מפגין מבעיר אש במהלך הפגנה בפרמאונט, קליפורניה, לאחר שסוכנויות הגירה פדרליות ביצעו פעולות במקום / צילום: ap, Eric Thayer
במוצאי שבת (שעון ארה"ב), הנשיא דונלד טראמפ החליט לכבוש את לוס אנג'לס, פשוטו כמשמעו. הוא ציווה על 2,000 מאנשי המשמר הלאומי של קליפורניה להשתלט על רחובות העיר, בעקבות התנגשויות בין משטרת ההגירה שלו לבין מפגינים ומתפרעים בפרוור מרוחק של העיר, ששמו פרמאונט.
● פרשנות | שלוש תעשיות, מהפכה אחת: איך סין השתלטה על כלכלת העתיד
● אתרי שיגור לטילים גרעיניים: הפרויקט הסודי שהתגלה במקרה במעמקי הקרח
● פיטורים והתנכלויות: כך נראית האנטישמיות השקטה בארה"ב
זה ציון דרך חשוב, אולי דרמטי. טראמפ שקל לשלוח את הצבא, או את המשמר הלאומי, לרחובות וושינגטון הבירה ולפחות שתי ערים נוספות, כדי לשים קץ להתפרעויות בעקבות רצח גבר שחור, ג'ורג' פלויד, בידי שוטר לבן בעיר מיניאפוליס, במאי 2020. הוא נתקל אז בהתנגדות של מה שהוא מכנה 'דיפ סטייט', כולל מפקדי הצבא ורשויות האכיפה וגם מושלים וראשי ערים דמוקרטיים.
במערכת הבחירות שלו ב-2024 טראמפ הבטיח להסיר את הכפפות, אם יחזור אל הבית הלבן. "אני חושב שהבעיה היא האויב מבית", הוא אמר. "יש לנו כמה אנשים רעים. יש לנו כמה אנשים חולים, המטורפים של השמאל הקיצוני. יהיה קל מאוד לטפל בהם, במידת הצורך, באמצעות המשמר הלאומי, או אם יהיה צורך ממשי, באמצעות הצבא".
הוא עמד בדיבורו ביום א' לפנות בוקר (שעון ישראל). בזמן כתיבת הדברים האלה לא היה ברור מה משימתו המדויקת של המשמר הלאומי, ואילו אמצעים הוא מתכוון לנקוט. המהומות בעיר התחילו לדעוך עוד לפני שהתפרסם הצו הנשיאותי. אבל דיווחי טלוויזיה הוסיפו להראות עננים של גז מדמיע, שנורו כנראה בידי אנשי האף.בי.איי.
'ערי מקלט'
את המהומות הציתה נוכחות מסיבית של סוכני משטרת ההגירה, הידועה בראשי התיבות האנגליים ICE. יעדיהם היו בין השאר אתרים של רשת הכולבו הענקית Home Depot. היסטורית, מהגרים מחפשי עבודה נוטים להיאסף סמוך לחנויות, בתקווה שקבלנים ישכרו אותם לעבודת-יום, בייחוד בבנייה. חלק ניכר מהם הסתננו לארה"ב, או הורשו להיכנס אליה עד שעניינם יתברר בבתי משפט מיוחדים להגירה. טראמפ הבטיח לגרש את כולם ללא שהיות.
לוס אנג'לס, העיר השנייה בגודלה בארה"ב, שייכת לקטגוריה של 'ערי מקלט', כמעט כולן בשלטון המפלגה הדמוקרטית, המסרבות לשתף פעולה עם הממשלה הפדרלית בזיהוי מהגרים ובמעצרם.
קליפורניה כולה מסרבת לשתף פעולה. מושל המדינה, גאווין ניוסום, האשים ביומיים האחרונים שממשל טראמפ מלבה את היצרים בכוונה, כדי שיינתן לו התירוץ לשגר את המשמר הלאומי. לטראמפ יש היסטוריה עכורה מאוד של יחסים עם ניוסום, שהתחילה עוד בתקופת נשיאותו הראשונה. בשבת בבוקר הוא כינה אותו 'ניוסקאם' (Newscum), משחק מלים על שמו ועל המלה האנגלית scum, שאפשר לתרגם 'חלאה', או 'זוהמה'. קליפורניה היא המדינה גדולת האוכלוסים והעשירה ביותר בארה"ב, וניוסום נבחר למושל פעמיים ברוב גדול. הוא נחשב גם לטוען אפשרי למועמדות מפלגתו לנשיאות ב-2028.
ראש העיר של לוס אנג'לס, קארן באס, צייצה בשעות הלילה מסר כפול משמעות. היא תיארה "פחד", הרווח בעיר לאחר פעולות ICE, והזכירה כי לוס אנג'לס היא "עיר של מהגרים". אבל היא גם הביעה דאגה מן האלימות. "הכול רשאים למחות בדרכי שלום", היא כתבה, "אבל הבה נבהיר: אנחנו דוחים אלימות והרס, והאחראים להם יועמדו לדין".
מסורת ארוכה של אלימות עירונית בארה"ב מראה, כי היא תוצאת תערובת של מפגינים אותנטיים מן הקהילה המקומית ושל מניפולטורים חיצוניים עם מניעים מהפכניים ועם שיטות פעולה אנרכיסטיות.
רוב המוחים הניפו שלטים נגד ICE, באנגלית ובספרדית, ואחדים הניפו את דגלי מקסיקו, שרבים מן המהגרים באו ממנה. אבל היה אפשר למצוא ללא קושי מספר לא מבוטל של דגלים פלסטיניים ומפגינים רעולי-כאפיות, ביטוי נוסף לרעיון הגלובליזציה של 'מהפכת האינתיפאדה'.
11 עד 12 מיליון מהגרים לא-חוקיים
משטרת ההגירה מגבירה את פעילותה בכל רחבי ארה"ב. במאה ימי נשיאותו הראשונים של טראמפ, ICE עצרה בממוצע 660 איש ביום. מאז, המספר עלה עד 2,000 ביום, והבית הלבן דוחק ב-ICE להגיע לרמה יומית של 3,000. טראמפ טען במהלך מערכת הבחירות שלו שבארה"ב יש 30 מיליון מהגרים לא-חוקיים. אבל הסכמה רחבה מעמידה את המספר הממשי על 11 עד 12 מיליון. כך או כך, מעצרם וגירושם מצריכים מאמצים בהיקף שקשה מאוד להעלות על הדעת.
לא ברור פוטנציאל ההידרדרות של האלימות בלוס אנג'לס. אבל אם נלמד מאלימות עירונית בעבר, ונביא בחשבון את יעדי פעולתה של ICE, אין זה כלל מן הנמנע שהתלקחויות יהיו במרכזים עירוניים גדולים נוספים, בייחוד ניו יורק ושיקאגו, שאוכלוסיית המהגרים הלא-חוקיים גדלה בהן בשנים האחרונות בשיעור מדאיג.
טראמפ לא יהסס להניף את דגל 'החוק והסדר'. הסיסמא הזו תמיד הועילה לרפובליקאים, ונועדה להמחיש את אוזלת היד של הדמוקרטים ואת חולשת דעתם.
אלה האחרונים אומנם איבדו את השליטה בממשלה הפדרלית, אבל שני שלישים מראשי מאה הערים הגדולות ביותר באמריקה הם דמוקרטים. רק רבע הם רפובליקאים. המשטרה המקומית בארה"ב כפופה לראשי הערים.
הזרועות השונות של המשטרה הפדרלית נקראות רק במקרים מוגדרים מאוד, כמו פעולות טרור. החוקה מגבילה שימוש בצבא לשם השלטת חוק וסדר. המשמר הלאומי נקרא לתכלית הזו בנסיבות נדירות. המשמר כפוף לממשלתה של כל אחת מ-50 המדינות. אבל הנשיא רשאי להכריז על 'פדרליזציה' של המשמר הלאומי אם הוא מגיע למסקנה שהשלטונות המקומיים אינם מסוגלים לשמור על הסדר הציבורי. הוא עושה כן על יסוד חוק הנקרא 'פקודת המרידה' (Insurrection Act), שאומץ ב-1807.
ביום שבת בצהריים (שעון ארה"ב), סגן ראש הסגל של הבית הלבן, סטיבן מילר, ריטווט ציוץ חדשות של רשת אי.בי.סי על המחאות בלוס אנג'לס, והוסיף את הפירוש החמור "התקוממות נגד חוקי ארה"ב וריבונותה".
מאותו הרגע היה ברור פחות או יותר, שהנשיא עומד לשגר את המשמר הלאומי. מילר, עורך דין יהודי שמרני, הוא מוותיקי ממשל טראמפ, ונחשב ליועצו רב ההשפעה ביותר בענייני הגירה. הוא מקור הדרישה ש-ICE תקבע מכסת מעצרים יומית של 3,000. בעיני מבקרי הנשיא, הוא שקול כנגד דוקטור סטריינג'לאב מימי המלחמה הקרה.
הדמוקרטים שרויים בדילמה חמורה. הוויכוח על חוק וסדר הוא עקב האכילס שלהם מאז ימי המחאות נגד מלחמת וייטנאם. הם תמיד התקשו להחליט איך ליישב את זכויות הפרט (לחופש ממעצר שרירותי, למשל) עם זכויות הכלל (לסדר ציבורי). המפלגה גם נוטה בדרך כלל ליתר סובלנות כלפי מסתננים. הסובלנות הזו הגיעה אל שיא בימי נשיאותו של ג'ו ביידן, והייתה מן הסיבות להתמוטטות התמיכה בו. לרועץ למפלגה, עמד חוסר רצונה של קמלה הריס לבקר את אזלת ידו של הנשיא.
ההתפתחויות בלוס אנג'לס כמובן עוזרות לנשיא לסיים את פרק אילון מאסק, לפחות לזמן מה.
רשימות קודמות בבלוג וביואב קרני. ציוצים (באנגלית) בטוויטר.