גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

נגד משרד המשפטים ובלי חוות־דעת מקצועית, קרעי ממשיך ברפורמת השידורים

ועדת השרים אישרה בשנית את רפורמת התקשורת של שלמה קרעי, למרות התנגדות משרד המשפטים והיעדר חוות־דעת מחויבת מהרגולטור - תוך דילוג על שלבים שנדרשים עפ"י חוק ● גורמים מקצועיים מזהירים: החוק לא בשל ועלול לאפשר השפעה מסוכנת על החדשות והמדיה ● ממשרד התקשורת נמסר: "תהליך ההיוועצות עם רשות האסדרה נמצא בעיצומו"

שר התקשורת שלמה קרעי / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת
שר התקשורת שלמה קרעי / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה היום (א') בשנית את "חוק השידורים" של שר התקשורת שלמה קרעי, זאת לאחר שינויים שבוצעו בחוק, ולאחר שהודגשו המחלוקות מול משרד המשפטים, שהפכו גלויות יותר. החוק במתכונתו החדשה מנוגד לעמדת הדרגים המקצועיים במשרד המשפטים, שכן מבקרי המהלך טוענים כי לא הושלמו ההתייעצויות המתחייבות לגביו בחוק.

האם היועמ"שית סותרת את עמדת המשנה שלה לגבי הרפורמה בתקשורת?
בניגוד לעמדת היועמ"שית: הממשלה תקדם את הדחת בהרב־מיארה תוך עקיפת הוועדה המייעצת

מטרת חוק השידורים של שלמה קרעי היא סגירת הרגולטורים הקיימים - הרשות השנייה ומועצת הכבלים ולוויין - והקמת רשות חדשה, רזה יותר, עם סמכויות אכיפה נמוכות יותר.

מטרה נוספת היא ביטול ההפרדה המבנית בין חברות החדשות לחברות המסחריות של הערוצים, מה שמעלה חשש כי אינטרסים מסחריים יוכלו להשתלט על החדשות.

עוד נועד החוק להסיר מגבלות על בעלויות צולבות בכלי תקשורת ולבטל את האיסור שיש על פלטפורמות כמו yes והוט לשדר פרסומות. נקודה נוספת היא לייצר סטנדרט אחיד בכל מה שקשור בהפקות מקור - משמע, כלל השחקנים יהיו חייבים להשקיע 6.5% בהפקות מקור, גם שחקניות בינלאומיות כמו נטפליקס וגם שחקניות OTT (משמע כאלה המשדרות על גבי האינטרנט כמו פרטנר TV).

חילוקי הדעות מול קרעי

קרעי צירף לנוסח המחודש מכתב מטעמו שמאשים את משרד המשפטים בעיכוב בהליך. לטענתו, משרד התקשורת לא זכה לשיתוף־פעולה מצד משרד המשפטים, "בלשון המעטה". אחת הדוגמאות שהוזכרו היא שמשרד המשפטים מערים קשיים בהליך הטכני בהכנת החוק לקריאה ראשונה ברשומות, כלומר אינו מספק מספר זיהוי להצעה, מה שלא מאפשר להניח אותה כהצעת חוק שניתן לקדמה.

קרעי כתב: "לאור הפגם בחוות־הדעת של הייעוץ המשפטי לממשלה בנוגע לחוק האסדרה, אבקש לציין כי הליך ההיוועצות עם רשות האסדרה נמצא בעיצומו, ואנחנו מתכוונים להשלימו לפני הקריאה הראשונה".

בדומה להליך בסבב הראשון, גם כעת התהליך נעשה בבהילות. ביום שישי התפרסמה תוספת לסדר היום של הוועדה שהתכנסה כאמור היום.

עוד צורף מכתב לייעוץ המשפטי לממשלה שכתב מנכ"ל משרד התקשורת, אלעד מקדסי. במכתבו הוא מציין כי במהלך החודשים האחרונים התקיים שיתוף־פעולה אינטנסיבי בנוגע לחוק, ואף "הושגו הסכמות רבות בנושאי ליבה, ובוצעו, לבקשתכם שינויים בנוסח המשקפים הסכמות אלה". מקדסי אף מביע הערכה כלפי אנשי המשרד על העבודה המקצועית יחדיו. אך לאחר אלה כתב כי על הנושאים שלא הוסכמו, "לא קיבלנו מענה או התייחסות עניינית".

בייעוץ המשפטי סיפקו חוות־דעת לשר המשפטים בנוגע לחוק. לדברי מקדסי, "התאכזבנו למצוא בחוות־הדעת מספר אמירות כלליות, קשות ולא מדויקות", כמו לדוגמה על כך שההצעה כוללת הסדרים שמאפשרים התערבות פוליטית "ויוצרים סיכונים מוגברים". לדבריו, מדובר בחוק שמנסה להסדיר היבטים כלכליים־מסחריים, כמו לדוגמה ההערכה שעד סוף השנה הזו, מעל ל־80% משוק הטלוויזיה יהיו מנויי OTT (אינטרנט), וזה שוק שאינו נתון לרגולציה.

במכתבו של מקדסי פורטו הנושאים המהותיים שבמחלוקת: ראשית, לעניין אסדרת החדשות, משרד המשפטים הציע להחיל מודל "רך", שחל על בעל רישיון זעיר לפי חוק הרשות השנייה. משרד התקשורת הסתייג, בטענה כי הדבר מייצר פער בין גופי תקשורת למערכות חדשות, ואף לטענתו מגביר את מידת ההתערבות בתהליכי העבודה הפנימיים.

סוגיה נוספת בליבת הדיון היא החזקות צולבות. משרד המשפטים מעוניין לאסור החזקה של שחקניות מסוימות בשידורי הטלוויזיה, כלומר חברה שיש לה גם ערוץ טלוויזיה וגם פלטפורמה.

סוגיה שלישית מרכזית היא נושא הרייטינג, והחובה על הערוצים המסחריים לפרסם מידע על נתוני הצפייה, סוגיה שמשרד המשפטים מתנגד לשילובה.

בהחלטה הקודמת בוועדת השרים לענייני חקיקה נקבע כי יש לאשר את הטיוטה המצורפת לאחר שינויי נוסח וליבון הסוגיות הפתוחות מול משרד המשפטים. כעת, לאור הטענות לאי־שיתוף־פעולה, המטרה היא לקדם ישירות לקריאה ראשונה בהקדם.

דילוג על רשות האסדרה

ההצעה הראשונה הוגשה בשבועות האחרונים, ללא חוות־דעת כלכלית על ההשפעות הרגולטוריות שהחוק עתיד להביא, וזה היבט מרכזי שמעסיק את משרד המשפטים. במשרד התקשורת פרסמו את המסמך רק ב־4 ביוני (ויום למחרת את התיקונים לחקיקה).

על־פי חוק עקרונות האסדרה, על מאסדר להגיש את ההצעה החדשה, ולרשות האסדרה יש שבועיים להחליט אם היא נדרשת לה, ואז עומד לרשותה כחודש לכתוב את חוות־דעתה, תקופה שניתן להאריך בחודש נוסף. בחוק עקרונות נקבע כי מאסדר נדרש "להשלים את הליך ההתייעצות לפני השלמת השלב הממשלתי של גיבוש האסדרה". גורמים מקצועיים מסבירים כי רק לאחר תהליך זה מצופה מהצעת חקיקה להגיע לוועדת השרים לענייני חקיקה ולהתחיל את התהליך בכנסת.

עם זאת, תהליך זה לא התקיים, ובמשרד התקשורת יש מי שטוען כי אין שום בעיה לבצע את זה במקביל. משמע, לטענת גורמים במשרד, אין שום מניעה שהצעת החקיקה החדשה תגיע לקריאה ראשונה, במקביל לבחינת רשות האסדרה. בשוק מסבירים כי הבהילות נובעת מהרצון להעניק הטבת לערוצים הזעירים ובכללם ערוץ 14.

בתחילת המלחמה השר קרעי נתן הוראה, במסגרת הוראות שעה, לרשות השנייה להעלות את כל הערוצים לעידן פלוס - ומי שיממן זאת יהיה התאגיד השידור הציבורי. המשמעות היא שערוץ 14 לא יצטרך לממן מכיסו את ההצטרפות שלו לשירות. לאחר שבמשרד התקשורת ביקשו הארכה נוספת להוראות האלה בוועדת הכלכלה, יו"ר הוועדה דוד ביטן דרש להבין מדוע ממשיכים להאריך הוראות שעה ולא מסדירים זאת בחקיקה.

בוועדה נקבע כי עד 15 ביוני יהיה על שר התקשורת להתחיל את החקיקה בסוגיה בקריאה ראשונה לפחות, וגורמים מקצועיים ששוחחו עם גלובס מסבירים כי זו הסיבה לבהילות. המשמעות היא קריאה ראשונה עד רביעי הקרוב בשל ימי עבודת הכנסת. כך גם עולה ממכתבו של מזכיר הממשלה, יוסי פוקס, כי הבהילות נובעת מפקיעת הוראת השעה בכל מה שקשור לעידן פלוס.

במשרד המשפטים לא מעלים את הצעת החקיקה לרשומות, שכן אין עדיין את חוות־הדעת שמחייבת החוק על־ידי רשות האסדרה - שבוחנת את ההיבטים החוקתיים ואת ההיבטים המסחריים־כלכליים המורכבים בסוגיה.

"חובה שלא קוימה"

בייעוץ המשפטי לממשלה מסרו היום בתגובה למהלכו של שר התקשורת קרעי כי "המחוקק הטיל חובה על משרד התקשורת לקיים היוועצות מקצועית טרם קידום שינויים מקיפים בשוק התקשורת, ואפילו חובה בסיסית זו לא קוימה".

עוד נכתב: "על אף שבראייתנו תהליך העבודה המקצועי המתחייב התקדם, ונדרשה שהות נוספת כדי ללבן סוגיות ליבה, החליט שר התקשורת להפסיק את הדיונים המקצועיים ולהביא את ההצעה לדיון לפני ועדת השרים לחקיקה, כשהיא אינה בשלה.

"הצעת החוק, בשל קידומה המהיר, אפילו אינה עומדת בחובה הסטטוטורית שקבע המחוקק לשם בירור מקצועי על־ידי מומחים של מלוא השפעותיהן של הצעות מסוג זה על המשק ושוק התקשורת, לשם שמירה על אינטרסים ציבוריים כבדי־משקל".

בחוות־הדעת שנשלחה למזכיר הממשלה פוקס נכתב כי "לטענתך קיים צורך בהול בקידום הצעת החוק. טענה זו היא מסוג הטענות של 'הזנב מכשכש בכלב', והיא אינה יכולה לשמש הצדקה לפרסם ברשומות הצעת חוק ממשלתית מורכבת, מקיפה ומשמעותית מעין זו בעלת השפעה רחבת־היקף, בטרם הושלמו ההליכים הממשלתיים הנדרשים על־פי דין".

כעת, משוועדת השרים לענייני חקיקה אישרה את הצעת החוק הזו, ועדיין אין חוות־דעת של רשות האסדרה, הסוגיה תגיע ליועצת המשפטית של הכנסת, שתיאלץ להתמודד עם ניהול המצב "החריג" - הצעת חקיקה שמשנה ליועץ משפטי לממשלה לא סמך את ידו עליה.

גורמים בשוק תקפו את הצעת החקיקה כ"מחוררת", "לא בשלה" וללא חוות־דעת על השפעות רגולטוריות כלכליות כנדרש בהצעת החקיקה. אותם גורמים מסבירים כי "מדובר בהליך חריג ביותר באופן כמעט חסר תקדים".

קרעי: "הסדרה רחבה, שוויונית ועניינית"

ממשרד התקשורת נמסר בתגובה: "תהליך ההיוועצות עם רשות האסדרה נמצא בעיצומו. במסגרת זו התקיים שיח מקדים עם רשות האסדרה, והועבר אליהם ביום 30 במאי5 נוסח הצעה לקראת קריאה ראשונה וכן גרסה סופית של דוח הערכת הרגולציה. הנוסח והדוח פורסמו באתר משרד התקשורת בשבוע שעבר. בכוונתנו להשלים את תהליך ההיוועצות בהתאם להוראות החוק ועוד לפני הקריאה הראשונה".

בנוגע למחלוקות בין משרד המשפטים למשרד התקשורת, נמסר מהאחרון: "איננו מגיבים בעניין שיח פנימי בין משרדי ממשלה".

שר התקשורת שלמה קרעי מסר בתגובה לטענות היועמ"שית: "הצעת חוק השידורים מבקשת לשים סוף לרגולציה מיושנת, באמצעות רשות עצמאית אחת, שתיבחר לראשונה באמצעות ועדת איתור מקצועית ובלתי תלויה. הטענה על 'פוליטיזציה' מצד היועמ"שית מנותקת מהשוואה אמיתית: החוק הקיים מאפשר לשרים למנות את חברי הרשות השנייה ומועצת הכבלים והלוויין ללא ועדת איתור, בעוד שהחוק המוצע דווקא מגביל את השר ומצמצם את יכולתו להשפיע על ההרכב.

"גם הטענה כאילו החוק נועד 'להציל את ערוץ 14' אינה נכונה. מדובר באסדרה רחבה, שוויונית ועניינית, החלה על כלל הגופים. בנוסף, החוק כולל מהלכים שיגדילו את התחרות בשוק, יפתחו אותו לשחקנים חדשים ויאפשרו לצרכנים להרכיב חבילות צפייה באופן חופשי - מהלך שיביא לחיסכון ניכר בהוצאות משקי הבית על שידורים".

עוד כתבות

אוטובוסים חונים בתחנה המרכזית בת''א / צילום: Shutterstock

התוכנית להוספת קווי אוטובוס טרם מומשה, והממשלה כבר רוצה לקצץ

אחרי שנים של עיכובים, משרד התחבורה קיבל תוספת של 250 מיליון שקל לשיפור התחבורה הציבורית בקווים ובתדירות ● אך התוכנית טרם גובשה, ובינתיים בממשלה מתכננים לקצץ שליש

צרפת ובריטניה תכננו להצהיר על תמיכה במדינה פלסטינית. למה הן נסוגו?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: צרפת ובריטניה לא יצהירו על תמיכה במדינה פלסטינית, מנהיג אל-קאעידה בתימן מאיים על טראמפ ומאסק בגלל המלחמה, ושיעור הלוחמות בצה"ל גבוה מרוב הצבאות בעולם ● כותרות העיתונים בעולם

תחנת הכוח הגרעינית בבושהר, איראן / צילום: Reuters, Stringer Iran

המערב צפוי לקדם החלטה דרמטית נגד איראן – שמאיימת בתגובה קשה

קרן הסיוע לעזה הודיעה: מרכז החלוקה ברפיח נסגר בגלל מהומה שנגרמה בעקבות דוחק שמנע את פריקת הסיוע ● חברי המשט בדרכם לנמל אשדוד, שם יצפו בסרט הזוועות - ולאחר מכן יגורשו דרך נתב"ג ● דובר צה"ל לתושבים בג'באליה: "התפנו מיד לאזורי המקלט והמחסה בעיר עזה" ● 55 חטופים - 612 ימים בשבי ● עדכונים שוטפים

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

בניגוד לעמדת היועמ"שית: הממשלה תקדם את הדחת בהרב-מיארה תוך עקיפת הוועדה המייעצת

מוקדם יותר היום הודיעה היועמ"שית כי ההחלטה להדיחה ללא ועדה מייעצת "אינה חוקית וסותרת את פסיקת בג"ץ", וכי "ההצעה תכשיר את הדרך להפיכת היועמ"ש לכזה המחויב לצרכים הפוליטיים הנקודתיים של הממשלה, ולא לשלטון החוק" ● לנוכח החלטת הממשלה, לוין צפוי כעת לקדם את ההדחה ע"י קיום שימוע ליועמ"שית בפני ועדת שרים בנושא

דקלה צ'צ'קס אקסלברד, מנכ''לית פוליפיד / צילום: יוסי לזרוב

"למזלנו, המשקיעים האמינו": הצלחה מפתיעה לפוליפיד בניסוי הקליני

החברה הודיעה על הצלחה של ניסוי שלב III במוצר למניעת זיהומים בניתוחים, אחרי שניסוי קודם בו נכשל ● המוצר עשוי להגיע לשוק ב-2026 ● מניית פוליפיד איבדה כ-99% מערכה מאז ההנפקה בנאסד"ק ● המניה מזנקת בחדות במסחר המקדים בוול סטריט

אושר טובול, מנכ''ל מיטב טרייד / צילום: מיטב טרייד

המיליונרים של מיטב: המניה בשיא, והבכירים נפגשים עם הכסף

לאחר זינוק של כמעט 100% במניית מיטב מתחילת השנה, שורה של בכירים בבית ההשקעות מכרו מניות - ובראשם מנכ"ל זרוע המסחר העצמאי, שמימש מניות במעל 5 מיליון שקל, ומנהל השקעות הגמל והפנסיה

צילום: יח''צ, באדיבות החברה

האם המכשיר הדק ביותר של סמסונג מתאים לכם?

יצרנית הסמארטפונים הקוריאנית משיקה בישראל את ה-S25 Edge הדק, ולוקחת את הסיכון שהוא ייתפס קצת כמו צעצוע ● היתרונות הבולטים הם בעיצוב ובמצלמה, אבל הסוללה חלשה בגלל דקות המכשיר

ארנון פרידמן / צילום: יונתן בלום

"המחיר הריאלי של הדירות ירד ברוב האזורים בארץ"

בשנה האחרונה הוציאה חברת אשטרום מגורים כ־30 פרויקטים לשיווק ● ארנון פרידמן, מנכ"ל החברה, מסביר בראיון לגלובס מדוע החברה מגדילה את הבנייה דווקא עכשיו, מדוע ויתרה על המותג הוותיק "אשדר", ולמה הוא סבור שהמחירים בשדה דב יהיו נמוכים בהרבה מהחזוי

מייסדי למונייד, דניאל שרייבר ושי וינינגר / צילום: דור מלכה

חברת הביטוח הדיגיטלי שכבר שווה יותר ממגדל ומכלל

חברת למונייד מתקרבת לשווי של 3 מיליארד דולר, אך מתקשה לשמור על יציבות בשל החיבה היתרה של השורטיסטים למניה ● נשיא החברה, שי וינינגר: "השוק מתחיל להאמין בסיפור שלנו"

מנכ''ל אנבידיה ג'נסן הואנג, לצד מייסד מלאנוקס איל ולדמן / צילום: תמר מצפי

מיקנעם לצמרת התעשייה העולמית: הנתונים של מלאנוקס נחשפו, ואפילו מנכ"ל אנבידיה נדהם

דוחות אנבידיה חשפו כי החטיבה הישראלית, שהייתה בעבר מלאנוקס, הפכה לשיאנית הכנסות בחברה, עם מיזמי ענק ועסקים עם אילון מאסק ● חמש שנים אחרי אחד האקזיטים הגדולים בהייטק הישראלי, העובדים מספרים איך החיים שלהם השתנו, ועל השיחות עם ג'נסן הואנג במסדרונות ● וגם: הפספוס של איל וולדמן

השכר החציוני נמוך ב-30% מהממוצע

הנתונים נחשפים: באיזו עיר בישראל מרוויחים הכי הרבה

לפי הביטוח הלאומי, השכר הממוצע בישראל עומד על 14,657 שקל לחודש; השכר החציוני, שחצי מהשכירים מרוויחים מעליו וחצי מתחתיו, עומד על 10,368 שקל בלבד - 30% פחות ● מבחינת ענפים כלכליים, הקבוצה שמרוויחה את הסכומים הגבוהים ביותר היא עובדי תעשיית האנרגיה (לרבות חברת החשמל), שמרוויחים 30,284 שקל בחודש בממוצע

כלי רכב חדשים. נוצרה אשליה של ביקושים בענף הרכב בישראל / צילום: Shutterstock

המסירות עולות, אבל השוק לא צומח: כך נוצרה אשליית הביקושים בענף הרכב

נתוני מסירות הרכב של החודשים ינואר-מאי נראים שגרתיים, אך מבט מקרוב מגלה מציאות פחות יציבה ● מלאים סמויים מכבידים על הענף, החדירה הסינית שוברת שיאים, ומותגים שהיו אלמונים עד לאחרונה כובשים את טבלת המסירות ● ואיך קרה שהפלח החשמלי נותר מאחור?

אריה פרשקובסקי / איור: גיל ג'יבלי

עם 1,600 דירות בקנה והסדר חוב מאחוריו, הוא חוזר לבורסה

אריה פרשקובסקי גרופ תשעבד לאג"ח קרקע בראשון לציון בשווי גבוה מהיקף הגיוס ● מהתשקיף עולה כי החברה מכרה פנטהאוז בנווה צדק ב-50 מיליון שקל ● בעבר נדרש הבעלים - שקרוביו מחזיקים בענקית הנדל"ן פרשקובסקי - להסדר חוב בדירקט קפיטל שפעלה במזרח אירופה

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

מגמה שלילית באירופה; מניית השבבים שקופצת במעל 20% בלונדון

הדאקס יורד בכ-0.5% ● הניקיי התקדם בכ-0.9% ● היום יתקיימו בלונדון שיחות בין נציגי סין וארה"ב, במטרה להתניע מחדש מו"מ על הסכם סחר בין המעצמות ● על רקע המכסים של הנשיא טראמפ - היצוא הסיני לארה"ב צנח במאי בשיעור החד ביותר מזה חמש שנים ● טסלה צפויה לרכז עניין, לאחר שצנחה בסוף השבוע על רקע העימות המתוקשר בין המנכ"ל אילון מאסק לנשיא טראמפ

אילון מאסק לצד דונלד טראמפ במהלך מסע הבחירות לנשיאות / צילום: Alex Brandon

האם טראמפ יסתדר בלי הכסף של מאסק בבחירות האמצע בארה"ב?

שינוי הכיוון של אילון מאסק - שתרם לטראמפ 300 מיליון דולר כמעט בבחירות 2024 - מטלטל את המפלגה הרפובליקאית כולה ● העימות הפומבי בינו לנשיא חושף את הסדקים שבין הון לשלטון ומעורר סימני שאלה לגבי עתידה הפוליטי והכלכלי של המפלגה לקראת בחירות האמצע ב-2026

וושינגטון

מוואלה לחדשות 12: התפקיד החדש של ברק רביד

העיתונאי והפרשן המדיני ברק רביד יעזוב את וואלה וימונה לפרשן חדשות 12 בוושינגטון ● יחליף את יונה לייבזון, ששימשה בתפקיד מאז 2019

שי אהרונוביץ', מנהל רשות המסים / צילום: יוסי זמיר

רשות המסים בונה על 120 מפקחים חדשים שיעזרו לה למלא את הקופה

המלחמה נותנת אותותיה על הכנסות המדינה, והאוצר הגדיל את יעד הגבייה ב־5%, שמוערכים בכ־24 מיליארד שקל ● ברשות המסים מבטיחים שלא להשית את הנטל על כלל האזרחים, אלא לפנות לאפיקים אחרים כגון העמקת הגבייה בתוכנית "חשבוניות ישראל" וטיפול בתיקים שבמחלוקת מול חברות ענק

היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה / צילום: דוברות לשכת עורכי הדין

הממשלה זימנה את היועמ"שית בהרב-מיארה לשימוע לפני הדחה

הליך השימוע, שנקבע ליום שלישי הבא, נועד להתקיים כשלב לפני ההחלטה הצפויה של ועדת השרים להמליץ על הדחת היועמ"שית - המלצה שאותה צפויה לאמץ הממשלה ● הסיבה להדחה, לפי מכתב הזימון לשימוע: "התנהלות בלתי הולמת וחילוקי דעות מהותיים וממושכים עם הממשלה, שיוצרים מצב שמונע שיתוף-פעולה יעיל"

מנכ''ל קרפור ישראל מיכאל לובושיץ בשיחה עם עו''ד דנה טירנגל ליפקה בכנס להגבלים עסקיים ותחרות / צילום: סמדר לוי

מנכ"ל קרפור ישראל: "כולם מפחדים לגעת בחוק המזון"

מיכאל לובושיץ, מנכ"ל קרפור ישראל, דיבר בכנס של משרד עמית פולק מטלון ושות' על החוק שכולם "מפחדים להתעסק איתו", וחשף כי בקרוב תפתח הרשת סניפים חדשים בחברה הערבית ● חיים ארביב, ראש מחלקת החקירות והמודיעין ברשות התחרות, העביר מסר לשחקניות בענף ● אירועים ומינויים

יעקב אטרקצ'י, בעל השליטה באאורה / צילום: תמר מצפי

מי ירוויח מהזזת קברים: מה עומד מאחורי האלימות מול ביתו של אטרקצ'י

בעל השליטה ומנכ"ל אאורה תגבר את השמירה סביב ביתו בשל התפרעות של פלג חרדי קיצוני, בעקבות מציאת קברים באתר בנייה ביהוד ● אטרקצ'י: "מעדיף לשלם מיליונים אבטחה ולא פרוטקשן"