גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הבליץ של הליכוד נגד התקשורת ממשיך: סגירת מחלקת החדשות של התאגיד והגבלת הפרסום בערוצי הטלוויזיה

שתי הצעות חוק יעלו בשבוע הבא בוועדת החקיקה: הראשונה, שהגישה ח"כ גלית דיסטל-אטבריאן, עוסקת בסגירת מערכת החדשות של תאגיד השידור הציבורי "כאן" ● הצעת החוק השנייה, מטעם ח"כ אביחי בוארון, תחייב את חברות הפרסום והמדיה לפרסם בערוצים שונים, גם אם הן לא מעוניינות בכך

משרדי תאגיד השידור הציבורי ''כאן 11'' / צילום: שלומי יוסף
משרדי תאגיד השידור הציבורי ''כאן 11'' / צילום: שלומי יוסף

ועדת השרים לענייני חקיקה צפויה לעסוק ביום ראשון הקרוב בשני חוקים של חברי כנסת ממפלגת הליכוד נגד התקשורת הישראלית. הצעת החקיקה הראשונה עוסקת בסגירת מערכת החדשות של תאגיד השידור הציבורי "כאן" והצעת החקיקה השנייה תחייב את חברות הפרסום והמדיה לפרסם בערוצים שונים, גם אם הן לא מעוניינות בכך. ההצעות האלו מצטרפות להצעות חקיקה דומות שעלו בעבר ונבלמו, ולקידום חוק השידורים של שר התקשורת שלמה קרעי, שמגלם בתוכו מהלכים שעלולים לפגוע בגופי תקשורת בארץ.

היועמ"שית: פרסום הצעת חוק השידורים נעשה בניגוד להוראות החוק
אחרי כשנתיים בלבד: עורך ידיעות אחרונות אבי משולם צפוי לסיים את תפקידו

ההצעה לסגירת מערכת החדשות של התאגיד, והפיכת ערוץ 11 לבית ליצירה ישראלית בלבד, שלא כוללת בשום צורה הפקות בנושא חדשות ואקטואליה, עלתה לראשונה בחודש מרץ האחרון, על ידי ח"כ גלית דיסטל-אטבריאן. ההצעה שתעלה ביום ראשון הקרוב, שוב על ידי ח"כ דיסטל-אטבריאן, תיקרא "הצעת חוק לשינוי מתכונת השידור הציבורי ולהסדרת שידורי רדיו ארציים (תיקוני חקיקה)", כאשר ההערכות הן כי הפעם המהלך נועד לוודא שהחקיקה לא תגיע לוועדת הכלכלה של היו"ר דוד ביטן, שבלם אותה בפעם הקודמת.

על פי ההצעה, הרעיון הוא להפריט את שידורי הרדיו של רשת ב', שמופעלים על ידי התאגיד, וכן נכתב כי ערוץ 11 יהיה "בית ליצירה ישראלית בלבד, שלא כוללת בשום צורה הפקות בנושא חדשות ואקטואליה" - בדיוק כמו ההצעה הקודמת.

לפי דברי ההסבר, "אין כל סיבה שאזרחי ישראל ימשיכו לממן מכיסם, במישרין באמצעות אגרת הרישוי ובעקיפין באמצעות תקציב ממשלתי נדיב, את השידור המיותר הזה בתחום החדשות והאקטואליה בעברית". לאחר התיקון, תקציב התאגיד יעמוד על כ-500 מיליון שקלים בשנה, חיסכון של 150 מיליון שקלים לתקציב המדינה. ההצעות השונות גם עוסקות בשינוי מנגנון הבחירה של מועצת התאגיד, כך שיושווה למנגנון הבחירה ברשות השנייה. כלומר, במקום ועדת איתור, אלו יהיו מינויים של הממשלה.

התערבות ממשלתית בשוק הפרסום בטלוויזיה

הצעת החוק השנייה מגיעה מח"כ אביחי בוארון, ומיועדת "לצמצום הריכוזיות בענף הפרסום במדיה". לפי דברי ההסבר של ההצעה, כלי תקשורת הם אמצעי חשוב למימוש זכויות יסוד במדינה דמוקרטית, והתמורה שגופי השידור מקבלים עבור מכירת זמן שידור הפרסומת היא זו שמאפשרת יצירת תוכן מקורי ומימון של הפקות מקור. לטענת ח"כ בוארון, השליטה בענף הפרסום משפיעה על היצירה הישראלית, ולכן הוא מבקש לייצר רגולציה בתחום הזה לאור האינטרס הציבורי בשוק הדעות.

החוק מבקש להגביל רכש מדיה ואף לייצר איסור פלילי בסוגיה - משמע, "לא יבצע אדם, במישרין או בעקיפין, רכש מדיה בשידורי טלוויזיה בשיעור העולם על 20% מזמן הפרסום הכולל של כל המורשים לשידורים בזמני צפיית שיא בחודש הקודם, ו-15% מזמן הפרסום הכולל של כל המורשים לשידורים, בזמנים שאינם זמני צפיית שיא בחודש הקודם, ולא יחזיק במישרין או בעקיפין, בזכויות לרכישת מדיה העולות על השיעורים שנקבעו בחוק זה". בחוק מתייחסים גם לרכש מדיה בשידורי רדיו ואף במגבלות דומות על אתר האינטרנט של גוף התקשורת - חקיקה שרלוונטית לערוצים קשת 12 ורשת 13.

החוק יסמיך את שר התקשורת למנות ממונה לעניין, והוא ינהל רישום בתחום רכישת המדיה וסוג הרכש - מדובר בהתערבות ממשלתית בסוגיה מסחרית לחלוטין בין גופים בשוק וניהול עסקאות שכאלו. לפי דברי ההסבר, בענף יש חמש חברות רכש מדיה עיקריות בבעלות משרדי הפרסום, כאשר "אחת מהן מחזיקה בנתח שוק של כשליש מענף זה.... (הכוונה ליוניברסל של מקאן תל אביב, נ"ט). תוצאה אחת של ריכוזיות זו היא שמרבית זמן שידור הפרסום נרכש על ידי חברות רכש המדיה, במחירים נמוכים במיוחד, אשר פוגעים בערוצי השידור כולם, ובעיקר בערוצי השידור הקטנים אשר אצלם ממעטות חברות המדיה לרכוש זמן שידור" - ניסוח שמתייחס לערוץ 14 באופן ישיר.

בנוסף, לפי דברי ההסבר, מאחר שחברות רכש המדיה רוכשות זמן שידור בערוצי השידור הגדולים במחירים נמוכים, אין להן אינטרס לרכוש זמן שידור בערוצים אחרים. "נוצרת הדרה של אוכלוסיות שלמות שממעטות לצפות בערוצים אלה, ובהן האוכלוסייה הערבית, האוכלוסייה הדתית לאומית, אלו שאינם דוברי עברית ועוד".

קידום ערוץ 14 ו-i24news על חשבון אחרים?

בהצעה אף נכתב כי בין חברות רכש המדיה לבין גופי השידור השונים נוצרים יחסים כמעט "סימביוטיים", כשגוף השידור תלוי לפרנסתו בגוף רכש המדיה וכך הוא מקדם את רעיונותיו. לטענת בוארון, כפי שעולה מדברי ההסבר להצעת החוק, גופי רכש המדיה "מצליחים להפעיל שליטה אפקטיבית על גופי השידור השונים עקב התלות הכלכלית שנוצרה". עם זאת, לא ברור על סמך מה הוא מתבסס, והאם ניהל שיחות עם כלל ערוצי הטלוויזיה הרלוונטיים.

בהצעת החקיקה מבקשים לקבוע איסור פלילי לבצע רכש מדיה העולם על ההיקף שהוזכר מעלה. נוסף על כך, מוצע ששר התקשורת יפרסם נתונים בתחילת כל חודש בדבר זמן הפרסום בחודש הקודם לכך.

גורמים בשוק מסבירים כי הצעת החוק נועדה לייצר מצב שבו יוניברסל של מקאן ת"א תגיע עד לקצה הרף שמותר לה בערוצים 12 ו-13, ואז תחליט להשקיע את יתרת התקציב בערוץ 14 (או i24news ובמידה מועטה גם ערוץ 11, שבו ניתן לפרסם חסויות בלבד). "מדובר במעין המשך של הקמפיין נגד בנק לאומי באמצעים אחרים", אומרים הגורמים.

פחות כסף יופנה לשוק היצירה הישראלית

נקודה נוספת קשורה לכך שכבר כיום קיימת נדידת תקציבי פרסום מהטלוויזיה לדיגיטל - ובעיקר ליוטיוב. החוק לא עוסק כלל בשיעור רכישת המדיה בגוגל (שמחזיקה ביוטיוב), ומתעלם מהעובדה שהתקציבים הנותרים לא יופנו בהכרח לערוצי טלוויזיה. ככל שיותר סכומים יופנו לגורמים בינלאומיים, מדובר בפחות כסף שיופנה לשוק היצירה הישראלית, ושישולמו עליו מסים למדינה.

בעבר בחנה רשות התחרות את הנושא, וקבעה כי אסדרה מהסוג שמוצע בחוק לא תוביל להגברת התחרות בשוק, וכי מדובר בהתערבות אגרסיבית שלא תשיג את מטרתה. כיום נמצא הנושא בבחינה מקצועית של הרשות השנייה, ולכן לא ברור מדוע אצה הדרך למחוקק.

מתאגיד השידור הישראלי נמסר בתגובה כי "מדובר בניסיון נוסף במסגרת בליץ חקיקתי, להלך אימים על אנשיו של תאגיד השידור הישראלי ולהשתיק אותו. אנשי התאגיד ימשיכו בעבודתם המקצועית, ההגונה והמגוונת - שזוכה למאות מליוני צפיות והאזנות בכל הסוגות והפלטפורמות, ולזכות בהערכה עצומה הן מהציבור בישראל והן על בימות התוכן הגדולות והחשובות ביותר בעולם.

"תאגיד השידור הישראלי הוא הרפורמה הציבורית המצליחה ביותר בעשור האחרון, ומצער שדווקא גורמים בליכוד שהוביל רפורמה זו - מנסים כעת לחבל בה מטעמים לא ענייניים".

עוד כתבות

נחל שרף / צילום: מולי אינהורן

קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב

מהגבים הנסתרים שדורשים טיפוס אתגרי ועד הבריכות שהגישה אליהן קרובה ונוחה ● לאחר שנה גשומה במיוחד מאגרי המים במדבר חזרו להתמלא ● ארבע המלצות רותחות לטיולים רטובים

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

אנדרו מאונטבטן-ווינדזור / צילום: ap, Kirsty Wigglesworth

טלטלה בבריטניה: אנדרו נעצר בחשד לעבירות הפרת אמונים בפרשת אפשטיין

עפ"י דיווח ב-BBC, הנסיך לשעבר אנדרו מאונטבטן-ווינדזור נעצר לאחר שכוחות משטרה פשטו על ביתו ● המעצר מגיע על רקע דיווחים כי אנדרו מסר לג'פרי אפשטיין מידע ממשלתי מסווג במסגרת מערכת היחסים ביניהם ● עפ"י דיווחים ועדויות, אנדרו ביצע עבירות מין קשות ורבות לצד אפשטיין

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

הגפנים. המשפחה היא הציר של הסיפור / צילום: ענת אגמון

אורנה לב נותנת שיעור בהתמדה, דיוק ותשוקה לעשייה

הקצינה ב–8200 שיצאה לגמלאות ממש לא פנטזה על ייננות, ורק לפני כעשור נטעה משפחת לב את הגפנים ברמת צבאים ● מדי שנה מייצרת לב ביקב אדם 4,000 בקבוקים בסך הכול, שבהם טמונים הקשר שלה לאדמה, ההיכרות עם הכרם ועבודת הכפיים

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"הרוכשים איראנים לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת  גארדנט הלת' שהוקמה ע"י יזמים איראנים, תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת המיליונים נגד פירמת EY

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד רואי החשבון ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר"

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט דיגיטל כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוזג לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט דיגיטל עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים WeWork, יוניליוור וקבוצת ניאופארם

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מדד הקלינטק נפל ב-3%, הדולר התחזק מול השקל

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3%, ת"א 35 איבד מערכו כ-0.5% ● נייס זינקה לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי