הפוטנציאל בים התיכון מוצה? למה ישראל הפסיקה לחפש גז

מאז 2016 יצאו לדרך בישראל ארבעה סבבי מכרזים לחיפוש גז - אך רק אחד מהם הוביל לקידוחים ולתגליות, כולן קטנות. כל שאר הזכיינים ויתרו או לא התחילו בכלל, ולאחרונה אף בוטל מכרז על שדה גז סמוך ללבנון. לישראל יש מספר מאגרים, ובראשם "תמר" ו"לוויתן". בסך הכל, ישראל מחזיקה ברזרבות שאמורות להספיק לעצמאות אנרגטית של 20 שנה. אבל שני המאגרים הגדולים נמצאים תחת אותה מפעילה (שברון האמריקאית), מה שמגביל את התחרות. עוד נשאלת השאלה - מה יקרה ביום שאחרי?

● מאז 2021: יצוא הגז מישראל זינק ב-86%
● האם פחם הוא המשאב העיקרי להפקת חשמל בישראל?

בעיני רבים, גילויים חדשים הם התקווה האחרונה להגברת התחרות בשוק, אבל בינתיים הם נשארים על הנייר. מאז יישום מתווה הגז החל מ־2016 יצאו כאמור ארבעה מכרזים לחיפוש גז חדש במי הים התיכון, אך רק הראשון מביניהם, שבו זכתה אנרג'יאן, הוביל לחיפושים פעילים ואף לגילוי המאגרים הקטנים קטלן, הרקולס ודרקון. במכרז השני, ב־2019, זכו רציו יחד עם השותפות פארוס וקיירן, אך לא מימשו את הרישיון. במכרז השלישי, שיצא ב־2020 ונגע לבלוק הסמוך לגבול לבנון, לא הוכרז זוכה מעולם, ולפני מספר חודשים הוא כאמור בוטל. זאת לאחר שבלוק זה צומצם בהסכם הגבול הימי בין ישראל ללבנון, מה שהעלה חשש נוסף לכדאיות שלו.

בדצמבר 2021 הכריזה שרת האנרגיה דאז קארין אלהרר על עצירה זמנית של חיפושי הגז למשך שנה ואמרה ש"כדי להבטיח ששנת 2022 תהיה שנת האנרגיות המתחדשות, הגז הטבעי יחכה". בכך, היא עיכבה את פרסום המכרז הרביעי לחיפוש גז, מה שעורר ביקורת של שר האנרגיה שקדם לה יובל שטייניץ, שכינה זאת "החלטה אומללה".

הביקורת הקשה הצליחה, ובמאי 2022 היא חזרה בה והורתה להתחיל במכרז הרביעי. המכרז יצא חודשים ספורים לפני 7 באוקטובר והזוכים בו הוכרזו בסוף אותו חודש, לאחר שהחלה המלחמה. אחד הרישיונות נלקח רק ב־2025, השני עדיין מחכה. טרם החלו חיפושים פעילים במסגרת המכרז.

נציין כי חיפוש גז כולל שלבים רבים, הראשוני והזול ביותר הוא עיון בסקרי דו־מימד קיימים, שלהערכת גורמים בתעשייה עולה כ־2-1 מיליון דולר. תהליך זה לרוב כן נעשה על ידי הזוכות במכרזים, גם אם בחרו להחזיר את הרישיון לאחר מכן. בהמשך, מתחיל החיפוש הפעיל: שולחים ספינה לשטח לסקר סייסמי שמביא תמונת תלת־מימד, שעולה בין 5 ל־20 מיליון דולר. רק לאחר מכן, כשמגלים פוטנציאל, מתחילים בקידוחי אקספלורציה (חיפוש) בעלות גבוהה במיוחד של בין 50 ל־150 מיליון דולר.

"ההליך לא צפוי להשיג את המטרה"

הממונה על הנפט במשרד האנרגיה, שהכריז בחודש מרץ האחרון על ביטול המכרז השלישי, חמש שנים לאחר יציאתו, הסביר כי "ההחלטה התקבלה לאחר בחינת מכלול הנסיבות, לרבות שיקולים מקצועיים וגאו־פוליטיים, ובהתייעצות עם הגורמים הרלוונטיים", זאת בין השאר בשל קושי למציאת גז: "מטרת ההליך הייתה לאפשר למתמודדים חיפוש והפקה של משאבים הידרוקרבונים (גז טבעי וקונדנסט, ע"א). כמפורט מטה, מסתמן כי המשך ההליך בתצורתו הנוכחית לא צפוי להשיג מטרה זו".

אנרג'יאן הבריטית עתרה לבית המשפט המחוזי בירושלים בדרישה להפוך את ההחלטה לביטולו, בטענה שפוטנציאל המציאה והשיקולים הגאופוליטיים אינם רלוונטיים עבור משרד האנרגיה, "משום שהיבטים אלה 'תומחרו' בהצעות שהוגשו". "אם העותרת תמצא גז בשטח הרישיון - המשק ירוויח, ואם היא לא תמצא - הסיכון עליה והמדינה תרוויח מהמידע הגאולוגי שייאסף", נכתב בעתירה.

כל זאת מתרחש על רקע פרסום טיוטת המלצות "ועדת דיין" למדיניות הגז, שדנה בין השאר באפשרויות להגברת התחרות במשק הגז - שהיום נשלט על ידי שברון האמריקאית. זו מפעילה את שני המאגרים הגדולים בישראל, תמר ולוויתן, המכילים כ־90% מרזרבות הגז של המדינה. על פי הוועדה, נדרשת "סביבה אטרקטיבית להשקעות בחיפוש והפקה, שעשויה להוביל לגילוי ופיתוח מאגרים חדשים שחיבורם למשק יגדיל את התחרות". פעולות תחרותיות נוספות שנשקלות הן חובת מכר בנפרד, עידוד הסחר המשני ופתרונות יבוא ואחסון.

דעת המיעוט בוועדה, שכללה בין היתר את אגף התקציבים במשרד האוצר, קידמה אפשרות דרמטית יותר: לחייב את שברון למכור את אחד מהמאגרים. עמדה זו נדחתה על ידי דעת הרוב בוועדה בראשות משרד האנרגיה, וכפי שנחשף בגלובס גם שגריר ארה"ב בישראל מייק האקבי דרש שלא לפגוע בענקית האנרגיה.

החברות ויתרו על הרישיונות

דבר זה משאיר את גילויי הגז החדשים כאפשרות העיקרית ליצור תחרות, ובכל זאת, כאמור, אף מכרז מאז 2016 לא הוביל לחיפושים פעילים בים - קל וחומר לגילויים. במכרז השני רציו זכתה ולאחר בדיקה של החומר הגאולוגי הקיים החזירה את הרישיון. אירוע נוסף שהתרחש במסגרת אותו מכרז הוא שרשות התחרות בלמה מכירה של חלק מהשותפות של רציו לחברת דלק (היום ניו־מד אנרג'י), משיקולי תחרות. בסופו של דבר רציו כאמור החזירה את הרישיון, אך היום בלוק G שהיא רוצה לחפש בו גז - חופף חלקית לאזור שהיא ויתרה עליו. יחד עם זאת, ברציו אומרים שאין קשר בין החלטת רשות התחרות לבין ההחלטה שלא לממש את הזכייה במכרז אז.

בתעשיית הגז מתעקשים שהפעם זה יהיה שונה. ניו־מד, שזכתה במכרז שיצא ב־2023 יחד עם ענקית הנפט והגז בריטיש פטרוליום (BP) וחברת הנפט הלאומית של אזרבייג'ן סוקאר, לקחה את הרישיון לאחר שנתיים. בשותפות ניו־מד אומרים לגלובס שהם "נערכים לביצוע הסקרים הסייסמיים, ומקווים לבצעם עוד השנה". ניו־מד כבר דיווחה למשקיעים שהיא מתכננת להשקיע כ־25 מיליון דולר בשנים 2025-2026 בחיפושים.

אם הסקר יבוצע רק השנה, זה אומר שייקח זמן רב עד לשלב קידוחי החיפוש, ואז עוד זמן עד הפקה בפועל. גם בתרחיש הטוב ביותר זה ייארך שנים.

רציו, שזכתה במקבץ אחר באותו מכרז יחד עם דנה פטרוליום הסקוטית ו־ENI האיטלקית, עוד לא נטלה ממשרד האנרגיה את הרישיון. ייתכן שמעורבים בכך גם שיקולים גאופוליטיים וקושי להיות מזוהים פומבית עם ישראל בזמן המלחמה, אך ככלל נראה שיש לרציו עניין לחפש גז בבלוקים שהוקצו לה, למרות שלא מימשה את הזכייה במכרז מ־2019. כעת, גורמים בינלאומיים גדולים מובילים את התהליך.

הרגולציה מכבידה? למה לא מחפשים גז

אז למה לא מחפשים? על פי הגאולוג יוסי לנגוצקי, המכונה "אבי תגליות הגז" בשל תרומתו למציאת מאגרי תמר ודלית, התשובה פשוטה: אין מה למצוא. "לא בוצעו חיפושים כי אין סיכוי לתגליות גדולות", הוא אומר לגלובס. "הים התיכון הכלכלי הישראלי זכה ב־20 השנים האחרונות להרבה סקרים סייסמיים, ואנחנו יודעים מה יש ומה אין למטה". לדבריו "אין בים התיכון הישראלי שום מבנה גדול משמעותי. אני לא אומר שאין בכלל, אבל 'תמר' ו'לוויתן' הם הרזרבה הלאומית שלנו. אין מעבר להם משהו גדול. גם אם ימצאו משהו, זה יהיה בסדר הגודל של 'כריש'".

לכן, לנגוצקי קורא בשנים האחרונות להפסקת היצוא של הגז, תוך שמירת הרזרבות לשימוש ישראלי בלבד ("לך תדע מה יהיה המצב הגאופוליטי עוד 10 שנים"). עוד הוא אומר ש"אם היה פוטנציאל לעוד 'לוויתן', היו מתנפלים עליו מזמן".

לעומתו, גורמים בשוק הגז טוענים בדיוק את ההפך: "הסיבה לכך שלא חיפשו מספיק גז היא ממש לא גאולוגית, אלא כלכלית ורגולטורית". לדבריהם, "ההליך התחרותי הראשון יצא ב־2016, מיד אחרי מתווה הגז בו חייבו למכור נכסים שגולו כדת וכדין. הסתכלו אז על ישראל כמדינה שאסור לגעת בה בגלל חוסר יציבות רגולטורית. החברה הרצינית היחידה שהשתתפה אז הייתה אנרג'יאן, שקיבלה את 'כריש' כחלק ממתווה הגז". אלא שלדבריהם, שר האנרגיה דאז יובל שטייניץ הוביל מהלך ארוך של שכנוע תעשיית הגז שיש כללי משחק ברורים וכדאי להשתתף. "המהלך הזה נשא פירות במכרז הרביעי שיצא ב־2023, אבל אז כמובן המלחמה טרפה את הקלפים". תוצאות המכרז, חשוב לציין, פורסמו רק אחרי תחילת המלחמה.

כאמור, השותפות של ניו־מד, BP וסוקאר לקחה רשמית את הרישיון רק השנה, כשנתיים לאחר הזכייה במכרז, בעוד שהזוכות במקבץ האחר, רציו, ENI ודנה פטרוליום, טרם נטלו את הרישיון. ובכל זאת, אומרים אותם גורמים בשוק הגז, "זו ההוכחה שיש פוטנציאל גדול לגז בישראל, גם בשכבות עמוקות יותר שאפשר להגיע אליהן עכשיו בזכות טכנולוגיה מתקדמת יותר. למה שענקיות בינלאומיות ייכנסו לכאן וישקיעו כסף גדול אם אין פוטנציאל? BP ו־ENI הן המפיקות הכי גדולות במצרים, כלומר יש להן ניסיון ספציפית באגן הים התיכון. הגופים עם הידע והניסיון הכי גדול בעולם אומרים שהם מוכנים להשקיע בחיפושים. אין ראיה יותר טובה מזה שיש כאן משהו".

לדבריהם, אמנם נכון שהסיכוי למצוא מאגר גדול הוא נמוך, אבל "גם חצי 'תמר', או שלושה 'כרישים', זה דבר גדול. זה עוד עשור של גז לישראל".

גם גורמים אחרים בשוק הגז אומרים לגלובס שהמכרז הפעם צפוי להביא לחיפושים בפועל ואולי אף לגילויים: "השוק היום הרבה יותר בוגר ומפותח ביחס למה שהיה לפני עשור, כשהחלו ההליכים התחרותיים. מצרים מתבררת כיעד ייצוא משתלם, ותשתיות ההפקה וההולכה הולכות ומתרחבות". לדבריהם "התעשייה הוכיחה את עצמה וכללי המשחק הובנו. יש יציבות ויש תשתיות". הם מדגישים שגורמים בינלאומיים מצטרפים לתהליכים, גם בחיפוש של ניו־מד וגם בזה של רציו, "מה שמביע אמון במשק ובפוטנציאל הגאולוגי למציאת גז".

אך כאמור, השורה התחתונה היא שחיפושים בפועל עוד לא היו מאז אותם גילויים קטנים של אנרג'יאן, שהגיעו מהשטח בו זכתה ב־2016 והוכרזו בשנים האחרונות. לא זו אף זו, עד היום משרד האנרגיה לא הכריז על זוכים בחלק מה"בלוקים" בים התיכון שהוצעו במכרז ב־2023. בשלב הזה, כשהאפשרויות להרחבת התחרות הקיימת מוגבלות, החשיבות של מציאת גז חדש היא קריטית יותר מאי פעם.

משרד האנרגיה: "יושק מכרז נוסף עוד השנה"

ממשרד האנרגיה נמסר: "מדיניות השר אלי כהן היא לעודד קידוחי אקספלורציה במטרה להגדיל את עתודות הגז הטבעי שישמשו את השוק המקומי וכן יאפשרו להגדיל את הייצוא. בהתאם, הוענקו לאחרונה רישיונות חיפוש חדשים לענקיות האנרגיה BP וסוקאר. בנוסף, הודיע השר על כוותנו להשיק הליך תחרותי נוסף ברבעון השלישי של השנה במטרה להרחיב את החיפושים ולבסס את ביטחונה האנרגטי של ישראל.

"מ־2016 נערכו ארבעה הליכים תחרותיים בישראל ומקבלי הרישיונות ביצעו, בין היתר, סקרים סייסמיים מקיפים וכן השקעה ניכרת בעיבוד וניתוח וחומרים. בנוסף בוצעו ארבעה קידוחי חיפוש, שהובילו ל־100% הצלחה בגילוי גז טבעי ולאישור תגליות על ידי הממונה על הנפט. כל זאת, למרות מציאות מאתגרת שכללה שנתיים של התמודדות עם מגפת הקורונה ועוד כמעט שנתיים של מלחמה רב־זירתית, שהובילה גם היא לעיכובים בפעולות חלק מהחברות".