סהר גמליאל, מנהל יחידת הייעוץ הפיננסי בבנק הפועלים / צילום: ענבל מרמרי
סהר גמליאל גדל באשקלון ומגיל צעיר היה אדם של מספרים. "אני זוכר תאריכים, ימי הולדת, מספרי רכב ומספרי טלפון בצורה מוגזמת, זו בעיה", הוא צוחק. "העולם של שוק ההון מיד תפס אותי. כשהתחלתי ללמוד כלכלה, עשיתי את מבחני הרשות, ומאז כבר למעלה מ-20 שנה אני מחובר 24/7 לעולם הזה".
● הצפת הערך באיטורו נמשכת: בכמה תפח שווי ההחזקות של משפחות ברקת ואסיא
● עם 1,600 דירות בקנה והסדר חוב מאחוריו, הוא חוזר לבורסה
הוא בן 45 ומנהל את יחידת הייעוץ הפיננסי בבנק הפועלים. "הדבר הראשון שאני עושה בבוקר הוא להסתכל על החוזים העתידיים", הוא מספר. "בשבילי עולם שוק ההון זה החדשות. אם אני רואה תנודה חדה זה מעביר אותי לחדשות לבדוק מה הנתון החדש".
הכלל הכי חשוב: "תמיד תישארו בשוק"
"המכסים בארה"ב הם הדבר שמשפיע על התנהגות השווקים בארץ ובעולם", קובע גמליאל ומזכיר כמובן את חודש אפריל האחרון שהתחיל עם "יומיים של ירידות חדות שהצטברו ליותר מ-10%, ופתאום תיקון אגרסיבי ימים ספורים אחר כך כשטראמפ דחה את הטלת המכסים בשלושה חודשים. כל הירידות נמחקו". מדד הנאסד"ק טס באותו היום ביותר מ-12%, מי שנשאר מחוץ לשוק הפסיד תשואה שמאפיינת שנה ממוצעת.
לכן הוא אומר שהעיקרון המנחה שלו הוא "לא לתת לרעשי הרקע לגרום לנו לקבל החלטות השקעה מתוך רגש. תמיד בשיא הירידות נראה שסוף העולם מתקרב, אבל פתאום בשנייה אחת השוק 'בורח' חזרה למעלה. ולכן צריך להיות כל הזמן בשוק. כן אפשר לטייב ולעבור בין סקטורים, אבל תמיד להיות בשוק.
"שוק ההון תמיד מקדים את הנתונים הכלכליים. דווקא כשהכל נראה שלילי והרבה פעמים אנשים חוששים להיכנס לשוק, פתאום השוק מתחיל לעלות. באותו הזמן זה נראה שהנתונים הכלכליים לא מצדיקים זאת, אבל בסוף הם מתכנסים".
גמליאל רואה מידה של צדק ברעיון מאחורי רפורמת המכסים של טראמפ: "הרבה שנים כל המדינות הטילו מכסים ורק ארה"ב לא, והעולם ניצל את זה. אין ספק שהאמריקאים צודקים, אבל זה לא מה אלא איך", הוא מסביר. "הדרך של טראמפ קיצונית ומייצרת המון טלטלות. וזה ממשיך כאשר לפני שבועיים טראמפ אמר שיהיו מכסים על אירופה בתחילת יוני ולמחרת דחה לתחילת יולי, אז קשה לסמוך על האמירות שלו אבל צריך להסתכל לטווח ארוך יותר. בשבוע שעבר טראמפ אמר שהייתה שיחה טובה עם הסינים ושמתקדמים במגעים מול אירופה. ככל שנשמע שהדברים הללו מתקדמים זה יהיה חיובי לשווקים".
לדבריו גם נתוני המאקרו הכלכליים בארה"ב מבשרים שהכל טוב: "נתון התעסוקה שפורסם ביום שישי האחרון היה סביר וחיובי, מעיד שהכלכלה עובדת בצורה תקינה ושלא הולכים להיכנס למיתון בארה"ב, ולכן אין מה למהר להוריד ריבית, אולי פעמיים עד סוף השנה. תשואות האג"ח הממשלתיות ל-10 שנים גבוהות ונעות סביב 4.5% ומהווה אלטרנטיבה למניות, בוודאי למי שחושש מעוד נפילות בעקבות דברים של טראמפ".
רפורמת המכסים החזירה כספים לארץ
גמליאל מציין שההשפעה של מלחמת הסחר הורגשה היטב גם בשוק קרנות הנאמנות, שהחזיר כספים לישראל: "ראינו לא מעט כסף עובר מקרנות סל ומחקות על חו"ל למדדים בישראל, שהציגו תשואה דו-ספרתית מתחילת השנה, למרות שאנחנו עדיין באמצע מלחמה ואירועים פוליטיים בישראל. לכל האירועים הללו אין השפעה משמעותית. בהתחלה התרגשנו מטילים מאיראן או תימן ועכשיו סוג של התרגלנו לשגרה הלא נורמלית הזו.
"בסוף אנחנו כלכלה חזקה ומעצמת הייטק, ויש כאן מוחות מאוד גדולים וזה דוחף את השוק. עובדה שבשנה וחצי האחרונות ישראל בביצועים עודפים על ארה"ב. לא כדאי להספיד את השוק המקומי, עדיין יש לו פוטנציאל לעליות".
לדבריו, האינדיקטור הכי טוב לעוצמת הכלכלה המקומית הוא שער הדולר: "כשיש חשש מהשוק המקומי הדולר מתחזק בצורה משמעותית, אבל כיום הוא נסחר סביב 3.5 שקלים לדולר, שער יחסית נמוך לתקופה האחרונה. אז לפחות לפי הדולר אין חשש מהכלכלה המקומית".
חשיפה מנייתית גבוהה לישראל - ולהודו
כשאנו מבקשים מגמליאל לבנות תיק למשקיע סולידי הוא ממליץ על חשיפה גבוהה לישראל באפיק המנייתי, 15% מניות בישראל ו-15% בארה"ב. עוד 10% הוא מקצה לנזילות באמצעות קרנות כספיות או פיקדון לטווח קצר. את יתרת התיק הוא מחלק 30% לאג"ח ממשלתיות ו-30% אג"ח קונצרניות בישראל. את שני רכיבי האג"ח הללו הוא מקצה חצי שקלי במח"מ של 4-5 שנים וחצי צמוד מדד במח"מ 1-3 שנים, שכן "למרות האינפלציה הגבוהה, השוק מגלם בטווח של 5 שנים אינפלציה של פחות מ-2% לשנה".
עבור משקיע אגרסיבי הוא מספק המלצה חזקה מאוד על מניות: 85% במניות ועוד 15% בקרנות כספיות לניצול הזדמנויות. גם כאן הוא ממליץ על חשיפה גבוהה לישראל כשמתוך החלק המנייתי 40% לישראל, עוד 30% לארה"ב, 5% למניות בהודו, 5% לקוריאה וטייוואן ו-5% בלבד לאירופה: "למרות הביצועים החיוביים לאחרונה, יש שם לא מעט אתגרים. אחת הסיבות לעליות באירופה זה שהריבית כבר ירדה 8 פעמים ברציפות וגם הגידול בהוצאות הביטחון. ועדיין חושב שצריך להיות בארה"ב בחשיפת יתר ביחס למשקלה במדד המניות העולמי".
ביחס להודו הוא מוסיף כי "יש בהודו צפי לצמיחה גבוהה של 6.5%. למרות החששות ממכסים, היא יכולה להיות הזדמנות. אם הסנקציות בין הסינים והאמריקאים יחריפו, ביקושים יכולים להגיע להודו". גם קוריאה וטייוואן מעניינות: "מעבר למצב הכלכלי שהוא טוב, יש שם שיפור בתעשיית המוליכים למחצה או שבבים. אלה מדינות שמטמיעות פתרונות AI ויש שם פוטנציאל".
באשר לסקטורים המומלצים לדעתו לשנה הקרובה, גמליאל בוחר להתמקד ב"חברות IT, טכנולוגיית מידע, תקשורת ותעשייה ביטחונית". בארה"ב הוא ממליץ על סקטור ה"טכנולוגיה שימשיך להיות הקטר ומנוע הצמיחה בעולם, ולצידו שירותי תקשורת (בעיקר בגלל גוגל, מטא ונטפליקס), פיננסים, ביטחון ותעופה".
*** לבנק הפועלים אין עניין אישי בנושא הכתבה. אין לראות בסקירה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.