שריפת מכוניות במסגרת פרוטקשן / צילום: כב''ה צפון
בשנים האחרונות הפך הפרוטקשן (סחיטת דמי חסות) למכת מדינה. לפי מרכז המחקר והמידע של הכנסת, עד לסוף 2024 נפתחו במשטרה 160 תיקים נגד 130 חשודים בעבירה. 78% מהתיקים נפתחו בצפון הארץ, 12% בדרום, ו-10% במחוזות אחרים. החוקרים מדגישים כי היקף הפשיעה בפועל גבוה יותר.

● בג"ץ הורה לממשלה להשיב עד יום א' לעתירות נגד פיטורי היועמ"שית
● בית הדין הארצי לעבודה הפך את הפסיקה הדרמטית בנושא ועדי העובדים
בתי המשפט לא נשארים אדישים לתופעה, ובאחרונה ניכרת מגמה של החמרה בענישה מצידם.
למעשה, משפטנים מזהים מגמה בבית המשפט העליון, שהחלה עוד ב-2023, לדחות ערעורים שמגישים מורשעים בפרוטקשן על חומרת העונש - ובמקרים מסוימים אף להחמיר בענישה.
כך, בשבוע שעבר החמיר העליון את עונשו של נידאל אבו לטיף, אשר הורשע במה שהוגדר כתיק הדגל של הפרוטקשן בצפון. שופטי העליון גזרו על אבו לטיף 5.5 שנות מאסר בפועל, במקום 4 שנים שנגזרו עליו בבית המשפט המחוזי. הערעור על העונש במחוזי הוגש על-ידי עו"ד עמרי קופלר מהמחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה.
אבו לטיף ושותפיו הורשעו כי סחטו את א', אחרי שזה פנה אליהם כדי ש"יחליפו" את העבריינים שגבו ממנו תחילה דמי חסות. המורשעים הסכימו להעניק לא' את חסותם, אך בהמשך סחטו ממנו לא פחות מ-2.5 מיליון שקל. השופט אלכס שטיין תיאר את השיטה כ-refinancing (מימון מחדש) של העולם התחתון.

עונש שהוא "סטירה על פרק כף היד"
בפרשה הורשעו 13 נאשמים. הפרקליטות ביקשה לגזור על אבו לטיף 8 שנות מאסר לפחות, וערערה לעליון אחרי שהמחוזי הסתפק במחצית התקופה. בהחלטתו להחמיר את העונש כתב השופט שטיין כי "על פניו עונש המאסר אכן אינו הולם את חומרת מעשיו וסוטה מרמת הענישה המקובלת ביחס לעבירות שבהן עסקינן. עונשים כדוגמתו מתוארים בעולם המשפט האמריקאי כ-slap on the wrist (סטירה על היד)".
בנובמבר 2024 אף החמיר בית המשפט העליון את העונשים שהוטלו על שני נאשמים נוספים בפרשה. על פאדי ערטול גזר העליון 36 חודשי מאסר במקום 28 חודשים שנגזרו במחוזי, ועל חאלד אסלן נגזרו 33 חודשי מאסר במקום 26 חודשים.
עו"ד כוכבית נצח-דולב, לשעבר פרקליטת מחוז ירושלים (אזרחי) וכיום שותפה במשרד אגמון עם טולצ'ינסקי, אומרת כי "פסק הדין מעביר מסר ברור כי יש להחמיר בענישה ולהטיל עונשי מאסר ארוכים. אני צופה שבעקבות זאת, בתי המשפט המחוזיים ישיתו במקרים דומים עונשים חמורים יותר".
עוד לפני כן, בפברואר האחרון החמיר העליון את עונשו של חמזה דחלה בגביית פרוטקשן ביישוב טורעאן מ-3 שנות מאסר ל-7 שנות מאסר בפועל. על נאשם נוסף, נאיף דחלה, הוטלו 6 שנות מאסר במקום שנתיים וחצי במחוזי.

"מה שמשפיע זה החשש להיתפס, לא העונש"
השופט יוסף אלרון כתב: "התמודדות עם עבריינות מסוג זה מחייבת הטלת עונשי מאסר ממושכים מאחורי סורג ובריח. העבירות שבהן עסקינן מערערות את מהלך החיים התקין של קורבנותיהן, גורמות להם לחוות מצוקה, השפלה ופחד, ואף מסיבות להם נזקים רבים במישור הכלכלי והנפשי".
אך לא כולם בטוחים שהחמרת הענישה אפקטיבית. עו"ד אורי רינצקי, לשעבר בכיר בפרקליטות המדינה וכיום סנגור פלילי, סבור כי ההחמרה בענישה היא לא פרופורציונלית.
לדבריו, "מי שחושב שענישה גבוהה מרתיעה, מניח שהעבריין רציונלי. אבל מחקרים מראים שמה שמשפיע זה החשש של עבריינים להיתפס, ולא אם יקבלו 4 שנות מאסר או 5.5 שנים. הם לא עושים את החישובים האלה".
רינצקי מתריע: "אני מהמר שזה לא יעזור. יותר קל להחמיר בענישה מאשר להגביר את האכיפה. ומצב האכיפה לא טוב. יש יחידות מצוינות במשטרה, אבל כדאי לחשוב מה קרה להן בשנים האחרונות עם הפוליטיזציה של הגוף הזה, כשכל שוטר מסתכל לכיוון השר".

לצד הענישה הקיימת בחוק על סחיטה באיומים, ב-2023 נחקק חוק מיוחד כהוראת שעה לחמש שנים, אשר גיבש עבירה חדשה - גביית דמי חסות. החוק מטיל 6 שנות מאסר על עבירה כזו ללא איומים, ו-7 עד 9 שנות מאסר על עבירה שכללה איומים. נקבע גם עונש מינימום של רבע מתקופות המאסר הללו.
מנתונים שהציגה בשבוע שעבר המשטרה בוועדת החוקה עולה כי עד היום נפתחו 171 חקירות, והוגשו 12 כתבי אישום מכוח חוק זה.
"זו תופעה שקיימת בכל המדינה, לא רק בקבלנות בניין ובחקלאות. זו עבירה שיש לשנות את התפיסה כלפיה כמו לטרור", אמרה נציגת המשטרה בדיון.

"קושי מאוד גדול להביא עדים לאולם"
עו"ד איתמר גלבפיש, סגן מנהל המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, אמר בוועדה כי "אנחנו נתקלים בתיקים מסוג זה בקושי מאוד גדול להביא עדים לאולם, כי יש פחד אינהרנטי". תופעה זו מוכרת כ"קשר שתיקה", המרתיע קורבנות ועדים מלהצביע על האחראים.
בוועדת החוקה נידונה בימים אלה הצעת חוק המאפשרת לגבות עדות בעבירת פרוטקשן שלא בנוכחות הנאשם, אך סנגורים מותחים ביקורת על ההצעה. עו"ד ישי שרון מהסנגוריה הציבורית אמר בוועדה כי "המערכות עוד לא מספיקות להטמיע וליישם מהלך חקיקה אחד, וכבר מלבישים על כך עוד רפורמה ועוד תיקון". לדבריו, "זה כשלעצמו מהווה קושי במאבק בפשיעה... יש בכך משהו מאוד לא בריא... התועלת תהיה שולית לעומת הפגיעה בזכויות".
החשש מפני פגיעה בזכויות אדם מתגבר לנוכח הזיהוי הפוליטי שלובשת באחרונה הסוגיה. כך, מי שעוסקים רבות בנושא הם ארגונים המזוהים עם הימין, ובהם פורום קהלת, המסייע למהלכי הממשלה נגד מערכת המשפט, וארגון "השומר החדש". פסקי הדין האחרונים של העליון, שהחמירו את הענישה בתחום, נכתבו על-ידי שופטים מהאגף השמרני של בית המשפט.
המצוקה הכלכלית מתדלקת את הפשיעה
בינתיים, וחרף החמרת הענישה, המצוקה הכלכלית בחברה הערבית צפויה אף היא להוסיף ולתדלק את הפשיעה. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שיעור התעסוקה בקרב גברים ערבים הוא 53%, לעומת 68% בקרב גברים יהודים; ו-30% בקרב נשים ערביות, בהשוואה ל-65% בקרב יהודיות. קרוב לחצי מהחברה הערבית חיים מתחת לקו העוני, ושיעור העוני גבוה פי שלושה לעומת משפחות יהודיות.
בכיר לשעבר במערכת האכיפה סבור כי זהו שורש הבעיה. לדבריו, "הבעיה היא שהמדינה לא שוברת את מעגל הפשיעה באמצעות סגירת פערים והכנסת היד לכיס. אנשים מצטרפים כחיילים לארגוני פשיעה כי זה כסף קל. כל עוד המדינה לא עושה מספיק, הפרוטקשן יהיה קיים ויעלה".
המשטרה: "הלחימה בדמי החסות - עדיפות עליונה"
ממשטרת ישראל נמסר: "מפכ"ל המשטרה דני לוי הנחה להקצות את כלל המשאבים של משטרת ישראל על-מנת לחנוק את צינור החמצן הכלכלי של ארגוני הפשע. סחיטת דמי החסות היא האוויר לנשימה של ארגוני וכנופיות הפשע, ומשטרת ישראל שמה את הלחימה בדמי החסות בעדיפות עליונה, כאשר בחודשים האחרונים התבצעה פעילות משמעותית נגד עבריינים וכנופיות שעסקו בגבית דמי חסות מאזרחים ומבעלי עסקים תמימים.
"בתקופה האחרונה ובתום חקירה חסרת תקדים של משטרת ישראל בנושא הפרוטקשן, הוגשו כתבי אישום חמורים ובקשות מעצר עד תום ההליכים נגד 13 חברי ארגון הפשיעה אבו לטיף, כולל העומד בראש הארגון. בנוסף נעצרו בצפון הארץ 5 חשודים מרכזיים בתחום סחיטת דמי החסות.
"נדגיש כי כל כתב אישום שהוגש הוא פרי אמונם של הקורבנות במשטרת ישראל, שהשיבה להם בהעמדת העבריינים לדין והפסקת העול הכלכלי שנכפה עליהם. משטרת ישראל תמשיך לפעול בנחישות ותעמיק את מלחמתה בארגוני הפשיעה הפוגעים באזרח הנורמטיבי".