בעולם טוענים: זו הייתה השגיאה הקשה ביותר של חמינאי

על רקע המלחמה המתפתחת ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין - בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל במלחמה, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.

הכתבות שאנחנו מציגים במדור לקוחות מתוך עיתונים גדולים בעולם, ואינן משקפות בהכרח את תפיסת העולם של גלובס.

● פצצות יוצאות דופן וידידות מיירטות טילים: בעולם מתרשמים מישראל
● דעה | "האויב שלנו זה לא ישראל": מה חושבים אזרחי איראן על התקיפה?

1"המתקפה הישראלית היא שיעור בהפתעה אסטרטגית"

"באמצעות שילוב בין מודיעין לכוחות מיוחדים - התקיפות הישראליות באיראן הן שיעור בהפתעה אסטרטגית", נכתב בניתוח של דאג ליברמור חוקר במכון המחקר Atlantic Council ויועץ למשרד ההגנה האמריקאי.

לפי ליברמור, "המבצע מספק לקחים חיוניים למתכננים צבאיים במערב, הניצבים מול אתגרים דומים מול יריבים המקבילים להם - המחזיקים בהגנות אוויריות מתקדמות, שאיפות גרעיניות ומשטר טוטליטרי".

ליברמור טוען כי המבצע הישראלי התבצע "בתנאים נוחים", כאשר מערכות ההגנה של איראן נחלשו, הפרוקסי נוטרלו, וכעת יש היעדר הרתעה גרעינית. "מה שמקשה להשוות באופן ישיר למתקפה מקדימה פוטנציאלית מול יריבים של ארה"ב כמו רוסיה או סין". עם זאת ליברמור מבקש ללמוד מהאסטרטגיה הישראלית. "הרעיונות עצמם שומרים על ערך וראויים לבחינה, בזמן שמערכות הביטחון במערב מחפשות דרכים לא קונבנציונליות להתמודד עם איומים חדשים".

"המוסד הבריח נשק אל תוך איראן מבעוד מועד, הקים בסיסי פעולה מהם שוגרו מרחוק כטב"מים חמושים, והציב כלי נשק מדויקים קצרי טווח סמוך למערכות הגנה אווירית קריטיות". האסטרטגיה התלת-שלבית הזו לפי ליברמור "מדגימה תכנון מתוחכם שכוחות מודיעין וכוחות מיוחדים מערביים צריכים ללמוד ממנו". ההיבט הבולט שהינו שיעור למערב הוא "היכולת של ישראל להשיג הפתעה טקטית דרך אמצעים שהוצבו מראש - ולא רק על ידי נשק ארוך-טווח או חדירה אווירית".

"ההיגיון האסטרטגי כאן מקביל למבצעי כוחות מיוחדים מוצלחים מהעבר. כפי שכתבתי לאחרונה על אוקראינה מול רוסיה, עקרונות הליבה של לוחמה מיוחדת נותרו זהים: 'אלמנט ההפתעה המושג דרך ביטחון מבצעי והטעיה; פגיעה בנכסים יקרי-ערך המוגנים באופן קל יחסית בעומק שטח האויב; וההשפעה הפסיכולוגית העולה בהרבה על הנזק הטקטי הישיר'. האסטרטגיה של ישראל אפשרה את שלושתם בעת ובעונה אחת".

"ההיבט המבצעי החשוב ביותר היה האופן שבו ישראל דיכאה את מערך הנ"מ האיראני. במקום להסתמך רק על מטוסים אוויריים במשימות SEAD (דיכוי הגנה אווירית), ישראל השתמשה במערכות פרוסות מראש לשיגור מדויק לעבר מטרות - בדיוק רב. היא הפעילה טכנולוגיות מתקדמות על גבי רכבים שהשמידו לחלוטין מטרות נ"מ בתחילת התקיפה", נכתב.

"המהלך הזה אפשר למטוסים ישראלים להשיג עליונות אווירית ויכולת תמרון בשלבים הבאים של המבצע. השיטה הזו מדגימה כיצד כוחות מיוחדים יכולים ליצור 'חלונות פגיעות' ברשתות הגנה מתקדמות - אותם יכולים כוחות רגילים לנצל. ככל שהמערב מתמודד עם יכולות האנטי-אוויריות המתפתחות של סין באוקיינוס השקט, ניתן ליישם עקרונות דומים כדי למנוע מבייג'ין לבודד את טייוואן, יפן או הפיליפינים".

ההישג הבולט ביותר של המבצע לפי ליברמור היה "הצלחתו להשיג הפתעה אסטרטגית - למרות ציפיות גלויות לפעולה ישראלית. איראן לא הייתה מוכנה להיקף ולתיאום של ההתקפה בפועל.

"למתכננים הצבאיים במערב, מדובר גם בהשראה וגם בהוראה. האתגר אינו לחקות את יכולות ישראל אלא לבנות מיזוג מודיעיני-מבצעי דומה שיספק אפשרויות משמעותיות להנהגה".

מתוך ה-Atlantic Council, מאת דאג ליברמור. לקריאת הכתבה המלאה.

2ישראל החלישה את השלטון האיראני ומחזירה תקווה לאזרחים האיראנים

מאז ה-7 באוקטובר ישראל החלה להחליש את איראן שלב אחר שלב. בלי האסטרטגיה הזו, "קשה לדמיין כיצד ישראל הייתה מסוגלת לצאת למתקפה ישירה נגד איראן", נכתב בניתוח שכותרתו "המתקפה של ישראל על איראן עשויה להביא לשינוי המשטר", מאת העיתונאי ג'ייסון ברק לגרדיאן הבריטי.

"נתניהו פעל בשיטתיות וביעילות להחלשת אויביו האזוריים - וכעת טהרן נמצאת במוקד. השלב הראשון היה המתקפה של ישראל בעזה. זו הייתה עקובה מדם ויקרה - בעיקר בחיי פלסטינים - אך תוך שבועות ספורים חמאס הוחלש באופן משמעותי, עד כי חדל להוות איום ממשי על אזרחי ישראל", נכתב.

"בהמשך, באפריל אשתקד, ישראל הפציצה את מתחם השגרירות האיראנית בדמשק והרגה שבעה בני אדם. בתגובה, איראן תקפה את ישראל ישירות לראשונה, אך שלחה מטח כטב"מים שהיה חסר אפקטיביות. המאבק הממושך בין איראן לישראל, שנוהל עד אז ברובו דרך שליחים, חיסולים ותקיפות מחוץ לשטח ישראל, הפך כעת לגלוי", נכתב.

לאחר מכן ישראל עברה להתמקד בחיזבאללה "הארגון החזק ביותר הנתמך על ידי איראן" כשחיסלה בכירים ותקפה תשתיות נשק. היחלשות חיזבאללה קשורה קשר ישיר לנפילתו של אסד, כאשר ארגון הטרור הלבנוני נחלש ולא הצליח לסייע למשטר אסד, כך הסתיימה "הברית ארוכת-השנים בין טהרן לדמשק". סיומה "החליש עוד יותר את ציר ההתנגדות", מה שאיפשר לחיל האוויר להגיע בקלות ליעדים רגישים באיראן.

כעת, ההחלטה של מנהיג איראן עלי חמינאי להפקיד את ביטחון המדינה בידי פרוקסי "נראית כמו שגיאה אסטרטגית קשה". נתניהו זיהה את חלון ההזדמנויות ופתח במבצע צבאי "לו חיכה שנים".

"סביר מאוד שלאחר תום המלחמה, איראן לא תהפוך לבעלת ברית של ישראל או ארה"ב. אך נראה בהחלט סביר שהכוח של הדור שהפיל את השאה והנהיג את המשטר מאז - ייחלש קשות, אולי באופן בלתי הפיך", נכתב בגרדיאן.

בוושינגטון פוסט אף נכתב כי אזרחים איראנים רבים רואים במתקפה הישראלית "תקווה וישועה".

"עבור אזרחים איראנים, שסבלו שנים רבות מצמיחה כלכלית חלשה, אינפלציה, שחיתות בכל דרגי הממשל ובידוד עולמי - וכן מחזיונות חוזרים של הפגנות שדוכאו באלימות קטלנית - המסקנה הרווחת היא ששינוי שלטוני מבפנים נראה כמעט בלתי אפשרי", נכתב. כעת חלקם רואים במתקפה הישראלית "תקווה לישועה, גם אם היא מלווה בסיכונים עצומים".

בהנאז, אזרחית איראנית בת 40, אמרה לוושינגטון פוסט: "אנחנו מתים אלף פעמים מהלחץ, במיוחד אנשים כמוני שיש להם ילדים". לדבריה, חלק מהאיראנים בירכו על התקיפות, אולם אחרים "נחרדו מהשלכותיהן הבלתי צפויות".

מהרדאד, בן 36 מדרום איראן, אמר לוושינגטון פוסט כי "לא הרגיש כזה אושר זה עשור". "אין לנו פחד", אמר מהרדאד. "גם אם תהיה מלחמה שתפגע בעם, זה עדיף על מה שיש לנו עם השלטון הזה".

מתוך הגרדיאן, מאת ג'ייסון ברק. לקריאת הכתבה המלאה.
מתוך הוושינגטון פוסט, מאת יגנה תורבטי. לקריאת הכתבה המלאה.

3"חבית נפט שעולה 100 דולר מאיימת על הכלכלה כולה"

בניתוח לערב ניוז שכותרתו "האם התקיפות הישראליות באיראן מחזירות את מחיר ה-100 דולר לחבית נפט?", אנליסטים טוענים פה-אחד כי המתקפה הישראלית על איראן היא "הלם מיידי לשוק הנפט".

המתיחות הגאו-פוליטית הגוברת "דוחפת את מחירי הנפט הגולמי לאזורים דרמטיים ומחזירה את הפחד ממשבר אנרגיה שחווה כבר העולם בעבר - שיכול לערער את יציבות השווקים הגלובליים".

"ההסלמה חסרת התקדים הזו מעוררת שאלות מיידיות לגבי שיבושים בשוק האנרגיה, תנודות במחירי הנפט והתאמות בפרמיית הסיכון בטווח הקצר - כולל האפשרות שמחיר החבית יחצה את סף 100 הדולר", נכתב.

אנליסטים תיארו לערב ניוז את התקיפה הישראלית כ"הפיכת העימות עם איראן מסוגיה פוליטית ללחימה של ממש", מה שגרם לטענתם לזינוק במחיר הנפט "של בין 7% ל-13% - העלייה היומית החדה ביותר מאז מרץ 2022".

מומחי תעשייה אמרו לערב ניוז כי "תנודות המחירים של הנפט בשלב הקרוב יהיו תלויות בשלושה גורמים עיקריים: אסטרטגיית התגובה הצפויה של טהרן, עמדות הדיפלומטיה של המעצמות והאם הפעילות הצבאית תימשך בטווח הקצר והבינוני".

אנליסטים הדגישו כי "העליות הדרמטיות במחירים מייצגות בעיקר 'פרמיות אי-ודאות' הקשורות לאי-יציבות גאו-פוליטית, ושהן עלולות להישאר גבוהות כל עוד נמשכת הלחימה. פרמיה זו מייצגת את העלות הנוספת שמשלמים רוכשי הנפט כדי להגן על עצמם מפני הפרעות אפשריות באספקה", נכתב.

פריאנקה סצ'דווה, אנליסטית שוק מסינגפור ב-Phillip Nova, אמרה לערב ניוז כי היערכות איראן לתגובה צבאית מגבירה את הסיכון ומרחיבה את החששות לשיבושים באספקה ועד "תרחישים של התפשטות גאו-פוליטית למדינות שכנות מפיקות נפט, מה שעשוי להחזיר את המחירים לרמות שלא נראו זה עשור".

"באופן כללי, הדינמיקה הגאו-פוליטית תשלוט בשווקי האנרגיה בעתיד הנראה לעין. אם האיזון יתערער, ההשלכות יחרגו מעבר לאנרגיה - וישפיעו גם על מדדי המחירים והצמיחה הכלכלית העולמית, כשהאפשרות למחיר של 100 דולר לחבית תחזור לאיים על הכלכלה העולמית כולה", נכתב.

מתוך הערב ניוז, מאת גאלב דרוויש. לקריאת הכתבה המלאה.