צילומי הלוויין מעידים על נזק כבד לתעשיית הטילים הבליסטיים של איראן / צילום: מתוך חשבון הטוויטר obretix
עוד לפני שמטוסי ה-F-35 המתקדמים של ישראל תקפו הן את מתקני הגרעין והן את הנהגה הצבאית של איראן, איום טכנולוגי נמוך בהרבה כבר חצה את הגבול והיה מוכן לפנות את הדרך.
ישראל השקיעה חודשים בהברחת רכיבים למאות רחפני קוואדקופטר (רחפן בעל ארבעה להבים- י"פ) ממולכדים בחומרי נפץ - במזוודות, במשאיות ובמכולות - יחד עם תחמושת שניתן לשגר מפלטפורמות בלתי מאוישות, כך לפי גורמים המכירים את המבצע.
● פצצות יוצאות דופן וידידות מיירטות טילים: בעולם מתרשמים מישראל
● בעולם טוענים: זו הייתה השגיאה הקשה ביותר של חמינאי
● "אם כל הפצצות": רק מעצמה אחת יכולה לחסל את יכולות הגרעין של איראן
לפי אותם מקורות, צוותים קטנים שחומשו בציוד זה הוצבו סמוך למערכי ההגנה האווירית של איראן ולמתקני שיגור טילים. כאשר המתקפה הישראלית החלה, חלק מהצוותים השמידו סוללות הגנה אווירית, בעוד אחרים פגעו במשגרי טילים שיצאו ממחסותיהם והחלו להתמקם לשיגור.
המבצע מסביר בין השאר מדוע תגובתה של איראן לתקיפות הייתה עד כה מוגבלת. הוא גם ממחיש כיצד טכנולוגיה זמינה יכולה לשנות את שדה הקרב וליצור אתגרים ביטחוניים מסוכנים לממשלות.
המבצע התרחש רק שבועות לאחר שצבא אוקראינה השתמש בטקטיקות דומות: רחפנים שהוברחו לתוך רוסיה בגגות של מכולות ושימשו לתקיפת עשרות מטוסים שהיו בשימוש לתקיפת ערים אוקראיניות. הפעולות הללו מדגימות כיצד יצירתיות ושימוש ברחפנים זולים יכולים לחדור מערכות הגנה מתקדמות ולחולל נזק - בדרכים שקשה לעצור.
המבצע של המוסד נועד לנטרל איומים על מטוסי חיל האוויר הישראלי ולהשמיד טילים לפני שייעשה בהם שימוש נגד ערים בישראל. לדברי אחד המקורות, הצוותים בשטח הצליחו לפגוע בעשרות טילים לפני ששוגרו. גם חיל האוויר עצמו ריכז את עיקר התקיפות בימים הראשונים במערכות ההגנה האווירית והטילים.
ציפו לתגובה חמורה בהרבה
לבסוף, איראן שיגרה כ-200 טילים לעבר ישראל בארבעה מטחים ביום שישי ובלילה שלאחריו - מתקפה שגרמה למותם של 13 בני אדם ולנזק לרכוש באזור תל אביב והמרכז. לדברי סימה שיין, לשעבר בכירה באגף המחקר של המוסד וכיום ראש תוכנית איראן במכון למחקרי ביטחון לאומי, בישראל ציפו לתגובה קשה בהרבה.
"איראן יכולה לגייס משאבים רבים יותר לתקיפה חמורה בהרבה", אמרה שיין. "ציפינו ליותר - אבל זה לא אומר שזה לא יגיע היום או מחר".
התקיפות על ההגנה האווירית האיראנית היו, לדבריה, מכריעות וסייעו לישראל להשיג עליונות אווירית מהירה. חיל האוויר הישראלי המשיך לתקוף בעוצמה את מערכות ההגנה האיראניות.
דובר צה"ל, אפי דפרין, אמר בשבת כי ישראל תקפה בלילה מטרות בטהרן באמצעות 70 מטוסי קרב, ששהו יותר משעתיים במרחב האווירי של הבירה האיראנית.
"זו הפעולה העמוקה ביותר שביצענו עד כה באיראן", אמר דפרין. "יצרנו חופש פעולה אווירי".
מודעת אזהרה של שירותי המודיעין של איראן שהתפרסמה בשבת בכמה עיתונים, בהם גם סוכנות תסנים המזוהה עם משמרות המהפכה, קראה לאזרחים לשים לב לשימוש אפשרי של ישראל בטנדרים ובמשאיות להמראת רחפנים.
היסטוריה של פעולות מודיעין שאפתניות
לישראל יש היסטוריה ארוכה של שילוב פעולות מודיעין שאפתניות בלחימה. כך למשל, בסתיו האחרון פתחה ישראל במבצע בן חודשיים נגד חיזבאללה באמצעות פעולה שגרמה למכשירי קשר של אלפי מחבלים בלבנון להתפוצץ.
המוסד גם הוכיח שהצליח לחדור לעומק איראן. בקיץ האחרון, לפי הדיווח, המוסד חיסל את בכיר חמאס איסמעיל הנייה באמצעות פצצה שהוברחה לחדרו במעון אירוח של משמרות המהפכה והתפוצצה בעת שנכח בטקס ההשבעה של נשיא איראן החדש.
במהלך המבצע הנוכחי, לפי מקורות, מבצעי המוסד כללו מצוד אחר יעדים בכירים בטהרן.
רחפנים כבר הפכו לכלי קבוע בפעילות הישראלית באיראן. ב-2022 נעשה שימוש ברחפני קוואדקופטר ממולכדים כדי לתקוף אתר ייצור רחפנים בעיר כרמאנשאה. שנה לאחר מכן, הותקף מפעל תחמושת באיספהאן באמצעות רחפנים.
לפי המקורות, המוסד החל בהכנות למבצע הנוכחי כבר לפני שנים. הוא ידע היכן מאוחסנים הטילים, אך בשל גודלה של איראן ומרחקה מישראל, היה צורך להימצא בעמדה קרובה כדי לפעול.
הרחפנים הוברחו דרך ערוצים מסחריים, לעיתים בשיתוף-פעולה של שותפים עסקיים שלא ידעו על כך. סוכנים ישראלים בשטח אספו את התחמושת והעבירו אותה לצוותים. מנהיגי הצוותים עברו הכשרה במדינות שלישיות, והם עצמם הכשירו את שאר חברי הצוותים.
חרדה בדרגי הפיקוד
לדברי אחד המקורות, הצוותים עקבו אחר שיגור הטילים ופגעו בהם לפני שהוצבו סמוך לעמדת שיגור. המוסד ידע שהמשאיות שמובילות את הטילים מהמחסנים לאתרי השיגור הן צוואר בקבוק, מאחר שלאיראן פי ארבעה יותר טילים ממשאיות.
הצוותים הצליחו להשמיד עשרות משאיות, לפי המקורות. הם המשיכו לפעול גם בעומק השטח האיראני בשעות המאוחרות של יום שישי.
למבצעים עצמם ולפרסומם יש השפעה נוספת, אמרה שיין: "אין אדם אחד בדרגי הפיקוד הגבוהים באיראן שיכול להיות בטוח שאינו ידוע למודיעין הישראלי שהוא לא יהיה יעד. זה לא רק הנזק - זו החרדה שהם יוצרים".