תפיסת מעבדה לייצור קפטגון בדמשק, ינואר / צילום: ap, Mosa'ab Elshamy
מאז ההפיכה נגד בשאר אסד בדצמבר, מדינות רבות פועלות כדי להשפיע על היום שאחרי בסוריה. בעוד שמדינות המערב מסירות סנקציות בניסיון לאפשר למדינה להשתקם כלכלית ולהפוך אותה למדינה דמוקרטית, האינטרס של מדינות המפרץ טמון, מעל הכול, בסוגיה אחת: הקפטגון. זהו הסם הממריץ שהדיקטטור הקודם הפך למקור ההכנסה המשמעותי שלו, ובאמצעותו גרף כ־5.6 מיליארד דולר מדי שנה, לפי הבנק העולמי.
● מפקד חמאס האחרון שנותר, ומחזיק בידיו את גורל החטופים והרצועה
● ארכי־טרוריסט שעל ראשו פרס של 10 מיליון דולר: הכירו את האיש שהשתלט על סוריה
מלחמת האזרחים שמתחוללת בסוריה מאז 2011 הביאה, לפי הערכות, להיקף הרס של בין 250 מיליארד דולר לבין טריליון דולר, ולכך שכשני שלישים מ־24 מיליון האזרחים שגרים במדינה זקוקים לסיוע הומניטרי. מנגד, משטר אסד הצליח להשיג ממון על בסיס הייצור והסחר בקפטגון שאותו הובילה דיוויזיה 4 בצבא סוריה בפיקוד אחיו של בשאר, מאהר.
אותו סם ממריץ שמחד משמש ארגוני טרור בתור "סם הג'יהאד" ומאידך הפך למבוקש בקרב צעירים במפרץ, הפך למערך סמים ממלכתי סורי יוצא דופן שבו משטר אסד סיפק כ־80% מכלל הסחר העולמי בקפטגון.
במסגרת השיטה שבה גם חיזבאללה היו מעורבים באופן נרחב, הסמים היו נוצרים בסוריה ומשם מופצים דרך ירדן ביבשה או דרך הים למפרץ. בטרם ההפיכה, ערב הסעודית ואיחוד האמירויות בחנו הקלות בעיצומים על משטר אסד בתמורה למאבק בקפטגון, שלא קרה. ואילו כיום, המפרציות מתחייבות לסיוע למשטר בהובלת אחמד א־שרע (אבו מוחמד אל־ג'ולאני), אבל דורשות תמורה: הפסקת פעילות הקפטגון במדינה.
"אין יותר מפעלי קפטגון בסוריה"
ישנם סימני שאלה באשר לאפשרות להפסיק באמת את פעילות הסם המסוכן, זאת בשל שני אתגרים עיקריים: הראשון הוא שהמערך כה נרחב שלמשטר קשה לכסות את כולו, והשני הוא שלא ברור עד כמה אל־ג'ולאני, איש אל־קאעידה לשעבר, באמת מעוניין להיאבק בקפטגון.
לפחות כלפי חוץ, בדמשק מנסים לשדר חוסן. שר הפנים אנס חטאב טען בשבוע שעבר כי הם הצליחו לעצור את "כל" מתקני הקפטגון במדינה. "עצרנו את הייצור של הסם והחרמנו את כלל החומרים והמפעלים המייצרים", אמר חטאב. "עכשיו אין יותר מפעלי קפטגון בסוריה".
בעיתוי שככל הנראה לא מקרי, ביום חמישי האחרון נחתה בדמשק הטיסה הישירה הראשונה מערב הסעודית, במסגרת מה שנראה כשיטת "תן וקח" בנושא הקפטגון.
ד"ר כרמית ולנסי, חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) וראש תוכנית הזירה הצפונית במכון, מספרת כי בפרספקטיבה של כחצי שנה - המאבק של משטר א־שרע בקפטגון נראה אותנטי למדי. "הם פועלים לייצוב המדינה, והביטוי המרכזי הוא מאבק בתופעות מערערות כמו קפטגון ומשלוחי אמל"ח של חיזבאללה ואיראן. זהו חלק מהמאמץ לעצב את סוריה, לאחד אותה - ולהביא למציאות שונה".
משלוחים של מיליוני כדורים סוכלו
מבחינה תדמיתית, אין עוררין כי בדמשק מעוניינים לשדר כלפי חוץ את פעילותם נגד נגע הקפטגון. לפני כשלושה שבועות, כוחות הביטחון של משטר א־שרע הצליחו לסכל משלוח של 4 מיליון כדורי קפטגון מהמדינה. "הכדורים הוסלקו היטב בתוך ציוד תעשייתי", נמסר ממשרד הפנים הסורי. "המידע המדויק הגיע ממקורות לגבי משלוח שנועד למשלוח אל מחוץ למדינה". ואכן, את המשלוח עצרו בלטקיה, עיר הנמל שמהווה מוקד של הקהילה העלאווית שממנה הגיעה משפחת אסד.
הלכידה הזו התרחשה שבוע בלבד לאחר שהכוחות הסורים עצרו משלוח של כ־9 מיליון כדורים, שהיה בדרכו לטורקיה. ככלל, מדינתו של ארדואן, שמאז ההפיכה משמשת מעין פטרון של א־שרע, הפכה בחודשים האחרונים לנתיב מרכזי להברחות קפטגון. ייתכן שזה מאחר שלמשטר החדש יכולות פיקוח רבות יותר בדרום סוריה ובדמשק, וכן בעקבות הסמיכות של הקהילה העלאווית לטורקיה - תוך שלא ברור עד כמה המאבק בקפטגון מעסיק את אנקרה. זה ניכר בחודש מרץ, כשכוחות הביטחון של עיראק לכדו יותר מטונה כדורי קפטגון שיוצרו בסוריה והגיעו דרך טורקיה.
אותם משלוחים, בין אם הם לכיוון ירדן בדרום ובין אם לכיוון טורקיה בצפון, הם תוצר של התרחבות נתיבי הברחות הקפטגון בשנה שעברה. "במהלך השנה שעברה ראינו את הסחר בקפטגון מתרחב מעבר לסוריה, לתוך עיראק, טורקיה, גרמניה, הולנד, מצרים ובאופן מעניין אפילו לכווית", סיפרה קרוליין רוז ממכון "ניוליינס" לסוכנות DW.
האינטרס האיראני להמשיך בהברחות הסם
מול כל הגורמים ששואפים לאיזון בסוריה, כולל בלימת הסחר בקפטגון, מי שיש לה אינטרס לפגוע בתהליך היא איראן ושלוחותיה, במיוחד חיזבאללה. עד ההפיכה, סוריה הייתה נתיב קריטי של הובלות אמל"ח איראניות לחיזבאללה, ומאז התחולל שינוי - כולל חילופי אש חוזרים ונשנים בין אנשי חיזבאללה לבין אנשי משטר א־שרע. אולם כוח קודס של משמרות המהפכה לא אמר נואש והוא צפוי להמשיך לעודד את הובלות האמל"ח וייצור הקפטגון, בניסיון לערער את משטר א־שרע.
"יש ירידה חדה בסחר ובייצור הקפטגון בסוריה, לאחר שנעצרו מבריחים גדולים במדינה", מסכמת ד"ר ולנסי. "א־שרע מעוניין להראות אחריות מול מדינות האזור. התופעה לא נעלמה או תיעלם בקרוב, משום שהקפטגון השתרש עמוק כמקור הכנסה שחור חלופי בסוריה שהייתה חנוקה מסנקציות, ועם תשתיות הרוסות. הבדל מהותי הוא שזו כבר לא תופעה ממוסדת שאותה ניהלה דיוויזיה 4 בתקופת בשאר, אלא אינדיבידואלים וארגוני פשע שמנהלים זאת כמקור הכנסה. עד שלא יצליחו ליצור בסוריה מקורות הכנסה אחרים, אנשים ימשיכו לפנות לכלכלה השחורה ולקפטגון".