גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם ממשלת ארה"ב תעשה למשקיעי האג"ח שלה תספורת "בדלת האחורית"?

החששות מכשל אשראי של ממשלת ארה"ב מוגזמים, אך ישנה דרך חליפית ונוחה בהרבה לתספורת "לא רשמית ושקטה": אינפלציה ● מדוע המהלך יהיה אפקטיבי במיוחד עבור ממשל טראמפ, מהם הסיכונים הכרוכים בכך, מי צפוי להיפגע מהמהלך, ואילו השקעות דווקא ירוויחו?

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: ap, Mark Schiefelbein
נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: ap, Mark Schiefelbein

הכותבים הם מנכ"ל ומנהלת בחברת הייעוץ Complex

שאלת המפתח בשווקים בימים האחרונים היא האם גובר הסיכון לחדלות פירעון של ממשלת ארה"ב? נפתח בצפירת הרגעה - להערכתנו, הסיכון לכך אפסי; ארה"ב מחזיקה במטבע הרזרבה העולמי ויכולה להדפיסו לצורך פירעון חובות.

"רגע מכונן": המשקיעים הזרים בדיוק חזרו להאמין בישראל. האם עכשיו הם בדילמה?
טור אורח | למה המשקיעים יעדיפו מלחמה עם איראן על פני עימות עם חמאס?

אולם קיימת אפשרות חליפית, נוחה בהרבה, לשמיטת חובות. המהלכים של ממשל טראמפ, שנראים לעיתים חסרי עקביות, דווקא מתכנסים ליצירת אינפלציה מכוונת מתמשכת, שתשחוק דרמטית את הערך הריאלי של הדולרים שישולמו חזרה למשקיעים. מכיוון ש-93% מאג"ח ממשלת ארה"ב אינן צמודות לאינפלציה, אפקטיביות המהלך והסיכון למשקיעים עלולים להיות גבוהים במיוחד.

הצעת התקציב החדשה בארה"ב עלולה להגדיל את יחס החוב-תוצר, שעומד כיום ברמה גבוהה של כ-98%, לשיעור חסר תקדים של 133% עד 2035 (יותר מפי שלושה מהיחס ב-2008). במקביל, הגירעון השנתי עלול לזנק ל-8%.

שוק האג"ח הממשלתיות של ארה"ב, שהיקפו כיום כ-36 טריליון דולר (בהשוואה ל-5 טריליון דולר בלבד ב-2008), צפוי לגדול לכ-50 טריליון ב-2035 לשם מימון הפער.

כתוצאה מכך, הוצאות הריבית השנתיות שעומדות כיום על 900 מיליארד דולר (גבוה מתקציבי הבריאות והביטחון גם יחד) צפויות להכפיל עצמן. זה מסוכן, שכן ההיסטוריה מלמדת שמדינות שמשלמות על ריבית יותר מביטחון, חדלות לבסוף להיות מעצמות.

מה הברירה הכי עדיפה?

כלכלה שצומחת ב-2%-3% שנתית לא יכולה לשאת גירעון כזה ולפרוע בערכים ריאליים חוב כה גבוה. לא בכדי, התשואות על האג"ח מזנקות - כשבאיגרות ל-10 שנים הן עלו מעל 4.5%, ול-30 שנה כבר מעל 5%.

להערכתנו, בפני ארה"ב עומדות בטווח הבינוני-ארוך שלוש ברירות: ראשית, הסדר חוב שיפחית את יחס החוב-תוצר והוצאות הריבית. זו כמובן לא אפשרות בת קיימא.

האפשרות השנייה היא הגדלת צמיחה דרסטית, כך שהתוצר יגדל ביחס לחוב. זו מטרה מרכזית, לכאורה, בקיצוצי המסים שמתכנן טראמפ בתקציב החדש. אולם, ההיסטוריה מלמדת שקיצוצי מסים אינם מגדילים את הפעילות הכלכלית בצורה משמעותית מספיק כדי לפצות על אובדן המסים הישיר. וממילא התקציב המוצע מגדיל בעיקר את הכנסות השכבות העשירות, שלרוב אינן מחלחלות לצמיחה רחבה.

האפשרות השלישית היא שחיקה עקבית ומתמשכת בערכו הריאלי של החוב הממשלתי לאורך זמן, וזאת באמצעות אינפלציה. כלומר, פירעון החוב יבוצע במלואו, אך בדולרים ששווים פחות. במקביל, יתרחש גידול נומינלי מוגבר בתמ"ג בחסות האינפלציה, שיקטין את יחס החוב-תוצר. מאחר ש-30% מהחוב הממשלתי מוחזקים בידי זרים, שיספגו את ההפסדים במקום אמריקאים, התמריץ גדל.

כלומר, בניגוד להצהרות הבחירות על מלחמה באינפלציה, ייתכן שטראמפ פועל דווקא להגברתה, באמצעות העלאת מחירי המוצרים והשירותים, עקב השפעות המכסים, הגדלת ההוצאה הממשלתית בתקציב החדש ולחץ מוגבר על הבנק המרכזי (פד) להוריד ריבית בטרם עת.

שחיקה הדרגתית ומסוכנת

הפרקטיקה הזו של שמיטת חובות באמצעות עידוד אינפלציה היא משחק מסוכן. היא דורשת להחזיק אינפלציה גבוהה מיעד הפד, לדוגמה ברמה ממוצעת של 5% לתקופה של מספר שנים, תוך שימור אמון המשקיעים שציפיות האינפלציה יחזרו ליעד ההיסטורי של 2%.

במקביל, נדרש להפחית ריבית ברמה מספקת, נאמר לכ-2.5%-3%, כדי לעודד אינפלציה וצמיחה כלכלית מבלי ליצור היפר אינפלציה.

בתרחיש כזה, מתקיימת ריבית ריאלית שלילית, שתומכת בצמיחת התוצר במקביל לאינפלציה שתשחוק את החוב.

מצב כזה התרחש בשנים 2022 ו-2023, כשלמרות האינפלציה הגבוהה שעלתה ל-9.1% בשיא וירדה משם באיטיות לאורך זמן, המשקיעים האמינו שהפד יצליח להחזיר את האינפלציה ליעד, מה שהותיר את ציפיות האינפלציה בשליטה.

בראייה היסטורית, שחיקת חוב באמצעות אינפלציה כבר התרחשה בארה"ב ובמדינות נוספות בעולם, לדוגמה לאחר מלחמת העולם השנייה. ב-1946 עמד יחס החוב לתמ"ג בארה"ב על 121.7% ועד 1955 כבר ירד במחצית, בשל צמיחה כלכלית ואינפלציה גבוהה מתמשכת, דו ספרתית לאחר המלחמה ו-4.2% בממוצע באותו עשור.

אולם, השגת איזון עדין בין אינפלציה, צמיחה וריבית היא קשה ליישום, ועלולה להביא לאובדן שליטה על האינפלציה ואף להתפתחות סטגפלציה - שילוב קטלני בין אינפלציה גבוהה שיוצאת משליטה לצמיחה נמוכה.

לדוגמה, בתחילת שנות ה-80 זינקה האינפלציה בארה"ב ליותר מ-14%, ונוצרה סטגפלציה קשה. כדי לעצור את האינפלציה היה צורך להעלות את הריבית לרמות קיצוניות של כ-20%, שייקרו את החוב הממשלתי ונוצרו גירעונות תקציביים אדירים. כתוצאה מהשילוב בין מיתון לזינוק בהיקפי ועלויות החוב, יחס החוב לתמ"ג דווקא זינק בחדות.

איך מקטינים את הסיכון

במאי, עמד שיעור האינפלציה בארה"ב על 2.4%, בעוד ציפיות האינפלציה הינן כ־2.7% לשנה ו־2.35% לחמש השנים הקרובות. אמנם מעל יעד הפד, אבל בשליטה.

סביבת אינפלציה גבוהה מכך בשנים הקרובות תשחוק את ערך האג"ח הלא-צמודות. לכן, בעת הנוכחית עדיפה לדעתנו בהרבה השקעה באג"ח צמודות, שכן האינפלציה הגלומה מוערכת בחסר ביחס לסיכון.

אנו רואים את סיכון מוגבר באג"ח במח"מ (משך חיים ממוצע) ארוך, שכן ככל שהשוק ידחוף את עקום הריביות כלפי מעלה כפיצוי על סיכון האינפלציה, הפסדי ההון שם יגדלו במכפלת המח"מ.

בפן החיובי, כל עוד ארה"ב לא תיקלע לסטגפלציה, שוק המניות שם צפוי לקבל דחיפה כתוצאה מאינפלציה גבוהה. זו מביאה לגידול נומינלי מתמשך במכירות ולהגדלת יצוא ורווחיות, דוחפת את מניות החברות מעלה ובכך מספקת למשקיעים גידור טבעי מאינפלציה.

פרט לכך, נכסים מוחשיים כמו נדל"ן, סחורות וזהב, או במילים אחרות "נכסים ריאליים שלא ניתן להדפיס" בניגוד למזומן, יעלו בערכם. הדבר עשוי להביא לעלייה נוספת במחירי הבתים בארה"ב, בשילוב עם התאוששות במחירי הנכסים המסחריים, במיוחד אם האינפלציה תשולב בצמיחה כלכלית וסביבת ריבית ריאלית שלילית.

בזווית הישראלית, בנק ישראל עלול להיות מוגבל בהורדות ריבית בשנים הקרובות בשל אינפלציה וריביות גבוהות יחסית בארה"ב, שיצריכו ריבית שקלית מתאימה לצורך שמירה על ערך השקל מול הדולר, ולאור פרמיית הסיכון של ישראל. כך שסביבת ריבית אפסית לא צפויה לחזור.

הגורמים בטור זה עשויים להשקיע בני"ע או מכשירים המוזכרים בו. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם

עוד כתבות

איפה יש הזדמנויות? / צילום: Shutterstock

המניות שהפכו ללהיט, דווקא כי אין להן קשר לבינה מלאכותית

ההימור הנוכחי של וול סטריט הוא על חברות שנתפסות כחסינות מפני איומי הבינה המלאכותית ● אלו מגיעות מסקטורים מפתיעים וכוללות למשל את מקדונלד'ס ויצרנית הטרקטורים ג'ון דיר

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

מהפך: ההסתברות להורדת ריבית צנחה באחת. זו הסיבה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת השבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

פינק פלויד, The Wall / צילום: Shutterstock, Pink Floyd on the wall

אל תגלו לרוג'ר ווטרס: מה מצאו חוקרים בטכניון על הלהיט של פינק פלויד?

חוקרים מהטכניון הצליחו לעורר אזורים מסוימים במוח עם השיר "עוד לבנה בחומה", באופן שישפר קליטה של תרופות לטיפול במחלות כמו אלצהיימר ופרקינסון

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

עשרת הימים שיכריעו: האם רוזן וטוכמאייר הימרו נכון

העסקה לרכישתה של חברת הנדל"ן אקרו בידי ישראל קנדה תייצר חברת ענק בשווי של 10 מיליארד שקל ● אם החברה הממוזגת הייתה מתחילה להיסחר היום, היא לא הייתה מצליחה להיכנס למדד הדגל של הבורסה ● הכניסה של פאלו אלטו לבורסה אף הופכת את הסיכויים לקשים יותר ● בכמה תצטרך המניה לזנק?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לטובת בן גביר: הקואליציה מקדמת איסור על בג"ץ להתערב בכהונת שרים

ועדת הכנסת אישרה היום להקים מחדש את הוועדה המיוחדת להכנת "חוק דרעי 2", שיאפשר למנות שרים הנאשמים בפלילים וימנע מבג"ץ להתערב במינויים ● היועמ"שית התנגדה בעבר להצעת החוק

ויקטור וקרט, מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: הגר בדר

מסע הרכש נמשך: לאומי פרטנרס משקיעה ברייק נדל"ן לפי שווי של 525 מיליון שקל

זרוע ההשקעות של בנק לאומי תרכוש 16% ממניות חברת ההתחדשות העירונית שבשליטת אספן ויוסי רייק ● ההשקעה מגיעה כשלב מקדים להנפקה ראשונית שתבוצע בשלוש השנים הקרובות

משה מזרחי, מייסד אינמוד / צילום: איל יצהר

הדירקטוריון שאמר לא למיליארד דולר

דירקטוריון אינמוד הודיע כי אף אחת מההצעות שהוגשו לרכישת החברה אינה מתאימה ● על חברת האסתטיקה הרפואית התחרו שתי קבוצות, אחת ישראלית ואחת קוריאנית, וההצעות היו לשווי של יותר ממיליארד דולר

חוות השרתים סארברפארם במושב בני ציון / צילום: ט. ג. הפקות

מהגדולות בישראל: חוות השרתים שתוקם באשדוד בהשקעה של 1.5 מיליארד דולר

יחד עם קרן תשתיות ישראל, סרברפארם תיבנה חוות שרתים באשדוד בהיקף של 130 מגה-וואט ● בשלב הראשון יושקעו כ-1.5 מיליארד דולר לבנייה, ובהמשך עוד כ-4.5 מיליארד דולר יושקעו להצטיידות החווה ● מדובר באחת מחוות השרתים הגדולות ביותר בישראל המתוכננות בימים אלה

זהבית כהן / צילום: רמי זרנגר

טלטלה בקרן אייפקס: הסגן של זהבית כהן תובע מיליונים על התעמרות והשפלה

ארז נחום, שסומן כיורשה של זהבית כהן, תובע 10 מיליון שקל וטוען כי פוטר אחרי שהתלונן בפני מנכ"ל אייפקס העולמית על התנהלותה של כהן, שכללה קללות, צעקות והשפלות פומביות ● לדבריו, כהן השתמשה בביטויים כמו "חתיכת חרא" ו"אפס" ובהערות גזעניות והומופוביות כחלק מ"שיטה ניהולית שמטרתה להבהיר שהיא זו שמחזיקה בכוח" ● אייפקס בתגובה: דוחים את ההאשמות

מושגים לאזרחות מיודעת. מניית זהב / צילום: Craig Coope

מכירת צים: מהו הכלי שמעניק למדינה זכות וטו?

עסקת צים נחתמה, אבל היא עדיין ניצבת בפני מכשול אפשרי מצד המדינה • למה למדינה יש זכות וטו, ובאילו תנאים היא יכולה להשתמש בה? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

נחשון קיויותי, יו''ר ומבעלי ב.ס.ר הנדסה / צילום: באדיבות החברה

בסר הנדסה בדרך להנפקה לפי שווי של עד 1.5 מיליארד שקל

לגלובס נודע כי החברה מתכננת להנפיק כ-20% ממניותיה לפי שווי של בין 1.3 ל-1.5 מיליארד שקל לפני הכסף ● בספטמבר האחרון, פועלים אקוויטי רכשו 10% ממניות החברה לפי שווי של כמיליארד שקל אחרי הכסף

בניינים בראשון לציון / צילום: Shutterstock

המכרז המדובר בראשל"צ נסגר: שווקו שטחים ב-1.4 מיליארד שקל

לאחר התמודדות של שחקניות מרכזיות בענף, נסגר המכרז לשטח הבסיס המתפנה בראשון לציון ● מדובר במהלך פתיחה לפרויקט שיכלול כ־10,000 יחידות דיור חדשות בדרום העיר

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדילמה של בנק ישראל עם הריבית והסיבה שהאנליסטים עשו סיבוב פרסה

האינפלציה באמצע טווח היעד, והשקל התחזק, אך רוחות המלחמה מול איראן טרפו את הקלפים וגרמו לשוק לשנות כיוון ● בעוד שנתוני הצמיחה המפתיעים מעניקים לנגיד "מרחב נשימה", רוב האנליסטים מעריכים כעת: בנק ישראל יבחר בשמרנות וישאיר את הריבית על כנה

ירידה עמוקה במכירות של רוב המותגים היפניים / צילום: יח''צ

הם שלטו בכבישי ישראל יותר מ־40 שנה. היום רק מותג רכב יפני אחד נותר בצמרת

בתוך שנים ספורות הפכו רוב מותגי הרכב היפניים ממובילי שוק לזן שנמצא על סף הכחדה, לנוכח הפלישה הסינית ● נתוני ינואר ממחישים זאת היטב, עם ירידה דו–ספרתית עמוקה במכירות של רוב המותגים היפניים, למעט טויוטה ● האם עוד מכשול הוסר מדרכם של הסינים?

טילי ''ספייק'' מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

הודו רצתה ייצור מקומי, משרד הביטחון מצא פתרונות - והיצוא הביטחוני מזנק

למרות החרמות והלחצים, הוכחות היכולת בשדה הקרב מזניקות את היקפי העסקאות מול משרד ההגנה ההודי ● ראש סיב"ט יאיר קולס מסביר כיצד המודל עובר מהסכמי רכש להקמת "רגליים ייצוריות" בתוך הודו ● וגם: איך מתמודדים עם תופעת ההעתקות של פיתוחים ביטחוניים?

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

"לחסל את חמינאי עכשיו": המסרים מבית המלוכה הסעודי

ההזדמנות האחרונה לאיראן: "כדי שזה יקרה - רוצים מהם טיוטה בתוך 48 שעות" ● מחאות מצומצמות יותר, אך העולם נושא עיניים: גל ההפגנות החדש באיראן ● הסנאטור גרהאם: בסביבת טראמפ מייעצים לו שלא לתקוף באיראן ● שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● דיווח: משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק ● עדכונים שוטפים

מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא

בגלל הסיכוי למלחמה עם איראן: הנגיד הותיר את הריבית על כנה

בנק ישראל השאיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 4% ● השיקול המרכזי: העלייה באי־הוודאות הגאו־פוליטית ● סמוטריץ': "החלטה שגויה. קורא לנגיד לחזור מהחלטתו ולהמשיך במגמת הפחתת הריבית" ● בתחילת השבוע שעבר גילמו השווקים הסתברות של כ-80% להפחתת ריבית, אלא שרוחות המלחמה מול איראן טרפו את הקלפים, ורוב אנליסטים צפו את הותרת הריבית על כנה

מטה חברת נובו נורדיסק בדנמרק / צילום: Shutterstock

זריקת ההרזיה דור 2 של נובו נורדיסק נכשלה בניסוי השוואתי מול מונג'ארו

זריקת CagriSema של נובו נורדיסק הורידה 20.2% בממוצע ממשקל הנבדקים, לעומת 23.6% לזריקה מונג'ארו של אלי לילי ● בתגובה, מניית נובו נורדיסק יורדת, ומניית אלי לילי עולה ● לאלי לילי יש עוד מוצר בקנה, שעשוי להיות פוטנטי אף יותר

כוחות מקסיקניים ברחובות מקסיקו סיטי / צילום: ap, Ginette Riquelme

השוטר שהפך לברון סמים: החיסול הדרמטי במקסיקו, וההשלכות

מנהיג קרטל חליסקו "אל מנצ'ו" חוסל במבצע נועז של צבא מקסיקו, שהביא לסיומו של מצוד בינלאומי ממושך ● מותו הצית גל נקמה הכולל חסימות כבישים ומהומות אלימות - שהפכו ערי נופש לאזורי קרב ● הכאוס הביא לביטולי טיסות ולאזהרות מסע למדינה

אנבידיה / צילום: שלומי יוסף

אנבידיה רוכשת חברת דאטה ישראלית בכ-75 מיליון דולר

החברה הנרכשת היא אילומקס, שעוסקת בניהול הדאטה הארגוני וביצירת שפה משותפת בין מאגרי המידע השונים לשם אימון והפעלת בינה מלאכותית