שי אהרונוביץ', מנהל רשות המסים / צילום: יוסי זמיר
מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', כבר מורגל למלא את קופת המדינה בתנאים בעייתיים, בלשון המעטה, בחסות השלכות מלחמת "חרבות ברזל" על הכנסות והוצאות המדינה. כעת הוא נדרש שוב לאתגר של מילוי הקופה בתנאים מורכבים, לאחר שיעד הכנסות המדינה ממסים לשנת 2025 עודכן על־ידי האוצר ל־496 מיליארד שקל, במקום 472 מיליארד שקל - קפיצה של 24 מיליארד שקל בן־לילה כמעט.
בנוסף, יעד הגבייה ממסים ב־2026 צפוי לעמוד על 530 מיליארד שקל, עלייה בקנה־מידה אחר לגמרי, עם תוספת נדרשת של 34 מיליארד שקל לעומת היעד החדש של 2025 או 58 מיליארד שקל ביחס ליעד המקורי.
● האוצר רוצה 5 מיליארד שקל כעת ומתנגד להארכת הטבה ברווחים הכלואים
● האוצר מוריד את תחזית הצמיחה ל-2025 ומעדכן: הגירעון יעמוד על כ-3% בשנים הקרובות
כך או כך, מדובר בסכום דרמטי. כל זאת, בשעה שבאוצר צופים ירידה בצמיחה, כפי שפורסם בעדכון האחרון לתחזית המאקרו והנומרטור - התוכנית הכלכלית התלת־שנתית לשנים 2026-2028 - המשקפת את התחייבויות הממשלה. התחזית לצמיחת המשק בשנת 2025 עודכנה כלפי מטה ל־3.6% תוצר, ירידה של 0.7 נקודת האחוז מהתחזית הקודמת של 4.3% שהונחה בבסיס התקציב השנתי.
הרווחים הכלואים ועוד
אהרונוביץ' התייחס למצב לאחרונה במסגרת דברים שאמר בכנס אלי הורוביץ לכלכלה וחברה והגדיר את העלאת יעד הגבייה כ"מאתגר". הוא הוסיף כי אין כוונה לעמוד ביעד הזה על גבם של אזרחי המדינה משלמי המס הנורמטיביים, שכבר קורסים תחת גזירות המס האחרונות שהטילה עליהם הממשלה.
"נטל המס בישראל כבד כבר היום, בטח אחרי צעדים כמו העלאת מע"מ והקפאת מדרגות המס ל־3 שנים. כל אחד מהאזרחים והתושבים במדינה מרגיש זאת במשכורת שלו, ובכיס שלו אם הוא עצמאי", אמר אהרונוביץ'. הוא הוסיף כי "את הכסף יש לנסות להביא ממקומות בעייתיים מבחינת אכיפת מס בישראל, מההון השחור".
יעד הגבייה עודכן, בין היתר, על בסיס ההכנסות הקיימות והצפויות ממיסוי רווחים כלואים, בעקבות חקיקת רפורמת הרווחים הכלואים והעלאת מס היסף. הכנסות המדינה ממיסוי רווחים כלואים הגיעו ל־9 מיליארד שקל בינואר - סכום הנושק להערכה שנתן האוצר לגבי שנת 2025 כולה, וגם בחודשים הקרובים ועד סוף השנה צופים ברשות המסים עוד כמה מיליארדים ממיסוי דיבידנדים.
ואולם גם ברשות המסים מודים שזה לא יספיק. "ההכנסות מרפורמת הרווחים הכלואים יביאו אותנו לסביבת ה־480 מיליארד שקל בסוף השנה. ינואר היה חודש מטורף, וצפינו את זה. פברואר מרץ היו הרבה יותר חלשים, אבל אפריל וגם מאי כרגע נראים מאוד טוב בגביית מס מדיבידנדים. לא משוגעים כמו ינואר, אבל קצת מעל היעד. באופן כללי סך כל הגבייה נראה טוב, אבל הרווחים הכלואים לא יביאו אותנו ליעד לבד", אומר גורם ברשות המסים.
לדבריו, ברשות המסים בונים על המשך הגבייה מתוכנית "חשבוניות ישראל" שנכנסה לתוקף לפני כשנה והובילה לגבייה של כ־5 מיליארד שקל, שנובעים ברובם מההון השחור שמתגלגל בחשבוניות פיקטיביות במדינה. "תוכנית 'חשבוניות ישראל' הוכיחה את עצמה. מתחילת השנה הבאנו רק ממנה סכום קרוב ל־1.8 מיליארד שקל נקי, ואנחנו עושים עכשיו צעדים לחזק את כל הטיפול בתוכנית", אומר אותו הגורם.
לקונצרנים יש חובות
עוד בונה מנהל רשות המסים על העמקת הגבייה מחברות רב־לאומיות וקונצרנים שמצויים בימים אלה במחלוקות מס מול הרשות. לדברי הגורם ברשות המסים, "אנחנו עושים עכשיו בדיקה של כל התיקים הגדולים, שם יש חובות גדולים כלפינו, וניתן 'בוסט' בחודשים הקרובים בניסיון לגבות את החובות הללו. הם גם יכניסו לא מעט לקופת המדינה, בחלק מהתיקים, יש חובות ברמת המאות מיליונים לתיק".
ברשות גם בונים על כוח־האדם הנוסף שגויס השנה - 120 מפקחי מס חדשים - שיחזקו את גביית השומות הקיימות. זאת, לאחר כמה שנים קשות ברשות עם כוח־אדם חסר ותיקים רבים שנשארו על המדף ללא גבייה.
"אנחנו עושים מאמצים גדולים לשפר את הטיפול שלנו בשומות ולהכניס עוד שומות לטיפול", אומר הגורם ברשות. "הצלחנו קצת למלא את השורות. הגיעו 120 מפקחים חדשים למשרדים, וכל מפקח שעובד נותן עוד תשואת מס ועוד תיקים. היינו על עברי פי פחת לפני שנה מבחינת כמות המבקרים במס הכנסה ובמע"מ, והגידול בכוח־האדם יעזור, אבל זה לא יקבל ביטוי ב־2025 אלה תהליכים שלוקחים זמן".
גילוי מרצון בדרך
תוכנית נוספת למילוי קופת המדינה שנמצאת מזה תקופה על השולחן היא פרסום נוהל גילוי מרצון חדש. נוהל גילוי מרצון מאפשר למי שהחביא כספים מהמדינה ולא דיווח עליהם, לדווח ולשלם מס מבלי שחרב המשפט הפלילי תהיה מעל צווארו.
במאי אשתקד הודיע מנהל רשות המסים אהרונוביץ' כי "בתוך מספר ימים" יפורסם נוהל גילוי מרצון חדש, שיאפשר לישראלים שהסתירו את הונם מהמדינה ולא שילמו מס עד כה, לדווח ולשלם מס ללא חשש מהליך פלילי. מדובר בנוהל גילוי מרצון שלישי שהיה אמור להיות מפורסם, בעיקר כדי לאפשר למי שפועל בשוק הקריפטו לדווח על הכנסותיו.
בהליכי הגילוי מרצון הקודמים גבתה המדינה כ־153 מיליון שקל בנוהל שהסתיים ב־2019, ויותר מ־3.5 מיליארד שקל בנוהל שחל בשנים 2014-2016. המדינה כבר ציפתה לראות מיליארדים זורמים לקופתה מחשיפת ההון הישראלי המסתובב בעולם, ולפי ההערכות ברשות המסים, הנוהל החדש שגובש היה צפוי להכניס כ־2-3 מיליארד שקל. ואולם החודשים חלפו, והוא לא פורסם.
בשיחה עם גלובס מבטיחים כעת ברשות המסים כי הנוהל יפורסם "בשבועות הקרובים", במהלך חודש יוני, אך בכל מקרה את מרבית הכסף שיכניס הנוהל לקופת המדינה לא תזכה הרשות לראות בשנת 2025. ניסיון העבר בנהלים קודמים מלמד כי אלה המבקשים לחשוף את הונם החבוי מחכים עד לרגע האחרון ממש, הימים האחרונים לתחולתו של הנוהל, כדי להגיש בקשת גילוי מרצון. "אולי נראה את הכסף בסוף 2026, תחילת 2027", מעריך הגורם ברשות עימו שוחחנו.
בשורה התחתונה, אומר אותו גורם, "מדובר בעוד 6-7 מיליארד שקל של גבייה מעבר למה שצפינו שנוכל להביא השנה בראייה האופטימית שלנו, ואנחנו עושים מאמצים מאוד גדולים בתוך הארגון להביא עוד את התוספת של המיליארדים האלה".
ובינתיים יש גם למומחי המיסוי כמה המלצות כיצד אפשר למלא את קופת המדינה כדי לעמוד ביעדים המאתגרים של 2025-2026.
תימרוץ מפקחים לאיתור הון שחור
בנאומו בכנס אלי הורוביץ' התייחס אהרונוביץ גם להגברת המאבק בהון השחור כדרך למילוי קופת המדינה, ובין היתר אמר כי בתקופה הנוכחית מתרחש שילוב של גורמים שמסייעים במאבק הזה: הטכנולוגיות המתקדמות ורצון של הממשלה להילחם בתופעה.
"אחת הדרכים היעילות להגדלת ההכנסות לקופה הציבורית היא באמצעות שיפור האכיפה - ובפרט, איתור הון לא מדווח", אומר עו"ד מוטי בללתי, שותף ומומחה למסים בגולדפרב, גרוס, זליגמן ושות'. "רשות המסים מחזיקה באנשי מקצוע, אך לעיתים חשוב לתעדף את הדברים וליתן למפקחים ורכזים את והדחיפה המתאימה לאיתור הון שחור. הוספת מדידה ומתן תמריצים כספיים למפקחים שיחשפו הכנסות שלא דווחו, בין אם דרך ביקורות פתע ובין אם באמצעים טכנולוגיים, עשויה להניב תוצאות מהירות ומשמעותיות. לא רק עוד ועוד שומות שמוציאים לנישומים הנורמטיביים שממילא מדווחים ומשלמים מסים אלא לתמרץ את המפקחים לצאת החוצה ולאתר את מעלימי המס האמיתייים ולהתמודד מולם".
שילוב טכנולוגיות בינה מלאכותית
המלצה נוספת של בללתי היא "יישום מערכות בינה מלאכותית (AI) ברשות המסים", אשר לדבריו "יכול לשנות את כללי המשחק. מערכות אלו מסוגלות לנתח כמויות עצומות של מידע ולזהות דפוסים חריגים או חשודים. בינה מלאכותית לא תחליף את המפקח, אלא תשמש לו ככלי עזר חכם ומדויק. השקעה בתחום הזה עשויה לסייע לרשות המסים שפועלת בעולם של משאבים מוגבלים ואף להגדיל גבייה תוך פרק זמן יחסית קצר".
הגדלת כוח האדם ברשות המסים
לדברי עו"ד (רו"ח) רחלי גוז-לביא, שותפה מנהלת ושותפת מסים בכירה במשרד עמית פולק מטלון, "כדי להגביר את גביית המיסים ולהכניס עוד כסף לקופת המדינה, רשות המסים חייבת להגדיל את כוח האדם המקצועי שלה באופן מיידי ומשמעותי על מנת להגביר את האכיפה ולסגור פערים בגבייה. כיום, מספר בודקי השומה, חוקרי המס ואנשי המודיעין פשוט לא מספיק. תגבור כוח האדם יאפשר לרשות לפעול בפריסה רחבה יותר, לבצע יותר ביקורות עומק, ולהגביר את ההרתעה מול מעלימי מס".
מבצעי חלוקה יזומה של דיבידנד
המלצה נוספת של המומחים נוגעת שוב לזירת הרווחים הכלואים ומיסוי דיבידנדים. לדברי עו"ד (רו"ח) גוז-לביא, "המדינה צריכה להחיל מנגנון של דיבידנד כפוי על הרווחים הכלואים. חוק הרווחים הכלואים שעבר בדצמבר 2024 אמנם עושה זאת, אך המודל הקיים שמתחיל בחלוקה של 5% ויעלה ל-6% מ-2026, אינו מספיק להקטנת הגרעון הצפוי. ייתכן שהמדינה צריכה להשיק מבצעי חלוקה יזומה של דיבידנד במס מופחת במיוחד, כדי לתמרץ בעלי מניות להוציא כספים מהחברות ולשלם מס בזמן קצר. ההיסטוריה מראה שמבצעים כאלה עובדים, כמו בשני המבצעים הקודמים, ויכולים להכניס מיליארדים רבים לקופת האוצר".