האם היועמ"שית סותרת את עמדת המשנה שלה לגבי הרפורמה בתקשורת?

האם חקיקת הענק ששר התקשורת שלמה קרעי מוביל בתחום משרדו תחליש את אחיזת המדינה בשוק התקשורת, או דווקא תחזק אותה? לפי דיווחים, היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה הזהירה מהתרחיש האחרון, ואף אמרה כי הרפורמה "מסכנת את התקשורת החופשית בישראל". השר קרעי לא נשאר חייב: "היועמ"שית מנותקת אפילו מחוות-הדעת שלה עצמה", הוא אמר בערוץ 14. "היועמ"שית (אומרת) 'התערבות פוליטית והשתלטות על התקשורת', כשהמשנה שלה אמר אתמול… 'אפס התערבות בתוכן… אנחנו דואגים מזה שממאה ירדתם לאפס התערבות'". אז מי אמר מה?

● המשרוקית | מאיפה מגיע מענק הבירה שמשמש את תקציב עיריית ירושלים?
● המשרוקית | האם 40% מהמתייצבים לשירות מילואים נשלחים הביתה?

טיוטת חוק התקשורת של קרעי כוללת 101 עמודים ומבקשת לאסדר מחדש את אופן הפיקוח על התקשורת. אנחנו כמובן לא נפרט את כל נדבכיה, ונעבור למה שנאמר עליה בייעוץ המשפטי.

היועמ"שית עצמה לא התבטאה פומבית בעניין, ועל דעתה אנחנו יודעים כאמור מפרסומים. מי שכן הגיש חוות-דעת הוא המשנה ליועמ"שית למשפט כלכלי, עו"ד מאיר לוין. יודגש כי הוא עשה זאת "על דעת היועצת המשפטית לממשלה". לוין גם הדגיש כי הוא לא התייחס לכל פרטי ההצעה, אלא "רק לאותם חלקים בהסדר לגביהם אנו מבקשים להעיר באופן מפורט".

בהתאם למה שאמר קרעי, לגבי נדבכים מסוימים אכן הביקורת של לוין הייתה על נסיגת המדינה מתפקידה כרגולטור. לדוגמה, את השינויים באסדרת החדשות, לוין תיאר כ"ביטול החיץ הקיים בחוק בין השיקולים המסחריים של הערוץ לבין השיקולים העצמאיים של מערכת החדשות". לדבריו, "על-פי המוצע כעת, לא ייקבעו ערובות מינימליות כלשהן שנועדו להבטיח את מהימנותן ואת מקצועיותן של החדשות, את עצמאותם של גופים אלה וניתוקם משיקולים מסחריים או פוליטיים". כך, הייעוץ המשפטי מזהה סיכון לפגיעה ממשית בחופש העיתונות.

דוגמה נוספת היא שלשיטת לוין, הרפורמה מבקשת להחליף "מגבלות מחמירות האוסרות על החזקות צולבות בכלי תקשורת שונים" הקיימות כיום בהסדרים "חסרים, חלקיים ובאופן כללי, אינם בשלים בעליל". לכן, אם ההצעה תהפוך לחוק, הוא "עלול להוביל לפגיעה באינטרס הציבורי ולהתכווצות של שוק התקשורת".

אבל זו רק חצי תמונה. ישנם גם נדבכים בהם לוין מזהיר ממעורבות פוליטית. למשל, ההסדר המוצע למדידת הרייטינג עלול "לעלות כדי ניסיון שלטוני להשפיע על הרגלי הצפייה של הצופים וניסיון להטותם לצפייה בתכנים מסוימים", ומכאן הוא "עולה כדי התערבות בהתנהלות העסקית ופגיעה בחופש העיסוק והתחרות".

נדבך אחר הוא ההסמכה של מנכ"ל משרד התקשורת לדרוש מרשות חדשה שתוקם למסור לו מידע אודות הגופים המפוקחים, שלפי לוין תפתח "פתח משמעותי להתערבות פוליטית בהתנהלות שוק התקשורת והשפעה פוליטית על התנהלותם של גופי התקשורת". כך, דברי היועמ"שית לא סותרים את דברי המשנה שלה.

מהשר קרעי נמסר בתגובה: "המשנה ליועמ"שית לוין, שהציג את חוות-דעתו בוועדת השרים לחקיקה, אמר שם כי 'בסיכומו של דבר החוק יורד מ-100 ל-0 פיקוח בבת-אחת'... למרות זאת, ותוך עיוות המציאות והתכחשות לעובדות, היועמ"שית טוענת כי הרפורמה מגבירה את 'ההתערבות הפוליטית'" (התגובה המלאה מובאת בבדיקה המלאה).

בשורה התחתונה: דברי קרעי מטעים. על אף שהמשנה ליועמ"שית הזהיר כי חלק מהנדבכים בטיוטת חוק התקשורת יביאו להסרת הפיקוח הממשלתי, בנדבכים אחרים הוא התריע מפני עודף מעורבות פוליטית. לכן, אין סתירה בין דבריו לבין דברי היועמ"שית.

תחקיר: יובל אינהורן