שרת התחבורה מירי רגב / צילום: מארק ישראל סלם, "ג'רוזלם פוסט"
תעריפי התחבורה הציבורית צפויים לסיים עלייה של 50% כמעט בתוך חודשיים, ובמשרד התחבורה קיבלו תקציב חריג לשיווק המהלך. בסוף החודש יחול העדכון האוטומטי של תעריפי התחבורה הציבורית, המוצמדים למדד התשומות בתחבורה הציבורית, שמורכב מעלויות שונות דוגמת דלק, שכר נהגים ביטוח וכדומה, ולפי גורמים בממשלה, מדובר בעלייה של כחצי שקל. זאת לאחר שרק בחודש אפריל האחרון קפצו המחירים מ-6 שקלים ל-8 שקלים. לפני שרגב נכנסה לתפקיד שרת התחבורה, המחיר עמד על 5.5 שקלים בלבד.
● בלעדי | התוכנית להוספת קווי אוטובוס טרם מומשה, והממשלה כבר רוצה לקצץ
● רפורמת "צדק תחבורתי": העלאת מחירים במסווה של הנחות
● הוויתורים של מירי רגב והדילים שנסגרו: מאחורי רפורמת התעריפים בתחבורה הציבורית
עליית המחירים הדרמטית מאפריל היא תוצאת דיל בין משרדי האוצר והתחבורה בדיוני תקציב 2025, שלפיו, למרות שמדובר בתקציב התכנסות שדורש קיצוצים נרחבים בתוכניות הממשלתיות, במשרד התחבורה לא ייגרע שקל מתקציב פרויקטי התשתית, ואף יתווספו תקציבים למיזמים שונים, דוגמת תכנון מטרוניות במרכז הארץ והארכת הקו האדום לראשון לציון.
נוסף על כך, רגב תקיים את הבטחתה לשלב השני ברפורמה שהגתה עת נכנסה למשרד (ושזכתה לביקורת חריפה מטעם משרד האוצר), שבמסגרתה יוענקו הנחות לתושבים המתגוררים בשכונות במעמד סוציו-אקונומי 1-5, וכוללים בעיקר חרדים וערבים, וכן יינתנו נסיעות בחינם לגמלאים.
בתמורה לכך, רגב נדרשה להסכים לעלייה משמעותית במחירי התחבורה הציבורית בשיעור של כ-30%, שנוספה לעלייה קודמת כאמור ולעלייה הצפויה בסוף החודש - שיחד ישלימו עלייה של 50%.
המשרד זכה לתקציב חריג
כדי לתווך לציבור את יתרונות הרפורמה, משרד התחבורה זכה לתקציב חריג של 40 מיליון שקל לשנים 2025-2026 כדי לשווק את פעילותו. הסערה הציבורית שהתחוללה בימים האחרונים סביב תשלום למשפיענים ברשתות החברתיות היא רק קצה הקרחון, כשבשנת מלחמה, כשתקציבי הממשלה מקוצצים מכל עבר, משרדי הממשלה סיכמו על סכום כה גבוה וחריג לפרסום ושיווק הרפורמה.
התקציב אומנם אמור לכלול מידע חשוב לציבור, וגם השימוש במשפיעני רשת הוא חלק ממגמה כללית בעולם הפרסום, ואם הוא נעשה דרך לשכת הפרסום הממשלתית ובהתאם לכללים, אין בכך בהכרח טעם לפגם. אך לשם השוואה, בתקופת הממשלה הקודמת התחוללה גם כן רפורמה בתעריפים, שהכניסה למדינה כ-300 מיליון שקל. אז תקציב הפרסום עמד על "עד 5%" מההכנסות, כלומר סכום מקסימלי של 15 מיליון שקל.
התקציב הזה נוסף לתקציבים שמקבלים גופים הכפופים למשרד ונמצאים בקשר ישיר עם הציבור, כמו הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים וכן חברות התשתית הממשלתיות, דוגמת רכבת ישראל, חוצה ישראל, נתיבי ישראל, נת"ע וחברות נוספות שבאות במגע עם הציבור.
סכום של 40 מיליון שקל לטובת פרסום ושיווק במסגרת הסיכום התקציבי שנערך בין המשרדים הוא חריג למדי לפי גורמים בממשלה. לשם המחשה, בתקציב כזה ניתן לסלול רשת הכוללת כ-8 ק"מ של שבילי אופניים, הקצאה שיכולה לרשת עיר בינונית בישראל כמו בת ים או אופקים.
התעריפים בישראל עלו לאחר שהסבירו במשרדי הממשלה שבמדינות ה-OECD התעריפים גבוהים בהרבה. ואולם צריך לזכור ששם המדינה מספקת תשתית לנסיעות אמינות ומהירות, שבישראל עדיין נמצאות במחסור. סקרים בעולם הצביעו על כך שמחיר אינו מעביר אוכלוסייה מהרכב הפרטי לתחבורה הציבורית - אלא נוחות, אמינות, תדירות ומהירות.