גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דוח המבקר: שיקום הצפון מתעכב - ונתניהו נושא באחריות לכך

בדוח מציג מבקר המדינה את חוסר התיאום ואת הסחבת שהובילו לכך שהחלטות הממשלה בנושא לא יושמו עד היום ● "העיכוב המתמשך - ליקוי יסודי בטיפול בתושבים" ● וגם: מענה חלקי מהמדינה לעסקים שנפגעו במלחמה

בית שנפגע בקריית שמונה בנובמבר 2024 / צילום: Reuters, Thomas Peter
בית שנפגע בקריית שמונה בנובמבר 2024 / צילום: Reuters, Thomas Peter

דוח חדש של מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, המתפרסם היום (ג'), מתמקד בעיקר בטיפול הממשלה ביישובי הצפון במהלך מלחמת "חרבות ברזל", במישור האזרחי־כלכלי. הדוח מגולל, צעד אחר צעד, את התנהלות הממשלה בנושא, את אחריות ראש הממשלה לכישלון, ובייחוד את הדרך שעברה במשך כשנה וחצי בניסיון ליישם החלטות ממשלה משמעותיות לשיקום ולסיוע לצפון - ללא הצלחה.

המבקר כותב כי "ליקוי זה מונח לפתחו של משרד ראש הממשלה והעומד בראשו, ראש הממשלה ח"כ בנימין נתניהו, ולפתחו מנכ"ל המשרד לשעבר יוסי שלי, אשר לא ביצעו את המשימות המרכזיות שהוטלו על המשרד".

הסערה המשפטית שעלולה לעכב בנייה של עשרות אלפי יחידות דיור בפריפריה
"המהלכים האחרונים במשכנתאות עלולים להוביל למשבר סאב פריים חמור"

הדוח למעשה מציג על ציר הזמן, אולי לראשונה, כיצד לא יושמה כמעט שום החלטה שקיבלה הממשלה לגבי יישובי הצפון, למרות שהתקבלו כמה וכמה כאלו. המצב נכון גם בעת כתיבת שורות אלו, יותר מ־600 ימים מאז פרצה המלחמה.

כך כותב המבקר: "יותר מחצי שנה לאחר החלטת הממשלה, עדיין לא הצליח משרד ראש הממשלה להפעיל את המטה לגיבוש ויישום של מתווה רב־שנתי לשיקום ארוך־טווח של יישובי הצפון. העיכוב המתמשך בגיבוש מדיניות ממשלתית לטיפול כולל ביישובי קו העימות ובתושביהם במשך חודשים שבהם התנהלה מלחמה בצפון, הוא ליקוי יסודי בטיפול הממשלה בתושבים אשר רבים מהם חוו סבל ניכר בשעה שהיו מנועים מלשהות בבתיהם או שהיו נתונים תחת אש, ובהבטחת המענה הנדרש לקראת חזרת תושבים ליישוביהם".

חמש החלטות - וחוסר ודאות גדול

כפי שמציג הדוח, למעשה אושרו בממשלה לאורך הדרך שתי תוכניות מרכזיות: תוכנית אחת שעליה הכריז ראש הממשלה נתניהו קבל עם ועדה בינואר 2024, בפגישה עם ראשי הרשויות בצפון, והיקפה כ־3.8 מיליארד שקל; ותוכנית רב־שנתית שהתקבלה באוקטובר 2024, אשר קבעה תקציב של 15 מיליארד שקל על פני חמש שנים, בין 2025 ל־2029. אלא שבין הכרזות לבין היישום בשטח, המרחק גדול.

השתלשלות האירועים מתחילה בסוף ינואר 2024, לפני כשנה וחצי כמעט, אז הנחה ראש הממשלה להביא לאישור את החלטת הממשלה לפיתוח הצפון "כבר בימים הקרובים". לאחר כשבועיים הועברה טיוטת החלטה לראשי הרשויות - אבל כעבור חודשיים פנו ראשי הרשויות לרוה"מ בטענה כי ההחלטה לא מקודמת. למעשה, עד סוף מאי לא גובשה החלטה כזו. זו הייתה התוכנית הראשונה שאושרה בהחלטת ממשלה, "תוכנית למענים בטווח המיידי והקרוב וקידום מתווה רב־שנתי לשיקום ופיתוח הצפון".

הוחלט כי שר האוצר בצלאל סמוטריץ' יביא לאישור הממשלה הצעת החלטה על הקצאת תקציב ליישום התוכנית, 3 מיליארד שקל, בתוך 90 יום - אך זה לא קרה. ועדת השרים לעניין שיקום ופיתוח הצפון בראשות ראש הממשלה אשר הוקמה במסגרת התוכנית, לא התכנסה; צוות המנכ"לים המופקד על בקרה ומעקב בעניין יישום התוכנית לא התכנס; ולא אויש רוב מכריע של המשרות המקצועיות במטה ליישום התוכנית.

בינתיים, בהמשך להחלטה על גיבוש מתווה רב־שנתי לשיקום ולפיתוח הצפון, גיבש פורום יישובי קו העימות תוכנית בהיקף של 31 מיליארד שקל לחמש שנים. באוקטובר החליטה הממשלה על "קידום תוכנית לשיקום ולפיתוח הצפון בעקבות מלחמת חרבות ברזל", בהיקף של 15 מיליארד שקל - אשר להגדרת מבקר המדינה "מבטלת במשתמע חלקים מרכזיים בהחלטת הממשלה ממאי 2024", ותכולתה שונה בתכלית מההחלטה הראשונה.

סוף הסיפור? ממש לא: נכון לתחילת ינואר 2025, כך על פי המבקר, בחלוף המועד שנקבע בהחלטת הממשלה להצגת תוכנית רב־שנתית מפורטת לממשלה בנושא השיקום והפיתוח של הצפון, לא הוצגה לממשלה תוכנית כאמור. "החלטות הממשלה בנוגע לאזור הצפון אינן מיושמות", קובע המבקר. "החלטת הממשלה הראשונה בדבר תוכנית כוללת לצפון מסוף מאי 2024 בוצעה באופן חלקי; החלטת הממשלה השנייה מאוקטובר 2024 בדבר תוכנית כוללת לצפון לא בוצעה; בהחלטת הממשלה מסוף אוקטובר 2024 נדחה המועד לגיבוש תוכנית רב־שנתית מפורטת וכן המועד לתקצוב התוכנית עד סוף שנת 2024 - גם החלטה זו לא בוצעה, ובחלוף המועד הנדחה לביצוע ההחלטה עדיין לא הציג מטה היישום במשרד רוה"מ לממשלה תוכנית רב־שנתית מפורטת ותקציב לביצוע מרכיביה".

רוב ההחלטות לא יושמו

סביב ההחלטות על שתי התוכניות המרכזיות, התקבלו בממשלה עוד כמה החלטות "קטנות" יותר שהעניקו סיוע חירום, בעיקר באמצעות תקציבים מיידיים, ליישובי הצפון ולתושבים. כך קורה שלאחר כשנה וחצי קיבלה הממשלה חמש החלטות שונות בנושא יישובי הצפון - אך רובן לא יושמו עד היום. "נכון למאי 2025 שרר עדיין חוסר ודאות בדבר המימון הצפוי של הממשלה עבור שיקום נזקי המלחמה", כתב המבקר, "ובדבר מועד העברתו לרשויות המקומיות או לתושבים".

אגף התקציבים במשרד האוצר מסר למשרד מבקר המדינה כי גיבוש מקורות תקציביים בהיקף של 3 מיליארד שקל (עבור התוכנית הראשונה שאישרה הממשלה) במהלכה של שנה תקציבית ולאחר העברת תקציב מאושר היא פעולה המחייבת הגדרה מחודשת של סדרי העדיפויות והפחתה בתקציבם של משרדי הממשלה בהתאמה; "פעולות בסדר גודל זה הכוללות הפחתה ניכרת בתקציבם של משרדי הממשלה הן החלטות ברמת דרג נבחר, ואגף התקציבים לא קיבל פנייה להצגת חלופות למציאת מקורות תקציביים מתאימים".

בנוסף מסר אגף התקציבים למשרד כי ביקש בחודשים מאי ויוני 2024 להציג לשר האוצר את עקרונות תקציב 2025, אשר כללו תקציב עבור תוכנית לשיקום ופיתוח הצפון, אולם תהליך התקציב התעכב למרות מוכנות האגף לקידומו.

באשר לתוכנית השנייה, שאושרה באוקטובר 2024, מסר אגף התקציבים כי בישיבות מקצועיות עם מטה היישום עלה כי "רמת הבשלות המקצועית של יישום החלטת הממשלה לשיקום ופיתוח הצפון, דהיינו תוכנית רב-שנתית מגובשת ומפורטת, היא נמוכה". משרד האוצר ציין בתשובתו כי הסכום הכולל שקבעה הממשלה כאמור, 15 מיליארד שקל, אושר בתקציב המדינה ל־2025 וכן בתקציב לשנים הבאות, וזאת בהתאם להמלצת אגף התקציבים.

ממשרד רוה"מ נמסר למשרד מבקר המדינה, בנוגע לעיכוב בקבלת החלטת ממשלה בעניין יישובי הצפון, כי "בניגוד למצב בדרום הארץ, המערכה בחזית הצפונית לא החלה באירוע חד־פעמי שניתן להעריך בבירור את נזקיו, אלא התפתחה בהדרגה. הצורך בגיבוש תוכנית כוללת למתן מענים בטווח המיידי לתושבי הצפון התבהר באמצע נובמבר 2023".

פיצויים לעסקים בסך כ־13 מיליארד שקל

דוח המבקר כולל גם פרק שסקר את הפגיעה בעסקים הקטנים בעקבות המלחמה, ואת יישום הסיוע הכלכלי לעסקים קטנים בחודשים הראשונים של מלחמת חרבות ברזל. בין היתר מציין המבקר אנגלמן כי על פי סקר מטעם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כ־57% מהעסקים הקטנים דיווחו באוקטובר 2023 (החודש שבו פרצה המלחמה) על פגיעה של יותר מ־50% בהכנסות; וכי בין אפריל למאי 2024 83% מבעלי העסקים המשרתים במילואים דיווחו על פגיעה בהכנסה.

"נכון לדצמבר 2023 שילמה רשות המסים לעסקים כ־4 מיליארד שקל בגין תביעות לקבלת פיצויים עבור חודש אוקטובר 2023, ועד יוני 2024 שילמה רשות המסים לעסקים עוד כ־8.7 מיליארד שקל בגין החודשים אוקטובר-דצמבר 2023", כך נכתב בדוח. כלומר, רשות המסים שילמה כ־12.7 מיליארד שקל לעסקים רק עבור שלושת חודשי המלחמה הראשונים.

התגובות: "המציאות מוכיחה כי החששות שהועלו כבר מקבלים מענה"

מתנופה לצפון נמסר: ״נלמד ונפעל על פי מסקנות הדו"ח. חשוב להדגיש כי הביקורת נערכה בנובמבר 2024 ואינה משקפת את המציאות הנוכחית. מאז מאי 2024 השקיעה הממשלה ישירות בצפון מעל ל-3.3 מיליארד שקלים, על מנת לאפשר את חזרת התושבים. בימים הקרובים צפויות לעבור עוד שתי החלטות מכריעות נוספות בהיקף של מיליארד שקלים נוספים לצפון. במקביל, אנו מגבשים תוכנית רב-שנתית מקיפה הכוללת פיתוח תשתיות, חינוך, תעסוקה ואיכות חיים. המציאות בשטח מוכיחה כי החששות שהועלו בדו"ח כבר מקבלים מענה מעשי ויעיל בזמן אמת".

ממשרד האוצר נמסר: "משרד האוצר פעל וימשיך לפעול לטובת קידום החלטת הממשלה לשיקום הצפון ובמציאת מקורות תקציביים לקידומה. בתוך כך שוריינו 15 מיליארד שקל לתוכנית חומש לשיקום הצפון במסגרת אישור תקציב 2025. התוכנית מצריכה גיבוש איטי ויסודי ולא תוך כדי מלחמה, ועל כן תקציבים רבים נשמרו לשם כך. מאז כניסתו לתפקיד בנובמבר 2024 השר זאב אלקין הוביל כמה החלטות ממשלה ועוד שתיים שעתידות לעבור בקיץ הקרוב בסך 4 מליארד שקלים".

עוד כתבות

קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מאשימה: חברות סיניות כרו מידע מקלוד לפיתוח מודלים

בפוסט חריג בחריפותו שפורסם מטעם החברה אתמול, אנתרופיק טוענת כי שלוש חברות סיניות, פעלו באופן שיטתי כדי לשאוב מידע ממודל השפה שלה קלוד ● לפי אנתרופיק, החברות הקימו יותר מ־24 אלף חשבונות מזויפים וביצעו למעלה מ־16 מיליון פניות למערכת, בהיקף שהיא מגדירה כתעשייתי

מהו תיק ההשקעות האופטימלי? / אילוסטרציה: Shutterstock

תרחיש של פעם ב-25 שנה והסכנה לתיק המניות שלכם

ענקית המדדים MSCI חוששת שתיק המורכב מ־60% מניות ו־40% אג"ח עלול להוביל להפסדים בשנת 2026 - גם בעקבות אירוע נדיר שכמעט לא נראה ב־25 השנים האחרונות ● עם זאת, בשוק המקומי מעריכים כי הגדלת החשיפה למניות בטווח הארוך נכונה למשקיעים הישראלים

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

170 אלף שקל בשנה בממוצע: הדוחות חשפו בונוס אדיר לטייסי אל על

גם בשנה שבה נפגעה משקל חזק, מלחמה באיראן והפרשה לקנס של רשות התחרות, הרוויחה חברת התעופה 403 מיליון דולר - ירידה של 26% מ–2024 ● הבונוס לכל טייס: מעל 170 אלף שקל ויותר מכפול מתחילת המלחמה ● והיכן מתכנן המנכ"ל להשקיע את המיליארדים שבקופה

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

התלונה לשב"כ וביטול טיסות הביזנס: הסכסוך שמאחורי קנס הענק של אל על

לגלובס נודע כי מאחורי הקנס בסך 110 מיליון שקל שקיבלה אל על מרשות התחרות בגין חסימת האנגרים, התנהל קרב שכלל האשמות של ארקיע למשרד רה"מ על אפליה באבטחת טיסות וביטול טיסות בביזנס לבכירים בשתי החברות ● מקורות בענף: אל על פעלה לסכל את התחרות, וחלק מההאשמות לא נכללו בהחלטת הרשות ● אל על: "דוחים מכל וכל את הטענה"

אילון מאסק / צילום: ap, Jae C. Hong

הביקור הגדול הבא בישראל: מה מחפש האיש העשיר בעולם בארץ?

אילון מאסק צפוי להשתתף בחודש הבא בכנס "תחבורה חכמה" של משרד התחבורה ואף לנאום בו ● לא הרבה ידוע על תוכן ביקורו של מאסק, אך סביר להניח שהביקור ינוצל לפגישות מדיניות, כלכליות ופוליטיות עם מגוון גורמים

דוד לרון / צילום: ישראל שם טוב

מנכ"ל דואר ישראל דוד לרון פורש אחרי 4 שנים

דוד לרון, שמונה בשנת 2022 ע"י דירקטוריון החברה לתפקיד המנכ"ל, הודיע על פרישתו ● טרם ברור מי יחליף אותו, ולרון מתכנן להמשיך ולכהן כמנכ"ל בחודשים הקרובים עד שיימצא לו מחליף

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

בלי שירות המשלוחים ועם שורה של מגבלות: מי ירכוש את המרקט של וולט?

הודעת רשות התחרות כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, מחייבת את ענקית המשלוחים למכור את זרוע הקמעונאות שלה, אך היקף הפעילות הרחב - כ-30 סניפים והכנסות של עד מיליארד שקל - עלול להקשות עליה ● במקביל, וולט מעלה הילוך בתחרות מול סיבוס

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, John Locher

כשהשוק כבר לא מתרגש מאנבידיה, מה יוציא את המניה שלה מהקיפאון?

ענקית השבבים צפויה להכות שוב את התחזיות, אך בשוק ההון כבר התרגלו, והמניה מדשדשת מאחורי המתחרות ● המבחן האמיתי של ג'נסן הואנג היום לא יהיה רק שורת הרווח, אלא היכולת להוכיח ששולי הרווח המפלצתיים שלו חסינים מתחרות

מכונת בדיקת שבבים של קווליטא / צילום: אתר החברה

לאחר זינוק של 4,000% בחמש שנים: הגיוס הענק של מניית השבבים בת"א

קווליטאו גייסה כ–225 מיליון שקל על רקע הביקוש גובר למערכות שאותן היא מייצרת, המשמשות לבדיקת השבבים של חלק מענקיות התחום ● וגם: טדי שגיא נכנס לבורסה עם אולטרייד מחזור

צוללת BlueWhale בניסוי שהתקיים בקיץ בגרמניה / צילום: commons.wikimedia.org

היוצרות התהפכו: התעשייה האווירית מסרה צוללת לחיל הים הגרמני

הצוללת הבלתי-מאוישת Bluewhale, של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לצרכי איסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ובחשאיות ● העסקה מוערכת בשווי של עשרות מיליוני אירו ועשויה לפתוח פתח להצטיידות נוספת בעתיד

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

לייזר ועסקאות במיליארדים: מה מחפש ראש ממשלת הודו בישראל

ביקורו של נרנדרה מודי בארץ, לראשונה מאז 2017, יכלול שורת היבטים, בהם ביטחוניים, סחר והעברת טכנולוגיות להודו ● לצד הרחבת הסחר ושיתופי פעולה טכנולוגיים, אחד הנושאים המרכזיים שהצדדים ידונו עליו הוא פיתוח בתחום ההגנה מטילים בליסטיים

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

המסחר בת"א ננעל במגמה מעורבת; ירידות במניות הבנקים והנדל"ן

מדד ת"א 35 ירד ב-0.1%, מדד ת"א 90 ירד ב-0.7% ● מניות האופנה נחלשו, אחרי ששר האוצר הודיע על העלאת תקרת הפטור ממע"מ לחבילות עד 130 דולר ​​● וגם: אנבידיה תפרסם הלילה את תוצאותיה הכספיות - אלו ציפיות האנליסטים

טראמפ בנאומו, אמש / צילום: ap, Alex Brandon

שעה ו־47 דקות: הצד הכלכלי של הנאום הארוך בתולדות ארה"ב

בנאום "מצב האומה" המסורתי, ניסה נשיא ארה"ב להציג תמונת ניצחון, למרות הקשיים מבית ומחוץ איתם הוא מתמודד ● טראמפ קרא להקמת פנסיה בגיבוי ממשלתי לכל העובדים שאין להם תוכנית פנסיונית דרך העבודה, והבטיח שהמכסים יחזרו, ואף יחליפו את מס ההכנסה

השפעת הבינה המלאכותית על שוק התוכנה / צילום: Shutterstock

ירידות חדות גם בת"א: הדוח האפוקליפטי על ה–AI שזרע בהלה בשווקים

המסמך הוויראלי של Citrini Research מתאר תרחיש עתידי תיאורטי שבו האצת ה–AI מטלטלת את שוק התוכנה, פוגעת בצריכה ומחלחלת למערכת האשראי ● התגובה השלילית לדוח בוול סטריט הגיעה גם לבורסה ת"א, שם מניות הביטוח - שהובילו את הירידות - איבדו כ–7%

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט התאוששה בהובלת מניות התוכנה; AMD זינקה ב-9%

נאסד"ק עלה ב-1% ● מנכ״ל ג'יי.פי מורגן, ג'יימי דיימון, מזהיר כי האווירה בשווקים מזכירה באופן מדאיג את השנים שלפני המשבר הפיננסי העולמי ● AMD זינקה בעקבות עסקת ענק שחתמה עם מטא ● הביטקוין בדרך לחודש הגרוע ביותר מאז יוני 2022 ורצף של חמישה חודשי ירידות, הארוך ביותר מאז 2018

משרדי פלאפון / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

פלאפון מפטרת כ-10% מעובדי החברה

חברת התקשורת פלאפון מדווחת הערב לבורסה על פיטורי 150 עובדים קבועים במסגרת תוכנית התייעלות

בלון של היצרנית האוקראינית Aerobavovna / צילום: Reuters, Justin Yau

זולים וכמעט בלתי ניתנים ליירוט: הבלונים חוזרים לשדה הקרב

הבלונים, שמרחפים מעל זירות הלחימה כבר מימי המהפכה הצרפתית, שבים כעת לשטח כשהם מצוידים בבינה מלאכותית, חיישנים ויכולות אוטונומיות ● מאוקראינה ועד ארה"ב, הם משמשים לסיור, תקיפה ותקשורת - ומציבים חלופה זולה שמאתגרת גם מערכות הגנה מתקדמות

ארז דגן, נשיא wayve / צילום: יח''צ wayve

עם נשיא ישראלי ומרכז בהרצליה: חברת הנהיגה האוטונומית שגייסה 1.2 מיליארד דולר

Wayve הבריטית השלימה גיוס לפי שווי של 8.6 מיליארד דולר לקראת השקת רובוטקסי בלונדון ● בסבב השתתפו יצרניות הרכב מרצדס בנץ, סטלנטיס וניסן, לצד ענקיות הטכנולוגיה אנבידיה, מיקרוסופט ואובר ● ל־Wayve יש נוכחות ישירה בישראל באמצעות משרד בהרצליה, ונשיא החברה הוא ארז דגן הישראלי

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לא רק הפטור ממע"מ: הסדקים בקואליציה מאיימים על הבטחות האוצר

ההפסד בהצבעה על המע"מ מסמן את הקושי הצפוי לסמוטריץ' בקידום צעדיו הכלכליים ● עתיד רפורמות החלב ומס הרכוש תלוי ביכולתו לגייס רוב בוועדות, בעוד ההתנגדות בקואליציה גוברת

זהבית כהן, מנכ''לית אייפקס / צילום: יונתן בלום

"זבל ואידיוט": התביעה שמסעירה את שוק ההון והשאלות הפתוחות

תביעה שהגיש ארז נחום נגד קרן אייפקס והעומדת בראשה, זהבית כהן, מתארת יחס פוגעני לעובדים ופגיעה בשקיפות ובניהול חברת הפורטפוליו הציבורית, מקס סטוק ● מומחי משפט מצביעים על השאלות העקרוניות שאיתן תתמודד התביעה