מאז צמיחת דאעש והתפשטותו בסוריה ובעיראק בעשור הקודם, לא היה ארגון טרור שהצליח "לשטוף" את המזרח התיכון בכיבושי בזק כמו היאת תחריר א־שאם - ובתרגום: המועצה לשחרור הלבנט.
● דין שמואל אלמס, פרשנות | ההפיכה בסוריה: ארדואן הביט מהצד ועבד על כולם
● פליטים, שריעה ואי־יציבות: באירופה מביטים בחשש על המדינה שכבר שינתה את המציאות ביבשת
בהנהגת אבו מוחמד אל־ג'ולאני, ארכי־טרוריסט שארה"ב הציבה על ראשו 10 מיליון דולר, הם עוררו מחדש את המרד הסורי והשתלטו על ערים אסטרטגיות בזו אחר זו. תאי האופוזיציה, אסלאמיסטיים ומתונים כאחד - מצפון ועד דרום המדינה המשוסעת, התקוממו נגד משטר אסד שהתפורר תוך כעשרה ימים בלבד.
נתח מהותי מההצלחה יכול להיות מיוחס להורדת המסכות על שיתוף הפעולה של היאת תחריר א־שאם עם טורקיה, ושילוב הזרועות עם ארגון המורדים "הצבא הסורי הלאומי" - ישות בובה של אנקרה בצפון המדינה.
לדברי אבירם בלאיש, סגן הנשיא לאסטרטגיה המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, החבירה הזאת "לא מהווה ברית, אלא התמודדות עם האויב הקרוב - משטר אסד". הוא מוסיף, כי "רק לאחר הפלת המשטר, הם שואפים לפתור את יתר הבעיות, תוך שיש את המשקל הטורקי. מנגד, עשויות להיות התפתחויות שונות מעצם היעדר המשקל האיראני".
התנערות מאל־קאעידה
ניתן היה לקבל פתח לתפיסה החברתית האסלאמית הקיצונית של אל־ג'ולאני בראיון שקיימה עימו ביום שישי האחרון עיתונאית CNN, תוך שעטתה כיסוי ראש.
שורשי הארגון ננטעו בשנת 2011, אז פרצה מלחמת האזרחים בסוריה. אל־ג'ולאני השאיר מאחור שמונה שנים של לחימה בשורות אל־קאעידה בעיראק, מול צבא ארה"ב, ובשליחות אבו־בכר אל־בגדדי חזר לסוריה כדי להקים סניף של אל־קאעידה: ג'בהת אל־נוסרה.
כעבור שנתיים, אל־ג'ולאני סירב לדרישה של אל־בגדדי למיזוג ג'בהת אל־נוסרה בתוך ארגון "המדינה האסלאמית של עיראק וסוריה" (דאעש), וכך נוצר נתק. זה התגלגל לעימותים בין הארגונים, וב־2016, לאחר שאל־ג'ולאני הצהיר שמטרתו לכונן בסוריה אמירות על בסיס חוקי השריעה, הוא התנער מקשריו עם אל־קאעידה. שנה לאחר מכן הגיע המיתוג מחדש ושינוי השם ל"היאת תחריר א־שאם".
ד"ר עידו זלקוביץ', ראש התוכנית ללימודי מזרח התיכון באקדמית עמק יזרעאל וחוקר בקתדרת חייקין לגאו־אסטרטגיה, מסביר כי מאחורי הניתוק עומדת השאיפה לפתח עצמאות שתאפשר להמשיך את השיח על הג'יהאד, אבל גם לתת לארגון גוון יותר לאומי. "הקבוצות ששייכות לרוב הסוני דוכאו במשך שנים רבות על ידי המשטר העלאווי בסיוע האיראנים, ורוצות להחזיר את הכבוד האבוד".
מורדים סורים אחרי ההשתלטות על חומס, השבוע / צילום: Reuters, Izettin Kasim
מיני־מדינה
ההישגים הנוכחיים של היאת תחריר א־שאם נקטפו על אף שהמיתוג החדש לא שינה רבות, ולראייה ב־2018 הוא הוכנס לרשימת ארגוני הטרור של ארה"ב. למרות כל זאת, לפי הערכות, הצליח המשטר שלהם שהתרכז באזור אידליב לשלוט על כ־4 מיליון סורים שהיו פליטים בארצם. הם עשו זאת באמצעות מערך כלכלי של מיני־מדינה, כפי שמשתקף ממחקר שקיים מכון OPC (Operations and Policy Center), שמקום מושבו בגזיאנטפ, טורקיה.
אז איך הקופה התמלאה? ראשית, העימותים המתמשכים במדינה הולידו שלל של כ־149 מיליון דולר. לצד זאת, 94 מיליון דולר הגיעו מכמה עסקאות שבויים שהתבצעו עם בשאר אסד, איראן, לבנון ואיטליה. מי שהופקד על התקציב הוא "מנהל המחלקה הכלכלית", מוסטפא קאדיד.
אחד התחומים שנמצאו בארגון לגריפת הכנסות קבועות הוא המעברים. למעט פירות וירקות שיוצאו לטורקיה והכנסת קמח וחיטה לשטחם, על כל טון סחורה נגבה "מכס" של 7־3 דולר. כשהיו הסלמות עם מגמות הפוכות לאלו של היום, וצבא אסד התקדם, התושבים באידליב נמלטו. היאת תחריר א־שאם שסבלו ממחסור בתבואה, מצאו דרך יצירתית להתמודד עם כך - וגבו סכום עתק במושגים מקומיים, 500 דולר, לכל מכונה חקלאית שתוצא מהאזור שבשטחם. לפי הערכות, ארגון הטרור גרף 2.3 מיליון דולר מדי חודש מהמעברים.
עוד שחקנים
כעת, כשמשטר אסד נפל באופן סופי, היאת תחריר א־שאם היא אמנם שחקנית אחת מבין כמה ברשימה שכוללת את הצבא הסורי הלאומי הפרו־טורקי ואת SDF הכורדים שזוכים לתמיכה אמריקאית, אך ברור שאל־ג'ולאני הפך לדמות מפתח בעתידה של סוריה.
היאת תחריר א־שאם מוזנת בג'יהאדיסטים מכל רחבי תבל. ניתן למצוא בשורותיה, בין השאר, אויגורים שהגיעו ממערב סין תחת ארגון הבת "המפלגה האסלאמית של טורקיסטן", טג'יקים ואוזבקים ממרכז אסיה, צצ'נים מהקווקז, טורקים ואפילו אלבנים מארגון אחר בשם "חמאטי אלבאן".
"מעבר לעטיפה של ג'יהאד גלובלי, רבים מחברי היאת תחריר א־שאם ירצו לשמור על המרחב הלאומי הסורי, ובמקביל להבליט את הזהות הסונית", מציין ד"ר זלקוביץ'. "הם עדיין לא ויתרו על הרצון לכונן מדינה אסלאמית בגבולות רחבים יותר מסוריה. בעתיד, הם ייבחנו ביכולתם לכונן קשרים עם גורמים שאינם בעלי גוון ג'יהאד גלובלי, כמו הצבא הסורי הלאומי והכורדים בצפון סוריה שהם לא חביביהם של טורקיה".
כשעוסקים בזווית הישראלית של ההפיכה בסוריה, בלאיש רואה בשליטה של היאת תחריר א־שאם החלפת רדיקליות שיעית ברדיקליות סונית. "שאלה מעניינת נוגעת למה יהיה משקל המורדים הלא־קיצוניים. לישראל יש ניסיון איתם דרך מבצע הסיוע הרפואי 'שכנות טובה', והם עשויים להוות הזדמנות. סוגיה נוספת היא מידת עוצמת הצבא הסורי הלאומי, כי ישראל לא מעוניינת בח'ליפות אסלאמית סונית קיצונית על גבולותיה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
