האוצר רוצה 5 מיליארד שקל כעת ומתנגד להארכת הטבה ברווחים הכלואים

גורמים ברשות המסים מביעים התנגדות לבקשה חדשה שהעלו בפניהם במגזר העסקי, להארכת הוראת השעה שמאפשרת פירוק חברות או העברת נכסים לבעלי מניות יחידים בדחיית מס ובפטור ממס רכישה.

● האוצר מוריד את תחזית הצמיחה ל-2025 ומעדכן: הגירעון יעמוד על כ-3% בשנים הקרובות
● בלעדי | מאבק בין האוצר לצה"ל: שכר הנטו של עובדי מערכת הביטחון עשוי לרדת במאות שקלים

ההטבה האמורה נקבעה במסגרת חוק הרווחים הכלואים, בניסיון של משרד האוצר לתמרץ חלוקת דיבידנדים מהירה כתוצאה מפירוק חברות ארנק, לאחר שהבינו שהחוק בנוסחו המקורי לא ישיג את יעדי הגבייה שהוצבו לו. באוצר אמדו את ההכנסות הצפויות ממיסוי הדיבידנדים בחברות המפורקות או המתרוקנות מנכסיהן ב-5 מיליארד שקל עד סוף 2025 - המועד המתוכנן לפקיעת תוקפה של הוראת השעה.

הבקשה החדשה במגזר העסקי קוראת להארכת ההטבה בשנה, עד לסוף 2026, זאת בטענה שעסק אשר מעוניין ליהנות מהתמריץ נדרש לעבור שינוי ארגוני מהותי שמצריך זמן התארגנות ממושך, בחלק מהמקרים מעבר לדד-ליין שנקבע. יחד עם זאת, מאז כניסת החוק לתוקפו בתחילת השנה, נרשמת היענות גדולה מאוד לניצול ההטבה הקבועה בחוק. התעניינות גבוהה במיוחד נמדדת בקרב חברות המחזיקות נכסי נדל"ן, שאותם ניתן בהזדמנות זאת להעבירם לידיים פרטיות מבלי להיכנס לאירוע מס נרחב.

הדילמה המקצועית של רשות המסים

עבור רשות המסים, הבקשה מציפה דילמה מקצועית: מצד אחד, הארכת ההטבה עשויה להגדיל את סך ההכנסות מהמבצע, ולהביא לפירוק של חברות נוספות, בהתאם לאינטרס האוצרי, שיחלקו את הדיבידנדים הצבורים ובהמשך יעברו לתשלום מס שולי כעוסקים שאינם רשומים כחברה. נוסף על כך, אין מחלוקת על קיום רציונל מקצועי והגיוני בבקשת העסקים לזמן התארגנות לצורך פירוקן מרצון.

מנגד, השיקול המרכזי של הרשות והאוצר בהתנגדות לבקשה הוא הנחיצות והבהילות של הזרמה מיידית של הכסף לקופת המדינה המידלדלת. כאמור, באוצר בנו על מהלך שיניב 5 מיליארד שקל מהירים לקופה כבר השנה.

התארכות המלחמה בעזה, בעלויות שמוערכות בכ-20 מיליארד שקל ושלוחצות את ההוצאה הממשלתית לכיוון חריגה, מקשה עד יותר על האוצר להתגמש בשנה תקציבית מאתגרת כל-כך. זאת מתוך הבנה שהארכת ההטבה לעסקים תפחית את הלחץ על החברות להתפרק ותביא לפריסת ההכנסות ממסים על פני שנתיים במקום שנה. מעבר לכך, באוצר רואים בהוראת השעה "מתנה" לעסקים, שנולדה מתוך אילוץ תקציבי - מעין מבצע דיבידנדים משודרג ומופחת נזק - ולא סטנדרט מיסוי בר-קיימא לאורך זמן.

"תופעה מדאיגה של עצירת השקעות"

מאחורי הבקשה להארכת הוראת הפירוקים עומד נשיא לשכת יועצי המס, ירון גינדי, מי שנמנה עם הקולות הבולטים נגד רפורמת הרווחים הכלואים בכללותה. "הרווחים של רוב החברות כעת מוסטים בכפייה לצריכה פרטית והשקעות פרטיות", הוא אומר לגלובס.

לדבריו של גינדי, אל מול ההיענות הנרחבת של העסקים להוראת השעה, קיימת תופעה מדאיגה של עצירת השקעות עסקיות כתוצאה מהחוק החדש. "רוב החברות שאני מטפל בהם, וכך עולה גם מחבריי למקצוע, ביטלו ועצרו השקעות. זאת מכיוון שתזרים המזומנים שלהן, לאור החוק החדש, לא מאפשר להן להשאיר מספיק הון עצמי להשקעות וגם לא להחזיר הלוואות שיידרשו להשקעות, מעבר להון העצמי".

גינדי מנמק את עצירת ההשקעות מצד העסקים בכך ש"החוק מחייב אותם לחלק דיבידנד על הרווחים המצטברים שלהם ובמקביל גם בשוטף מאפשר להם להשאיר בחברה רווחים בשיעור של 25% מהמחזור בלבד. מבחינה מקצועית ובראייה ממלכתית כוללת, החקיקה הזו מהווה את הטעות הכלכלית הכי גדולה שעשה האוצר מקום המדינה ועד היום, והילדים של כולנו ישלמו את המחיר".

ברשות המסים טרם קיבלו הכרעה סופית בנושא הבקשה להארכת ההטבה ל-2026. כאמור, ברשות שוקלים אותה לשלילה. בין הצדדים יתקיימו עוד מגעים, כאשר מספר רעיונות יצירתיים עשויים לעלות על הפרק. רעיון אפשרי כזה, לדוגמה, יהיה קביעת מתווה פוחת להטבה, שתצטמצם בסוף 2025 עד לביטולה הסופי שנה לאחר מכן.