גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם ממשלת ארה"ב תעשה למשקיעי האג"ח שלה תספורת "בדלת האחורית"?

החששות מכשל אשראי של ממשלת ארה"ב מוגזמים, אך ישנה דרך חליפית ונוחה בהרבה לתספורת "לא רשמית ושקטה": אינפלציה ● מדוע המהלך יהיה אפקטיבי במיוחד עבור ממשל טראמפ, מהם הסיכונים הכרוכים בכך, מי צפוי להיפגע מהמהלך, ואילו השקעות דווקא ירוויחו?

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: ap, Mark Schiefelbein
נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: ap, Mark Schiefelbein

הכותבים הם מנכ"ל ומנהלת בחברת הייעוץ Complex

שאלת המפתח בשווקים בימים האחרונים היא האם גובר הסיכון לחדלות פירעון של ממשלת ארה"ב? נפתח בצפירת הרגעה - להערכתנו, הסיכון לכך אפסי; ארה"ב מחזיקה במטבע הרזרבה העולמי ויכולה להדפיסו לצורך פירעון חובות.

"רגע מכונן": המשקיעים הזרים בדיוק חזרו להאמין בישראל. האם עכשיו הם בדילמה?
טור אורח | למה המשקיעים יעדיפו מלחמה עם איראן על פני עימות עם חמאס?

אולם קיימת אפשרות חליפית, נוחה בהרבה, לשמיטת חובות. המהלכים של ממשל טראמפ, שנראים לעיתים חסרי עקביות, דווקא מתכנסים ליצירת אינפלציה מכוונת מתמשכת, שתשחוק דרמטית את הערך הריאלי של הדולרים שישולמו חזרה למשקיעים. מכיוון ש-93% מאג"ח ממשלת ארה"ב אינן צמודות לאינפלציה, אפקטיביות המהלך והסיכון למשקיעים עלולים להיות גבוהים במיוחד.

הצעת התקציב החדשה בארה"ב עלולה להגדיל את יחס החוב-תוצר, שעומד כיום ברמה גבוהה של כ-98%, לשיעור חסר תקדים של 133% עד 2035 (יותר מפי שלושה מהיחס ב-2008). במקביל, הגירעון השנתי עלול לזנק ל-8%.

שוק האג"ח הממשלתיות של ארה"ב, שהיקפו כיום כ-36 טריליון דולר (בהשוואה ל-5 טריליון דולר בלבד ב-2008), צפוי לגדול לכ-50 טריליון ב-2035 לשם מימון הפער.

כתוצאה מכך, הוצאות הריבית השנתיות שעומדות כיום על 900 מיליארד דולר (גבוה מתקציבי הבריאות והביטחון גם יחד) צפויות להכפיל עצמן. זה מסוכן, שכן ההיסטוריה מלמדת שמדינות שמשלמות על ריבית יותר מביטחון, חדלות לבסוף להיות מעצמות.

מה הברירה הכי עדיפה?

כלכלה שצומחת ב-2%-3% שנתית לא יכולה לשאת גירעון כזה ולפרוע בערכים ריאליים חוב כה גבוה. לא בכדי, התשואות על האג"ח מזנקות - כשבאיגרות ל-10 שנים הן עלו מעל 4.5%, ול-30 שנה כבר מעל 5%.

להערכתנו, בפני ארה"ב עומדות בטווח הבינוני-ארוך שלוש ברירות: ראשית, הסדר חוב שיפחית את יחס החוב-תוצר והוצאות הריבית. זו כמובן לא אפשרות בת קיימא.

האפשרות השנייה היא הגדלת צמיחה דרסטית, כך שהתוצר יגדל ביחס לחוב. זו מטרה מרכזית, לכאורה, בקיצוצי המסים שמתכנן טראמפ בתקציב החדש. אולם, ההיסטוריה מלמדת שקיצוצי מסים אינם מגדילים את הפעילות הכלכלית בצורה משמעותית מספיק כדי לפצות על אובדן המסים הישיר. וממילא התקציב המוצע מגדיל בעיקר את הכנסות השכבות העשירות, שלרוב אינן מחלחלות לצמיחה רחבה.

האפשרות השלישית היא שחיקה עקבית ומתמשכת בערכו הריאלי של החוב הממשלתי לאורך זמן, וזאת באמצעות אינפלציה. כלומר, פירעון החוב יבוצע במלואו, אך בדולרים ששווים פחות. במקביל, יתרחש גידול נומינלי מוגבר בתמ"ג בחסות האינפלציה, שיקטין את יחס החוב-תוצר. מאחר ש-30% מהחוב הממשלתי מוחזקים בידי זרים, שיספגו את ההפסדים במקום אמריקאים, התמריץ גדל.

כלומר, בניגוד להצהרות הבחירות על מלחמה באינפלציה, ייתכן שטראמפ פועל דווקא להגברתה, באמצעות העלאת מחירי המוצרים והשירותים, עקב השפעות המכסים, הגדלת ההוצאה הממשלתית בתקציב החדש ולחץ מוגבר על הבנק המרכזי (פד) להוריד ריבית בטרם עת.

שחיקה הדרגתית ומסוכנת

הפרקטיקה הזו של שמיטת חובות באמצעות עידוד אינפלציה היא משחק מסוכן. היא דורשת להחזיק אינפלציה גבוהה מיעד הפד, לדוגמה ברמה ממוצעת של 5% לתקופה של מספר שנים, תוך שימור אמון המשקיעים שציפיות האינפלציה יחזרו ליעד ההיסטורי של 2%.

במקביל, נדרש להפחית ריבית ברמה מספקת, נאמר לכ-2.5%-3%, כדי לעודד אינפלציה וצמיחה כלכלית מבלי ליצור היפר אינפלציה.

בתרחיש כזה, מתקיימת ריבית ריאלית שלילית, שתומכת בצמיחת התוצר במקביל לאינפלציה שתשחוק את החוב.

מצב כזה התרחש בשנים 2022 ו-2023, כשלמרות האינפלציה הגבוהה שעלתה ל-9.1% בשיא וירדה משם באיטיות לאורך זמן, המשקיעים האמינו שהפד יצליח להחזיר את האינפלציה ליעד, מה שהותיר את ציפיות האינפלציה בשליטה.

בראייה היסטורית, שחיקת חוב באמצעות אינפלציה כבר התרחשה בארה"ב ובמדינות נוספות בעולם, לדוגמה לאחר מלחמת העולם השנייה. ב-1946 עמד יחס החוב לתמ"ג בארה"ב על 121.7% ועד 1955 כבר ירד במחצית, בשל צמיחה כלכלית ואינפלציה גבוהה מתמשכת, דו ספרתית לאחר המלחמה ו-4.2% בממוצע באותו עשור.

אולם, השגת איזון עדין בין אינפלציה, צמיחה וריבית היא קשה ליישום, ועלולה להביא לאובדן שליטה על האינפלציה ואף להתפתחות סטגפלציה - שילוב קטלני בין אינפלציה גבוהה שיוצאת משליטה לצמיחה נמוכה.

לדוגמה, בתחילת שנות ה-80 זינקה האינפלציה בארה"ב ליותר מ-14%, ונוצרה סטגפלציה קשה. כדי לעצור את האינפלציה היה צורך להעלות את הריבית לרמות קיצוניות של כ-20%, שייקרו את החוב הממשלתי ונוצרו גירעונות תקציביים אדירים. כתוצאה מהשילוב בין מיתון לזינוק בהיקפי ועלויות החוב, יחס החוב לתמ"ג דווקא זינק בחדות.

איך מקטינים את הסיכון

במאי, עמד שיעור האינפלציה בארה"ב על 2.4%, בעוד ציפיות האינפלציה הינן כ־2.7% לשנה ו־2.35% לחמש השנים הקרובות. אמנם מעל יעד הפד, אבל בשליטה.

סביבת אינפלציה גבוהה מכך בשנים הקרובות תשחוק את ערך האג"ח הלא-צמודות. לכן, בעת הנוכחית עדיפה לדעתנו בהרבה השקעה באג"ח צמודות, שכן האינפלציה הגלומה מוערכת בחסר ביחס לסיכון.

אנו רואים את סיכון מוגבר באג"ח במח"מ (משך חיים ממוצע) ארוך, שכן ככל שהשוק ידחוף את עקום הריביות כלפי מעלה כפיצוי על סיכון האינפלציה, הפסדי ההון שם יגדלו במכפלת המח"מ.

בפן החיובי, כל עוד ארה"ב לא תיקלע לסטגפלציה, שוק המניות שם צפוי לקבל דחיפה כתוצאה מאינפלציה גבוהה. זו מביאה לגידול נומינלי מתמשך במכירות ולהגדלת יצוא ורווחיות, דוחפת את מניות החברות מעלה ובכך מספקת למשקיעים גידור טבעי מאינפלציה.

פרט לכך, נכסים מוחשיים כמו נדל"ן, סחורות וזהב, או במילים אחרות "נכסים ריאליים שלא ניתן להדפיס" בניגוד למזומן, יעלו בערכם. הדבר עשוי להביא לעלייה נוספת במחירי הבתים בארה"ב, בשילוב עם התאוששות במחירי הנכסים המסחריים, במיוחד אם האינפלציה תשולב בצמיחה כלכלית וסביבת ריבית ריאלית שלילית.

בזווית הישראלית, בנק ישראל עלול להיות מוגבל בהורדות ריבית בשנים הקרובות בשל אינפלציה וריביות גבוהות יחסית בארה"ב, שיצריכו ריבית שקלית מתאימה לצורך שמירה על ערך השקל מול הדולר, ולאור פרמיית הסיכון של ישראל. כך שסביבת ריבית אפסית לא צפויה לחזור.

הגורמים בטור זה עשויים להשקיע בני"ע או מכשירים המוזכרים בו. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם

עוד כתבות

שרת התחבורה מירי רגב / צילום: עמית שאבי - ידיעות אחרונות

מירי רגב: הישראלים הראשונים יחזרו מחו"ל דרך המדינות האלה

שרת התחבורה הודיעה על המתכונת להחזרת כ-100 אלף הישראלים שנתקעו בחו"ל מאז תחילת המערכה מול איראן עקב סגירת המרחב האווירי ● טיסות החילוץ הראשונות יהיו מתאילנד, לרנקה, אתונה, איטליה וארה"ב ● רגב: "חברות התעופה יחליטו מי יחזור ראשון. יוקם צוות למקרים חריגים, וניתן דגש למקרים מצילי חיים" ● בשלב זה לא יאושרו יציאות ישראלים לחו"ל ● מנכ"ל רש"ת: "זה ייקח שבועות"

תיעוד מרגע שיגור המיירט מספינת הטילים ''סער 6'' / צילום: דובר צה''ל

המערכת הישראלית שנמכרה במיליארדי דולרים החלה ליירט כטב"מים מאיראן

ספינות הטילים של חיל הים יירטו הלילה שמונה כטב"מים ששיגרה איראן לעבר ישראל, באמצעות מערכת ההגנה האווירית "ברק מגן" והמיירט LRAD ● כיצד המערכות פועלות, ואילו מערכות הגנה אווירית נוספות נמצאות בים? ● גלובס עושה סדר

צורי דבוש / צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

המניה הקטנה מכרמיאל שזינקה בכ-20% ביומיים. האם המגמה תימשך?

קליל תעשיות, שפועלת מכרמיאל ומייצרת חלונות, פרופילים ומוצרי אלומיניום לדירות זינקה בכ-20% תוך יומיים בעקבות המלחמה עם איראן ● עם זאת, המניה דשדשה בשנים האחרונות ● האם המניה תמשיך לעלות?

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: עודד קרני

המדד ירד במפתיע, אבל הכלכלנים סבורים: "המלחמה מרחיקה את הפחתת הריבית"

מדד המחירים לצרכן ירד ב־0.3% במאי והאינפלציה השנתית מתקרבת ליעד של בנק ישראל ● אולם, האחראי לכך הוא סעיף הטיסות התנודתי - שצפוי לזנק במדדים הבאים ● בשוק מעריכים שהנגיד ימתין עם הורדת הריבית הבאה בשל החשש מהתלקחות אינפלציונית ואי הוודאות הביטחונית

ממ''ד / צילום: דוברות משרד הביטחון

"מוצר יסוד": הבכיר שקורא לעודד בניית ממ"דים באמצעות הטבות כלכליות

רמ"ח מיגון בפיקוד העורף, אל"מ יניב וולפר, קורא לממשלה להפוך את הוראת השעה להקמת ממ"דים ללא היתר – לחוק קבוע, ואף ליזום תוכניות להטבות כלכליות ולהסרת רגולציה בתחום המיגון הביתי ● לדבריו, "זה הפך למוצר יסוד ולאינטרס לאומי"

אילוסטרציה: shutterstock

מניות הנדל"ן לא ראו אופטימיות כזאת הרבה זמן. האם היא מוצדקת?

שורה ארוכה של חברות בתחומי הבנייה, התחדשות עירונית, תשתיות ומוצרי בנייה זינקו ביומיים הראשונים של השבוע בשיעור דו־ספרתי, על רקע אופטימיות באשר לעסקיהן לאחר המלחמה ● מדד ת"א־בנייה מחק את רוב הירידות מתחילת 2025 וכבר מניב 40% בשנה האחרונה

שלבי ההתרעות השונים באפליקציה של פיקוד העורף / צילום: צילומי מסך האפליקציה

חצי השעה שעושה את ההבדל: איך מצליח פיקוד העורף להודיע מוקדם על ירי טילים?

החל מגילוי ההיערכות לירי טילים, דרך השיגור עצמו ועד האיתור של מקום הנפילה המשוער - המערכת של פיקוד העורף מתאימה התרעות לפי שלבים, שמתחילות עוד הרבה לפני האירוע ● מומחים חושפים כיצד פועלות מערכות הגילוי, ולמה ההנחיות הן עניין של חיים ומוות

תקיפת חיל האוויר בטהרן / צילום: Reuters, Kyodo

למה המשקיעים יעדיפו מלחמה עם איראן על פני עימות עם חמאס?

עימות עם מדינה כמו איראן הוא אירוע מורכב ● למרות זאת, עבור הכלכלה זו עשויה להיות משימה מורכבת פחות מאשר לחימה בחמאס ● הסיבות: המרחק שמשחק לטובתנו, הלגיטימיות הבינ"ל והאפשרות להגיע להכרעה ● טור אורח

הפגיעה בבת ים ממתקפת הטילים האיראנית / צילום: ap, Ariel Schalit

נזק של יותר ממיליארד שקלים: 9,900 תביעות הוגשו עד כה למס רכוש

רשות המסים מפרסמת נתונים ראשוניים על היקף תביעות הרכוש שהוגשו מאז פרוץ המלחמה עם איראן ● למוקדי קרן הפיצויים הגיעו 9,900 תביעות, מהן 8,549 בגין נזק למבנה ● עד כה פונו 2,695 איש מביתם, ועפ"י הערכות, הנזק עבר את מיליארד השקלים

צחי הנגבי, ראש המל''ל / צילום: מעיין טואף - לע''מ

הניסיון לדווח במהירות על המתרחש באיראן הוליד ידיעות לא מדויקות

המתקפה באיראן הולידה שלל דיווחים מהירים על המתרחש. לא כולם דייקו ● המשרוקית של גלובס

סרן (במיל') טל מובשוביץ ז''ל / צילום: דובר צה''ל

הותר לפרסום: סרן במיל' טל מובשוביץ, בן 28 מרעות, נפל בקרב בדרום הרצועה

הותר לפרסום: סרן במיל' טל מובשוביץ, בן 28 מרעות, נהרג מפיצוץ מטען במבנה בח'אן יונס ● נתניהו: חיסלנו את הצמרת של איראן. השמדנו מחצית מהכטב"מים שלהם ● מטח מאיראן לצפון: 10 טילים שוגרו, אחד התפוצץ בשטח פתוח ● וול סטריט ג'ורנל: איראן העבירה מסרים על רצונה לסיים את המערכה ולשוב לשולחן המו"מ ● 53 חטופים - 619 ימים בשבי • עדכונים שוטפים

צוותי הצלה וחילוץ מחפשים ניצולים באזור פגיעת הטיל האיראני בבת ים / צילום: ap, Ariel Schalit

מלחמה היסטורית, עורף חשוף: מעל 60% מהבתים במרכז ללא מיגון

בצד ההצלחות של ישראל, יצרו הטילים האיראנים נזק חריף בגוף ובנפש ● בדיקת גלובס מגלה כי ב־85% מהבניינים בבת ים אין ממ"ד, וגם ביתר הערים הגדולות בישראל מצב המיגון בעייתי - זאת למרות שלל פרויקטי התחדשות עירונית

פגיעה ישירה של טיל איראני בממ''ד בפתח תקווה / צילום: Reuters, Matan Golan

ההרוגים מהטיל בפ"ת: פיקוד העורף מודה - ממ"ד לא מגן מפגיעה ישירה

האם מקלט ציבורי עדיף על ממ"ד או לא, מה בדיוק קרה בפגיעה הישירה בפתח תקווה, והאם ההנחיות ישונו במקרה שראשי נפץ כבדים יותר יישלחו אלינו? ● גלובס עושה סדר

ישראלים במקלט בירושלים בזמן ירי טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המהנדס שבנה אתר שעוזר לישראלים בלי ממ"ד למצוא מחסה

אסף עקיבא, מהנדס תוכנה במיקרוסופט ישראל, בנה בזמן קצר אתר שמחבר בין אזרחים שאין להם ממ"ד לבין מי שמוכן לארח במרחב המוגן שברשותו ● וכל זאת בלי לכתוב שורת קוד אחת על ידי שימוש בבינה מלאכותית

שיגורים מאיראן, בסופ''ש האחרון / צילום: ap, Leo Correa

הדוקטור שגילתה: כך איראן מתזמנת את שיגור הטילים

על פי הנתונים, שני שליש מכלל האזעקות שהופעלו ביומיים הראשונים של המלחמה העצימה מול איראן, היו 8 עד 13 דקות מתחילת השעה העגולה, וגל נוסף מגיע בדקות 36 עד 44 ● תופעה זו מזכירה את תחילת מלחמת "חרבות ברזל", אז האזעקות שהגיעו לגוש דן הופעלו כמעט תמיד סמוך לשעה העגולה או לחצי השעה

הבניין בפתח תקווה שנפגע פגיעה ישירה מטיל איראני / צילום: Reuters, Matan Golan / SOPA Images

ממ"ד, מקלט, חניון או חדר מדרגות: איפה תהיו הכי מוגנים?

חרף הטרגדיה בפתח תקווה, בפיקוד העורף ממשיכים להמליץ על פתרון הממ"ד, גם מול חלופה זמינה של ירידה למקלט או לחניון תת קרקעי ● רמ"ח מיגון: "גם אם האירוע היה מתרחש במקלט ציבורי - התוצאה הייתה זהה"

יאכטה / צילום: Shutterstock, Sven Hansche

מתכננים לחזור לישראל ביאכטה? המחיר הבלתי נתפס שתשלמו לכרטיס

הטיסות בוטלו, השמיים נסגרו, והישראלים התקועים בחו"ל נאלצים לבחור בין הפלגות יקרות, יוזמות פרטיות או המתנה ממושכת, שהייה יקרה ובלי אופק ברור ● אבל בין הסקיפרים שדורשים אלפי אירו לאדם, יש גם מי שמנסים להחזיר את האזרחים לישראל במחיר סמלי או אפילו ללא תשלום

וול סטריט / צילום: Unsplash, Ahmer Kalam

מגמה ירוקה בוול סטריט; אנבידיה נסחרת בשיא כל הזמנים, מחירי הנפט יורדים בכ-1.5%

נאסד"ק עולה ב-1.4% ● מחירי הנפט יורדים על רקע הדיווחים כי איראן מעוניינת להפסיק את המלחמה עם ישראל ● נעילה חיובית באירופה ● טוקיו עלתה במעל 1% ● זינוק מפתיע במכירות הקמעונאיות בסין ● וגם: המניה של ביל אקמן ועוד שתי מניות דיבידנד מומלצות ע"י אנליסטים

מדד מחירי הדירות בחודשים מרץ-אפריל 2025 ירד ב-0.1% / צילום: Shutterstock, Satenik Guzhanina

מחירי הדירות ירדו חודשיים ברציפות. ואיזה אזורים הובילו את המגמה השלילית?

מדד מחירי הדירות מורה על חודש שני של ירידות במחיר, שמוסברות בירידה בשוק הדירות יד שנייה ● המחוז שמשך את הירידות בצורה החזקה ביותר היה מחוז הצפון, שבו נרשמה ירידה חודשית של 1.3% ● במקביל, היצע הדירות מגיע לשיא כל הזמנים

באל-ג'זירה בטוחים: כך תנסה איראן לסיים את המלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: התקיפה הישראלית עלולה לגרור גם את ארה"ב לעימות ישיר מול איראן, 40 אלף תיירים נתקעו בישראל בזמן התקיפה, הקלף בו איראן מאיימת להשתמש, ומכון המחקר שטוען: "לאיראן אוזלים הטילים" • כותרות העיתונים בעולם