האיראנים מאיימים, ואירופה מהססת: כתף קרה מבריטניה, תמיכה מצרפת ומגרמניה

למדינות המרכזיות באירופה יש היסטוריה ארוכה עם תוכנית הגרעין האיראנית. גרמניה, בריטניה וצרפת היו אלו שנשאו ונתנו (בגיבוי אמריקאי ובתמיכת מדינות נוספות) מול טהראן בסבבים אינסופיים על הסכם הגרעין שפוצץ, והסכם הגרעין העתידי שלא הבשיל. שלושתן התחייבו לא לאפשר לאיראן להשיג נשק גרעיני ולבלום את תוכנית הטילים הבליסטיים שלה, באמצעים דיפלומטיים. לשלושתן יש גם הרבה עוינות ודם רע כלפי משטר האייתולות, שעצר את אזרחיהן כבני ערובה, תקף ספינות והפעיל תאי טרור בשטחן.

● כך הבריח המוסד רכיבי רחפנים כדי לתקוף את איראן מבפנים
● המיליארדר היהודי בפנייה לטראמפ: "עזור לישראל - אסור לנו לפספס את הרגע הזה"

אבל החל מיום שישי, מה שהייתה אמורה להיות עמדה מאוחדת של שלוש המדינות מפגינה סימני פיצול: בעוד גרמניה וצרפת הביעו תמיכה ב"זכותה של ישראל להגן על עצמה", ושבו והצהירו כי הן מחויבות למנוע מאיראן נשק גרעיני וכי הדאגות של ישראל בעניין הן "לגטימיות", בריטניה תחת ראש הממשלה קיר סטארמר קראה ל"שני הצדדים לפעול להרגעה של המצב", ונמנעה מהבעת תמיכה בישראל.

כך בדבריו של סטארמר, כך בדבריו הפומביים של שר החוץ דיוויד לאמי, וכך בהודעות הרשמיות. רק בהודעה אחת, משותפת, אחרי התייעצות המנהיגים, דובר על "עמדה אחידה" בנוגע לסכנה שבאיראן גרעינית.

בניגוד לעבר, בריטניה אפילו יצאה מגדרה כדי להבהיר לתקשורת הבינלאומית ש"שום פעילות אווירית בריטית לא סייעה למבצע הישראלי הנוכחי", כפי שצוטטו היום גורמים רשמיים בתקשורת הבריטית. מטוסי הטייפון הבריטיים הממוקמים בבסיס הריבוני הבריטי אקרוטירי, שבסבבים קודמים סייעו להפיל מל"טים, או החליפו מטוסים אמריקאיים בטיסות סיור, נשארו בהאנגרים. ממשלת קפריסין גם היא טרחה לעדכן כי הבריטים "הבטיחו לה" כי לא התערבו עד כה.

שינוי עמדה בבריטניה

המדיניות ההססנית הבריטית בנוגע לתמיכה בישראל משקפת את שינוי העמדה כלפיה בממשלה הנוכחית. ה"טיימס" דיווח כי הממשלה הישראלית כבר אינה רואה בדאונינג 10 "שותף אמין", ולכן הדירה אותה מהתוכניות הנוכחיות. האיומים בצעדים מוחשיים אם ישראל לא תפסיק את המלחמה בעזה, הסנקציות על שרים בכירים והשעיית השיחות על הסכם סחר חדש מסמנים "שינוי חד במדיניות הממשלתית כלפי ישראל" כפי שכתב השבוע ה"ניו סטייטסמן".

האיראנים חשים את השינוי הזה, ולא היססו אתמול לפרסם איומים פומביים כלפי בריטניה וצרפת, לפיהם הם יתקפו בסיסים ונוכחות של המדינות הללו אם הן ייחלצו לעזרת ישראל. רק לאחר איום גלוי וחריג זה החליט סטארמר "לעבות" את הנוכחות האווירית בקפריסין, ולשגר עוד מטוסי קרב ותמיכה לוגיסטית לקפריסין. "אני תמיד אקבל החלטה לטובת הביטחון של בריטניה", אמר לתקשורת, בעודו שב וקורא "להרגיע את המצב".

כלי התקשורת הבריטיים שיקפו בבוקר יום ראשון את דעת הקהל הבריטית, שנוטה בחלקה הגדול נגד תמיכה בישראל. "חשש מהיגררות למלחמה במזרח התיכון", הייתה אחת הכותרות הראשיות.

סקר של מכון YouGov שהתפרסם ביום שישי מצא כי רק 19% מהציבור סבורים כי בריטניה צריכה להיחלץ לעזרת ישראל, בעוד 5% תומכים בסיוע דווקא לאיראן, ו־50% סבורים כי עליה להימנע מפעילות. השמרנים ביקרו בחריפות את סטארמר, ואמרו כי הממשלה הנוכחית "החליטה באופן מביש לנסות ולפייס את משטר האייתולות, במקום לתמוך בבעלת הברית הקרובה שלנו והדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון".

מקרון ומרץ מגבים

דווקא מעבר לתעלה, בצרפת, נשמעו קולות אחרים. הנשיא הצרפתי עמנואל מקרון אמר כבר כמה שעות אחרי ההתקפה כי הוא מגבה את זכותה של ישראל להגן על עצמה, וכי איראן גרעינית היא סכנה עולמית. הוא חזר על כך במסיבת עיתונאים שקיים שבה הודיע על דחיית פסגת השלום שיזם - מהלך שבישראל ניסו לטרפד באופן עצמאי במשך שבועות.

"איראן המשיכה להעשיר אורניום ללא כל צידוק לרמות שמאפשרות כעת נשק גרעיני", אמר מקרון, "היא עברה על כל התחייבויותיה. היא נושאת באחריות רבה לערעור המצב באזור".

"לישראל יש את הזכות לחיות חופשית מהפחד לחיסולה", אמר מקרון.

בכך, הפגין הנשיא הצרפתי מחויבות לעמדות עבר של המדינה, ופיצל בין הגישה שלה בנוגע למלחמה בעזה לבין המלחמה באיראן. יש לו אמנם פחות לסכן, מעורבות צרפתית בהגנה על ישראל יכולה להיעשות רק באופן עקיף על ידי נטילת חלק מהפעילות האמריקאית השגרתית באזור, אבל זו עדיין עמדה ראויה לציון מצד מי שנחשב בחודשים האחרונים ל"אנטי־ישראלי", שכונה בכינויי־גנאי על ידי חברי משפחת נתניהו ושרים בכירים.

בגרמניה, הדיונים על אודות המחויבות הגרמנית לסייע לישראל לאור הנעשה בעזה ובשטחים פינו את המקום להודעות תמיכה ברורות לגבי "זכותה של ישראל להגן על עצמה", כפי שהצהיר הקנצלר פרידריך מרץ. אך הטון שנשמע מברלין, גם בדבריו של שר החוץ יוהאן וואדפול לגבי הצורך בדה־אסקלציה, הוא אולי נלהב פחות ממה שנשמע בשנים האחרונות מברלין. החשיבות של התמיכה הגרמנית היא בעיקר בזירה הבינלאומית, ואין קריאות - או יכולת מעשית - להושיט עזרה צבאית לישראל.

ללא גב אירופי?

יומיים לתוך המלחמה, נראה שהגרמנים בחרו צד, הצרפתים גם, בעוד בריטניה עדיין מהססת ובוחנת את המצב. מפגינים בהפגנות פרו־פלסטיניות בבריטניה החלו לשאת שלטים חדשים הקוראים "לא לתקוף באיראן". הלקחים של מלחמת עיראק ושל ראש הממשלה מהלייבור טוני בלייר מוזכרים בתקשורת.

האיראנים איימו על ספינה בריטית במפרץ הפרסי, ומנסים להרתיע את הממלכה המאוחדת - כוח צבאי משמעותי באזור - ממעורבות כלשהי. ייתכן כי מספר הקורבנות האזרחיים הרב בישראל ישנה את התמונה, ייתכן שלא.

כרגע, אירופה היא כוח להתחשב בו רק בזירה הבינלאומית, אם ישראל תחתור לסיום המלחמה באמצעות הסכם כלשהו. מדינת ישראל מגיעה למלחמה החשובה ביותר בעשרות השנים האחרונות, כפי שהגדירו אותה גורמים ישראלים, כשאין לה אשראי מדיני כלשהו ביבשת, והיא אף סובלת מגירעון.

התדמית שלה נמצאת בשפל, אין למנהיגי היבשת או לציבור אמון בראש הממשלה בנימין נתניהו, ואפילו ההצלחה המבצעית שלה משמשת נגדה. בגרמניה טענה מגישת חדשות בסוף השבוע כי ההישגים המרשימים של חיל האוויר מול איראן "מוכיחים" שהיה ניתן לגמור את המלחמה בעזה מזמן.

המנהיגים האירופיים, יחד עם עמיתיהם לפורום ה־G7 ביניהם נשיא ארה"ב, יוכלו לדון באריכות בנושא בימים הקרובים בפסגה המתקיימת בקנדה. העמדה שתצא משם תסייע לאמוד את גובה התמיכה המערבית בישראל בימים אלה, ולשרטט את הכיוונים האפשריים להמשך המלחמה.