גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בעולם טוענים: זו הייתה השגיאה הקשה ביותר של חמינאי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: מה המערב צריך ללמוד מהתקיפה הישראלית באיראן; ההסתמכות של חמינאי על כוחות פרוסקי התגלה כטעות קשה, ומה חושבים אזרחיה על התקיפה; והאם נפט יגיע למחיר של 100 דולר לחבית ● כותרות העיתונים בעולם

על רקע המלחמה המתפתחת ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין - בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל במלחמה, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.

הכתבות שאנחנו מציגים במדור לקוחות מתוך עיתונים גדולים בעולם, ואינן משקפות בהכרח את תפיסת העולם של גלובס.

פצצות יוצאות דופן וידידות מיירטות טילים: בעולם מתרשמים מישראל
דעה | "האויב שלנו זה לא ישראל": מה חושבים אזרחי איראן על התקיפה?

1"המתקפה הישראלית היא שיעור בהפתעה אסטרטגית"

"באמצעות שילוב בין מודיעין לכוחות מיוחדים - התקיפות הישראליות באיראן הן שיעור בהפתעה אסטרטגית", נכתב בניתוח של דאג ליברמור חוקר במכון המחקר Atlantic Council ויועץ למשרד ההגנה האמריקאי.

לפי ליברמור, "המבצע מספק לקחים חיוניים למתכננים צבאיים במערב, הניצבים מול אתגרים דומים מול יריבים המקבילים להם - המחזיקים בהגנות אוויריות מתקדמות, שאיפות גרעיניות ומשטר טוטליטרי".

ליברמור טוען כי המבצע הישראלי התבצע "בתנאים נוחים", כאשר מערכות ההגנה של איראן נחלשו, הפרוקסי נוטרלו, וכעת יש היעדר הרתעה גרעינית. "מה שמקשה להשוות באופן ישיר למתקפה מקדימה פוטנציאלית מול יריבים של ארה"ב כמו רוסיה או סין". עם זאת ליברמור מבקש ללמוד מהאסטרטגיה הישראלית. "הרעיונות עצמם שומרים על ערך וראויים לבחינה, בזמן שמערכות הביטחון במערב מחפשות דרכים לא קונבנציונליות להתמודד עם איומים חדשים".

"המוסד הבריח נשק אל תוך איראן מבעוד מועד, הקים בסיסי פעולה מהם שוגרו מרחוק כטב"מים חמושים, והציב כלי נשק מדויקים קצרי טווח סמוך למערכות הגנה אווירית קריטיות". האסטרטגיה התלת-שלבית הזו לפי ליברמור "מדגימה תכנון מתוחכם שכוחות מודיעין וכוחות מיוחדים מערביים צריכים ללמוד ממנו". ההיבט הבולט שהינו שיעור למערב הוא "היכולת של ישראל להשיג הפתעה טקטית דרך אמצעים שהוצבו מראש - ולא רק על ידי נשק ארוך-טווח או חדירה אווירית".

"ההיגיון האסטרטגי כאן מקביל למבצעי כוחות מיוחדים מוצלחים מהעבר. כפי שכתבתי לאחרונה על אוקראינה מול רוסיה, עקרונות הליבה של לוחמה מיוחדת נותרו זהים: 'אלמנט ההפתעה המושג דרך ביטחון מבצעי והטעיה; פגיעה בנכסים יקרי-ערך המוגנים באופן קל יחסית בעומק שטח האויב; וההשפעה הפסיכולוגית העולה בהרבה על הנזק הטקטי הישיר'. האסטרטגיה של ישראל אפשרה את שלושתם בעת ובעונה אחת".

"ההיבט המבצעי החשוב ביותר היה האופן שבו ישראל דיכאה את מערך הנ"מ האיראני. במקום להסתמך רק על מטוסים אוויריים במשימות SEAD (דיכוי הגנה אווירית), ישראל השתמשה במערכות פרוסות מראש לשיגור מדויק לעבר מטרות - בדיוק רב. היא הפעילה טכנולוגיות מתקדמות על גבי רכבים שהשמידו לחלוטין מטרות נ"מ בתחילת התקיפה", נכתב.

"המהלך הזה אפשר למטוסים ישראלים להשיג עליונות אווירית ויכולת תמרון בשלבים הבאים של המבצע. השיטה הזו מדגימה כיצד כוחות מיוחדים יכולים ליצור 'חלונות פגיעות' ברשתות הגנה מתקדמות - אותם יכולים כוחות רגילים לנצל. ככל שהמערב מתמודד עם יכולות האנטי-אוויריות המתפתחות של סין באוקיינוס השקט, ניתן ליישם עקרונות דומים כדי למנוע מבייג'ין לבודד את טייוואן, יפן או הפיליפינים".

ההישג הבולט ביותר של המבצע לפי ליברמור היה "הצלחתו להשיג הפתעה אסטרטגית - למרות ציפיות גלויות לפעולה ישראלית. איראן לא הייתה מוכנה להיקף ולתיאום של ההתקפה בפועל.

"למתכננים הצבאיים במערב, מדובר גם בהשראה וגם בהוראה. האתגר אינו לחקות את יכולות ישראל אלא לבנות מיזוג מודיעיני-מבצעי דומה שיספק אפשרויות משמעותיות להנהגה".

מתוך ה-Atlantic Council, מאת דאג ליברמור. לקריאת הכתבה המלאה.

2ישראל החלישה את השלטון האיראני ומחזירה תקווה לאזרחים האיראנים

מאז ה-7 באוקטובר ישראל החלה להחליש את איראן שלב אחר שלב. בלי האסטרטגיה הזו, "קשה לדמיין כיצד ישראל הייתה מסוגלת לצאת למתקפה ישירה נגד איראן", נכתב בניתוח שכותרתו "המתקפה של ישראל על איראן עשויה להביא לשינוי המשטר", מאת העיתונאי ג'ייסון ברק לגרדיאן הבריטי.

"נתניהו פעל בשיטתיות וביעילות להחלשת אויביו האזוריים - וכעת טהרן נמצאת במוקד. השלב הראשון היה המתקפה של ישראל בעזה. זו הייתה עקובה מדם ויקרה - בעיקר בחיי פלסטינים - אך תוך שבועות ספורים חמאס הוחלש באופן משמעותי, עד כי חדל להוות איום ממשי על אזרחי ישראל", נכתב.

"בהמשך, באפריל אשתקד, ישראל הפציצה את מתחם השגרירות האיראנית בדמשק והרגה שבעה בני אדם. בתגובה, איראן תקפה את ישראל ישירות לראשונה, אך שלחה מטח כטב"מים שהיה חסר אפקטיביות. המאבק הממושך בין איראן לישראל, שנוהל עד אז ברובו דרך שליחים, חיסולים ותקיפות מחוץ לשטח ישראל, הפך כעת לגלוי", נכתב.

לאחר מכן ישראל עברה להתמקד בחיזבאללה "הארגון החזק ביותר הנתמך על ידי איראן" כשחיסלה בכירים ותקפה תשתיות נשק. היחלשות חיזבאללה קשורה קשר ישיר לנפילתו של אסד, כאשר ארגון הטרור הלבנוני נחלש ולא הצליח לסייע למשטר אסד, כך הסתיימה "הברית ארוכת-השנים בין טהרן לדמשק". סיומה "החליש עוד יותר את ציר ההתנגדות", מה שאיפשר לחיל האוויר להגיע בקלות ליעדים רגישים באיראן.

כעת, ההחלטה של מנהיג איראן עלי חמינאי להפקיד את ביטחון המדינה בידי פרוקסי "נראית כמו שגיאה אסטרטגית קשה". נתניהו זיהה את חלון ההזדמנויות ופתח במבצע צבאי "לו חיכה שנים".

"סביר מאוד שלאחר תום המלחמה, איראן לא תהפוך לבעלת ברית של ישראל או ארה"ב. אך נראה בהחלט סביר שהכוח של הדור שהפיל את השאה והנהיג את המשטר מאז - ייחלש קשות, אולי באופן בלתי הפיך", נכתב בגרדיאן.

בוושינגטון פוסט אף נכתב כי אזרחים איראנים רבים רואים במתקפה הישראלית "תקווה וישועה".

"עבור אזרחים איראנים, שסבלו שנים רבות מצמיחה כלכלית חלשה, אינפלציה, שחיתות בכל דרגי הממשל ובידוד עולמי - וכן מחזיונות חוזרים של הפגנות שדוכאו באלימות קטלנית - המסקנה הרווחת היא ששינוי שלטוני מבפנים נראה כמעט בלתי אפשרי", נכתב. כעת חלקם רואים במתקפה הישראלית "תקווה לישועה, גם אם היא מלווה בסיכונים עצומים".

בהנאז, אזרחית איראנית בת 40, אמרה לוושינגטון פוסט: "אנחנו מתים אלף פעמים מהלחץ, במיוחד אנשים כמוני שיש להם ילדים". לדבריה, חלק מהאיראנים בירכו על התקיפות, אולם אחרים "נחרדו מהשלכותיהן הבלתי צפויות".

מהרדאד, בן 36 מדרום איראן, אמר לוושינגטון פוסט כי "לא הרגיש כזה אושר זה עשור". "אין לנו פחד", אמר מהרדאד. "גם אם תהיה מלחמה שתפגע בעם, זה עדיף על מה שיש לנו עם השלטון הזה".

מתוך הגרדיאן, מאת ג'ייסון ברק. לקריאת הכתבה המלאה.
מתוך הוושינגטון פוסט, מאת יגנה תורבטי. לקריאת הכתבה המלאה.

3"חבית נפט שעולה 100 דולר מאיימת על הכלכלה כולה"

בניתוח לערב ניוז שכותרתו "האם התקיפות הישראליות באיראן מחזירות את מחיר ה-100 דולר לחבית נפט?", אנליסטים טוענים פה-אחד כי המתקפה הישראלית על איראן היא "הלם מיידי לשוק הנפט".

המתיחות הגאו-פוליטית הגוברת "דוחפת את מחירי הנפט הגולמי לאזורים דרמטיים ומחזירה את הפחד ממשבר אנרגיה שחווה כבר העולם בעבר - שיכול לערער את יציבות השווקים הגלובליים".

"ההסלמה חסרת התקדים הזו מעוררת שאלות מיידיות לגבי שיבושים בשוק האנרגיה, תנודות במחירי הנפט והתאמות בפרמיית הסיכון בטווח הקצר - כולל האפשרות שמחיר החבית יחצה את סף 100 הדולר", נכתב.

אנליסטים תיארו לערב ניוז את התקיפה הישראלית כ"הפיכת העימות עם איראן מסוגיה פוליטית ללחימה של ממש", מה שגרם לטענתם לזינוק במחיר הנפט "של בין 7% ל-13% - העלייה היומית החדה ביותר מאז מרץ 2022".

מומחי תעשייה אמרו לערב ניוז כי "תנודות המחירים של הנפט בשלב הקרוב יהיו תלויות בשלושה גורמים עיקריים: אסטרטגיית התגובה הצפויה של טהרן, עמדות הדיפלומטיה של המעצמות והאם הפעילות הצבאית תימשך בטווח הקצר והבינוני".

אנליסטים הדגישו כי "העליות הדרמטיות במחירים מייצגות בעיקר 'פרמיות אי-ודאות' הקשורות לאי-יציבות גאו-פוליטית, ושהן עלולות להישאר גבוהות כל עוד נמשכת הלחימה. פרמיה זו מייצגת את העלות הנוספת שמשלמים רוכשי הנפט כדי להגן על עצמם מפני הפרעות אפשריות באספקה", נכתב.

פריאנקה סצ'דווה, אנליסטית שוק מסינגפור ב-Phillip Nova, אמרה לערב ניוז כי היערכות איראן לתגובה צבאית מגבירה את הסיכון ומרחיבה את החששות לשיבושים באספקה ועד "תרחישים של התפשטות גאו-פוליטית למדינות שכנות מפיקות נפט, מה שעשוי להחזיר את המחירים לרמות שלא נראו זה עשור".

"באופן כללי, הדינמיקה הגאו-פוליטית תשלוט בשווקי האנרגיה בעתיד הנראה לעין. אם האיזון יתערער, ההשלכות יחרגו מעבר לאנרגיה - וישפיעו גם על מדדי המחירים והצמיחה הכלכלית העולמית, כשהאפשרות למחיר של 100 דולר לחבית תחזור לאיים על הכלכלה העולמית כולה", נכתב.

מתוך הערב ניוז, מאת גאלב דרוויש. לקריאת הכתבה המלאה.

עוד כתבות

רשות המסים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; צילומים: איל יצהר, shutterstock

רשות המסים חשפה שיטת העלמת מס במכולות ובפיצוציות

כחלק ממאבקה של רשות המסים בהון השחור ובשיטות שונות להלבין הון, חוקרת רשות המסים בעלי מכולות ופיצוציות שמבצעים העלמות באמצעות מכשירי כספומט המוצבים בבתי עסק

ראש הממשלה בנימין נתניהו. ישיבת הממשלה, 15.02.26 / צילום: אלכס קולומויסקי, ''ידיעות אחרונות''

אחרי 30 שנה: נתניהו שוב מבטיח להקים שדה תעופה בים

בדיון על הקמת שדה תעופה נוסף, ראש הממשלה הצהיר שיוקם שדה משלים בים ● אלא שזו הבטחה שנשמעת ברצף כבר משנות ה־90 ● המשרוקית של גלובס

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

ויכוח בין האוצר ליועץ הכלכלי של רה"מ: האם תוקם חוות שרתים בפריפריה?

פרופ' אבי שמחון דוחף להגדרת חוות שרתים כ"תשתית לאומית" - ולאפשר הקמת תחנות כוח צמודות במסלול עוקף רשויות מקומיות ● באוצר מתנגדים מחשש לעומס על רשת החשמל ועלויות כבדות ● הביקורת: "ההטבות מוגבלות לצפון הקרוב ולדרום המרכז, הגליל והנגב - בחוץ"

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה

כוחות איטלקיים לצד סירת מהגרים, בסמוך לאי למפדוזה / צילום: Reuters, Juan Medina

"מצור" בים התיכון: איטליה משנה את כללי המשחק נגד ההגירה הלא־חוקית

במסגרת רפורמה דרמטית, איטליה תאפשר לחיל הים למנוע כניסת סירות מהגרים למים הטריטוריאליים ולגרשם למדינות שלישיות שהוגדרו "בטוחות" ● החוק החדש גם מטיל קנסות כבדים על ארגוני הסיוע למבקשי המקלט, ומהווה חלק מהחרפת המאבק האירופי בהגירה הלא־חוקית

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: ap, Alex Kolomoisky

גורם ישראלי: נערכים לאפשרות של קריסת המגעים בין ארה"ב ואיראן

סבב השיחות השני בין ארה"ב ואיראן הסתיים; באיראן הביעו אופטימיות, בארה"ב מצננים את ההתלהבות ● הרמטכ"ל זמיר התריע בפני הדרג המדיני על פוטנציאל לערעור היציבות ביהודה ושומרון בחודש הרמדאן ● מחאות באיראן לקראת השלמת 40 ימי האבל מאז הטבח שביצע המשטר במוחים ● דיווחים שוטפים

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

עפולה / צילום: Shutterstock

קשישה חיה 50 שנה בדירה שלא רשומה על שמה. האם היא הבעלים החוקיים?

קשישה בת 80 גילתה כי הדירה שבה התגוררה מאז שנות ה־60 רשומה על שם המדינה ● למרות היעדר כל מסמך בכתב, בית המשפט קבע כי בנסיבות חריגות של "זעקת ההגינות" ניתן להכיר בבעלותה על הדירה

סניף דלתא / צילום: יח''צ דלתא

מניית האופנה שצנחה וגררה איתה את שאר הענף

ההכנסות של רשת האופנה הישראלית דלתא מותגים אומנם עלו מעט ברבעון האחרון של 2025, אך הרווח הנקי נשחק ● מניות אופנה נוספת נפלו היום בבורסה

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בוועדת הכספים, היום / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

סמוטריץ’: קרקעות חקלאיות יוחרגו ממס הרכוש בחוק ההסדרים

שר האוצר הודיע כי יחריג קרקעות חקלאיות מהמס המוצע בחוק ההסדרים ● במסגרת ההצעה מוצע לקבוע מס רכוש בשיעור של 1.5% משוויה של קרקע ● חברי כנסת, קבלנים ונציגי העדה הדרוזית והחברה הערבית תקפו את ההצעה

עידן עופר / צילום: סיון פרג'

בדקנו: האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

בעלי חברת הספנות לשעבר החל לממש את החזקותיו במחירי השיא של 2022 ונהנה מתמורה כוללת של מעל 2 מיליארד דולר, בעיקר מדיבידנדים ● עופר יכול היה להרוויח יותר על יתרת המניות שמימש, אך גם כך הערך המצטבר שלו בצים גבוה מהמחיר בעסקה למכירתה

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

מגמה חיובית בת"א; ארית יורדת בעקבות חקירת רשות ני"ע

מדד ת"א 35 עולה בכ-0.5%, ת"א 90 מטפס בכ-0.2% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה יורדת בכ-5% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב ● עדכונים שוטפים

נתוני הלמ''ס / צילום: Shutterstock

בשוק וברשות ני"ע לא מאמינים יותר לנתוני הדיור של הלמ"ס

ברשות ני"ע מחמירים את חובות הדיווח של יזמיות המגורים הציבוריות, מחשש שהמחירים בפועל נמוכים יותר בשל המבצעים ● זאת, בעוד שהשבוע דיווחה הלמ"ס על חודש שני ברציפות של עליות במחירי הדירות ● רשות ני"ע: "צריך להבין שכל מבצעי הקבלן מגלמים ירידה במחיר האפקטיבי"

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

אילוסטרציה: Shutterstock

המרוויחים של ולנטיינ'ס דיי: ענפי התכשיטים, הקוסמטיקה והפרחים

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי רוב התכשיטים נרכשו בשבוע החולף בחנויות, בעוד קוסמטיקה נרכשה בעיקר באונליין

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חוזר לפוליטיקה? הסדר טיעון ללא קלון למשה כחלון בפרשת יונט קרדיט

שר האוצר לשעבר צפוי לחתום עם הפרקליטות על הסדר טיעון, שיאפשר את חזרתו לפוליטיקה ● באחרונה נערך לכחלון שימוע בחשד שפעל כיו"ר חברת האשראי הציבורית יונט קרדיט כדי למנוע דיווח ולהסתיר מידע מהדירקטוריון לגבי אי-סדרים בסניף החברה בנצרת

בתי הזיקוק, חיפה / צילום: שלומי יוסף

בניגוד לתוכניות הממשלה: המבקר בדוח חריף נגד העברת בזן

דוח מבקר המדינה על מוכנות משק החשמל למלחמה מזהיר מפני סגירת בית הזיקוק בחיפה ומדגיש את החשיבות של ייצור מקומי של דלקים ● הדוח עורר זעם בקרב ראש המועצה הלאומית לכלכלה, הרשויות המקומיות וארגונים ירוקים, שטוענים שהמתקן מהווה סיכון ביטחוני וסביבתי ומדגישים את הצורך בפינוי ובקידום חלופות מבוזרות

אוניות מטען בנמל עקבה, ירדן / צילום: Shutterstock

עשרות מיליונים למשך 30 שנה: אבו דאבי מהמרת על נמל עקבה

חברת הנמלים AD Ports חתמה על הסכם תפעול ארוך טווח בנמל הירדני ● למרות הנחיתות מול נמלי הים התיכון והאיום הביטחוני, האמירתים מזהים פוטנציאל בעורק החיים הראשי של הממלכה