האם תחת בנט גדל הסיוע הקטארי לחמאס והחלה כניסת הפועלים מעזה?

נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד

מפלגה: הליכוד
פלטפורמה: תגובה לעיתונות
תאריך: 19.3.25
ציטוט: "בנט... הכניס פועלים עזתים לישראל לראשונה מאז צוק איתן (ו)הכפיל ושילש את הכסף לעזה"
ציון: לא נכון ברובו

רה"מ לשעבר נפתלי בנט טען ש"קטאר חדרה לקודש הקודשים של ביטחון ישראל - לשכת ראש הממשלה. אם היא אכן הפעילה סוכנים בלשכת נתניהו וזה היה ביודעין - זו בגידה". הדבר הביא לתגובה מטעם הליכוד, מפלגתו של רה"מ המכהן בנימין נתניהו: "בנט הנוכל שגנב את קולות הימין והקים ממשלה עם מנסור עבאס והאחים המוסלמים, הכניס פועלים עזתים לישראל לראשונה מאז צוק איתן, הכפיל ושילש את הכסף לעזה, מבלבל את המוח על פייק פרשה שלא הייתה ולא נבראה. על כל נושא אחר הוא שותק כמו דג ולא בכדי".

תגובה זו מעלה שתי טענות עובדתיות בהן עסקנו בעבר: הראשונה היא שבנט היה הראשון לפתוח את הדלת לפועלים מעזה מאז מבצע צוק איתן. השנייה היא שהוא הכפיל ואף שילש את הכסף שהועבר לעזה, וניתן להבין שהכוונה היא לכסף מקטאר. בחנו את שתיהן.

פועלים מעזה

את הטענה הראשונה בדקנו בשתי בדיקות עבר. הסקירה ההיסטוריה שלהלן מבוססת על מאמר של ארגון גישה ועל מאמר של ד"ר חגי אטקס ו-ופאק עדנאן שפורסם במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) - שניהם מאוגוסט 2022 - בתוספות הערות שלנו. עד פרוץ האינתיפאדה השנייה ישראל היוותה מקור תעסוקה מרכזי לתושבי עזה, כשבשיא (1986) 46% מכוח העבודה העזתי עבדו בישראל. ב-1991, בשלהי האינתיפאדה הראשונה, ישראל עברה ממתן "היתר יציאה כללי", שאפשר לפלסטינים לנוע יחסית בחופשיות, ובמקום זאת ישראל החלה לדרוש היתרי עבודה פרטניים. מספר ההיתרים החל להצטמצם עם פרוץ האינתיפאדה השנייה ב-2000. ב-2004 התקבלה החלטת ממשלה 1996, ש"בטווח הארוך, ובהתאם לאינטרס הישראלי לעודד עצמאות כלכלית פלסטינית רבה יותר, מדינת ישראל שואפת להקטין, עד להפסקה מוחלטת, את מספר העובדים הפלסטינים הנכנסים למדינת ישראל". הדבר נעשה כחלק מההתנתקות, כדי לבדל מדינית את עזה מישראל. ב-2006 הופסקה לחלוטין כניסתם של פועלים מעזה לישראל.

הדבר השתנה - בניגוד למה שמשתמע מתגובת הליכוד - לאחר צוק איתן ב-2014, אז הנהגת המדינה בהמלצת גורמי הביטחון הגיעה למסקנה שיש לישראל אינטרס בשיקום הרצועה, ובהתאם החלו לתת "היתרי סוחר" לתנועת סוחרים ואנשי עסקים מעזה לתוך ישראל ולגדה המערבית, שבפועל שימשו עובדי יום מעזה, שגדלה עם הזמן ל-5,000 היתרים. כלומר, צוק איתן לא הייתה נקודת זמן בה ישראל הפסיקה את האפשרות של פועלים מעזה לעבוד בישראל, אלא הנקודה בה היא אפשרה זאת לראשונה לאחר כמעט עשור. הממשלה תחתיה התקיים המבצע היא הממשלה ה-33 בראשות בנימין נתניהו, וגם הממשלה שלאחר מכן הייתה בראשותו.

עו"ד מיכל לופט, עו"ד לדיני הגירה ומעמד המתמחה בהיתרי כניסה לתושבים פלסטינים, הסבירה לנו שבפועל היתרי הסוחר לא שימשו אך ורק סוחרים: "אני יודעת מניסיוני האישי שעוד לפני 2021 היו אנשים שהחזיקו בהיתרי סוחר ובפועל עבדו בישראל. אנשים רבים פנו אליי בבקשה לחדש היתרי סוחר וכשהייתי מבקשת מידע על היקף המסחר שלהם כדי להבין אם הם עומדים בקריטריונים, התברר שהם לא עסקו כלל במסחר בשנים האחרונות. בשלב הזה הייתי מפסיקה להתקדם איתם כי רציתי להימנע משימוש לרעה בהיתרים וגם כי לא רציתי לעודד את התעסוקה הזו שהייתה ללא זכויות סוציאליות. היה ממש פשוט להבין שחלק מבעלי ההיתר עבדו בישראל, כי רובם היו צעירים, הם היו שוהים בישראל תקופות ארוכות רצופות מבלי לחזור הביתה ולא היה להם שום עסק חי בעזה. מסוחרים היה מצופה להיכנס לישראל, להגיע לכמה פגישות, לבדוק את הסחורה ולחזור הביתה לעזה. המת"ק הכיר היטב את הסוחרים בעזה, וגם ידע מי לא חזרו הביתה כל יום. כלומר, מערכת הביטחון והמדינה ידעו מזה". הדבר קיבל גם התייחסות בתקשורת בזמן אמת, למשל אצל עמוס הראל ב"הארץ" כבר ב-2019.

עם זאת, כן היה שינוי בנושא הפועלים העזתיים הקשור בממשלתו של בנט: ב-2020, בשל מגיפת הקורונה, הופסקה באופן זמני האפשרות של תושבי עזה להיכנס לישראל. בסוף 2021 נוסף היתר יציאה מעזה ל"צרכים כלכליים". במרץ 2022 התפרסם בתקשורת שקטאר הודיעה שישראל הסכימה להגדיל בהדרגה את מספר העובדים מעזה ל-30 אלף. יומיים לאחר מכן התקבלה החלטת ממשלה 1328, לפיה מספר ההיתרים לצרכים כלכליים לתושבי עזה יעלה ל-20,050. מתוכם, 12 אלף נועדו לענף הבנייה, 8,000 לחקלאות ועוד חמישים למתן שירותים במעברים מהרצועה לישראל. בזמן זה הממשלה הייתה הממשלה ה-36 בראשות נפתלי בנט (ובהמשך יאיר לפיד). עם זאת, לפי נתוני המתפ"ש, ב-28 בספטמבר 2023, תחת הממשלה הנוכחית ומעט לפני טבח 7 באוקטובר, המכסה להיתרי כניסה מטעמי "צרכים כלכליים" עמדה על 18,500, שיחד עם 3,500 היתרי סוחר מהווים 22 אלף היתרים. כלומר, מעבר לכך שהחלטה 1328 מעולם לא קוימה במלואה, הממשלה הנוכחית גם לא ביטלה את היתרי הכניסה עד לטבח.

"לדעתי ההוספה הרשמית של היתרי 'צרכים כלכליים' בינואר 2022 נבעה מהמצוקה הכלכלית בעזה לאחר כמעט שנתיים של סגר בעקבות הקורונה", מסבירה עו"ד לופט. "בינואר 2022 הורידו את מספר היתרי הסוחר באופן דרסטי והוסיפו 10,000 היתרי 'צרכים כלכליים'. אבל מה זה צורך כלכלי בעצם אם לא צורך לעבוד? מדובר באיזשהו יצור כלאיים, כי לא רצו לקרוא לזה 'היתר עבודה'. גם כי זה לא היה מתקבל טוב מבחינה פוליטית, וגם כי זה היו לזה משמעויות כלכליות גדולות בגלל הצורך לתת להם את כל הזכויות הסוציאליות של עובדים ישראלים. אז מצאו את יצור הכלאיים הזה, שגם הביא להעסקה לא חוקית (למעט בהיתרים ספציפיים בחקלאות ובבנייה, שנוספו באוגוסט 2022). בכל מקרה, אני לא חושבת שזה משהו שבא דווקא בגלל שהיה מדובר בממשלת לפיד-בנט, אלא שזה היה בעבודה עוד זמן רב לפני כן במערכת הביטחון, על רקע הקורונה והמצוקה הכלכלית בעזה".

העברת כסף לחמאס

גם את העברת הכסף לחמאס בדקנו בעבר. כסף לחמאס ברצועת עזה זורם בהסכמת ישראל מאז 2012. אלא שבשנת 2018 חלה התפתחות בעניין. ב-30 במרץ של אותה שנה ("יום האדמה") החלה סדרת עימותים ברצועת עזה בסמוך לגבול שנקראת בפי הפלסטינים "צעדת השיבה הגדולה". העימותים נמשכו בעצימות משתנה במשך כשלוש שנים, במהלכן הצד הישראלי ספג אבדות של שני חיילי צה"ל ו-5 אזרחים, ובצד הפלסטיני נרשמו מעל 300 הרוגים.

כחלק מניסיונות ההסדרה, קטאר הציעה להעביר מכספה מענקים כספיים לרצועת עזה במטרה להרגיע את המצב. ממשלת ישראל הסכימה שהמענק יועבר בשש פעימות חודשיות בסך 15 מיליון דולר (90 מיליון דולר בשנה) לתשלום משכורות ועוד 10 מיליון דולר מדי חודשיים לקניית סולר להפעלת תחנת הכוח ברצועה. ואז, בנובמבר 2018, נכנס לרצועת עזה מענק הכסף הראשון במזוודות המזומנים המפורסמות.

אלא שעם הזמן המענק גדל - ובינואר 2021, חודשים לפני שהחלה לכהן ממשלת בנט-לפיד וכאשר בנימין נתניהו עוד כיהן כראש הממשלה, קטאר הודיעה כי בשנה זו המענק יעמוד על 30 מיליון דולר בחודש (בשנת 2020 המענק עמד על כ-24-25 מיליון דולר בחודש). המענק למעשה מתחלק לשלושה חלקים: כ-10 מיליון דולרים בחודש למשפחות נזקקות (100 דולר לכל משפחה מתוך 100 אלף משפחות נזקקות); כ-10 מיליון דולרים עבור רכישת דלק מישראל וכ-10 מיליון דולרים עבור תשלום שכר ל"משרתי ציבור", כלומר עובדים במנגנון הממשלתי של חמאס.

בניגוד לטענת הליכוד, אותו סכום, באותה חלוקה, עבר גם תחת ממשלת בנט-לפיד. ועדיין, היה שינוי תחת ממשלה זו: כפי שהסברנו בעבר, השינוי היחיד שנעשה נוגע רק לדרך העברת התשלום עבור אחד מחלקי המענק. סמוך לכניסתו של נפתלי בנט לתפקיד ראש הממשלה, דווח כי ממשלת ישראל מסרבת להעביר את תשלום השכר לעובדי הציבור בממשלת חמאס באמצעות מזוודות מזומנים. כלומר, המחלוקת נסבה סביב האופן שבו יועבר החלק שמיועד להגיע לידי חמאס (כ-10 מיליון דולרים).

לאחר חודשים של מגעים, דווח שנמצאה הדרך להעביר את הכסף שמיועד לתשלום המשכורות. ד"ר אודי לוי ממכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון (JISS) הסביר לנו שקטר חתמה על הסכם עם מצרים לפיו הסכום שיועד לתשלום משכורות יעבור למצרים כתשלום עבור דלק, מצרים תשלח את הדלק לרצועת עזה, חמאס ימכור את הדלק לתחנות הדלק ברצועה, הכסף ייכנס לקופת ממשלת חמאס - ומשם הוא יחולק ל-40 אלף העובדים הממשלתיים. גם יוחנן צורף, חוקר בכיר ב-INSS, הסביר במאמרו שהתשלום על דלק המוכנס לרצועה ממצרים משמש כמנגנון תחליפי להעברת מזוודות המזומנים.

לא רק זאת: ישנם סימנים שזו הייתה דווקא הממשלה הנוכחית שהייתה נכונה להגדיל את הכספים הקטאריים שזרמו לרצועה. כשבוע לפני אירועי 7 באוקטובר, התפרסמו דיווחים בתקשורת הזרה שצוטטו גם בישראל, לפיהם, כחלק מהמגעים בין ישראל לחמאס לרגיעה, הנציגים ממצרים ומקטר הודיעו לחמאס שישראל לא תתנגד להגדלת המענק הקטרי במטרה לכלול יותר משפחות נזקקות. ב-4 באוקטובר, דווח ב"הארץ" שקטר עדיין לא החליטה אם להגדיל את הסיוע לעזה.

תגובת הליכוד

מטעם הליכוד נמסר בתגובה: "מה שכתבת פשוט לא נכון":

1. מאז צוק איתן מדינת ישראל אסרה על כניסת 'פועלים עזתים' לישראל.
2. ⁠היחידים שהותר להם להיכנס היו 'סוחרים' בלבד, אשר מחזיקים ברישיון סוחר הדורש תנאים אחרים לחלוטין כדי לקבל אותו והגיעו בשיאם ל-5,000 סוחרים.
3. ⁠לראייה המצב בו כמעט אף פעם סוחרים לא היו מעורבים בפיגועים, בניגוד לפועלים.
4. ⁠ניתן להקשיב גם לנפתלי בנט ולבני גנץ שהתגאו בזמן אמת שהם מאפשרים לראשונה כניסת פועלים עזתים לישראל או פשוט לקרוא את החלטת הממשלה מתאריך 27.3.2022! מצ"ב.
5. ⁠הממשלה נכנסה לתפקיד כאשר למעלה מ-20,000 פועלים עזתים נכנסו מידי יום לישראל. בשלב זה כוווול גורמי הביטחון (שב״כ וצה״ל) קבעו באופן חד משמעי שזו האסטרטגיה הנכונה ושזה מה שמביא את השקט. לאורך הדרך אותם גורמי הביטחון ביקשו שוב ושוב להגדיל את כמות הפועלים הנכנסים מעזה וסורבו, כולל הפעם האחרונה ב-1.10, שישה ימים לפני הטבח.
6. ⁠להזכירכם בחודשים לפני כניסת ממשלת בנט-לפיד-עבאס, כלל לא העברנו את התשלומים של קטאר לחמאס! לעומת זאת בחודש הראשון לתפקידם הם העבירו 100 מיליון דולר לחמאס במכה אחת, לצד אישור ראשוני לייבוא מכוניות חדשות וביצוע פרויקטים בינ"ל (שגם הם נאסרו מאז צוק איתן). מעניין מאיפה הגיעו כל הטנדרים החדשים?
7. ⁠בהמשך חמאס קיבלו הרבה יותר כסף דרך סחורות שעברו ממצרים, כסף קטארי שעבר בדרך בנקאית וגביית מיסים מהפועלים. שוב, אתה יכול לשמוע את ספי עובדיה ואוהד חמו שדיווחו בזמן אמת 'שהרבה יותר כסף נכנס לרצועה' (כשחשבו שזו אסטרטגיה נכונה) וכמובן נפתלי כמו כראש ממשלה והתגאו בזה כאסטרטגיה שתביא שקט ושלום.
8. ⁠כדאי שתבדקו את עצמכם לפני שאתם שולפים חצאי אמיתות, אחרת אאלץ לעשות לכם משרוקית בעצמי".

גם תגובה זו סובלת מחוסר דיוק, אליו נתייחס לפי סעיף:

1. כפי שהוסבר, האיסור על כניסת פועלים החל לאחר ההתנתקות, ולא לאחר צוק איתן.
2. עוד כפי שהוסבר, למרות שאכן ההיתרים ניתנו לסוחרים, בפועל השתמשו בהם גם פועלים. כבר ב-2019, כשראש הממשלה היה עדיין בנימין נתניהו, עמוס הראל דיווח ב"הארץ" שנראה שרוב מקבלי היתרי הסוחר הם בפועל פועלים. גם לפי דיווח של יואב זיתון ב-ynet על ההחלטה של ממשלת בנט-לפיד, הסוחרים היו "שם מכובס". עם זאת, לפי דיווח זה אכן במשך שנים לא נראה מספר כזה של פועלים מעזה שנכנסו לישראל, ואין הכחשה לגבי העובדה שממשלה זו הגדילה מאוד את מספר האשרות.
3. מפאת חוסר רלוונטיות לבדיקה, לא בדקנו את הטענה בסעיף זה.
4. החלטת הממשלה לא מציינת שמדובר בכך שהדבר קורה לראשונה. לא מצאנו גם תיעוד לכך שהם התגאו בכך שהדבר קורה לראשונה.
5. לא הצלחנו למצוא נתונים על מספר ההיתרים בדצמבר 2022, ערב כניסת הממשלה הנוכחית לתפקידה. עם זאת, לפי נתוני האו"ם מאוגוסט 2023, טרם המלחמה, ביולי 2023 נשבר שיא חודשי של כניסות מעזה לישראל מאז 2004, כש-90% מהן היה לצורכי עבודה. כלומר, ניתן לפקפק כמה הממשלה הנוכחית בלמה את מדיניות היתרי העבודה כפי שנטען. בכל מקרה, היו קרוב ל-20 אלף בעלי היתר פועל טרם 7 באוקטובר.
6. גם אם אכן הועברו בבת אחת כל הכספים שהוקפאו, לא מדובר בהגדלה של הסכום שהועבר לידי חמאס, וכפי שהראינו בסך הכל הסכומים לא השתנו לעומת הממשלות בראשות נתניהו. לא מצאנו מידע לגבי אישור הרכבים, ובכל מקרה הדבר לא רלוונטי לבדיקה.
7. כפי שכבר הראינו בבדיקה קודמת, שפורסמה באפריל 2024, ספי עובדיה ואוהד חמו הכחישו שניהם שאמרו דבר כזה, טענו שמדובר בפייק ואמרו שגם הטענה לגופה אינה נכונה.

לסיכום: למרות שאכן רק תחת ממשלת בנט-לפיד ניתנו היתרים לפועלים באופן רשמי ושתחתיה מספרם גדל מאוד, כבר תחת נתניהו השתמשו בשטח בהיתרי סוחר לטובת פועלים. כמו כן, היקף הסיוע הקטארי לא גדל תחת ממשלת בנט-לפיד, אלא האופן בו הועבר שונה. לכן דברי הליכוד לא נכונים ברובם.