שר התקשורת שלמה קרעי / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת
ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה היום (א') בשנית את "חוק השידורים" של שר התקשורת שלמה קרעי, זאת לאחר שינויים שבוצעו בחוק, ולאחר שהודגשו המחלוקות מול משרד המשפטים, שהפכו גלויות יותר. החוק במתכונתו החדשה מנוגד לעמדת הדרגים המקצועיים במשרד המשפטים, שכן מבקרי המהלך טוענים כי לא הושלמו ההתייעצויות המתחייבות לגביו בחוק.
● האם היועמ"שית סותרת את עמדת המשנה שלה לגבי הרפורמה בתקשורת?
● בניגוד לעמדת היועמ"שית: הממשלה תקדם את הדחת בהרב־מיארה תוך עקיפת הוועדה המייעצת
מטרת חוק השידורים של שלמה קרעי היא סגירת הרגולטורים הקיימים - הרשות השנייה ומועצת הכבלים ולוויין - והקמת רשות חדשה, רזה יותר, עם סמכויות אכיפה נמוכות יותר.
מטרה נוספת היא ביטול ההפרדה המבנית בין חברות החדשות לחברות המסחריות של הערוצים, מה שמעלה חשש כי אינטרסים מסחריים יוכלו להשתלט על החדשות.
עוד נועד החוק להסיר מגבלות על בעלויות צולבות בכלי תקשורת ולבטל את האיסור שיש על פלטפורמות כמו yes והוט לשדר פרסומות. נקודה נוספת היא לייצר סטנדרט אחיד בכל מה שקשור בהפקות מקור - משמע, כלל השחקנים יהיו חייבים להשקיע 6.5% בהפקות מקור, גם שחקניות בינלאומיות כמו נטפליקס וגם שחקניות OTT (משמע כאלה המשדרות על גבי האינטרנט כמו פרטנר TV).
חילוקי הדעות מול קרעי
קרעי צירף לנוסח המחודש מכתב מטעמו שמאשים את משרד המשפטים בעיכוב בהליך. לטענתו, משרד התקשורת לא זכה לשיתוף־פעולה מצד משרד המשפטים, "בלשון המעטה". אחת הדוגמאות שהוזכרו היא שמשרד המשפטים מערים קשיים בהליך הטכני בהכנת החוק לקריאה ראשונה ברשומות, כלומר אינו מספק מספר זיהוי להצעה, מה שלא מאפשר להניח אותה כהצעת חוק שניתן לקדמה.
קרעי כתב: "לאור הפגם בחוות־הדעת של הייעוץ המשפטי לממשלה בנוגע לחוק האסדרה, אבקש לציין כי הליך ההיוועצות עם רשות האסדרה נמצא בעיצומו, ואנחנו מתכוונים להשלימו לפני הקריאה הראשונה".
בדומה להליך בסבב הראשון, גם כעת התהליך נעשה בבהילות. ביום שישי התפרסמה תוספת לסדר היום של הוועדה שהתכנסה כאמור היום.
עוד צורף מכתב לייעוץ המשפטי לממשלה שכתב מנכ"ל משרד התקשורת, אלעד מקדסי. במכתבו הוא מציין כי במהלך החודשים האחרונים התקיים שיתוף־פעולה אינטנסיבי בנוגע לחוק, ואף "הושגו הסכמות רבות בנושאי ליבה, ובוצעו, לבקשתכם שינויים בנוסח המשקפים הסכמות אלה". מקדסי אף מביע הערכה כלפי אנשי המשרד על העבודה המקצועית יחדיו. אך לאחר אלה כתב כי על הנושאים שלא הוסכמו, "לא קיבלנו מענה או התייחסות עניינית".
בייעוץ המשפטי סיפקו חוות־דעת לשר המשפטים בנוגע לחוק. לדברי מקדסי, "התאכזבנו למצוא בחוות־הדעת מספר אמירות כלליות, קשות ולא מדויקות", כמו לדוגמה על כך שההצעה כוללת הסדרים שמאפשרים התערבות פוליטית "ויוצרים סיכונים מוגברים". לדבריו, מדובר בחוק שמנסה להסדיר היבטים כלכליים־מסחריים, כמו לדוגמה ההערכה שעד סוף השנה הזו, מעל ל־80% משוק הטלוויזיה יהיו מנויי OTT (אינטרנט), וזה שוק שאינו נתון לרגולציה.
במכתבו של מקדסי פורטו הנושאים המהותיים שבמחלוקת: ראשית, לעניין אסדרת החדשות, משרד המשפטים הציע להחיל מודל "רך", שחל על בעל רישיון זעיר לפי חוק הרשות השנייה. משרד התקשורת הסתייג, בטענה כי הדבר מייצר פער בין גופי תקשורת למערכות חדשות, ואף לטענתו מגביר את מידת ההתערבות בתהליכי העבודה הפנימיים.
סוגיה נוספת בליבת הדיון היא החזקות צולבות. משרד המשפטים מעוניין לאסור החזקה של שחקניות מסוימות בשידורי הטלוויזיה, כלומר חברה שיש לה גם ערוץ טלוויזיה וגם פלטפורמה.
סוגיה שלישית מרכזית היא נושא הרייטינג, והחובה על הערוצים המסחריים לפרסם מידע על נתוני הצפייה, סוגיה שמשרד המשפטים מתנגד לשילובה.
בהחלטה הקודמת בוועדת השרים לענייני חקיקה נקבע כי יש לאשר את הטיוטה המצורפת לאחר שינויי נוסח וליבון הסוגיות הפתוחות מול משרד המשפטים. כעת, לאור הטענות לאי־שיתוף־פעולה, המטרה היא לקדם ישירות לקריאה ראשונה בהקדם.
דילוג על רשות האסדרה
ההצעה הראשונה הוגשה בשבועות האחרונים, ללא חוות־דעת כלכלית על ההשפעות הרגולטוריות שהחוק עתיד להביא, וזה היבט מרכזי שמעסיק את משרד המשפטים. במשרד התקשורת פרסמו את המסמך רק ב־4 ביוני (ויום למחרת את התיקונים לחקיקה).
על־פי חוק עקרונות האסדרה, על מאסדר להגיש את ההצעה החדשה, ולרשות האסדרה יש שבועיים להחליט אם היא נדרשת לה, ואז עומד לרשותה כחודש לכתוב את חוות־דעתה, תקופה שניתן להאריך בחודש נוסף. בחוק עקרונות נקבע כי מאסדר נדרש "להשלים את הליך ההתייעצות לפני השלמת השלב הממשלתי של גיבוש האסדרה". גורמים מקצועיים מסבירים כי רק לאחר תהליך זה מצופה מהצעת חקיקה להגיע לוועדת השרים לענייני חקיקה ולהתחיל את התהליך בכנסת.
עם זאת, תהליך זה לא התקיים, ובמשרד התקשורת יש מי שטוען כי אין שום בעיה לבצע את זה במקביל. משמע, לטענת גורמים במשרד, אין שום מניעה שהצעת החקיקה החדשה תגיע לקריאה ראשונה, במקביל לבחינת רשות האסדרה. בשוק מסבירים כי הבהילות נובעת מהרצון להעניק הטבת לערוצים הזעירים ובכללם ערוץ 14.
בתחילת המלחמה השר קרעי נתן הוראה, במסגרת הוראות שעה, לרשות השנייה להעלות את כל הערוצים לעידן פלוס - ומי שיממן זאת יהיה התאגיד השידור הציבורי. המשמעות היא שערוץ 14 לא יצטרך לממן מכיסו את ההצטרפות שלו לשירות. לאחר שבמשרד התקשורת ביקשו הארכה נוספת להוראות האלה בוועדת הכלכלה, יו"ר הוועדה דוד ביטן דרש להבין מדוע ממשיכים להאריך הוראות שעה ולא מסדירים זאת בחקיקה.
בוועדה נקבע כי עד 15 ביוני יהיה על שר התקשורת להתחיל את החקיקה בסוגיה בקריאה ראשונה לפחות, וגורמים מקצועיים ששוחחו עם גלובס מסבירים כי זו הסיבה לבהילות. המשמעות היא קריאה ראשונה עד רביעי הקרוב בשל ימי עבודת הכנסת. כך גם עולה ממכתבו של מזכיר הממשלה, יוסי פוקס, כי הבהילות נובעת מפקיעת הוראת השעה בכל מה שקשור לעידן פלוס.
במשרד המשפטים לא מעלים את הצעת החקיקה לרשומות, שכן אין עדיין את חוות־הדעת שמחייבת החוק על־ידי רשות האסדרה - שבוחנת את ההיבטים החוקתיים ואת ההיבטים המסחריים־כלכליים המורכבים בסוגיה.
"חובה שלא קוימה"
בייעוץ המשפטי לממשלה מסרו היום בתגובה למהלכו של שר התקשורת קרעי כי "המחוקק הטיל חובה על משרד התקשורת לקיים היוועצות מקצועית טרם קידום שינויים מקיפים בשוק התקשורת, ואפילו חובה בסיסית זו לא קוימה".
עוד נכתב: "על אף שבראייתנו תהליך העבודה המקצועי המתחייב התקדם, ונדרשה שהות נוספת כדי ללבן סוגיות ליבה, החליט שר התקשורת להפסיק את הדיונים המקצועיים ולהביא את ההצעה לדיון לפני ועדת השרים לחקיקה, כשהיא אינה בשלה.
"הצעת החוק, בשל קידומה המהיר, אפילו אינה עומדת בחובה הסטטוטורית שקבע המחוקק לשם בירור מקצועי על־ידי מומחים של מלוא השפעותיהן של הצעות מסוג זה על המשק ושוק התקשורת, לשם שמירה על אינטרסים ציבוריים כבדי־משקל".
בחוות־הדעת שנשלחה למזכיר הממשלה פוקס נכתב כי "לטענתך קיים צורך בהול בקידום הצעת החוק. טענה זו היא מסוג הטענות של 'הזנב מכשכש בכלב', והיא אינה יכולה לשמש הצדקה לפרסם ברשומות הצעת חוק ממשלתית מורכבת, מקיפה ומשמעותית מעין זו בעלת השפעה רחבת־היקף, בטרם הושלמו ההליכים הממשלתיים הנדרשים על־פי דין".
כעת, משוועדת השרים לענייני חקיקה אישרה את הצעת החוק הזו, ועדיין אין חוות־דעת של רשות האסדרה, הסוגיה תגיע ליועצת המשפטית של הכנסת, שתיאלץ להתמודד עם ניהול המצב "החריג" - הצעת חקיקה שמשנה ליועץ משפטי לממשלה לא סמך את ידו עליה.
גורמים בשוק תקפו את הצעת החקיקה כ"מחוררת", "לא בשלה" וללא חוות־דעת על השפעות רגולטוריות כלכליות כנדרש בהצעת החקיקה. אותם גורמים מסבירים כי "מדובר בהליך חריג ביותר באופן כמעט חסר תקדים".
קרעי: "הסדרה רחבה, שוויונית ועניינית"
ממשרד התקשורת נמסר בתגובה: "תהליך ההיוועצות עם רשות האסדרה נמצא בעיצומו. במסגרת זו התקיים שיח מקדים עם רשות האסדרה, והועבר אליהם ביום 30 במאי5 נוסח הצעה לקראת קריאה ראשונה וכן גרסה סופית של דוח הערכת הרגולציה. הנוסח והדוח פורסמו באתר משרד התקשורת בשבוע שעבר. בכוונתנו להשלים את תהליך ההיוועצות בהתאם להוראות החוק ועוד לפני הקריאה הראשונה".
בנוגע למחלוקות בין משרד המשפטים למשרד התקשורת, נמסר מהאחרון: "איננו מגיבים בעניין שיח פנימי בין משרדי ממשלה".
שר התקשורת שלמה קרעי מסר בתגובה לטענות היועמ"שית: "הצעת חוק השידורים מבקשת לשים סוף לרגולציה מיושנת, באמצעות רשות עצמאית אחת, שתיבחר לראשונה באמצעות ועדת איתור מקצועית ובלתי תלויה. הטענה על 'פוליטיזציה' מצד היועמ"שית מנותקת מהשוואה אמיתית: החוק הקיים מאפשר לשרים למנות את חברי הרשות השנייה ומועצת הכבלים והלוויין ללא ועדת איתור, בעוד שהחוק המוצע דווקא מגביל את השר ומצמצם את יכולתו להשפיע על ההרכב.
"גם הטענה כאילו החוק נועד 'להציל את ערוץ 14' אינה נכונה. מדובר באסדרה רחבה, שוויונית ועניינית, החלה על כלל הגופים. בנוסף, החוק כולל מהלכים שיגדילו את התחרות בשוק, יפתחו אותו לשחקנים חדשים ויאפשרו לצרכנים להרכיב חבילות צפייה באופן חופשי - מהלך שיביא לחיסכון ניכר בהוצאות משקי הבית על שידורים".