גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דוח המבקר: שיקום הצפון מתעכב - ונתניהו נושא באחריות לכך

בדוח מציג מבקר המדינה את חוסר התיאום ואת הסחבת שהובילו לכך שהחלטות הממשלה בנושא לא יושמו עד היום ● "העיכוב המתמשך - ליקוי יסודי בטיפול בתושבים" ● וגם: מענה חלקי מהמדינה לעסקים שנפגעו במלחמה

בית שנפגע בקריית שמונה בנובמבר 2024 / צילום: Reuters, Thomas Peter
בית שנפגע בקריית שמונה בנובמבר 2024 / צילום: Reuters, Thomas Peter

דוח חדש של מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, המתפרסם היום (ג'), מתמקד בעיקר בטיפול הממשלה ביישובי הצפון במהלך מלחמת "חרבות ברזל", במישור האזרחי־כלכלי. הדוח מגולל, צעד אחר צעד, את התנהלות הממשלה בנושא, את אחריות ראש הממשלה לכישלון, ובייחוד את הדרך שעברה במשך כשנה וחצי בניסיון ליישם החלטות ממשלה משמעותיות לשיקום ולסיוע לצפון - ללא הצלחה.

המבקר כותב כי "ליקוי זה מונח לפתחו של משרד ראש הממשלה והעומד בראשו, ראש הממשלה ח"כ בנימין נתניהו, ולפתחו מנכ"ל המשרד לשעבר יוסי שלי, אשר לא ביצעו את המשימות המרכזיות שהוטלו על המשרד".

הסערה המשפטית שעלולה לעכב בנייה של עשרות אלפי יחידות דיור בפריפריה
"המהלכים האחרונים במשכנתאות עלולים להוביל למשבר סאב פריים חמור"

הדוח למעשה מציג על ציר הזמן, אולי לראשונה, כיצד לא יושמה כמעט שום החלטה שקיבלה הממשלה לגבי יישובי הצפון, למרות שהתקבלו כמה וכמה כאלו. המצב נכון גם בעת כתיבת שורות אלו, יותר מ־600 ימים מאז פרצה המלחמה.

כך כותב המבקר: "יותר מחצי שנה לאחר החלטת הממשלה, עדיין לא הצליח משרד ראש הממשלה להפעיל את המטה לגיבוש ויישום של מתווה רב־שנתי לשיקום ארוך־טווח של יישובי הצפון. העיכוב המתמשך בגיבוש מדיניות ממשלתית לטיפול כולל ביישובי קו העימות ובתושביהם במשך חודשים שבהם התנהלה מלחמה בצפון, הוא ליקוי יסודי בטיפול הממשלה בתושבים אשר רבים מהם חוו סבל ניכר בשעה שהיו מנועים מלשהות בבתיהם או שהיו נתונים תחת אש, ובהבטחת המענה הנדרש לקראת חזרת תושבים ליישוביהם".

חמש החלטות - וחוסר ודאות גדול

כפי שמציג הדוח, למעשה אושרו בממשלה לאורך הדרך שתי תוכניות מרכזיות: תוכנית אחת שעליה הכריז ראש הממשלה נתניהו קבל עם ועדה בינואר 2024, בפגישה עם ראשי הרשויות בצפון, והיקפה כ־3.8 מיליארד שקל; ותוכנית רב־שנתית שהתקבלה באוקטובר 2024, אשר קבעה תקציב של 15 מיליארד שקל על פני חמש שנים, בין 2025 ל־2029. אלא שבין הכרזות לבין היישום בשטח, המרחק גדול.

השתלשלות האירועים מתחילה בסוף ינואר 2024, לפני כשנה וחצי כמעט, אז הנחה ראש הממשלה להביא לאישור את החלטת הממשלה לפיתוח הצפון "כבר בימים הקרובים". לאחר כשבועיים הועברה טיוטת החלטה לראשי הרשויות - אבל כעבור חודשיים פנו ראשי הרשויות לרוה"מ בטענה כי ההחלטה לא מקודמת. למעשה, עד סוף מאי לא גובשה החלטה כזו. זו הייתה התוכנית הראשונה שאושרה בהחלטת ממשלה, "תוכנית למענים בטווח המיידי והקרוב וקידום מתווה רב־שנתי לשיקום ופיתוח הצפון".

הוחלט כי שר האוצר בצלאל סמוטריץ' יביא לאישור הממשלה הצעת החלטה על הקצאת תקציב ליישום התוכנית, 3 מיליארד שקל, בתוך 90 יום - אך זה לא קרה. ועדת השרים לעניין שיקום ופיתוח הצפון בראשות ראש הממשלה אשר הוקמה במסגרת התוכנית, לא התכנסה; צוות המנכ"לים המופקד על בקרה ומעקב בעניין יישום התוכנית לא התכנס; ולא אויש רוב מכריע של המשרות המקצועיות במטה ליישום התוכנית.

בינתיים, בהמשך להחלטה על גיבוש מתווה רב־שנתי לשיקום ולפיתוח הצפון, גיבש פורום יישובי קו העימות תוכנית בהיקף של 31 מיליארד שקל לחמש שנים. באוקטובר החליטה הממשלה על "קידום תוכנית לשיקום ולפיתוח הצפון בעקבות מלחמת חרבות ברזל", בהיקף של 15 מיליארד שקל - אשר להגדרת מבקר המדינה "מבטלת במשתמע חלקים מרכזיים בהחלטת הממשלה ממאי 2024", ותכולתה שונה בתכלית מההחלטה הראשונה.

סוף הסיפור? ממש לא: נכון לתחילת ינואר 2025, כך על פי המבקר, בחלוף המועד שנקבע בהחלטת הממשלה להצגת תוכנית רב־שנתית מפורטת לממשלה בנושא השיקום והפיתוח של הצפון, לא הוצגה לממשלה תוכנית כאמור. "החלטות הממשלה בנוגע לאזור הצפון אינן מיושמות", קובע המבקר. "החלטת הממשלה הראשונה בדבר תוכנית כוללת לצפון מסוף מאי 2024 בוצעה באופן חלקי; החלטת הממשלה השנייה מאוקטובר 2024 בדבר תוכנית כוללת לצפון לא בוצעה; בהחלטת הממשלה מסוף אוקטובר 2024 נדחה המועד לגיבוש תוכנית רב־שנתית מפורטת וכן המועד לתקצוב התוכנית עד סוף שנת 2024 - גם החלטה זו לא בוצעה, ובחלוף המועד הנדחה לביצוע ההחלטה עדיין לא הציג מטה היישום במשרד רוה"מ לממשלה תוכנית רב־שנתית מפורטת ותקציב לביצוע מרכיביה".

רוב ההחלטות לא יושמו

סביב ההחלטות על שתי התוכניות המרכזיות, התקבלו בממשלה עוד כמה החלטות "קטנות" יותר שהעניקו סיוע חירום, בעיקר באמצעות תקציבים מיידיים, ליישובי הצפון ולתושבים. כך קורה שלאחר כשנה וחצי קיבלה הממשלה חמש החלטות שונות בנושא יישובי הצפון - אך רובן לא יושמו עד היום. "נכון למאי 2025 שרר עדיין חוסר ודאות בדבר המימון הצפוי של הממשלה עבור שיקום נזקי המלחמה", כתב המבקר, "ובדבר מועד העברתו לרשויות המקומיות או לתושבים".

אגף התקציבים במשרד האוצר מסר למשרד מבקר המדינה כי גיבוש מקורות תקציביים בהיקף של 3 מיליארד שקל (עבור התוכנית הראשונה שאישרה הממשלה) במהלכה של שנה תקציבית ולאחר העברת תקציב מאושר היא פעולה המחייבת הגדרה מחודשת של סדרי העדיפויות והפחתה בתקציבם של משרדי הממשלה בהתאמה; "פעולות בסדר גודל זה הכוללות הפחתה ניכרת בתקציבם של משרדי הממשלה הן החלטות ברמת דרג נבחר, ואגף התקציבים לא קיבל פנייה להצגת חלופות למציאת מקורות תקציביים מתאימים".

בנוסף מסר אגף התקציבים למשרד כי ביקש בחודשים מאי ויוני 2024 להציג לשר האוצר את עקרונות תקציב 2025, אשר כללו תקציב עבור תוכנית לשיקום ופיתוח הצפון, אולם תהליך התקציב התעכב למרות מוכנות האגף לקידומו.

באשר לתוכנית השנייה, שאושרה באוקטובר 2024, מסר אגף התקציבים כי בישיבות מקצועיות עם מטה היישום עלה כי "רמת הבשלות המקצועית של יישום החלטת הממשלה לשיקום ופיתוח הצפון, דהיינו תוכנית רב-שנתית מגובשת ומפורטת, היא נמוכה". משרד האוצר ציין בתשובתו כי הסכום הכולל שקבעה הממשלה כאמור, 15 מיליארד שקל, אושר בתקציב המדינה ל־2025 וכן בתקציב לשנים הבאות, וזאת בהתאם להמלצת אגף התקציבים.

ממשרד רוה"מ נמסר למשרד מבקר המדינה, בנוגע לעיכוב בקבלת החלטת ממשלה בעניין יישובי הצפון, כי "בניגוד למצב בדרום הארץ, המערכה בחזית הצפונית לא החלה באירוע חד־פעמי שניתן להעריך בבירור את נזקיו, אלא התפתחה בהדרגה. הצורך בגיבוש תוכנית כוללת למתן מענים בטווח המיידי לתושבי הצפון התבהר באמצע נובמבר 2023".

פיצויים לעסקים בסך כ־13 מיליארד שקל

דוח המבקר כולל גם פרק שסקר את הפגיעה בעסקים הקטנים בעקבות המלחמה, ואת יישום הסיוע הכלכלי לעסקים קטנים בחודשים הראשונים של מלחמת חרבות ברזל. בין היתר מציין המבקר אנגלמן כי על פי סקר מטעם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כ־57% מהעסקים הקטנים דיווחו באוקטובר 2023 (החודש שבו פרצה המלחמה) על פגיעה של יותר מ־50% בהכנסות; וכי בין אפריל למאי 2024 83% מבעלי העסקים המשרתים במילואים דיווחו על פגיעה בהכנסה.

"נכון לדצמבר 2023 שילמה רשות המסים לעסקים כ־4 מיליארד שקל בגין תביעות לקבלת פיצויים עבור חודש אוקטובר 2023, ועד יוני 2024 שילמה רשות המסים לעסקים עוד כ־8.7 מיליארד שקל בגין החודשים אוקטובר-דצמבר 2023", כך נכתב בדוח. כלומר, רשות המסים שילמה כ־12.7 מיליארד שקל לעסקים רק עבור שלושת חודשי המלחמה הראשונים.

התגובות: "המציאות מוכיחה כי החששות שהועלו כבר מקבלים מענה"

מתנופה לצפון נמסר: ״נלמד ונפעל על פי מסקנות הדו"ח. חשוב להדגיש כי הביקורת נערכה בנובמבר 2024 ואינה משקפת את המציאות הנוכחית. מאז מאי 2024 השקיעה הממשלה ישירות בצפון מעל ל-3.3 מיליארד שקלים, על מנת לאפשר את חזרת התושבים. בימים הקרובים צפויות לעבור עוד שתי החלטות מכריעות נוספות בהיקף של מיליארד שקלים נוספים לצפון. במקביל, אנו מגבשים תוכנית רב-שנתית מקיפה הכוללת פיתוח תשתיות, חינוך, תעסוקה ואיכות חיים. המציאות בשטח מוכיחה כי החששות שהועלו בדו"ח כבר מקבלים מענה מעשי ויעיל בזמן אמת".

ממשרד האוצר נמסר: "משרד האוצר פעל וימשיך לפעול לטובת קידום החלטת הממשלה לשיקום הצפון ובמציאת מקורות תקציביים לקידומה. בתוך כך שוריינו 15 מיליארד שקל לתוכנית חומש לשיקום הצפון במסגרת אישור תקציב 2025. התוכנית מצריכה גיבוש איטי ויסודי ולא תוך כדי מלחמה, ועל כן תקציבים רבים נשמרו לשם כך. מאז כניסתו לתפקיד בנובמבר 2024 השר זאב אלקין הוביל כמה החלטות ממשלה ועוד שתיים שעתידות לעבור בקיץ הקרוב בסך 4 מליארד שקלים".

עוד כתבות

צחי נחמיאס / צילום: ורד פיצ'רסקי

צחי נחמיאס מכה בברזל החם: הנפקת ענק לאחר דוח חזק

מגה אור מגייסת 615 מיליון שקל בהנפקה פרטית למנורה ומגדל ● ההנפקה מתבצעת בפרמיה של 5% על מחיר הנעילה בבורסה

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

כותרות העיתונים בעולם

בלי לירות ירייה אחת: האסטרטגיה הסינית במלחמה המסתמנת באיראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איך מסקרים בעולם את ביקור ראש ממשלת הודו בישראל, מה סין יכולה להפסיד אם איראן תיפול, וטראמפ עלול לחזור על הטעות של בוש במלחמת עיראק • כותרות העיתונים בעולם

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

עליות בבורסת ת"א; מגה אור עולה ביותר מ-6% וג'י סיטי קופצת ב-8%

ת"א 35 עולה בכ-0.8% ות"א 90 קופץ ביותר מ-1% ● נובה, נקסט ויזן ונייס בולטות בעליות ● אתמול בוול סטריט - אנבידיה הובילה את נאסד"ק לירידות, מניות התוכנה עלו ● בבלקרוק אומרים כי זו תקופה מצוינת להשקעה לשם השגת הכנסה קבועה ● ואיזו מניית טכנולוגיה ישראלית זוכה להמלצת קנייה מ־UBS ● עדכונים שוטפים

כנס המטרו הבינלאומי של נת''ע / צילום: עמוס לוזון

כנס החשיפה הבינ"ל של המטרו: "יש פה חברות תשתית מהטופ של הטופ"

נת"ע ערכה השבוע בת"א כנס חשיפה בינלאומי לפרויקט המטרו בגוש דן, שנועד להציג לחברות תשתית את המכרזים הצפויים בשלב האינפרא הראשון, בהיקף של 65 מיליארד שקל ● לכנס הגיעו נציגים של למעלה מ־60 חברות תשתית בינלאומיות מכ־20 מדינות ● נציג של אחת מהחברות ההודיות: "פרויקט המטרו נתפס כמרגש מאוד"

מה עשה החיסכון בפברואר? / צילום: Shutterstock

הירידות במניות העיבו, אבל החודש חיובי: מה עשה החיסכון שלכם בפברואר?

למרות הירידות בבורסה בימים האחרונים, חודש פברואר צפוי להסתיים עם תשואה חיובית בקופות הגמל וקרנות ההשתלמות ● לפי תחזית מיטב, התשואה הממוצעת ברוטו של קופות הגמל וקרנות ההשתלמות תהיה בפברואר 0.5% ובחודשיים הראשונים של השנה 2.6%

מתוך קמפיין בנק לאומי

לאומי עורר זעם ברשת - אבל במדד אחד זה השתלם לו

הפרסומת החדשה של בנק לאומי נמצאת כבר בשבוע הראשון לעלייתה לאוויר במקום הראשון בזכירות והשני באהדה, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת האהובה ביותר זה השבוע החמישי שייכת לבנק הפועלים

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

רפי ליפא  וגל עמית, יועצי ההנפקות שפעלו עם פועלים אי.בי.אי בעבר / צילום: תמר מצפי

150 מיליון שקל ליועצים, קשיים לשתי החברות שהביאו מארה"ב

לפני שני עשורים הביאו רפי ליפא וגל עמית את חברת הנדל"ן האמריקאית דה לסר לגיוס חוב ראשון בת"א ● בעקבותיה הגיעה דה זראסאי, שקרסה אשתקד ● השבוע עבר הלחץ לאג"ח של חלוצת ההנפקות הזרות, שתשואות האג"ח שלה זינקו מחשש שתתקשה לעמוד בהתחייבויותיה ● כסף בסיכון

טורבינות רוח / צילום: Shutterstock, Angela Crimi

הדוחות שהפילו את מניות האנרגיה המתחדשת בתל אביב

דוחות חלשים במיוחד של חברת האנרגיה המתחדשת אנרג'יקס הפילו את מדד הקלינטק בבורסה המקומית, שירד  ב-1% ● הכנסות החברה בשנת 2025 הצטמצמו ב-15% והרווח הנקי ירד בשיעור של 26%

פרויקט של קטה בפתח תקווה / הדמיה: VIEWPOINT

כמה שוות ההטבות בשוק הדיור לעמיתי חבר?

מבצע של חברת קטה גרופ למילואימניקים בפתח תקווה מבטיח ארנונה לחמש שנים, ומבצע של חבר בשלושה פרויקטים שונים מציע הנחות עמוקות יותר, של כ־15% ממחיר הדירה ● מאחורי המבצעים

מיני ACEMAN / צילום: יח''צ

גם אחרי הוזלה של 40 אלף שקל לא בטוח שהרכב הזה שווה את מחירו

המכונית העירונית הקומפקטית של המותג "מיני" מבית ב.מ.וו משלבת ממדים מותאמים לעיר, עיצוב אופנתי והתנהגות כביש מלוטשת שפונה לחובבי נהיגה ● אבל מתלים קשיחים ומחיר שאפתני מגבילים את פוטנציאל השוק שלה

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

טהרן, איראן / צילום: ap, Vahid Salemi

"צאו באופן מיידי": שורת מדינות במסר לאזרחיהן במזרח התיכון

גרמניה, הודו, קוריאה הדרומית, אוסטרליה ומדינות נוספות הוציאו בזו אחר זו אזהרות רשמיות לאזרחיהן לעזוב את איראן מיידית ● ראש ממשלת פולין: "כולנו יודעים מה הכוונה"

ביקור ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

יותר מנשק או טכנולוגיה: מה חיפש ראש ממשלת הודו בישראל השבוע

השבוע נולדה בישראל "ארכיטקטורת היהלום": רשת בריתות אסטרטגית המשתרעת מיוון במערב ועד הודו ● בלב הציר עומד נרנדרה מודי שהגיע לירושלים כדי לקבוע סדר עולמי חדש ● איך נראה המרחב מהעיניים שלו ומה אנחנו מביאים לשולחן? ● טור אורח 

פיטר פלצ'יק / צילום: פאקו לוזאנו

"התמסחרתי? אין לי בעיה עם זה": פיטר פלצ'יק לא מתנצל על זה שהוא עושה כסף

לצד קריירת הספורט המרשימה, פיטר פלצ'יק דאג לפתח קריירה מסחרית, לשמש כפרזנטור של מותגים חזקים ואפילו להשתתף ברוקדים עם כוכבים ● בראיון לפודקאסט "מגרש עסקי" הוא מספר איך נראים החיים הכלכליים של ספורטאי אולימפי בישראל, ומשחזר את הרגע המיוחד עם המאמן שלו אורן סמדג'ה ● והיעד הבא? "אני בשלבים של הבאת מותג בלוקצ'יין לארץ. בעוד עשור אהיה עמוק בעולם העסקי"

ניקולאי טנגן, מנכ''ל קרן העושר הנורבגית / צילום: Reuters, NTB Scanpix/Nina E. Rangoy

אחת המשקיעות הגדולות בעולם חשפה כלי חדש לאיתור סיכונים

קרן העושר הנורווגית הודיעה כי החלה להשתמש בכלי בינה מלאכותית כדי לאתר סיכונים ולקבל החלטות על מכירת אחזקות ● כך היא עושה את זה

וינרוט, האחים גרטנר והשופט איתן אורנשטיין / צילום: יונתן בלום, איל יצהר

ביהמ"ש קבע: העיזבון של וינרוט ישלם מאות מיליונים. ומה יעלה בגורל היורשים?

לאחר שנים ארוכות של התדיינות, בית המשפט המחוזי בירושלים אישר את פסק הבוררות וחייב את יורשי עו"ד ד"ר יעקב וינרוט לשלם מעזבונם לאחים משה ומנדי גרטנר ● עם זאת, האחים גרטנר דרשו סכום גבוה מהעיזבון, והנושא יעבור, שוב, להכרעת הבורר

שלמה איזנברג / צילום: תמר מצפי

אחרי הקריסה במניה: שלמה אייזנברג פרסם הצעת רכש למזג את מלם תים לחברה האם

בעל השליטה מקפל שכבה, לתוך החברה האם, באמצעות החלפת מניות אחרי שקיבל את אישור רשות המסים שהאירוע לא ייחשב כאירוע מס ● בחודש האחרון מניות חברות ה- IT קרסו בבורסה בעקבות החשש שה- AI עלול להחליף את חברות התוכנה ● מלם תים צללה ביותר מ-30%

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בירידות; מדד הבנקים נפל ב-3%

ת"א 35 ירד ב-1.5% ● מניית מזרחי טפחות נפלה לאחר הדוחות וגוררת עמה את יתר הבנקים ● מניית אנרג'יקס נפלה גם היא בעקבות דוחות חלשים, אשר מקרינים על יתר החברות בסקטור ● חברת הנדל"ן תדהר בדרך להנפקה בבורסה בת"א