האם 40% מהמתייצבים לשירות מילואים נשלחים הביתה?

האם כל מי שמתייצבים למילואים גם משרתים בפועל? זה בא בסבבים •  צוות המשרוקית של גלובס

משה טור פז, יש עתיד (שחור לבן, ערוץ כנסת, 5.5.25) / צילום: ויקיפדיה
משה טור פז, יש עתיד (שחור לבן, ערוץ כנסת, 5.5.25) / צילום: ויקיפדיה

להגדרות הציונים לחצו כאן

נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד

למרות הבטחות ה"כפסע", המלחמה בעזה נראית רחוקה מסיום. הדבר מביא לשחיקה של משרתי המילואים ובני משפחותיהם, אבל האם זה משפיע על אחוזי ההתייצבות? חלק מהדיווחים סיפרו על 60% לכל היותר, אחרים על 85%, אך היו גם מי שדיברו על 102%. אז מה המספר הנכון? אם תשאלו את ח"כ משה טור פז, לא בטוח שזה משנה: "כל הפרסומים היום על אחוזי ההתייצבות הגדולים לא כצעקתה, הלוואי וזה היה נכון", הוא אמר בערוץ כנסת. "הרבה יחידות מגייסות את כולם ואז משחררות 40%. אומרים 'הבעיות שלי גדולות מדי, תחזרו לחצי השני'". האם אכן כל כך הרבה מתייצבים משוחררים ביוזמת הצבא?

המשרוקית | האם תחת בנט גדל הסיוע הקטארי לחמאס והחלה כניסת הפועלים מעזה?
שאלות ותשבות | מינוי ראש השב"כ: האם נתניהו פועל בניגוד עניינים?

נתחיל מכך שדובר צה"ל סירב לאפשר לנו לפרסם נתונים מספריים רשמיים בנושא, ולכן לא נתנו ציון סופי. במקום, הסתמכנו על מקורות אחרים כדי לנסות להבין באופן גס את היקף התופעה ואת המבנה שלה. נתחיל בנתוני ההתייצבות עצמם: לפי דברים שאמר רמ"ט זרוע היבשה תא"ל רמי אבודרהם בוועדה לביקורת המדינה, אם בתחילת הדרך ראינו 130% התייצבות, הרי שכעת הנתונים עומדים על "מעל 75%". אז זה לא יותר מ־100% כמו שנטען בחלק מהפרסומים, אך גם המספרים האלו יפים. עם זאת, האם מתוכם כל כך הרבה נשלחים הביתה?

באותו דיון, תא"ל אבודרהם הסביר שבגלל אופי המערכה הממושך, האימון לפני תעסוקה מבצעית (אל"ת) מתקצר ולפעמים אף מתבטל לחלוטין. במקום זאת, המיקוד הוא בפעולות שמתקיימות בשטח. לאחר מכן, היחידה מבצעת את התעסוקה המבצעית ואז משתחררת לחופשה. אלא שבמצב כזה, של לחימה פעילה, האם באמת ניתן לשחרר את כל היחידה?

תא"ל (מיל') ארי סינגר, לשעבר קצין מילואים ראשי, הסביר לנו כיצד הדבר עובד: "זה ממש לא הנוהל בשגרה. לאחר מעל לשנה וחצי של לחימה, נקראים חיילים להתייצב בפעם הרביעית או החמישית. מאות ימי שירות מחוץ לבית (יחידות שדה) משבשים לחלוטין את אורח החיים התקין. לכן, ביחידות אלו, ועל מנת לצמצם ככל האפשר את הפגיעה בחיילי המילואים, הוגדרו יציאות של שליש כמינימום מתקופת השירות - גם על חשבון משימות.

"הם מתייצבים כולם בהתחלה, בעיקר לתעסוקות לחימה בחרבות ברזל. אז נניח שגדוד מסוים הביא 300 חיילי מילואים - 200 במילואים פעיל ו־100 בבית, בסבבי חופשה. זה לא יהיה נכון מבצעית לשחרר אותם בקבוצות של 100, אלא עושים ויסות פנימי (לרוב בהתאם לצרכי החייל). בתעסוקות לחימה, כגון משימה להגן על ציר נצרים, סביר להניח שכדי לשמור על אורגניות של המסגרות, החופשות תהיינה מחלקתיות. עם חיילים עם בעיות מיוחדות ייתכן שיגיעו להסדר שמגיעים רק לסופי שבוע".

או, אם לקצר, אותם חיילים לא משוחררים מהמילואים, אלא מהווים את הסבב הראשון שיוצא לחופשה. ברגע שיגיע תורו של הסבב השני, הם יתבקשו לחזור.

לסיכום: צה"ל אכן שולח חלק ממשרתי המילואים הביתה לאחר ההתייצבות הראשונית כחלק מסבבי חופשות. עם זאת, אין מידע רשמי לגבי שיעור המילואימניקים שמקבלים חופשה בכל סבב.

תחקיר: עדין קליין

לבדיקה המלאה המלאה לחצו כאן

שם: משה טור פז
מפלגה: יש עתיד
תוכנית: שחור לבן
ציטוט: "הרבה יחידות מגייסות (למילואים) את כולם ואז משחררות 40%"
תאריך: 5.5.25
ציון: ללא ציון

 

בשבועות האחרונים עולים כל מיני מספרים על אחוזי ההתייצבות של המילואימניקים - ממספרים מדאיגים של 50% ועד המספר הנאה של כ-102%. לפי ח"כ משה טור פז מיש עתיד, שמתייצב למילואים על דעת עצמו, אי אפשר להסתמך על נתונים אלה: "כל הפרסומים היום על אחוזי התייצבות הגבוהים - לא כצעקתה... הרבה יחידות מגייסות את כולם ואז משחררות 40%. אומרים 'הבעיות שלי גדולות מדי, תחזרו' לחצי השני". האם כך הדברים מתנהלים? 

קודם נדבר קצת על המספרים ועל התמונה הנרחבת. לאחרונה הוחלט בקבינט על מבצע חדש בעזה: מבצע 'מרכבות גדעון'. במבצע זה, התוכנית היא לכבוש את עזה במטרה לשלוט באזור לזמן מה. לצורך כך, צה"ל נדרש לגייס ממערך המילואים. זה מעלה שאלה שכבר נשאלה במהלך השנה וחצי האחרונות: כמה מהמילואימניקים מתייצבים? לפי חלק מהדיווחים התקשורתיים ישנה התייצבות של כ-50-60% בלבד של מילואימניקים ביחידותיהם. אף ישנם גם דיווחים אחרים, למשל על כ-85% התייצבות בזכות חיילי מילואים מסופחים - כלומר, חיילי מילואים שמתנדבים, ובכך היחידות מסוגלות לעמוד במשימותיהן. הדיווחים הגבוהים ביותר הם על 102% גיוס ביחידות מסוימות ו-95% בכלל יחידות ההתקפה. 

איננו יכולים להגיד במדויק את מספרי הגיוס, כמה מהם הם חיילים מסופחים וכמה אינם מתייצבים, אך בוועדה לביקורת המדינה שהתקיימה בחמישי במאי נערך דיון על מצב מערך המילואים והסדיר נוכח המלחמה המתמשכת. בישיבה נכח תא"ל רמי אבודרהם, רמ"ט זרוע היבשה, אשר חשף נתוני מילואים מתקופת המלחמה: "היקף המתגייסים למילואים היה 130% בהתחלה, ובאופן טבעי יש ירידה, וכיום הוא מעל 75% התייצבות. צריך לזכור שצה"ל נמצא ונלחם בשבע זירות שונות. יש שחיקה גדולה מאוד במערך הסדיר ובמילואים. לא מעט יחידות סדירות נמצאות ברצף של לחימה, נוכח הרצון לאזן הפעלת סד"כ מילואים נוסף". 

המספרים האלה ממחישים את הקושי והמורכבות שמאחורי ההתייצבות פעם אחר פעם של אנשי המילואים. ועדת החוץ והביטחון הצביעה שלוש פעמים בשבוע אחד על הארכת צווי המילואים - שנעשתה כדי להשיג רוב שיאפשר את המשך גיוס אנשי המילואים עד ל-29 במאי. חוק המילואים 2008 מגביל את יכולתו של צה"ל לגייס את אותו חייל מילואים לתעסוקה מבצעית ביותר מפעם אחת במשך שלוש שנים, כשהמגבלה היא 25 יום בלבד בכל פעם, אלא אם כן מתקבל אישור משר הביטחון וועדת החוץ והביטחון של הכנסת (כמו שעושים מדי שבוע-שבועיים) למטרות חירום. ללא אישור זה, צווי 8 היו פוקעים ב-22 במאי - מה שהיה מחייב את צה"ל לשחרר את כלל אנשי המילואים, שמדובר בלוחמים ששירתו כבר מאות ימים ולא ניתן היה לקרוא להם להתייצב שוב אלא במקרה חירום. הנתונים מצביעים גם על עומס נפשי מצטבר: לפי מחקר של אוניברסיטת תל אביב, 12% מהמילואימניקים הלוחמים סובלים מתסמינים פוסט-טראומטיים, ויש קשר מובהק בין אורך השירות לבין הופעת התסמינים. אך למרות כל הקשיים, מספרי ההתייצבות עדיין מעל 75%. 

משהבנו את גודל המספרים, נתרכז בטענתו של טור פז: האם באמת הצבא משחרר מילואימניקים שמקבלים צווי 8? באותו דיון בוועדה לביקורת המדינה, תא"ל רמי אבודרהם הסביר כי המלחמה הממושכת משנה את צורת המערך. האל"ת (אימון לפי תעסוקה מבצעית) מתקצר - ולפעמים מתבטל לגמרי - ומתרכזים בפעולות שיתקיימו בשטח. לאחר מכן, היחידה משרתת ובסוף מקבלת את החופשה שלה. בפועל ישנה בעיה להוציא יחידה שלמה לחופשה בבת אחת בזמן לחימה.  

תא"ל (במיל') ארי סינגר, קצין המילואים הראשי לשעבר, מסביר לנו איך המצב נראה כעת: "זה ממש לא הנוהל בשגרה. לאחר מעל לשנה וחצי של לחימה, נקראים חיילים להתייצב בפעם הרביעית או החמישית. מאות ימי שירות מחוץ לבית (יחידות שדה) משבשים לחלוטין את אורח החיים התקין. לכן, ביחידות אלו, ועל מנת לצמצם ככל האפשר את הפגיעה בחיילי המילואים, הוגדרו יציאות של שליש כמינימום מתקופת השירות - גם על חשבון משימות. יש לזכור שמדובר בחיילים שקיבלו צווים ל-70-110 יום. 

"כרגע, איך שזה נראה, הם מתייצבים כולם בהתחלה, בעיקר לתעסוקות לחימה בחרבות ברזל (דברים כמו יעדים ומשימות בסבב הנוכחי). אז נניח שגדוד מסוים הביא 300 חיילי מילואים - 200 במילואים פעיל ו-100 בבית, בסבבי חופשה. זה לא יהיה נכון מבצעית לשחרר אותם בקבוצות של 100, אלא עושים ויסות פנימי (לרוב בהתאם לצרכי החייל). בתעסוקות לחימה, כגון משימה להגן על ציר נצרים, סביר להניח שכדי לשמור על אורגניות של המסגרות, החופשות תהיינה מחלקתיות. עם חיילים עם בעיות מיוחדות ייתכן שיגיעו להסדר שבו הם מגיעים רק לסופי שבוע". 

מכאן אפשר לראות כי, מאחר שהגדוד צריך לתת לכל שליש סבבי חופשה, חלקם יהיו בשליש הראשון. לכן, יהיו חלק יתייצבו עבור צו 8 (למען תעסוקות מלחמה) ויחזרו הביתה. הם לא שוחררו לגמרי אלא יצאו לחופשה. לאחר מכן, הם יחליפו את חבריהם בגדוד שיקבלו חופשה בסבב הבא. זאת בעקבות אורך המלחמה והפגיעה בחיים האזרחיים של משרתי המילואים. למרות שהם בחופשה, הם עדיין חלק מהסבב ועתידים להיקרא שוב. הם מוכנים למשימה שיועדו לה ונמצאים בכוננות. 

מדובר צה"ל נמסר: "צה"ל פועל במגוון רחב של פעולות שתכליתן להרחיב את בסיס המשרתים, לחזק את הכשירות ולהקל בעומס, תוך התמקדות בעמידה במשימות המבצעיות וניהול שיח עם אנשי המילואים. הפעלת אנשי המילואים מבוצעת באיזון הנדרש בין הצורך המבצעי וזמני המשימה בפועל לבין מתן אוויר לנשימה למשרתים וגמישות למפקדים. 

"צה"ל מוקיר ומעריך את משרתי המילואים ומשפחותיהם בעורף ואת הקרבתם למען המדינה, וימשיך לפעול למענם בכל עת". צה"ל לא מסר מספרים על התייצבות אנשי המילואים. 

מטעם הח"כ משה טור פז: "אנשי המילואים הם הגיבורים שעליהם עומדת היום מדינת ישראל. יש לי הזכות להיות חלק ממערך המילואים בשלושים השנים האחרונות. תיארתי בדברי מציאות של שחרור כוח אדם ביחידות מילואים. לצד זאת, ישנם רבים המתנדבים ועושים מעל ומעבר ואף עוברים מיחידה ליחידה כדי להתנדב. על המדינה לעשות הכול לשמר ולתעדף את אנשי המילואים. לגייס אוכלוסיות שאינן משרתות היום ולא לקחת את התנדבותם המתמשכת של אנשי המילואים כמובנת מאליה". 

לסיכום, בעקבות התמשכות המלחמה ואורך סבבי המילואים, משרתי המילואים זקוקים ליותר ימי חופשה. חלקם מקבלים את ימי החופשה מיד לאחר ההתייצבות, אך לא שוחררו לגמרי מהסבב. מאחר שלא קיבלנו מספרים רשמיים על היקף התופעה הוחלט להשאיר את דבריו של טור פז ללא ציון.