גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם ממשלת ארה"ב תעשה למשקיעי האג"ח שלה תספורת "בדלת האחורית"?

החששות מכשל אשראי של ממשלת ארה"ב מוגזמים, אך ישנה דרך חליפית ונוחה בהרבה לתספורת "לא רשמית ושקטה": אינפלציה ● מדוע המהלך יהיה אפקטיבי במיוחד עבור ממשל טראמפ, מהם הסיכונים הכרוכים בכך, מי צפוי להיפגע מהמהלך, ואילו השקעות דווקא ירוויחו?

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: ap, Mark Schiefelbein
נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: ap, Mark Schiefelbein

הכותבים הם מנכ"ל ומנהלת בחברת הייעוץ Complex

שאלת המפתח בשווקים בימים האחרונים היא האם גובר הסיכון לחדלות פירעון של ממשלת ארה"ב? נפתח בצפירת הרגעה - להערכתנו, הסיכון לכך אפסי; ארה"ב מחזיקה במטבע הרזרבה העולמי ויכולה להדפיסו לצורך פירעון חובות.

"רגע מכונן": המשקיעים הזרים בדיוק חזרו להאמין בישראל. האם עכשיו הם בדילמה?
טור אורח | למה המשקיעים יעדיפו מלחמה עם איראן על פני עימות עם חמאס?

אולם קיימת אפשרות חליפית, נוחה בהרבה, לשמיטת חובות. המהלכים של ממשל טראמפ, שנראים לעיתים חסרי עקביות, דווקא מתכנסים ליצירת אינפלציה מכוונת מתמשכת, שתשחוק דרמטית את הערך הריאלי של הדולרים שישולמו חזרה למשקיעים. מכיוון ש-93% מאג"ח ממשלת ארה"ב אינן צמודות לאינפלציה, אפקטיביות המהלך והסיכון למשקיעים עלולים להיות גבוהים במיוחד.

הצעת התקציב החדשה בארה"ב עלולה להגדיל את יחס החוב-תוצר, שעומד כיום ברמה גבוהה של כ-98%, לשיעור חסר תקדים של 133% עד 2035 (יותר מפי שלושה מהיחס ב-2008). במקביל, הגירעון השנתי עלול לזנק ל-8%.

שוק האג"ח הממשלתיות של ארה"ב, שהיקפו כיום כ-36 טריליון דולר (בהשוואה ל-5 טריליון דולר בלבד ב-2008), צפוי לגדול לכ-50 טריליון ב-2035 לשם מימון הפער.

כתוצאה מכך, הוצאות הריבית השנתיות שעומדות כיום על 900 מיליארד דולר (גבוה מתקציבי הבריאות והביטחון גם יחד) צפויות להכפיל עצמן. זה מסוכן, שכן ההיסטוריה מלמדת שמדינות שמשלמות על ריבית יותר מביטחון, חדלות לבסוף להיות מעצמות.

מה הברירה הכי עדיפה?

כלכלה שצומחת ב-2%-3% שנתית לא יכולה לשאת גירעון כזה ולפרוע בערכים ריאליים חוב כה גבוה. לא בכדי, התשואות על האג"ח מזנקות - כשבאיגרות ל-10 שנים הן עלו מעל 4.5%, ול-30 שנה כבר מעל 5%.

להערכתנו, בפני ארה"ב עומדות בטווח הבינוני-ארוך שלוש ברירות: ראשית, הסדר חוב שיפחית את יחס החוב-תוצר והוצאות הריבית. זו כמובן לא אפשרות בת קיימא.

האפשרות השנייה היא הגדלת צמיחה דרסטית, כך שהתוצר יגדל ביחס לחוב. זו מטרה מרכזית, לכאורה, בקיצוצי המסים שמתכנן טראמפ בתקציב החדש. אולם, ההיסטוריה מלמדת שקיצוצי מסים אינם מגדילים את הפעילות הכלכלית בצורה משמעותית מספיק כדי לפצות על אובדן המסים הישיר. וממילא התקציב המוצע מגדיל בעיקר את הכנסות השכבות העשירות, שלרוב אינן מחלחלות לצמיחה רחבה.

האפשרות השלישית היא שחיקה עקבית ומתמשכת בערכו הריאלי של החוב הממשלתי לאורך זמן, וזאת באמצעות אינפלציה. כלומר, פירעון החוב יבוצע במלואו, אך בדולרים ששווים פחות. במקביל, יתרחש גידול נומינלי מוגבר בתמ"ג בחסות האינפלציה, שיקטין את יחס החוב-תוצר. מאחר ש-30% מהחוב הממשלתי מוחזקים בידי זרים, שיספגו את ההפסדים במקום אמריקאים, התמריץ גדל.

כלומר, בניגוד להצהרות הבחירות על מלחמה באינפלציה, ייתכן שטראמפ פועל דווקא להגברתה, באמצעות העלאת מחירי המוצרים והשירותים, עקב השפעות המכסים, הגדלת ההוצאה הממשלתית בתקציב החדש ולחץ מוגבר על הבנק המרכזי (פד) להוריד ריבית בטרם עת.

שחיקה הדרגתית ומסוכנת

הפרקטיקה הזו של שמיטת חובות באמצעות עידוד אינפלציה היא משחק מסוכן. היא דורשת להחזיק אינפלציה גבוהה מיעד הפד, לדוגמה ברמה ממוצעת של 5% לתקופה של מספר שנים, תוך שימור אמון המשקיעים שציפיות האינפלציה יחזרו ליעד ההיסטורי של 2%.

במקביל, נדרש להפחית ריבית ברמה מספקת, נאמר לכ-2.5%-3%, כדי לעודד אינפלציה וצמיחה כלכלית מבלי ליצור היפר אינפלציה.

בתרחיש כזה, מתקיימת ריבית ריאלית שלילית, שתומכת בצמיחת התוצר במקביל לאינפלציה שתשחוק את החוב.

מצב כזה התרחש בשנים 2022 ו-2023, כשלמרות האינפלציה הגבוהה שעלתה ל-9.1% בשיא וירדה משם באיטיות לאורך זמן, המשקיעים האמינו שהפד יצליח להחזיר את האינפלציה ליעד, מה שהותיר את ציפיות האינפלציה בשליטה.

בראייה היסטורית, שחיקת חוב באמצעות אינפלציה כבר התרחשה בארה"ב ובמדינות נוספות בעולם, לדוגמה לאחר מלחמת העולם השנייה. ב-1946 עמד יחס החוב לתמ"ג בארה"ב על 121.7% ועד 1955 כבר ירד במחצית, בשל צמיחה כלכלית ואינפלציה גבוהה מתמשכת, דו ספרתית לאחר המלחמה ו-4.2% בממוצע באותו עשור.

אולם, השגת איזון עדין בין אינפלציה, צמיחה וריבית היא קשה ליישום, ועלולה להביא לאובדן שליטה על האינפלציה ואף להתפתחות סטגפלציה - שילוב קטלני בין אינפלציה גבוהה שיוצאת משליטה לצמיחה נמוכה.

לדוגמה, בתחילת שנות ה-80 זינקה האינפלציה בארה"ב ליותר מ-14%, ונוצרה סטגפלציה קשה. כדי לעצור את האינפלציה היה צורך להעלות את הריבית לרמות קיצוניות של כ-20%, שייקרו את החוב הממשלתי ונוצרו גירעונות תקציביים אדירים. כתוצאה מהשילוב בין מיתון לזינוק בהיקפי ועלויות החוב, יחס החוב לתמ"ג דווקא זינק בחדות.

איך מקטינים את הסיכון

במאי, עמד שיעור האינפלציה בארה"ב על 2.4%, בעוד ציפיות האינפלציה הינן כ־2.7% לשנה ו־2.35% לחמש השנים הקרובות. אמנם מעל יעד הפד, אבל בשליטה.

סביבת אינפלציה גבוהה מכך בשנים הקרובות תשחוק את ערך האג"ח הלא-צמודות. לכן, בעת הנוכחית עדיפה לדעתנו בהרבה השקעה באג"ח צמודות, שכן האינפלציה הגלומה מוערכת בחסר ביחס לסיכון.

אנו רואים את סיכון מוגבר באג"ח במח"מ (משך חיים ממוצע) ארוך, שכן ככל שהשוק ידחוף את עקום הריביות כלפי מעלה כפיצוי על סיכון האינפלציה, הפסדי ההון שם יגדלו במכפלת המח"מ.

בפן החיובי, כל עוד ארה"ב לא תיקלע לסטגפלציה, שוק המניות שם צפוי לקבל דחיפה כתוצאה מאינפלציה גבוהה. זו מביאה לגידול נומינלי מתמשך במכירות ולהגדלת יצוא ורווחיות, דוחפת את מניות החברות מעלה ובכך מספקת למשקיעים גידור טבעי מאינפלציה.

פרט לכך, נכסים מוחשיים כמו נדל"ן, סחורות וזהב, או במילים אחרות "נכסים ריאליים שלא ניתן להדפיס" בניגוד למזומן, יעלו בערכם. הדבר עשוי להביא לעלייה נוספת במחירי הבתים בארה"ב, בשילוב עם התאוששות במחירי הנכסים המסחריים, במיוחד אם האינפלציה תשולב בצמיחה כלכלית וסביבת ריבית ריאלית שלילית.

בזווית הישראלית, בנק ישראל עלול להיות מוגבל בהורדות ריבית בשנים הקרובות בשל אינפלציה וריביות גבוהות יחסית בארה"ב, שיצריכו ריבית שקלית מתאימה לצורך שמירה על ערך השקל מול הדולר, ולאור פרמיית הסיכון של ישראל. כך שסביבת ריבית אפסית לא צפויה לחזור.

הגורמים בטור זה עשויים להשקיע בני"ע או מכשירים המוזכרים בו. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם

עוד כתבות

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה, ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה, מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

קלוד קוד / צילום: Shutterstock

כוננות שיא בסייבר הישראלי: האם הכלי החדש של קלוד יטרוף את הקלפים בענף

השקת כלי איתור החולשות של אנתרופיק טלטלה את השווקים והפילה את מניות הסייבר הגדולות בוול סטריט ● בזמן שהמשקיעים חוששים מאיום קיומי, בתעשייה המקומית טוענים כי הבהלה מוקדמת: "חברות הסייבר לא מוכרות לארגונים רק טכנולוגיה, הן מוכרות אחריות ואמון"

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: שלומי יוסף

תושב הצפון שמגלה: מדוע לכפר גלעדי חזרו כל התושבים בעוד שלקריית שמונה חזרו רק מחצית

במסגרת הסיור הכלכלי לבאי כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הוצגו מתחם סטארט־אפים חדש, מרכז קולינרי בהשקעה של 100 מיליון שקל והתרחבות אקדמית - בניסיון  לעצור את בריחת החברות והתושבים מהאזור

אניית מטען של צים / צילום: Craig Cooper

בוועדת הכלכלה חוששים: האם ‘צים החדשה’ תעמוד בצורכי החירום?

בדיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, עלו חששות רבים בנושא, ויו"ר ועד עובדי צים אורן כספי האשים: "נותנים לסעודים ולקטארים טבעת חנק על צוואר המדינה" ● ח"כ דוד ביטן, יו"ר הוועדה, מבקש לקיים דיון חסוי בנושא ● ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל קרן פימי: "לא יהיה מצב שצים החדשה לא תעמוד בדרישות של מדינת ישראל"

יקי דוניץ / צילום: ויקיפדיה

"פגיעה במפעל חיים ובמוניטין": יקי דוניץ תובע 100 מיליון שקל מקרן JTLV

חודש וחצי אחרי שחיסלה את החזקתה ביזמית הנדל"ן דוניץ, קרן ההשקעות נתבעת בידי היו"ר לשעבר, שטוען כי עמדה לו זכות סירוב ראשונה, וכי המכירה הסבה לו נזק כבד ● JTLV :"הקרן תדרוש לפצותה בגין הנזקים שייגרמו לה כתוצאה מתביעת סרק זו"

רונן בר / צילום: אוהד צויגנברג

משפחת ראש השב"כ לשעבר הבטיחה הנפקה של 2 מיליארד שקל

הנפקת פרודלים, חברת תמציות הטעם והריח לתעשיית המזון והמשקאות שבשליטת משפחתו של ראש השב"כ לשעבר רונן בר, בדרך להשלמה ● המהלך שזכה לביקוש גבוה יכלול גיוס של 390 מיליון שקל תמורת 15% מהחברה

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

דמרי קונה מקבוצת ריאליטי שטח בעסקת ענק: המספרים ומי השותף

מדובר בקרקע בתל אביב שבה זכתה ריאליטי רק לפני כשלושה חודשים במכרז רמ"י וכעת מוכרת אותה ב-450 מיליון שקל - כ־100 מיליון שקל יותר • על הקרקע נמצאות עדיין כ־100 משפחות המתנגדות לפינוי המתוכנן

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט

מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא

בניגוד לקונצנזוס: האנליסט שמעריך שבנק ישראל יוריד מחר את הריבית

למרות הערכות כי ריבית בנק ישראל תישאר מחר ללא שינוי, ישנן גם הערכות של אנליסטים בשוק הסבורים כי הריבית בכל זאת בדרך להורדה נוספת השבוע ל-3.75%

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

אתר בנייה במרכז הארץ. ''כשהשוק מאט, יש ליזמים תמריץ לתת הנחות והטבות'' / צילום: Shutterstock

28 דירות בחודש בפרויקט אחד ביהוד: מה גובה ההנחה שקיבלה קבוצת הרוכשים

ההאטה בביקושים וההיצע הגדול של דירות על המדף מאיצים את תופעת ה"פרי־פריסייל": יזמים מסכימים להנחות של 5%-15% בתמורה לוודאות תזרימית ומכירה מרוכזת של עשרות יחידות דיור בפרק זמן קצר ● למי זה מתאים, ומה הסיכונים?

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד הוא פיתח את אפליקציית "פארמי", שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר

מבצע ההעברה. 263 פילים הוסעו במשאיות כ–400 ק''מ / צילום: ap, Thoko Chikondi

עשרות הרוגים וציד בלתי חוקי: מבצע להצלת פילים באפריקה הסתיים באסון

פרויקט שימור טבע על הגבול בין זמביה למלאווי השתבש קשות ● ניסיון להקל את צפיפות הפילים הביא לרמיסתם של עשרות אנשים למוות, להריסה של גידולים בשווי 4.5 מיליון דולר ולהתעוררותו של ציד בלתי חוקי ● כך ניצת אחד הסכסוכים הקטלניים בין בני אנוש לחיות בר באפריקה זה עשורים

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

עשרת הימים שיכריעו: האם רוזן וטוכמאייר הימרו נכון

העסקה לרכישתה של חברת הנדל"ן אקרו בידי ישראל קנדה תייצר חברת ענק בשווי של 10 מיליארד שקל ● אם החברה הממוזגת הייתה מתחילה להיסחר היום, היא לא הייתה מצליחה להיכנס למדד הדגל של הבורסה ● הכניסה של פאלו אלטו לבורסה אף הופכת את הסיכויים לקשים יותר ● בכמה תצטרך המניה לזנק?

בנימינה גבעת עדה / צילום: דוברות המועצה

מועצת בנימינה־גבעת עדה מזהירה: "תוכנית המתאר תייצר גירעון מצטבר של עשרות מיליונים"

התוכנית מגיעה לסבב שמיעת ההתנגדויות השני - עם יותר מ־1,400 התנגדויות שהוגשו לה, ובראשן זו של המועצה: "התוכנית מכפילה את יעד האוכלוסייה, בלי מנגנון כלכלי תומך" ראש המועצה: "לא מתנגדים לצמיחה, אלא לצמיחה לא מאוזנת"