחותה של טסלה תרמה לסין לא רק משרות רבות, היא גם הפכה מרכז ידע עצום וגורם מדרבן לחברות המקומיות.
החלק החשוב ביותר ברכב חשמלי הוא הסוללה, המהווה כ־40% מעלות הרכב וכמובן היא גם הגורם המרכזי לטווח הנסיעה והאמינות של הרכב. הסינים השקיעו רבות גם בתחום זה ואף הגיעו להישגים גדולים. כפי שאמר מנכ"ל פורד בראיון מדהים לניו יורק טיימס לפני כמה חודשים: "סין נמצאת שנים לפנינו כאשר מדובר בסוללות לכלי רכב חשמליים… הדרך היחידה שלנו לנסות להתחרות היא לקבל גישה לידע ולקניין הרוחני שלהם, בדיוק כמו שהם היו זקוקים לעזרה מאיתנו לפני 20 שנה".
מלבד הטכנולוגיה, לסינים יתרון קריטי נוסף בתחום הסוללות - היא שולטת ברבים מחומרי הגלם מהם הן מיוצרות - כמו ליתיום, ניקל, קובלט, מגנזיום וגרפיט. סין מזקקת יותר משליש הניקל בעולם, כמחצית מהליתיום והקובלט, כ־90% מהמגנזיום, וכמעט 100% מהגרפיט. השליטה הזו בחומרי הגלם ובמיוחד בטכנולוגיות זיקוקם, הייתה חלק מהאסטרטגיה הסינית לכיבוש התחום, בה התמקדה שנים לפני שמדינות אחרות התחילו להבין את חשיבותם.
שוק כלי הרכב החשמליים גדל בהתמדה. מכ־4% משוק הרכבים העולמי בשנת 2020 ל־18% בשנת 2024 - ואנליסטים וחוקרים מעריכים שעד 2030 הנתון יזנק ל־50% עד 85% ממכירות הרכב בעולם. נכון להיום סין היא היצרנית והיצואנית הגדולה בעולם של כלי רכב החשמליים.
בשנת 2024 גדלו מכירות כלי הרכב החשמליים בעולם בכ־22% בהשוואה לשנה הקודמת, לסך של כ־17 מיליון מכוניות. מסך זה נמכרו בסין כ־11 מיליון, גידול של 36% מהשנה הקודמת. בנוסף ייצאו חברות מסין כ־2.2 מיליון רכבים חשמליים. בארה"ב לעומת זאת נמכרו כ־1.7 מיליון רכבים, גידול של 21% מהשנה הקודמת, כ־40% מהם יובאו מחו"ל - לרבות על ידי פורד־מקסיקו.
מגמות האלו אינן נחלשות. חברות סיניות מגדילות את נוכחותן העולמית דרך שותפויות אסטרטגיות ורכישות, ובונות מותגים עולמיים בתחום העתידי של כלי הרכב החשמליים.
עניין גדול באנרגיה נקייה
כשמדובר בעולם של אנרגיה חלופית, סין היא מרכז דומיננטי. בשנת 2024 נוספו בעולם 597 גיגה־וואט של אנרגיה סולארית, כמות אנרגיה המשמשת כחצי מיליארד משקי בית בשנה. עד 2030, מעריכה הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה, מחצית מכלל צריכת החשמל העולמית תבוא ממקורות מתחדשים - מסך זה כ־65% מאנרגיה סולארית. בשנה שעברה כ־55% מהתקנות הפאנלים הסולאריים בעולם היו בסין, לעומת כ־8% בלבד בארה"ב.
לסין עניין גדול באנרגיה נקייה. בעבר הלא רחוק, יותר משלושת רבעי החשמל בסין נוצר משריפת פחם - מקור מזהם ומסוכן. במהלך העשורים האחרונים השקיעה סין עשרות מיליארדי דולרים בפיתוח טכנולוגיות, ידע ויכולת ייצור של פאנלים סולאריים, והיום 10 החברות הגדולות בעולם לציוד ולייצור פאנלים סולאריים הן סיניות.
מקור מרכזי נוסף לאנרגיה ירוקה הן טורבינות הרוח - תחום נוסף שבו סין היא מובילה עולמית. בשנת 2024 יותר מ־60% מכושר ייצור החשמל מרוח מצוי היה בסין, ומתוך חמש היצרניות העולמיות הגדולות של ציוד טורבינות הרוח ארבע הן סיניות, כך לפי דוח של החברה ווד־מקנזי.
מקור שלישי לאנרגיה נקייה הם כורים גרעיניים אזרחיים. כור ראשון כזה חובר לרשת החשמל הסינית בשנת 1991. עד מחצית 2024 עלה מספרם ל־55. נכון לתחילת השנה מספר הכורים שבסין השתווה לאלו שבארה"ב, אף שכושר הייצור בארה"ב כמעט כפול. בסך הכל בעשור האחרון שילשה סין את כוח הייצור הגרעיני שלה, ועד שנת 2035 היא מתכוונת להוסיף עוד 150 תחנות כוח גרעיניות חדשות, שיפיקו 200 גיגה־וואט חשמל - סך השווה לצריכת החשמל של יותר מתריסר ערים בגודל של בייג'ינג. עד 2050 מכוונת סין כי אנרגיה גרעינית תהא מקור ל־15% מייצור החשמל במדינה, אחרי סולאר ורוח.
בשנים האחרונות החל פיתוח של מה שמכונה ה"דור הרביעי" של הכורים הגרעיניים. כורים אלו מקטינים משמעותית את הכמות ובעיקר את אורך הזמן המסוכן של הפסולת הרדיואקטיבית. הכורים מהדור הרביעי גם מגדילים באופן דרמטי, עד פי 100 ואפילו 200, את תפוקת האנרגיה המתקבלת מאותה כמות של דלק גרעיני. לכורים מדור זה גם מספר שיפורים בטיחותיים.
סין מובילה בפיתוח כורים כאלו. אנליסטים מעריכים שהיא מקדימה את ארה"ב ב־10 עד 15 שנה ביכולתה להשיק, ליישם ובעיקר להשמיש בהיקפים גדולים כורים גרעיניים מהדור הרביעי. בין 2008 ל־2023 מספר הפטנטים הסיניים בתחום הגרעין גדל פי עשרה, והיא עתה המובילה העולמית בפטנטים בתחום ההיתוך הגרעיני. סין נמצאת גם במקום הראשון במספר הפרסומים המדעיים בנושא אנרגיה גרעינית, זאת על פי אינדקס המקובל של פרסומים מדעיים. סיכם פרופסור למדעי הגרעין ג'קופו ביונגיוריינו מאוניברסיטת MIT: "סין היא דה־פאקטו המובילה העולמית בטכנולוגיית הגרעין".
בין סולאר, סוללות, רוח וגרעין, תעשיית האנרגיה הנקייה תרמה בשנת 2024 יותר מ־10% לתמ"ג הסיני, סך של כ־13.6 טריליון יואן (1.9 טריליון דולר) של מכירות והשקעות, וכן תרמה כ־3.5% ליצוא, כך על פי אנליזה של מספר גופי מחקר בתחום. אך אנרגיה ירוקה זולה, זמינה ומבוזרת לא חשובה רק לעולם העבר, היא גם גורם קריטי לפיתוח תעשיית הבינה המלאכותית זוללת האנרגיה.
ארה"ב חוזרת אחורה
בינתיים, אמריקה של טראמפ מבקשת לחזור לפחם, אף שהוא מקור אנרגיה מיושן, מזהם ובלתי יעיל שהיה בשימוש נרחב בייצור חשמל בעיקר במאה שעברה (כ־50% מייצור החשמל לעומת 20% כיום). מחקר שנעשה בין 2013 ל־2023 מצא כי זיהום מפחם עולה למערכת הבריאות האמריקאית בין 13-26 מיליארד דולר בשנה - בערך פי עשרה ממה שמשלמים תושבי ארה"ב על כל החשמל שהם צורכים. זאת בנוסף למיליוני מקרים של אסטמה וכ־16 אלף מקרי מוות בשנה.
למרות אלו, בתחילת אפריל חתם הנשיא דונלד טראמפ על ארבע הוראות נשיאותיות שנועדו לעודד ייצור וכריית פחם. הוראות אלו כוללות צעדים להצלת תחנות כוח פחמיות מיושנות שהיו אמורות להיסגר בשנים הבאות.
כך, בעוד סין גם עוסקת בהשקעות אסטרטגיות וכובשת עוד ועוד שיאים בטכנולוגיות העתיד, וכך גם מרחיבה את נוכחותה הבינלאומית ואת מעגלי השפעתה, ארה"ב של טראמפ נלחמת במוסדותיה האקדמיים המובילים, מקצצת במחקר המדעי, שוקעת בהזיות נוסטלגיות של גדולה ומתנתקת מהעולם ומבעלות הברית הקרובות והנאמנות לה ביותר.
עד כמה שקשה להבין או להסביר מדיניות זו, סופה שתהיה לה תוצאה אחת ברורה: האצה דרמטית בהרס מעמדו של הדולר. מתי זה עשוי לקרות ומה תהיה השפעת אירוע דרמטי שכזה על כלכלת ארה"ב והעולם, כמו גם ההשקעות בשוקי ההון האמריקאיים? על כך בכתבה הבאה בסדרה.