משרדי תאגיד השידור הציבורי ''כאן 11'' / צילום: שלומי יוסף
ועדת השרים לענייני חקיקה צפויה לעסוק ביום ראשון הקרוב בשני חוקים של חברי כנסת ממפלגת הליכוד נגד התקשורת הישראלית. הצעת החקיקה הראשונה עוסקת בסגירת מערכת החדשות של תאגיד השידור הציבורי "כאן" והצעת החקיקה השנייה תחייב את חברות הפרסום והמדיה לפרסם בערוצים שונים, גם אם הן לא מעוניינות בכך. ההצעות האלו מצטרפות להצעות חקיקה דומות שעלו בעבר ונבלמו, ולקידום חוק השידורים של שר התקשורת שלמה קרעי, שמגלם בתוכו מהלכים שעלולים לפגוע בגופי תקשורת בארץ.
● היועמ"שית: פרסום הצעת חוק השידורים נעשה בניגוד להוראות החוק
● אחרי כשנתיים בלבד: עורך ידיעות אחרונות אבי משולם צפוי לסיים את תפקידו
ההצעה לסגירת מערכת החדשות של התאגיד, והפיכת ערוץ 11 לבית ליצירה ישראלית בלבד, שלא כוללת בשום צורה הפקות בנושא חדשות ואקטואליה, עלתה לראשונה בחודש מרץ האחרון, על ידי ח"כ גלית דיסטל-אטבריאן. ההצעה שתעלה ביום ראשון הקרוב, שוב על ידי ח"כ דיסטל-אטבריאן, תיקרא "הצעת חוק לשינוי מתכונת השידור הציבורי ולהסדרת שידורי רדיו ארציים (תיקוני חקיקה)", כאשר ההערכות הן כי הפעם המהלך נועד לוודא שהחקיקה לא תגיע לוועדת הכלכלה של היו"ר דוד ביטן, שבלם אותה בפעם הקודמת.
על פי ההצעה, הרעיון הוא להפריט את שידורי הרדיו של רשת ב', שמופעלים על ידי התאגיד, וכן נכתב כי ערוץ 11 יהיה "בית ליצירה ישראלית בלבד, שלא כוללת בשום צורה הפקות בנושא חדשות ואקטואליה" - בדיוק כמו ההצעה הקודמת.
לפי דברי ההסבר, "אין כל סיבה שאזרחי ישראל ימשיכו לממן מכיסם, במישרין באמצעות אגרת הרישוי ובעקיפין באמצעות תקציב ממשלתי נדיב, את השידור המיותר הזה בתחום החדשות והאקטואליה בעברית". לאחר התיקון, תקציב התאגיד יעמוד על כ-500 מיליון שקלים בשנה, חיסכון של 150 מיליון שקלים לתקציב המדינה. ההצעות השונות גם עוסקות בשינוי מנגנון הבחירה של מועצת התאגיד, כך שיושווה למנגנון הבחירה ברשות השנייה. כלומר, במקום ועדת איתור, אלו יהיו מינויים של הממשלה.
התערבות ממשלתית בשוק הפרסום בטלוויזיה
הצעת החוק השנייה מגיעה מח"כ אביחי בוארון, ומיועדת "לצמצום הריכוזיות בענף הפרסום במדיה". לפי דברי ההסבר של ההצעה, כלי תקשורת הם אמצעי חשוב למימוש זכויות יסוד במדינה דמוקרטית, והתמורה שגופי השידור מקבלים עבור מכירת זמן שידור הפרסומת היא זו שמאפשרת יצירת תוכן מקורי ומימון של הפקות מקור. לטענת ח"כ בוארון, השליטה בענף הפרסום משפיעה על היצירה הישראלית, ולכן הוא מבקש לייצר רגולציה בתחום הזה לאור האינטרס הציבורי בשוק הדעות.
החוק מבקש להגביל רכש מדיה ואף לייצר איסור פלילי בסוגיה - משמע, "לא יבצע אדם, במישרין או בעקיפין, רכש מדיה בשידורי טלוויזיה בשיעור העולם על 20% מזמן הפרסום הכולל של כל המורשים לשידורים בזמני צפיית שיא בחודש הקודם, ו-15% מזמן הפרסום הכולל של כל המורשים לשידורים, בזמנים שאינם זמני צפיית שיא בחודש הקודם, ולא יחזיק במישרין או בעקיפין, בזכויות לרכישת מדיה העולות על השיעורים שנקבעו בחוק זה". בחוק מתייחסים גם לרכש מדיה בשידורי רדיו ואף במגבלות דומות על אתר האינטרנט של גוף התקשורת - חקיקה שרלוונטית לערוצים קשת 12 ורשת 13.
החוק יסמיך את שר התקשורת למנות ממונה לעניין, והוא ינהל רישום בתחום רכישת המדיה וסוג הרכש - מדובר בהתערבות ממשלתית בסוגיה מסחרית לחלוטין בין גופים בשוק וניהול עסקאות שכאלו. לפי דברי ההסבר, בענף יש חמש חברות רכש מדיה עיקריות בבעלות משרדי הפרסום, כאשר "אחת מהן מחזיקה בנתח שוק של כשליש מענף זה.... (הכוונה ליוניברסל של מקאן תל אביב, נ"ט). תוצאה אחת של ריכוזיות זו היא שמרבית זמן שידור הפרסום נרכש על ידי חברות רכש המדיה, במחירים נמוכים במיוחד, אשר פוגעים בערוצי השידור כולם, ובעיקר בערוצי השידור הקטנים אשר אצלם ממעטות חברות המדיה לרכוש זמן שידור" - ניסוח שמתייחס לערוץ 14 באופן ישיר.
בנוסף, לפי דברי ההסבר, מאחר שחברות רכש המדיה רוכשות זמן שידור בערוצי השידור הגדולים במחירים נמוכים, אין להן אינטרס לרכוש זמן שידור בערוצים אחרים. "נוצרת הדרה של אוכלוסיות שלמות שממעטות לצפות בערוצים אלה, ובהן האוכלוסייה הערבית, האוכלוסייה הדתית לאומית, אלו שאינם דוברי עברית ועוד".
קידום ערוץ 14 ו-i24news על חשבון אחרים?
בהצעה אף נכתב כי בין חברות רכש המדיה לבין גופי השידור השונים נוצרים יחסים כמעט "סימביוטיים", כשגוף השידור תלוי לפרנסתו בגוף רכש המדיה וכך הוא מקדם את רעיונותיו. לטענת בוארון, כפי שעולה מדברי ההסבר להצעת החוק, גופי רכש המדיה "מצליחים להפעיל שליטה אפקטיבית על גופי השידור השונים עקב התלות הכלכלית שנוצרה". עם זאת, לא ברור על סמך מה הוא מתבסס, והאם ניהל שיחות עם כלל ערוצי הטלוויזיה הרלוונטיים.
בהצעת החקיקה מבקשים לקבוע איסור פלילי לבצע רכש מדיה העולם על ההיקף שהוזכר מעלה. נוסף על כך, מוצע ששר התקשורת יפרסם נתונים בתחילת כל חודש בדבר זמן הפרסום בחודש הקודם לכך.
גורמים בשוק מסבירים כי הצעת החוק נועדה לייצר מצב שבו יוניברסל של מקאן ת"א תגיע עד לקצה הרף שמותר לה בערוצים 12 ו-13, ואז תחליט להשקיע את יתרת התקציב בערוץ 14 (או i24news ובמידה מועטה גם ערוץ 11, שבו ניתן לפרסם חסויות בלבד). "מדובר במעין המשך של הקמפיין נגד בנק לאומי באמצעים אחרים", אומרים הגורמים.
פחות כסף יופנה לשוק היצירה הישראלית
נקודה נוספת קשורה לכך שכבר כיום קיימת נדידת תקציבי פרסום מהטלוויזיה לדיגיטל - ובעיקר ליוטיוב. החוק לא עוסק כלל בשיעור רכישת המדיה בגוגל (שמחזיקה ביוטיוב), ומתעלם מהעובדה שהתקציבים הנותרים לא יופנו בהכרח לערוצי טלוויזיה. ככל שיותר סכומים יופנו לגורמים בינלאומיים, מדובר בפחות כסף שיופנה לשוק היצירה הישראלית, ושישולמו עליו מסים למדינה.
בעבר בחנה רשות התחרות את הנושא, וקבעה כי אסדרה מהסוג שמוצע בחוק לא תוביל להגברת התחרות בשוק, וכי מדובר בהתערבות אגרסיבית שלא תשיג את מטרתה. כיום נמצא הנושא בבחינה מקצועית של הרשות השנייה, ולכן לא ברור מדוע אצה הדרך למחוקק.
מתאגיד השידור הישראלי נמסר בתגובה כי "מדובר בניסיון נוסף במסגרת בליץ חקיקתי, להלך אימים על אנשיו של תאגיד השידור הישראלי ולהשתיק אותו. אנשי התאגיד ימשיכו בעבודתם המקצועית, ההגונה והמגוונת - שזוכה למאות מליוני צפיות והאזנות בכל הסוגות והפלטפורמות, ולזכות בהערכה עצומה הן מהציבור בישראל והן על בימות התוכן הגדולות והחשובות ביותר בעולם.
"תאגיד השידור הישראלי הוא הרפורמה הציבורית המצליחה ביותר בעשור האחרון, ומצער שדווקא גורמים בליכוד שהוביל רפורמה זו - מנסים כעת לחבל בה מטעמים לא ענייניים".