גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ישראל והמשטר האיראני: האם פעולה נגד ההנהגה תוביל למהפכה מבפנים?

פעם היה ברור שהריגת המלך מסיימת מלחמה. זה השתנה, אם כי האמריקאים ניסו את זה בעיראק ב־2003 ● האם ישראל צריכה לוותר על הסיכוי של החלפת המשטר, אם יש לה יסוד להניח שהיא תעורר כוחות רדומים? ● טראמפ הוא מתנגד חד משמעי של החלפות משטר. גם פוטין

שלט בטהרן עם תמונות הבכירים שחוסלו בתקיפה הישראלית / צילום: ap, Vahid Salemi
שלט בטהרן עם תמונות הבכירים שחוסלו בתקיפה הישראלית / צילום: ap, Vahid Salemi

האם להרוס משטר באמצעות עריפה? באיבחה אחת? הפיתוי גדול. הוא טבוע במעמקי הצופן הגנטי שלנו, אולי מאז הקרב הבין־שבטי הראשון לפני, נניח, 10,000 שנה. עריפות חזרו ועבדו במרוצת המאות. בימי הביניים, מלחמות היו מוכרעות לא פעם בדו־קרב בין הגנרלים הניצים.

האיראנים מאיימים ואירופה מהססת: כתף קרה מבריטניה, תמיכה מצרפת וגרמניה
פרשנות | למה מתכוון טראמפ כשהוא שותק, כשהוא מלגלג, כשהוא מתרברב, כשהוא מזהיר

ואף כי מלחמות הסתבכו והלכו במרוצת הדורות, ומנהיגים חדלו להנהיג את צבאותיהם בשדה הקרב, אפילו מעצמות גדולות ניסו את השיטה מפעם לפעם. הניסיון המובהק האחרון נעשה רק לפני 22 שנה.

ארה"ב קיוותה שלא יהיה עליה להילחם מלחמה מלאה נגד עיראק, אם היא תחסל את סדאם ואת חוגו הקרוב בליל הפתיחה של פלישתה. ניסיון העריפה נעשה בחווה מחוץ לבגדאד. הוא לא צלח, אף כי אחדים מבכירי הפיקוד העיראקי נהרגו.

היש ספק שעריפות מוצלחות היו יכולות לשנות את מהלך ההיסטוריה? אילו היטלר חוסל אפילו שבוע אחד לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, יתכן מאוד שלא הייתה מלחמת עולם.

הניסיון לממש את ההזדמנויות של רגעי הפתיחה כרוך בסכנות עצומות, אבל הוויתור על הניסיון הוא בלתי נסלח. ההנחה החוזרת ונשמעת, ש"ישראל נכנסת 74 פעמים בתוך איראן" היא כמובן בלתי מעורערת. אבל ניצול של הזדמנות אינו רק פונקציה של גדלים גיאוגרפיים, ועוצמה אינה רק שאלה של קילומטרים רבועים.

מוסוליני ומחסומי הפחד

מספר היסטוריונים צבאיים חושבים לטעות גורלית את הפקרת צ'כוסלובקיה ב־1938, לא רק מפני שהיא הייתה ראויה לעזרה, אלא מפני שכוחה הצבאי העצמאי היה מעמיד את צבא היטלר במבחן חמור. יתר על כן, הפיקוד הצבאי הגרמני היה מוכן לחולל הפיכה צבאית נגד היטלר, אילו הדמוקרטיות היו מסרבות להסגיר לידיו את צ'כוסלובקיה, והוא היה עומד על פלישה. לצ'מברלין היה מידע על תסיסה בתוך הצבא הגרמני, אבל הג'נטלמן הבינוני הזה החליט שאי אפשר לשלוף מאכלת ביחסים הבין לאומיים ולתקוע אותה בגבו של בן־השיח.

דוגמא מפתה במיוחד היא נפילתו של מוסוליני, בקיץ 1943. הדיקטטורה שלו עמדה על מכונה 20 שנה ויותר. בתחילת יולי 1943, בעלות הברית נחתו בסיציליה. שבועיים אחר כך, המועצה הפשיסטית העליונה הדיחה את מוסוליני, והמשטר התפרק.

אילו היה לישראל יסוד ממשי להניח, שאקט עריפה יביא אלמנטים בצבא האיראני או במשמרות המהפכה להפיל את המשטר, האומנם אין זה מובן מאליו שהיה עליה לערוף, כולל את ראשו של המנהיג העליון? הדינמיקה האיראנית תוכל אז להשתנות בן לילה. תסיסה גלויה בכוחות הביטחון תוכל להסיר את מחסום הפחד ברחוב. ראינו מחסומי פחד מוסרים במצבים מהפכניים דומים, כולל באיראן עצמה בתחילת 1979; במהפכות האביב הערבי; ובמהפכות של מזרח אירופה לפני 35 שנה.

חבל שאלה השוללים עריפה מעיקרה עושים כן בדרגה של נחרצות, שאינה משרתת את צופי הערוצים שבהם הם מתראיינים. אולי מוטב שינסו לשתף את צופיהם במורכבות הבעיות במקום לסיים ויכוח בחבטת אגרוף (מטאפורית) על השולחן.

'מהפכות הצבע'

עצם השאלה של 'החלפת משטר' (regime change) אינה רק צבאית. יש לה צדדים פוליטיים בין לאומיים כבדי משקל. לפני 40 שנה, החלפת משטר הייתה כמעט דוקטרינה במדיניות החוץ האמריקאית. ארה"ב עזרה ב־1986 להפיל את הדיקטטורה של פרדיננד מרקוס האב בפיליפינים; זמן קצר אחר כך הופלה שושלת דובאלייה הידועה לשימצה בהאיטי; בני הזוג צ'אושסקו נפלו כמעט ארבע שנים אחר כך ברומניה.

אחת הסיבות החשובות ביותר למגמה האנטי־מערבית הגוברת של פוטין מתחילת העשור הראשון של המאה הייתה החשד שארה"ב ארגנה את 'מהפכות הצבע', שהניבו שינויי משטר באוקראינה, בגיאורגיה ובקירגיזסטן. הוא חשד שהוא הבא בתור. 'מהפכת צבע' נוספת באוקראינה, ב־2014, הביאה את פלישתו לחצי האי קרים ולמזרח אוקראינה, קרשי הקפיצה למלחמה הנוכחית.

היו כמובן גלי מחאות באיראן עצמה. הטענה על זיוף הבחירות ב־2009 הוציאה מיליונים אל הרחובות ('התנועה הירוקה'), ועוררה את הרושם שחילופי משטר מתרגשים ובאים. הנשיא החדש בארה"ב, ברק אובמה, נמנע אפילו מלהביע תמיכה מילולית, וטען שהבעה כזאת "רק תזיק" לאופוזיציה. המשטר דיכא אותה לבסוף.

הגל הגדול השני בא בספטמבר 2022, לאחר רצח הצעירה הכורדית מאהסה אמיני בידי מחלק המוסר של המשטר, לאחר שנתפסה ללא כיסוי ראש. גם שם מיליונים מילאו את הרחובות. גם שם חסרה עזרתו של אלמנט מזוין כלשהו במשטר כדי להנחית את מכת־החסד. מהפכות לא־אלימות מתקשות להצליח, אם המשטר שנגדו הן מתייצבות אינו חושש לסחוט את ההדק.

הסיבוב הבא של חילופי משטר בא ב'אביב הערבי'. המונים מילאו את הרחובות, מתוניס דרך בנגאזי וקהיר וגמור בדרעא ובחלב, וקראו "העם דורש את החלפת המשטר". הקריאה הפחידה לא רק עריצים ערביים, אלא עוררה פחד אוניברסלי. האם עוררה למשל את המשטר הסיני להכביד עוד יותר את עול הדיכוי, ולאסור גילויים טריוויאליים לחלוטין של עצמאות אישית.

"נשמיד אותם", או לא

הפופולריות של דוקטרינת חילופי המשטר פחתה במרוצת השנים, לצד ההתנגדות הגוברת בארה"ב לתפקיד פעיל מדי בזירה הגלובלית. דונלד טראמפ עלה לשלטון, פעמיים, גם בזכות התנגדותו ל'מלחמות הנצחיות' של קודמיו. זכויות אדם ודמוקרטיה אינן נמצאות על סדר יומו, כפי שחזרנו ונוכחנו במהלך מסעו בחצי־האי ערב. הוא הטעים שם את נחישותו שלא להתערב בענייניהן הפנימיים של ארצות זרות.

במאי 2019 הוא הכריז, בדברו על עתיד היחסים עם איראן, "אנחנו איננו מעוניינים בשינוי המשטר".

עלי חמינאי, המנהיג העליון של איראן / צילום: ap, khamenei.ir

כאשר הורה להחריף את התקיפות על החות'ים בתימן, הוא כינה אותם, באמצע מרץ, "ברברים", והבטיח, "אנחנו נשמיד אותם". אבל דובר הפנטגון מיהר להודיע, ש"איננו עוסקים בהחלפת משטר במזרח התיכון". בתחילת מאי הוא סיים את מלחמת ההשמה, מפני שהחות'ים הבטיחו לא לירות עוד על ספינות אמריקאיות.

נטייתו ברורה: הוא אינו מתעניין במסעות צלב אידיאולוגיים, שאפיינו אחדים מקודמיו, בייחוד ג'ורג' בוש הבן. הוא גם אינו רואה סתירה בין שימוש מסיבי בכוח נגד משטר לבין נכונותו לעשות עסקים עם המשטר הזה. אדרבא, זה בסיס הגיונו.

מעניין שזה גם מה שהציע מזכיר המדינה קולין פאוול לבוש הבן מייד לאחר התקפת אל קאעידה ב־11 בספטמבר 2001. הוא דחק בו לחפש שותפים פרגמטיים בקרב הטליבאן במקום להפילם ולהחליפם בדמוקרטיה צרופה. הוא נדחה כמעט בבוז. חוכמה שלאחר מעשה מטעימה את צדקתו.

הבעיה באפגניסטן הייתה שהפלת משטר כשלעצמה לא הספיקה. נדרשה נוכחות קבועה כדי להבטיח את שיורו של המשטר המחליף. זה לא עבד באפגניסטן, מפני שגם 20 שנה לא הספיקו למשטר החדש לפתח בסיס תמיכה עממי.

איראן? היא עניין אחר. או לא.

רשימות קודמות בבלוג וביואב קרני. ציוצים (באנגלית) בטוויטר

עוד כתבות

דן ברונר מנכ''ל חברת ורינט פותח את יום המסחר בנאסד''ק / צילום: יח''צ

דיווח: קרן תומא בראבו מנהלת משא ומתן לרכישת ורינט

על פי דיווח שפורסם בבלומברג, קרן תומא בראבו מנהלת משא ומתן לרכישת ורינט, המספקת פתרונות למוקדי שירות ● מטעם החברות סירבו להגיב

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה בבורסה: מדד ת"א 35 לראשונה מעל 3,000 נקודות; מדד הבנקים זינק במעל 2%

מדד ת"א 35 עולה ב-1.9%, חצה לראשונה את רף ה-3,000 נקודות ● השקל נסחר ביציבות, הפניקס: השקל החזק יפוגג את הלחץ על האינפלציה ● שוק האג"ח המקומי מתמחר: הסתברות של קרוב ל–100% לשתי הורדות ריבית עד סוף השנה ● פסגות: הפד לא יוריד את הריבית לפני 2026, למרות הלחצים של הנשיא טראמפ ● וגם: הבנק האמריקאי שמסביר עד מתי הראלי בוול סטריט יימשך

רונית רפאל / צילום: עידו לביא

רונית רפאל מחפשת שוכרים חדשים בבזל

אחרי 17 שנים של פ עילות, רשת ארקפה תפנה ב־1 בספטמבר את הסניף ברחוב בזל בתל אביב - אחד המיקומים הבולטים בעיר ● מדובר בנכס שבבעלות אשת העסקים רונית רפאל, והוא כולל שטח מסחרי של 65 מ"ר נטו, בתוספת חלל אחסון של 10 מ"ר ● אירועים ומינויים

המיזוגים החדשים מצטרפים למגמת ההתאוששות הניכרת בחודשים האחרונים / אילוסטרציה: Shutterstock

משרד עוה"ד נשיץ ברנדס אמיר מתמזג עם משרד שלמה כהן המייצג קיבוצים

נשיץ ברנדס אמיר, המדורג בעשיריית המשרדים הגדולים בישראל, ימזג גם את משרדה של עו"ד ענבל דהן-שרון המתמחה בדיפנס-טק ובפיקוח על היצוא, וימנה בסה"כ 312 עורכי דין

מערכת ההגנה האווירית SPYDER בתצורת All in One / צילום: רפאל

המערכת שמאחורי עסקת הענק של רפאל, ולמה היא לא ממש פועלת בישראל?

רומניה תרכוש את מערכת ההגנה האווירית ספיידר של רפאל, בעסקה בשווי של כ־2.2 מיליארד דולר ● העובדה שמכירתה לא דורשת אישור אמריקאי, לצד התאמתה לאיומים מתמרנים כמו מל"טים וטילים בליסטיים, הופכת אותה למבוקשת במיוחד בשוק הביטחוני הנוכחי

עידן דוד / איור: גיל ג'יבלי

השר אמסלם מקדם: מנכ"ל עיריית אשקלון לשעבר ימונה ליו"ר נתיבי איילון

עידן דוד יהיה אחראי במסגרת תפקידו על תקציב של כ־3 מיליארד שקל ● בענף יש מי שכבר מרימים גבה על המינוי, בשל חוסר הניסיון שלו בתחום

אלכסנדר ואנג, מייסד scale AI / צילום: ap, Jeff Chiu

ילד פלא, גאון מתמטי בלי תואר ומיליארדר: המינוי שהביא לצוקרברג שיא חדש

אלכסנדר ואנג בן ה־28, מייסד חברת הדאטה Scale AI ותופעה בעמק הסיליקון הוא המינוי שמטא מקווה שיביא לה את הניצחון במירוץ ה־AI ● מהדירה שחלק עם סם אלטמן ועד למעמד של אחד האנשים המקושרים בתעשייה: הכירו את האיש שצוקרברג מהמר עליו במיליארדים

מיקרוסופט / צילום: Shutterstock

דיווח: מיקרוסופט מפטרת כ-9,000 עובדים, בסבב הרביעי מתחילת השנה

לפי CNBC, ענקית הטכנולוגיה הודיעה כי תקצץ פחות -4% מכוח העבודה הגלובאלי שלה, המונה כ-228 אלף עובדים, כאשר רק במאי האחרון, פוטרו כ-6,000 עובדים ● לפי שעה, עוד לא ברור איך המהלך ישפיע על עובדי החברה בישראל

האלוף (מיל') תמיר הימן / צילום: המכון למחקרי ביטחון לאומי, אוניברסיטת ת''א

בשיתוף ארה"ב וסעודיה: הפרויקט השאפתני של ראש אמ"ן לשעבר

האלוף (במיל') תמיר היימן מקדם קרן מחקר למחשוב קוונטי ל"נטרול השאיפות הסיניות" בתחום ● התקציב לפעילות בגובה 200 מיליון דולר יאפשר לחברות ישראליות, שנחשבות מובילות בתחום, לקחת חלק בפרויקטים חדשניים ● היוזמה לקרן היא על רקע היעדרות ישראל מהסכמי הבינה המלאכותית שנחתמו בין ארה"ב לאמירויות ולסעודיה

משרד הפרסום העתידי, כפי שנוצר באמצעות ChatGPT / צילום: ChatGPT

סוף עידן משרדי הפרסום? כך ייראה הענף בעוד חמש שנים

אמיר גיא, יו"ר איגוד חברות הפרסום לשעבר, קורא למשרדים להתעורר: אנחנו פועלים בעולם שמתערער, עם שיבוש מוחלט של המודל הכלכלי, תהליך העבודה והיחסים עם המותגים ● מי שישרוד הוא זה שימזג קריאייטיב, דאטה ונרטיב למוצר אחד, ויהפוך לשותף טכנולוגי של הלקוח

קיבוץ ניר עם, 2021 / צילום: אייל פישר

עם טכנולוגיה גרמנית: מפעל מחזור סוללות הרכב הגדול בישראל ייפתח בקיבוץ ניר עם

בהשקעה של 50 מיליון שקל: חברת BRI, יחד עם קבוצת סמלת, קבוצת דן תחבורה, קבוצת מאיר, קרן מוביליטק קפיטל ומשפחת נוסבאום החלו להקים בקיבוץ ניר עם מפעל למחזור סוללות של רכבים ואוטובוסים חשמליים ● המפעל נבנה בטכנולוגיה גרמנית, ועובדים מגרמניה הוזמנו כדי להשתתף בבניה

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון / צילום: יוסי זמיר

כשמנכ"ל משרד השיכון והבינוי מציע לרכוש דירות שנפגעו מהטילים האיראניים - למה הוא מתכוון

יהודה מורגנשטרן, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, בישר בכנס חיפה של מרכז הנדל"ן, כי נשקלת האפשרות שהמדינה תרכוש דירות שנהרסו במלחמה ● לגלובס נודע כי מטרת המהלך היא לספק מענה נקודתי לדיירים שדירתם נהרסה, ולא ירצו להצטרף להליך התחדשות עירונית בבניין שלהם ● יש לציין כי מהלך כזה טרם נעשה על ידי המדינה עד היום

דירה שנפגעה מטיל איראני ברמת גן / צילום: ap, Oded Balilty

"אין כבר איפה לשכור דירה ברמת גן": החורים במתווה הפיצויים לנפגעי הטילים חושפים סכסוכים ובעיות

המלחמה שמטה את הקרקע תחת רגליהם של בעלי דירות ושוכרים רבים, ובשטח מצטברים מקרים שמתווה הסיוע לא נותן להם מענה ● חוזים מתבטלים ומשכירים נאלצים לשלם משכנתא על נכסים שלא ראויים למגורים ● מפונים מתקשים למצוא דיור חלופי באזורים שנהרסו, עקב הביקוש הגבוה ● האם אנחנו בדרך לגל תביעות? ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד

פגיעה ישירה של טיל איראני בממ''ד בפתח תקווה / צילום: Reuters, Matan Golan

המיקום האופטימלי של הממ"ד: חיצוני, בניגוד לכיוון הטילים

בעקבות המלחמה עם איראן - יש שטוענים, כי הממ"דים אולי הגנו על יושביהם, אך לא במידה מספקת ● המהנדס ד"ר בני ברוש: "מה שקיבלנו עד עכשיו, רקטות וטילים קטנים מעזה ומלבנון - היה נמוך יותר מרמת המוכנות של הממ"דים" ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד 

סמל יניב מיכלוביץ ז''ל / צילום: דובר צה''ל

הותר לפרסום: סמל יניב מיכלוביץ, בן 19 מרחובות, לוחם שריון בחטיבה 7 נפל בקרב בצפון רצועת עזה

שורת תקריות ברצועה: 2 לוחמים נפצעו קשה באירועים שונים ● ב-AP מדווחים כי ארגון הטרור "לא השיב בחיוב", אך טרם מסר תגובה רשמית ● כוחות צה"ל השמידו בעזה תוואי תת-קרקעי באורך של כ-2.5 קילומטרים ● הרמטכ"ל זמיר: החמאס ארגון מת, עכשיו צריך לשחרר חטופים ● פעילות חריגה בדרום סוריה: צה"ל עצר חוליית מחבלים איראנית ● 50 חטופים - 635 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

מתקרבים לגיל פרישה? החיסכון שיכול לתת לכם קצבה פטורה ממס

"תיקון 190" נשמע טכני, אך הוא מאפשר ניהול כסף פרטי דרך קופת גמל - עם שיעור מס שונה, גמישות בהשקעה וגם כמה מגבלות שחשוב להכיר ● למי הוא מתאים ומתי זה משתלם? לפני שמפקידים - חשוב להבין את כל המשמעויות

אוטובוס בבאר שבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

הנתונים מראים: "צדק תחבורתי" של מירי רגב הביאה לעלייה במחירי הנסיעה

במשרד התחבורה טוענים כי רפורמת "צדק תחבורתי" מקזזת את עליית המחירים ומיטיבה עם רוב אזרחי המדינה, אלא שבדיקת גלובס מגלה תמונה שונה ● גורמי מקצוע מתריעים: שיפור התדירות והשירות הוא הסוגיה החשובה ביותר

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: ap, Evan Vucci

טראמפ סוחט ניצחון דחוק: הסנאט אישר את "החוק הגדול היפה" שלו במחיר כבד

החקיקה שמוביל הנשיא פוערת גירעון ענק בתקציב האמריקאי: עד 5 טריליון דולר בעשור הקרוב ● במרכזה עומדים קיצוצי מסים, לצד הקצאות למניעת הגירה והוצאות ביטחון ● הפוליטיקאים ממשיכים מסורת של 40 שנה, ומשתמטים מטיפול במשבר הפיננסי הגדול ביותר מאז ומעולם

אילוסטרציה: Shutterstock

רשות המסים מגדירה מחדש: מי נחשב תושב ישראל לצורכי מס?

תזכיר חוק חדש מבקש לעגן את הקריטריונים שעל פיהם יקבע אם יחיד הוא תושב ישראל או תושב חוץ בעיקר בהתבסס על מספר ימי שהותו בישראל, ללא צורך בבחינת מכלול קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים

חיילי מילואים בצפון / צילום: דובר צה''ל

שבוע לפני שנסגר: האוצר מבקש לעצור מכרז בקציר המיועד רק למילואימניקים

המכרז כולל 306 יחידות דיור שישווקו במתכונת "הרשמה והגרלה" – לנכי צה"ל ולחיילי מילואים פעילים בלבד ● באוצר טוענים כי שיווק של 100% מהדירות למילואימניקים ולנכי צה"ל אינו בסמכותה של רמ"י