גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המומחה שמסביר מה עומד מאחורי "מפגן העוצמה של הבורסה"

המסחר בבורסת ת"א אומנם התחיל בירידות, אך הוא ננעל בעליות ● "עד כמה שזה נשמע אבסורד, בעקבות התקיפה באיראן פרמיית הסיכון הגאו־פוליטית ירדה", אומר יניב פגוט, סמנכ"ל מחלקת מסחר בבורסה ● "ישראל החליטה להוריד את הגידול הסרטני. זה נראה טוב, גם אם עוד אי־אפשר לברך על המוגמר"

יניב פגוט, סמנכ''ל מחלקת מסחר בבורסה בתל אביב / צילום: ניקי וסטהפל
יניב פגוט, סמנכ''ל מחלקת מסחר בבורסה בתל אביב / צילום: ניקי וסטהפל

באופן מפתיע למדי, למרות מטחי הטילים הרבים ששיגרה איראן לעבר ישראל והנזק ברכוש ובנפש, שוק המניות בתל אביב ננעל היום בעליות; זאת, לאחר שפתח את יום המסחר בירידות של 1.5% במדדים המובילים, ומעל 2.5% במדדי הבנקים. "בקצב הזה, לא מן הנמנע שהשוק עוד ייסגר היום בירוק", אומר יניב פגוט, סמנכ"ל בכיר ומנהל מחלקת מסחר, נגזרים ומדדים בבורסה לניירות ערך בתל אביב.

המומחה שמסביר: אלה ההזדמנויות שמחכות בשווקים לאור המלחמה
המדד היחיד בבורסת תל אביב שבולט בעליות
מניות הסקטור הביטחוני מזנקות. אלה החברות שמככבות

לדבריו, המהלכים הצבאיים האחרונים של ישראל מהווים צעד מכריע לטובה: "כל מי שחי במדינת ישראל ב-30 השנים האחרונות, מכיר את צמד המילים האיום האיראני, הגרעין האיראני, זה היה סוג של גידול סרטני על הכלכלה הישראלית, על האופק של מדינת ישראל, וחיינו עם הגידול הזה במשך כל השנים האלה. גם סוכנויות הדירוג דיברו כל הזמן על האיום האיראני. בחמישי־שישי, ישראל החליטה שצריך להוריד את הגידול הזה. עד כמה שזה נשמע אבסורדי, אם פרמיית הסיכון הגאו־פוליטית של ישראל הייתה איקס - היום היא נמוכה יותר".

פגוט מדגיש כי למרות הקושי המוסרי לדבר במונחים כלכליים בזמן כזה, יש חשיבות לניתוח המקצועי: "קשה לדבר במונחים של פרמיית סיכון בזמן שאנשים מתים פה, וקשה לדעת מה עוד צפוי, אבל יש אנשים שמתפקידם להסתכל על זה מבחינה רציונלית, קרה ומספרית".

"אנחנו עוד צפויים לשבועיים־שלושה קדימה של הרבה חוסר־ודאות ולימים תנודתיים, אבל בטווחים מעט יותר ארוכים, נראה שיכולים להתפתח פה תנאים נוחים להשקעות בבורסה המקומית. בסופו של דבר, בניכוי כל העצב והפחד מבחינה כלכלית, יש רק שאלה חשובה אחת: האם פרמיית הסיכון ירדה ביחס לסוף השבוע שעבר. בהתאם לזה, המשקיע צריך לגזור את הפעולה שלו. התשובה היא שפרמיית הסיכון ירדה, והיא יכולה עוד לרדת משמעותית. אם זה יקרה, זה ישנה את כל פרופיל הסיכון של המשק הישראלי לשנים רבות".

השוק למד להתמודד עם אי-ודאות

פגוט מעריך שהשיפור במצב הביטחוני מול איראן משמעותי מאוד לבורסה: "מתחילת השנה, נכנסו למדדי המניות בתל אביב 4 מיליארד שקל. אלה סכומים מאוד משמעותיים, אבל זה עדיין לא מגרד את הפוטנציאל. חלק גדול מהציבור עדיין לא מחזיק מניות בחשבון שלו, כמו שהוא מחזיק למשל את מדד ה-S&P וזה פוטנציאל עצום של כניסה לבורסה, יחד עם הכסף בקרנות הכספיות, למשל".

באשר לשוק האג"ח, פגוט מציין כי הוא מגיב כעת בירידה החדה ביותר, אך גם היא לא קריסה. "כרגע רואים ירידות של 0.5%-0.6% באג"ח הממשלתי לעשר שנים; גם באג"ח הארוכות יותר, התשואה היא באזור 5%, זו תשואה נוחה. ירידה בפרמיית הסיכון הגאו־פוליטי בטווח הבינוני יכולה להחזיר לשולחן קצב הורדת ריבית משמעותי, שגם הוא תתמוך בבורסה".

פגוט מזכיר את ניסיונו מאירועי העבר: "הזכרתי לצוות שלי את הפיגועים ב-2002, ואני זוכר את הפיגועים בחוץ כשהייתי יושב במשרד והיו עשרות הרוגים. השוק למד להתמודד עם זה, והוא לא מתנהל לפי כמות הדם וההרוגים והרס והעצב, אלא לפי המשמעויות הכלכליות של זה".

מדוע השוק לא קרס הפעם?

בהשוואה לטבח בעוטף עזה ב-7 באוקטובר, פגוט מציין: "כשהבורסה נפתחה ב-8 באוקטובר, הייתה פאניקה גדולה. המחזורים היו הרבה יותר גבוהים, השוק התרסק ב-6.5%. אנחנו רואים היום מפגן עוצמה יוצא דופן, וזה רחוק מלהיות אינטואיטיבי".

פגוט הוסיף: "האירוע עכשיו מחזיר אותי למלחמת לבנון השנייה. ניהלתי שם השקעות והיו לי המון דולרים בתיק. גם אז, נפלו טילים בבתי הזיקוק בחיפה, ואז עוד היה שם גם מפעל אמוניה - כלומר, מגה־סיכון. הייתי בטוח שאין תסריט קיצוני מזה, ושהדולר יעלה, אבל באותו יום הדולר עלה בקושי ב-1.5%, ואז המצב נרגע והדולר נחלש".

ביחס לתיק ההשקעות, פגוט ממליץ על זהירות מבוקרת: "כרגע, לא צריך להיות באופוריה. לא צריך לעשות שינוי קיצוני בתיק. אני לא חושב שצריך לקבל החלטות מתוך הכאב. בנוסף, השוק לא ירד כל כך, ולכן לא נוצרו הזדמנויות ענק עכשיו. אנחנו כן רואים בינתיים שאנשים מגדילים חשיפה למניות קמעונאיות וביטחוניות, ומנגד מעט הקטנה של בנקים. אבל יכולים להתפתח עוד הרבה דברים חיוביים".

הפניקס: "לא לרוץ לעשות שינויים, אחרי אירועים ביטחוניים הרכבת ממשיכה לנסוע"

גם מתן שטרית, הכלכלן הראשי של חברת הביטוח הפניקס, מציין כי "את מספר התצפיות (של אירועי עבר מול איראן) ניתן לספור על יד אחת, וכנראה שלא ניתן ללמוד מהן יותר מדי, שכן האירוע הנוכחי שונה בתכלית. ולמי שבכל זאת מחפש קווים מקבילים, באירועים הקודמים, באפריל ובאוקטובר 2024, נרשמו ירידות ביום האירוע מול איראן, אך לאחר מכן מגמת התאוששות מהירה, עם עליות דו־ספרתיות במדדים המרכזיים מאז ועד היום".

שטרית הוסיף: "לא מן הנמנע כי מדובר באירוע שיכביד על השווקים בטווח הקצר, אך גם כזה שיכול להפוך להזדמנות השקעה בטווח הבינוני והארוך. מאז ההסלמה האחרונה מול איראן באוקטובר, כנראה שפרמיית הסיכון בשוק כבר החלה לתמחר תרחיש של עימות נוסף. כעת, כשהתרחיש הזה מתממש בפועל - סימני השאלה התפוגגו, ודווקא זה עשוי לסמן נקודת מפנה. ככל שנעבור לשלב של ודאות גבוהה יותר, ייתכן שנראה ירידה הדרגתית בפרמיית הסיכון. במצב כזה, ייתכן שנראה זרימה מחדש של כסף זר לשוק המקומי, והתחזקות מחודשת של השקל".

עוד מסר שטרית: "כל עוד אתם משקיעים ולא סוחרים, אין סיבה לרוץ לעשות שינויים. בטח לא בזמן ירידות. ההיסטוריה מוכיחה שניסיונות לתזמן את השוק בתקופות של אי־ודאות, לרוב נגמרים בתשואות נמוכות יותר. לפעמים, הפעולה הכי טובה - היא לא לפעול בכלל. ואם כבר לפעול, אז דווקא הפוך - לנצל את ימי הירידות להזדמנויות קנייה. כי אם יש משהו שההיסטוריה הישראלית מלמדת, זה שגם אחרי אירועים ביטחוניים - הרכבת ממשיכה".

עוד כתבות

משרד הפרסום העתידי, כפי שנוצר באמצעות ChatGPT / צילום: ChatGPT

סוף עידן משרדי הפרסום? כך ייראה הענף בעוד חמש שנים

אמיר גיא, יו"ר איגוד חברות הפרסום לשעבר, קורא למשרדים להתעורר: אנחנו פועלים בעולם שמתערער, עם שיבוש מוחלט של המודל הכלכלי, תהליך העבודה והיחסים עם המותגים ● מי שישרוד הוא זה שימזג קריאייטיב, דאטה ונרטיב למוצר אחד, ויהפוך לשותף טכנולוגי של הלקוח

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה בבורסה: מדד ת"א 35 לראשונה מעל 3,000 נקודות; מדד הבנקים זינק במעל 2%

מדד ת"א 35 עולה ב-1.9%, חצה לראשונה את רף ה-3,000 נקודות ● השקל נסחר ביציבות, הפניקס: השקל החזק יפוגג את הלחץ על האינפלציה ● שוק האג"ח המקומי מתמחר: הסתברות של קרוב ל–100% לשתי הורדות ריבית עד סוף השנה ● פסגות: הפד לא יוריד את הריבית לפני 2026, למרות הלחצים של הנשיא טראמפ ● וגם: הבנק האמריקאי שמסביר עד מתי הראלי בוול סטריט יימשך

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: ap, Jacquelyn Martin

דד־ליין המכסים של טראמפ מתקרב, אך הסכמי הסחר שהובטחו לא נראים באופק

התקופה שהגדיר נשיא ארה"ב טראמפ למשא ומתן על הסכמי סחר מתקרבת לסיומה ללא תוצאות, והאיומים במכסים כבדים על שותפות כמו יפן והאיחוד האירופי מתחדשים ● בכירים בממשל מנסים לרכך את הדד־ליין שנקבע, ה־9 ביולי ● בינתיים, השווקים לא מתרגשים מהבאות

חיילי מילואים בצפון / צילום: דובר צה''ל

שבוע לפני שנסגר: האוצר מבקש לעצור מכרז בקציר המיועד רק למילואימניקים

המכרז כולל 306 יחידות דיור שישווקו במתכונת "הרשמה והגרלה" – לנכי צה"ל ולחיילי מילואים פעילים בלבד ● באוצר טוענים כי שיווק של 100% מהדירות למילואימניקים ולנכי צה"ל אינו בסמכותה של רמ"י

וול סטריט / צילום: Shutterstock

טראמפ הכריז על הסכם סחר עם וייטנאם, נאסד"ק עולה ב-0.8%; הישראליות שמזנקות

נעילה מעורבת באירופה ● קמעונאיות הביגוד מזנקות בעקבות הסכם מכס בין ארה"ב לוויאטנם ● מיקרוסופט עומדת לפטר כ-9,000 עובדים ● נפילה של 13% במסירות של טסלה, רבעון שלילי שני ברציפות ● פסגות: הפד לא יוריד את הריבית לפני 2026, למרות הלחצים של הנשיא טראמפ ● וגם: הבנק האמריקאי שמסביר עד מתי הראלי בוול סטריט יימשך ● המגזר הפרטי בארה"ב התכווץ לראשונה ממרץ 2023

הוספת ממ''ד לבניין בראשון לציון במסגרת תמ''א 38 / צילום: Shutterstock

האם בקרוב הממ"דים יגדלו? הצעות החוק בנושא עולות שלב

הצעת החוק להגדלת שטח הממ"ד אושרה לקריאה ראשונה אחרי הקפאה ארוכה ● ברשויות המקומיות צפויים להתנגד, אלא אם יקבלו פיצוי על אבדן דמי השבחה ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד

פגיעה ישירה של טיל איראני בממ''ד בפתח תקווה / צילום: Reuters, Matan Golan

המיקום האופטימלי של הממ"ד: חיצוני, בניגוד לכיוון הטילים

בעקבות המלחמה עם איראן - יש שטוענים, כי הממ"דים אולי הגנו על יושביהם, אך לא במידה מספקת ● המהנדס ד"ר בני ברוש: "מה שקיבלנו עד עכשיו, רקטות וטילים קטנים מעזה ומלבנון - היה נמוך יותר מרמת המוכנות של הממ"דים" ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד 

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: ap, Evan Vucci

טראמפ סוחט ניצחון דחוק: הסנאט אישר את "החוק הגדול היפה" שלו במחיר כבד

החקיקה שמוביל הנשיא פוערת גירעון ענק בתקציב האמריקאי: עד 5 טריליון דולר בעשור הקרוב ● במרכזה עומדים קיצוצי מסים, לצד הקצאות למניעת הגירה והוצאות ביטחון ● הפוליטיקאים ממשיכים מסורת של 40 שנה, ומשתמטים מטיפול במשבר הפיננסי הגדול ביותר מאז ומעולם

החוסכים הישראלים מסכמים חצי שנה פנומנלית / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

החודש ההיסטורי שסידר לחוסכים הישראלים את אחת התקופות הטובות אי פעם

המחצית הראשונה של שנת 2025 הייתה עמוסה בטלטלות בארץ ובעולם, ועדיין חוסכי הגמל והפנסיה צפויים ליהנות מתשואות שלא נראו כמותן זה שנים ● הסיבה המרכזית: הבורסה בתל אביב שהפכה לאחת החזקות בעולם, ושברה שורה של שיאים היסטוריים ● ובכל זאת, במסלול אחד ייצאו מאוכזבים

מערכת ההגנה האווירית SPYDER בתצורת All in One / צילום: רפאל

המערכת שמאחורי עסקת הענק של רפאל, ולמה היא לא ממש פועלת בישראל?

רומניה תרכוש את מערכת ההגנה האווירית ספיידר של רפאל, בעסקה בשווי של כ־2.2 מיליארד דולר ● העובדה שמכירתה לא דורשת אישור אמריקאי, לצד התאמתה לאיומים מתמרנים כמו מל"טים וטילים בליסטיים, הופכת אותה למבוקשת במיוחד בשוק הביטחוני הנוכחי

אילוסטרציה: Shutterstock

רשות המסים מגדירה מחדש: מי נחשב תושב ישראל לצורכי מס?

תזכיר חוק חדש מבקש לעגן את הקריטריונים שעל פיהם יקבע אם יחיד הוא תושב ישראל או תושב חוץ בעיקר בהתבסס על מספר ימי שהותו בישראל, ללא צורך בבחינת מכלול קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים

עידן דוד / איור: גיל ג'יבלי

השר אמסלם מקדם: מנכ"ל עיריית אשקלון לשעבר ימונה ליו"ר נתיבי איילון

עידן דוד יהיה אחראי במסגרת תפקידו על תקציב של כ־3 מיליארד שקל ● בענף יש מי שכבר מרימים גבה על המינוי, בשל חוסר הניסיון שלו בתחום

רמפייג / צילום: אלביט מערכות

הידידה הקרובה של ישראל רוצה לקנות מאיתנו טילים חדשים

כהפקת לקחים מהמלחמה עם פקיסטן, ההודים מפנימים כי הם צריכים טילי אוויר־קרקע מדוייקים לטווחים רחוקים ● אייר לורה, שפיתחו במפעל מל"מ של התע"א ייעודי לפגיעה באתרי טילים, בסיסים צבאיים ומערכות הגנה אווירית, מבלי לסכן את הטייסים והמטוסים

המיזוגים החדשים מצטרפים למגמת ההתאוששות הניכרת בחודשים האחרונים / אילוסטרציה: Shutterstock

משרד עוה"ד נשיץ ברנדס אמיר מתמזג עם משרד שלמה כהן המייצג קיבוצים

נשיץ ברנדס אמיר, המדורג בעשיריית המשרדים הגדולים בישראל, ימזג גם את משרדה של עו"ד ענבל דהן-שרון המתמחה בדיפנס-טק ובפיקוח על היצוא, וימנה בסה"כ 312 עורכי דין

ח''כ משה גפני, יו''ר ועדת הכספים / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

עשרות אלפים נותרו מחוץ למתווה החל"ת - המאבק מגיע לכנסת

עובדי החנויות והקניונים ששבו לעבוד בעת הקלת הנחיות פיקוד העורף נאלצים כעת לראות כיצד מתווה החל"ת שגובש מדלג עליהם ● באיגוד לשכות המסחר יוצאים בחריפות נגד המתווה, ויוצאים בקמפיין שאמור למשוך את תשומת ליבם של חברי ועדת הכספים, במטרה למנוע את אישור הנוסח הנוכחי

נשיא טורקיה ארדואן עם עמיתו הסורי, אחמד אל–שרע / צילום: ap, Francisco Seco

טראמפ שם על השולחן: נשק לטורקיה בתמורה להסכם בין ישראל לסוריה

האמריקאים שואפים לצרף את סוריה להסכמי אברהם בעסקת חבילה: האיסור על מכירת F-35 לטורקיה יבוטל - בתמורה לנרמול יחסים עם ישראל ● החשש: היתרון האווירי של ישראל ייפגע

המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי. צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מניות הבנקים קפצו, האם בנק ישראל יאשר להגדיל את הדיבידנד?

בשוק ההון מעריכים כי הפיקוח על הבנקים עשוי לאשר את בקשת הבנקים להגדיל את שיעור חלוקת הדיבידנד לעד 50% מהרווח הנקי

היזם בני לנדא / צילום: איל יצהר

עובדים בחברת הדפוס של לנדא מתנגדים למהלך עיכוב ההליכים

25 מהעובדים בחברת הדפוס של בני לנדא הגישו בקשת התנגדות לעיכוב ההליכים, שלטענתם ימנע מהם קבלת פיצויים מהביטוח הלאומי ● כמו כן, מתנגדים העובדים למינוי מנהלים לתהליך העיכוב - עורכי הדין של נושי החברה, וכן מתנגדים למעמד המשקיעים כנושים מובטחים

אילוסטרציה: Shutterstock

פסק הדין החדש שכל זוג נשוי צריך להכיר. וההשלכות

בית המשפט העליון קבע השבוע באופן תקדימי כי ניתן לחלק בין בני זוג המתגרשים גם נכס שהיה שייך לאחד מהם לפני הנישואים ● כל מה שכדאי לדעת על הסכסוך שמאחורי ההלכה החדשה, ההשלכות וגם - למה מעכשיו "חייבים לעשות הסכם ממון"

האם בסקנדינביה יותר מ-80% מהעובדים מאוגדים לעומת 20% בישראל?

מה מצב ההתאגדות בישראל לעומת סקנדינביה? לא מדהים, אך יש לכך סיבות ● המשרוקית של גלובס