אוטובוסים חונים בתחנה המרכזית בתל אביב / צילום: Shutterstock
אם שרי האוצר והתחבורה לא יתערבו ברגע האחרון, מחיר נסיעה באוטובוס ישלים בסוף החודש עלייה של 50% בתוך חודשיים. עד אפריל מחיר הנסיעה עלה 6 שקלים, וכעת הוא צפוי לקפוץ בקרוב ל־9 שקלים, לצד צאתה לדרך של רפורמת התעריפים של רגב שמעניקה נסיעות חינם לגמלאים והנחה לאוכלוסיות ממעמד סוציו־אקונומי 1-5.
● בלעדי | ד"ש ליעל בר זוהר: תקציב השיווק של מירי רגב נחשף
● בלעדי | התוכנית להוספת קווי אוטובוס טרם מומשה, והממשלה כבר רוצה לקצץ
● רפורמת "צדק תחבורתי": העלאת מחירים במסווה של הנחות
הרוחות סערו השבוע בעקבות משפיעני הרשת שגייס משרד התחבורה לשיווק הרפורמה וההעלאה הצפויה במחירים, אבל השאלות המקצועיות נותרו בעינן: איך המחירים משפיעים על הציבור, מה הסיבה האמיתית שבגללה התעריף קופץ ומדוע ההשוואה לאירופה היא חלקית ומטעה.
זינוק במחירים
העובדה שעליה אין ויכוח היא שמחירי התחבורה הציבורית צפויים לעלות ב־50% ובתוך חודשיים. בחודש אפריל תעריף הנסיעה בתחבורה הציבורית עלה מ־6 שקלים ל־8 שקלים ובאותו שיעור קפץ גם מחירם של הסדרי הנסיעה החודשיים.
העלייה הזו התחוללה כחלק מהסיכומים בתקציב המדינה: במשרד האוצר טענו שנדרש קיצוץ מאסיבי בתוכניות המשרד לנוכח עלויות המלחמה, כך פרויקטי תשתית רבים עמדו בפני קיצוצים, עיכובים וביטולים. כדי למנוע את הגזרה הציעו שם חלופה נוספת - העלאת מחירים בתחבורה הציבורית יחד עם החלת רפורמת התעריפים של רגב, כשלפי משרד התחבורה נכנסים תחתיה כ־80 אחוזים מהנוסעים.
היא כוללת חלק שכבר עבר בתקציב הקודם, ובו הנחות לצעירים בגילאי 18־26, נסיעה חינם לחיילים משוחררים והנחות לפריפריה, וחלק שנכנס כעת וכולל הנחות לפי מדד סוציו־אקונומי ונסיעות חינם לגמלאים.
במשרד האוצר שואפים מזה שנים להעלות את מחירי התחבורה הציבורית ותחת הנסיבות הכלכליות שכפתה המלחמה הייתה זו שעת כושר גם למנוע קיצוצים וגם להעלות את המחיר. בנוסף, קיים מנגנון קבוע שמצמיד את מחירי הנסיעות למדד תשומות התחבורה הציבורית שכולל שכר, ביטוחים, דלק וכדומה - וכשהמדד עולה, המחיר מתעגל מעלה. בסוף החודש צפוי עדכונו השנתי שיקפיץ את המחיר לפי הערכות ל־8.5-9 שקלים.
הפדיון נשחק
הנסיעות בתחבורה ציבורית מסובסדות על ידי המדינה בסכומי עתק שגדלים מדי שנה וקפצו פי 4 בעשור האחרון עד שהגיעו לכ־14 מיליארד שקל. במקביל, הכסף שנכנס מהנוסעים קטן ונשחק לאורך השנים, עד שבשנת 2023 הממוצע עמד על 2.7 שקלים לנסיעה לעומת 8 שקלים בשנת 2004.
כך, הסובסידיה שגדלה פיצתה בחלקה על השחיקה בפדיון ולא הובילה לתוספת שירות בתחבורה הציבורית באופן שמשך את הנוסעים להשתמש בה. למעשה, שיעור הסבסוד של המדינה עמד לפני ההעלאה על כ־90 אחוזים מעלות הנסיעה, ובאוצר סברו שאם יצמצמו את השיעור הזה יוכלו להוסיף יותר שירות - וכל תוספת שלו תעלה פחות.
זאת בהשוואה למדינות ה־OECD, שם המחירים יקרים בהרבה וסבסוד הממשלות עומד על עשרות אחוזים פחות מבישראל. ואולם, במדינות אלו לא הסתפקו רק בשירות תדיר של אוטובוסים, אלא גם בהקמת תשתיות העדפה לתחבורה הציבורית, כמו נתיבים לאוטובוסים ומסילות רכבת. לישראל כל אלו מגיעים באיחור ובעצלתיים, כשהמדינה לא מצליחה להוציא יותר מ־400 מיליון שקל בשנה על ביצוע נת"צים - בעוד תקציב החומש שלהם עמד על 6 מיליארד שקל.
גם ההשוואה למדינות אלו מטעה, משום שלא רק המחיר באוטובוס שונה, אלא גם שכר המינימום, הזכויות הסוציאליות, שיעור האינפלציה ומשתנים רבים נוספים משפיעים; וגם משתנים בתחום התחבורה - אם תדירות האוטובוסים בלונדון וברצלונה גבוהה פי 3 מבתל אביב, אז כנראה שגם שווה לשלם עליה יותר.
ההנחות הם הפתרון?
אז האם ההנחות הם הפתרון? "מדי פעם ובמדינות שונות עולה מחדש הרעיון של תחבורה ציבורית בחינם או בהנחות לקהלים מסוימים, מתוך היגיון בסיסי כלכלי שככל שנוריד את המחיר של מוצר - אנחנו מעלים את הביקוש אליו. אלא שהניסיון בתחבורה ציבורית מעיד על חוסר הצלחה ועל הרבה בעיות", אומר פרופ' אראל אבינרי ממכללת אפקה.
לדבריו, "הגידול בכמות הנוסעים החינמיים גורעת מהכסף שמעבירים לחברות התחבורה הציבורית, וזה מביא לפגיעה בתדירות, כי לא מעבירים במקביל עוד כסף לשירות".
בנוסף, פרופ' אבינרי מסביר כי מחיר זול לא מושך את נוסעי הרכב הפרטי: "הרגישות שלהם למחיר התחבורה הציבורית היא לא גבוהה, היא דווקא מושכת אנשים מהליכה ברגל או רכיבה על אופניים. מה שהנוסעים באוטובוסים באמת צריכים מבחינת צדק תחבורתי זה שישפרו את התחבורה הציבורית, הערך הכלכלי של להמתין לאוטובוס שמתעכב או הערך הכלכלי של פגישה, תור לרופא או ראיון עבודה, שהתבטלה בגלל שהרכבת לא הגיעה בזמן, הם משמעותית יותר גבוהים ממחירי התחבורה הציבורית.
"אני לא מזלזל ביוקר המחיה שמכביד על כולם אבל זה הדבר העיקרי ועיסוק במחיר מסיט אותנו ממנו. בישראל חייבים לשפר את איכות השירות ולא את מחיר השירות ולזה יש משמעות כלכלית לפרט ולמשק".