גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

נשיא ארגנטינה מסביר: "כך עשינו את הנס הכלכלי במדינה"

נשיא ארגנטינה חבייר מיליי הסביר בנאום באוניברסיטה העברית כיצד ממשלתו ביצעה שינוי חד ומוצלח בכלכלת המדינה ● לדבריו, המדיניות שהוביל ניפצה שלושה מיתוסים כלכליים והצליחה להילחם באינפלציה ולהוציא 10 מיליון איש מהעוני

נשיא ארגנטינה, חבייר מיליי / צילום: דודי סאלם
נשיא ארגנטינה, חבייר מיליי / צילום: דודי סאלם

נשיא ארגנטינה, חבייר מיליי, נאם היום (ה') באוניברסיטה העברית על המדיניות הכלכלית הרדיקלית אותה הוא הוביל בשנה וחצי האחרונות בארגנטינה, מדיניות שהובילה להתאוששות דרמטית של כלכלה כושלת שדהרה לעבר פשיטת הרגל העשירית בתולדותיה.

הממשלה אישרה: קידום מהיר של 2,500 דונם סולארי מעל שטחי חקלאות בגולן
הפוטנציאל בים התיכון מוצה? למה ישראל הפסיקה לחפש גז

"באתי לדבר על מה שאנחנו עושים בארגנטינה. להציג את היסודות של מה שיש מי שקוראים לו 'הנס הארגנטינאי'", אמר, ועוד לפני שתיאר את תנאי הפתיחה של ארגנטינה, הוא פתח בשלושה מיתוסים שבעיניו הקדנציה שלו עד כה הפריכה.

"הוצאנו 10 מיליון אנשים מעוני"

"המיתוס הראשון הוא על הכמות והתזמון. מנהיגים ושרי אוצר הטילו ספק בהתאמות התקציביות שלנו (קיצוצים והעלאות מסים במטרה להשוות את ההוצאות להכנסות - ע"א) 'כמה תתאימו, 5% מהתוצר? אולי רק 1% בשנה?' ענינו 'נעשה 5% בחודש'. אמרו לנו שזה בלתי אפשרי, אבל זה בדיוק מה שעשינו. עשינו סדר בפיננסים שלנו, חיסלנו את הגרעון, ובסוף השלב הראשון עשינו התאמה של 7% מהתוצר", סיפר מיילי.

לדבריו, ארגנטינה סבלה לא רק מגרעון גלוי בתקציב, אלא גם בנכסי הבנק המרכזי. "הגרעון שם היה גדול פי שלושה מהגרעון הממשלתי. כדי למנוע היפראינפלציה, היינו צריכים לחסל את שניהם. תוך 6 חודשים, עשינו למעשה התאמה תקציבית של 15% מהתוצר, מה שכולם חשבו שהוא בלתי אפשרי", סיפר.

המיתוס השני, הוא מספר, הוא ש"אם תהיה התאמה תקציבית, זה ייצור מיתון. אמרו שהתוצר יצטמק. לא היה לנו שום אמינות, כי ארגנטינה הייתה ידועה כפושטת רגל סדרתית, וגם אני הגעתי מבחוץ. חששו ממשבר כלכלי גדול, על כל השלכותיו. אבל בניגוד לכל הציפיות, הכלכלה התחילה להתרחב. בסוף 2024, היא כבר צמחה בקצב שנתי של 6%. וכל זה בזמן שהייתה צניחה באינפלציה". מיליי הוסיף ואמר כי"כולם ציפו שהאבטלה והעוני יזנקו, אבל העוני דווקא ירד. הוצאנו 10 מיליון אנשים מעוני".

"המיתוס השלישי הוא שההתאמה היא לא פופולרית" הוא אמר, והתייחס לקשיים הפוליטיים שנלוו לקיצוצים הקשים שהוא יזם. "זה דרש שרים מצוינים, תודה לאל שהצלחנו לאסוף כזאת חבורה. הכרענו יחד ללכת עד הסוף עם כל ההון הפוליטי שיש לנו. ואנחנו יודעים שאנחנו יושבים על 'כיסא חם'. החלטנו שעדיף לשלם את המחיר של לעשות את הדבר הנכון ולעוף מהשלטון, מאשר להתחרט כל החיים שלא עשינו את מה שהיה צריך".

אבל בכל הנוגע לצבירת ההון הפוליטי, הוא מספר שהאסטרטגיה שלו הייתה להיות כמה שיותר כן עם הציבור: "דיברנו עם אנשים בקמפיין, ואמרנו במפורש שנקצץ בהוצאות הממשלה. דיברנו על רפורמות פרו-שוק, וגם על מדיניות ביטחון פנים: אף פושע לא יתחמק מעונש". הוא מספר שאחוזי התמיכה בו גבוהים יותר מאשר מהזמן שהוא נכנס לתפקיד, ושהמפלגה שלו צוברת תמיכה בבחירות המקומיות: "באוקטובר אנחנו מצפים שהחירות תתקדם" הוא אומר, ומכוון לבחירות האמצע בחודש אוקטובר לבית הנבחרים ולשליש מהסנאט, ולשם מפלגתו "החירות מתקדמת".

"מערכת המשפט צריכה לפעול בצורה חופשית"

מיילי גם סיפר שאחת האג'נדות שלו הייתה הגנה על מערכת המשפט: "אני לא לוקח קרדיט על זה שמערכת המשפט פועלת" ובכך הוא כנראה רומז לפסק הדין שנתן ביהמ"ש העליון הארגנטינאי יום קודם, לפיו הנשיאה לשעבר קריסטינה קירשנר (שהובילה בעבר את המפלגה הפרוניסטית שאותה הוא הדיח בבחירות) הוכנסה לכלא על עבירות שחיתות. "אני מאמין בעקרון הרפובליקני שמערכת המשפט צריכה לפעול בצורה חופשית. אני הנשיא הראשון שלא התעסק במערכת המשפט", הוא התגאה. הוא גם סיפר שמבחינת מדיניות החוץ, הוא רוצה "מדיניות של שלום וחירות. אמרתי מהיום הראשון מי בנות הברית שלנו יהיו: ארה"ב וישראל".

על הקיצוצים: "לא עבודה של מנתח אלא של שוחט"

לאחר מכן סיפר מיילי על נקודת הפתיחה הקשה של ארגנטינה ערב כניסתו לתפקיד: "ארגנטינה סבלה משילוב של חוסר איזון תקציבי, מחסור במוצרים תחת פיקוח, אינפלציה מעל 200%, ותוצר סטגנטי שלא צמח מאז 2011. גם שער מטבע החוץ של ארגנטינה היה כפול, והתקיימו בו זמנית שער רשמי ושער 'כחול' לא חוקי, כשהפער ביניהם הגיע לפי שלושה. ארגנטינה הפרה שוב ושוב את התוכניות שלה עם קרן המטבע העולמית. היה לנו חוב עומד ל 45 מיליארד דולר ליבואנים, והחוב החיצוני שלנו עמד על 90 מיליארד דולר".

כשמיילי נכנס לתפקיד, היו כאלה שביקרו אותו שהוא לא מממש את התכניות הגרנדיוזיות שהבטיח לבטל את הבנק המרכזי כבר ביום הראשון. "היו אנרכו-קפיליסטים רדיקליים שהאשימו אותי בקומוניזם. אבל אם היינו עושים את זה, לא היינו יכולים לעמוד בחובות שלנו. אם היינו מספיק טיפשים כדי לעשות את זה, המחירים היו מזנקים עוד יותר. היינו רואים בזיזה של סופרמרקטים, והיו מעיפים אותי מהתפקיד. היינו מידרדרים למצב של ונצואלה, והיו משתמשים במקרה שלי כדי להראות את כשלון הרעיונות של חופש".

הוא מספר שהקיצוצים היו "לא עבודה של מנתח, אלא של שוחט. הפסקנו את ההעברות לפרובינציות, פיטרנו 50 אלף עובדי ממשלה ולא חידשנו חוזים ממשלתיים למעט מקרים מיוחדים". הוא מספר שהם גם ביטלו סובסידיות כבדות למוצרי תשתית כמו דלק, שבזמנו "כיסו 20% מהעלות שלהם". הוא ציטט את הכלכלן תומאס סוואל שאמר ש"החוק הראשון של הכלכלה זה מחסור, אין מספיק לכולם. החוק הראשון של פוליטיקה הוא להתעלם מזה'", אבל לדבריו "לא משנה מה יגידו הגנבים, אצמד לאיזון התקציבי לא משנה מה".

כדי לאזן את התקציב, הוא דרש מהשרים לקחת אחריות אישית: "שר הכלכלה (מקביל לשר האוצר - ע.א) קפוטו אמר לשרים 'תביאו קיצוץ של 10% בכל אחד מהמשרדים. ובפגישה הבאה כל אחד הביאו מצגת עם הקיצוצים. בד"כ שר הכלכלה נחשב הרשע שהמשרדים צריכים להתמודד איתו. אבל אצלי, השרים מפחדים להתמודד איתי, לא רק איתו".

מיליי מודה: "היו טעויות בדרך"

באופן יוצא דופן, מיליי גם מספר על טעויות: "הבנו שאנחנו עושים טעות בקניית דולרים כדי לשלם את החובות. במקור, חשבנו שהביקוש לדולרים נובע מהההצמדה שעשינו למטבע. ככה שילמנו 45 מיליארד דולר בחוב, ויחס החוב לתוצר שלנו צנח". אך בגלל מגבלות ההון, מה שבפועל קרה הוא שקניית הדולרים רק הגבירה את הביקוש לכסף, מה ש"דווקא האט את ירידת האינפלציה. לא היה לי נוח עם זה, כי אני לא אוהב אינפלציה. אבל ברגע שהבנו שטעינו, הפסקנו את המדיניות. בשנה הבאה האינפלציה תהיה סיפור רע שכבר נגמר".

השלב הבא היה הסרת המגבלות על שער מטבע החוץ. כדי לעשות את זה, מיליי השיג חבילה מארגונים בינ"ל והנפיק אג"ח, כך ש"החבילה הכוללת היא של 49 מיליארד דולר, מתוכם 20 מיליארד דולר במזומן. כל הממסד הפוליטי אמר שלא נסיר את המגבלות, ועשינו את זה. אחרי זה, אמרו לנו שהמטבע יגיע היישר לתקרה החדשה שקבענו (1,400 פסו לדולר - ע.א) וזה לא קרה. אם האינפלציה שתצא היום תרד מתחת ל-2% בחודש, נהיה בדרך לירידה דרמטית באינפלציה".

ועדיין, ארגנטינאים רבים "יושבים" על דולרים רבים, בחשבונות בנק בחו"ל או במזומן מוחבא. ומיליי אומר שהוא מבין אותם: "ארגנטינאים הבריחו את הכסף החוצה כדי להרוויח מהאינפלציה. אי אפשר לצפות מאנשים לחסוך בגלידה באמצע מדבר סהרה. לגלידה יש ריבית שלילית. אנשים בארגנטינה ניסו לחפש דרכים להתמודד עם הרשע, הגנב, הממשלה", ומתאר את "מס האינפלציה" כ"מכניזם גניבה נוראי". כדי שאנשים יסכימו להוציא דולרים, הוא יצר מקלטי מס למי שמוכנים להחזיר את הדולרים שלהם לכלכלה הרשמית. לדבריו, ברגע שאנשים ירגישו בנוח להשתמש בדולרים לצורכי היום-יום, הכלכלה תהיה מוכנה לדולריזציה וסגירת הבנק המרכזי שהוא הבטיח בבחירות.

הוא מספר שכדי להתמודד עם העוני, הוא ייעל את מערכת הרווחה על ידי הסרת עמותות שהיו "מתווכות" בין מערכת הרווחה לבין העניים, והפכו לכוח פוליטי: "מי שקיבל רווחה היה צריך להעביר חצי ממנה למתווכים. כשרצינו לבטל את זה, הם איימו להביא 100 אלף אנשים לרחוב. אז אמרנו - מי שיחסום כבישים לא יקבל רווחה. גם נתנו לאנשים את האפשרות לדווח על לחץ מהמתווכים, ש'אם לא תגיעו להפגנה הזאת לא תקבלו'. חתכנו את המתווכים, והיום אנשים מקבלים רווחה ישירות ולא צריך לשלם את ההכנסה שלהם לאף אחד. הוצאנו 10 מיליון מעוני, ואנחנו עוזרים לאנשים להשיג כישורים חדשים בשוק העבודה. חינוך והכשרה מקצועית הם קריטיים, וההון האנושי הוא מה שמביא לצמיחה כלכלית" ומוסיף ש"הצמיחה בישראל היא עדות לכך".

עוד כתבות

מימין לשמאל: אלעד שמרלינג, יוסי מלמד, אסף מוגרבי, יגאל מוגרבי, אדי ארדיטי וקובי ארדיטי / צילום: ברק ברינקר

חגיגת שכר שגילחה כשליש מהרווח הנקי: חברת הנדל"ן החדשה שבדרך לבורסה

חברת רם מוגרבי ארדיטי, שעוסקת בפרויקטים של התחדשות עירונית ועסקאות קומבינציה, הגישה תשקיף לבורסה לצורך גיוס 87.5 מיליון שקל באג"ח ● שלושה בכירים, שמחזיקים גם במניות החברה, נהנו בשנה שעברה משכר כולל של יותר מ-10 מיליון שקל

מתוך פלטפורמת Jgive / צילום: Jgive

נתוני Jgive מגלים: זינוק של 240% בתרומה של מניות

מסיכום השנה של פלטפורמת Jgive עולה כי יותר ויותר יזמים, משקיעים ואנשי הייטק מאמצים מודלים מתקדמים של תרומה פיננסית - ותורמים מניות ● וגם: חברת מגה די סי החלה את עבודות הפיתוח והתשתית להקמת חוות שרתים בפארק עידן הנגב ● אירועים ומינויים

חוף גולן / צילום: איגוד ערים כינרת

רעידת אדמה הורגשה הערב באזור הכנרת

אין דיווחים על נפגעים או על נזק ● לפני כחודש דווח על רעידת אדמה בעוצמה של 4.7 שמקורה היה בלבנון והיא הורגשה גם בצפון הארץ

מתיו פרינס, מנכ''ל קלאודפלייר / צילום: Reuters, Mike Blake

כיצד אני מחליט אילו עובדים ניתן להחליף כבר עכשיו בבינה מלאכותית

מתיו פרינס, מנכ"ל חברת האינטרנט קלאודפלייר, פיטר לאחרונה כ־20% מכוח העבודה בחברה ● בטור מיוחד לוול סטריט ג'ורנל הוא מסביר מדוע עשה זאת למרות שהחברה רווחית, ומה עמד לנגד עיניו: החברה זקוקה לפחות תפקידי תפעול ובקרה - אלו יעברו לבינה מלאכותית

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המניות שיזנקו היום בת"א, והנתונים שמאותתים - וול סטריט בדרך לפסגה

השווקים ברחבי העולם מצפים בדריכות שיא למהלך הבא של טראמפ מול איראן ● למרות אי־הוודאות הגדולה, וול סטריט ממשיכה להיסחר ברמות שיא ● בהנחה שלא תחודש המלחמה, הכלכלנים צופים הורדת ריבית של בנק ישראל היום ● הבורסה בת"א בדרך לשבוע עמוס נוסף של דוחות ● וגם: ניתוח היסטורי מעלה כי ה-S&P 500 עשוי להיות קרוב לפסגה שלו השנה ● כל מה שכדאי לדעת לקראת שבוע המסחר

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

אחרי הזינוק: הבורסה מפסיקה את המו"מ למכירת פעילות מדדי הבורסה

הבורסה בת"א עצרה בשלב זה את המגעים למכירת פעילות המדדים, לאחר שזו הציגה צמיחה חדה והכנסות של 10 מיליון שקל ברבעון ● בשוק מעריכים כי הגאות בשוק המניות, הרישום הצפוי של פאלו אלטו והעלייה המתמשכת בשווי הבורסה תרמו להחלטה להשהות את המהלך

צחי אבו / צילום: יונתן בלום

העסקה החדשה של צחי אבו: מכניס מיזם ביטחוני בשווי 1.2 מיליארד שקל לבורסה

איש העסקים ימכור את מניותיו (50%) בחברת הטכנולוגיה הביטחונית אלבטק לטורבוג'ן הציבורית בתמורה להקצאת מניות ● עם השלמת המהלך צפוי אבו להפוך לבעל השליטה בטורבוג'ן (55%), המקדמת בימים אלו רישום של מניותיה למסחר בנאסד"ק

מצב השווקים השבוע / צילום: Shutterstock

האסטרטג שמזהיר ממפולת כבר ביוני – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

החברות הגדולות חוזרות לזירה: הנפקות של מיליארדי שקלים בגל חדש ● שיא החשיפה למניות מול מזומן: האנליסטים מזהירים מהתפוצצות בועה ● רווחי שיא בבנקים, אבל המנהלים חוששים מהאיומים הנסתרים ● הבום בבינה המלאכותית בעיצומו: אילו סקטורים חייבים בתיק ואילו להתרחק מהם ● פריים אנרג'י זינקה ב-240% אחרי שהשוק פספס את תחום האגירה

טראמפ וחמינאי / צילומים: רויטרס, AP-Alex Brandon

פרטי ההסכם המתגבש בין ארה"ב לאיראן נחשפים

ללא התרעה: רחפן נפץ התפוצץ בתוך יישוב ברכס רמים ● באיראן טוענים: טהרן לא הסכימה למסור את האורניום המועשר לרמה גבוהה ● שר החוץ האמריקאי רוביו: מאמין שיהיו היום חדשות בנושא איראן ● טראמפ ברשת Truth: "פרטים אחרונים של העסקה נדונים כעת, ויוכרזו בקרוב" ● סוכנות הידיעות פארס: "מצר הורמוז יישאר תחת ניהול של איראן" ● עדכונים שוטפים

דונלד טראמפ / צילום: ap, Jacquelyn Martin

60 עסקאות ביום: הבית הלבן מעולם לא ראה סוחר עצבני כמו דונלד טראמפ

השבוע פורסם דוח העסקאות של הנשיא האמריקאי וחשף מעל 3,600 עסקאות ברבעון, בסכומים שהצטברו ל־750 מיליון דולר ובארה"ב חוששים שההחזקות הפרטיות של הנשיא משפיעות על פעולותיו ● מאז שנכנס הנשיא האמריקאי לתפקידו, הוא הוסיף להון האישי שלו 1.5 מיליארד דולר ● איך לארה"ב אין חוק ניגוד עניינים?

צילומים: Shutterstock, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

אנליסט ביוטק בכיר: "תעשיית תרופות ההרזיה היא בלוף"

בכנס משקיעי הביומד שנערך החודש ע"י חברת Lifesci Partners בשיתוף הבורסה בת"א התפתח עימות סביב עתיד שוק תרופות ההרזיה, ובמרכזו חברת אלי לילי ● קופ"ח מכבי תשלב מציאות מדומה בטיפולי הפוריות ● ובמקביל, הסטארט-אפ הישראלי יונהלינק נמכר לענקית בינלאומית, טרסייה פארמה מתקדמת להנפקה בניו יורק, ואינמוד ממנה את ד"ר שלמה נס ליו"ר ● השבוע בביומד

חניה בכחול־לבן / צילום: Shutterstock

מצלמות החניה בוטלו, אך מהקנס לא תצליחו להיפטר כל־כך מהר

פסיקת המחוזי נגד מצלמות אוטומטיות איימה לשבש לרשויות המקומיות תעשיית קנסות המגלגלת מאות מיליוני שקלים בשנה, אך גורמים בשטח מעריכים כי האכיפה נמשכת ● הבעיה: כדי לבטל דוח שהופק בניגוד לחוק, האזרח ייאלץ להיגרר להליך משפטי יקר ומורכב מול העירייה

אביעד שוב / צילום: תמונה פרטית

הצעיר שהתחיל להשקיע לפני 4 שנים ועשה ״רווח מדהים״ מגלה - זה הלקח שלי

במהלך השירות הצבאי ב-8200, אביעד שוב פיתח דרייב ללמוד איך עושים כסף ● בהשראת וורן באפט הבין ששוק ההון מספק הזדמנות "להיות בעלים של העסקים הכי מוצלחים בעולם" ● 3 כללי הברזל שלו להשקעות: לא לפחד, לא להתעדכן ולא לעקוב ● המשקיעים החדשים, מדור חדש

איציק חדד / צילום: אוהד דיין

מיהו הבעלים של ערוץ 16 החדש?

איציק חדד עומד מאחורי הקמת ערוץ הטלוויזיה החדש שיעלה בעוד מספר שבועות ● חדד הוא יזם נדל"ן ובעלי י.ח.ו.ד חברה לבניין המחזיקה בקבוצת "יחד הבונים" ● ב-2017 הורשע במסגרת עסקת טיעון בסיוע להפרת אמונים מצד סגן ראש עיריית אשדוד לשעבר ונידון לשישה חודשי עבודות שירות ול-2 מיליון שקל קנס

בן קליגר / צילום: אייל טואג

קיבל פרס מפקד 8200, עבד במשרד ראש הממשלה ומגן על ארגוני ענק מפני סוכני AI

"במיקרוסופט למדתי מהמנהלים שלי, ביניהם אסף רפפורט, איך מפקסים ארגון, מסמנים מטרה ומגיעים אליה. זה היה בית ספר מטורף, ראיתי איך ארגון ענק זז בעולם משתנה" ● שיחה קצרה עם בן קליגר, מייסד משותף ומנכ"ל חברת הסייבר Zenity

הבניין ברחוב עזה 30, בשכונת רחביה בירושלים

קנו דירה ב-9.3 מיליון שקל וישקיעו עוד מיליון לפחות בשיפוץ שלה

הדירה נמכרה ברמת מעטפת, והקונים יצטרכו להשקיע יותר ממיליון שקל להשלמת הבנייה ● בית ראש הממשלה, שמצוי 250 מטר מהבית, מהווה יעד להפגנות, מה שהופך את חיי התושבים שגרים בסמיכות אליו ללא פשוטים

גלית חמי / איור: גיל ג'יבלי

גלית חמי, עורכת כלכליסט, פורשת לאחר 18 שנה

טלטלה בעיתון הכלכלי מבית ידיעות אחרונות: אחרי פרישת המו"ל, גם העורכת הודיעה על סיום תפקידה

איך ישפיע ההסכם עם איראן על הבורסה? / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי הראלי מתחילת השנה - מה צפוי בבורסה עם הכרזת הסכם עם איראן

ככל שההסכם המסתמן ייצב את המצב הביטחוני, תיתכן אופטימיות מחודשת בבורסה בתל אביב, אם כי מדד ת"א 35 כבר עלה במעל 20% מתחילת השנה ואינו נחשב "זול" ● השקל יושפע מביצועי הדולר בעולם, כמו גם מהפרשנות לגבי המידה בה משרת ההסכם את האינטרסים של ישראל ● והאנליסטים מעריכים שהסיכוי להורדת ריבית בישראל גובר

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בשוק בטוחים: זה מה שנגיד בנק ישראל צריך לעשות היום

מרבית הכלכלנים מעריכים כי לנוכח המשך הפסקת האש מול איראן, בנק ישראל יבחר להוריד את הריבית: "שיקולי ההווה גוברים על אי־הוודאות העתידית" ● מה הסיבות שתומכות בכך ומה יהיה שיעור ההפחתה המוערך? ● שאלת השעה

עליות בבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

עליות חדות בבורסת ת"א. אלו המדדים שמזנקים

המסחר בת"א מתנהל על רקע האופטימיות להסכם בין ארה"ב לאיראן והציפייה להורדת ריבית ● המניות הדואליות חזרו עם פער משמעותי מוול סטריט ומזנקות ● מניות האנרגיה יורדות בחדות בעקבות מחירי הנפט ● בדרך לירידה מהפסים? האנליסט שמשווה את טירוף ה-AI לבועת הרכבות במאה ה-19