תקיפת חיל האוויר בטהרן / צילום: Reuters, Kyodo
הכותב הוא כלכלן ראשי ומשנה למנכ"ל קבוצת פרופיט
המחקר ההיסטורי על התנהגות שוקי ההון בסביבות מלחמה מתאר דינאמיקה שחוזרת על עצמה: בטווח הקצר (ימים-שבועות לאחר פרוץ מלחמה) השווקים נוטים לנפילה מפתיעה, שקשורה בעיקר לזינוק באי־הוודאות ורתיעה מסיכון מגורמים כגון פגיעה ישירה בנכסים, הפסד ימי עבודה, עלות המלחמה. כפועל יוצא נרשמת בריחת משקיעים, בעיקר לנכסי "חוף מבטחים" כדוגמת זהב, אג"ח ממשלת ארה"ב, פרנק שווייצרי וין יפני.
● אפקט איראן: מניית התעופה אל על צנחה, זו של צים דווקא זינקה
● המומחה שמסביר מה עומד מאחורי "מפגן העוצמה של הבורסה"
בטווח הזמן השני, ובממוצע בתוך פחות מחודש, השוק מתבסס בנקודת תחתית מסוימת, כשהמשקיעים מצליחים לקבל אינדיקציות לגבי היקף האירוע ולמפות מתווה תרחישים סביר. בטווח הזמן השלישי, המשקיעים מתחילים להעריך את התמורות החיוביות שיוצאות מהמלחמה, שכמובן מתרכזות ברובן בצד המנצח. ההיסטוריה מראה שברוב המקרים התמורות החיוביות הללו עולות על הנזקים ותומכות בתיקון חד עוד יותר של השוק, עד כדי שבסיום המלחמה הוא כבר ברמות גבוהות יותר לעומת תחילתה. אך מלחמות הן ממלכת אי-הוודאות וכל מלחמה כשלעצמה עשויה להיות שונה.
מלחמה עם איראן לעומת עם חמאס - היתרונות
"על הנייר" מלחמה עם איראן היא לא משחק ילדים. מדובר במדינה עם תקציב צבאי של כ-20 מיליארד דולר בשנה, עם כוח אדם מאומן של מעל מיליון חיילים ועם שטח טקטי גדול פי 75 מאשר ישראל. איראן מחוברת כלכלית להרבה מדינות ובהתאם גם חשיבותה הגדולה הרבה יותר לכלכלה העולמית, בטח בהשוואה לחמאס. ועדיין, מבחינה כלכלית מלחמה עם איראן נראית כאירוע קל יותר עבור הכלכלה הישראלית. שלוש סיבות בולטות לכך:
הראשונה היא המרחק מישראל. העובדה כי איראן רחוקה מישראל הופכת את המלחמה מולה לכזאת שתלויה בעיקר בחיל האויר וטילים. יש לכך כמה משמעויות, בניהן העובדה שאין הרבה משמעות לכח אדם. למעשה, רוב הצבא הישראלי חסר רלוונטיות למלחמה וגם אם היא תתארך רוב הציבור יוכל להמשיך בקיום הפעילות הכלכלית השגרתית. סביר להניח שבתום ימי הלחימה הראשונים המשק ייכנס לשגרת מלחמה.
השנייה, הלגיטימיות למלחמה. למלחמה מול איראן יש לישראל תמיכה עולמית הרבה יותר רחבה לעומת המלחמה מול עזה. תמיכה עולמית נותנת יתרונות משמעותיים גם בקשרים כלכליים כדוגמת לגיטימיות בסחר, כולל סחר בנשק. היא מאפשרת גם נקיטה של פעולות צבאיות נחרצות יותר, שמקדמות את סיום המלחמה. מבחינת מימון המלחמה, לישראל יהיה קל יותר לממן תחמושת ונשק אמריקאי, באמצעות הסיוע האמריקאי.
השלישית, האפשרות להכרעה - מלחמה מול ריבון ומדינה ממוסדת נחשבת לקלה יותר להכרעה לעומת לחימה נגד ארגון טרור. הלחימה מול טרור נחשבת במידה רבה לא פתירה, מתמשכת, מגדילה את אי-הודאות, מחלישה את היציבות הכלכלית ומבריחה משקיעים. איראן לעומת זאת מושפעת יותר מארגון טרור מלחצים כלכליים ופוליטיים חיצוניים. הכרעה כשלעצמה צפוי שתוביל בהמשך לירידת פרמיית הסיכון של ישראל, מה שיתמוך בשוקי ההון המקומיים, להגיע לגבהים חדשים.
מלחמה עם איראן לעומת עם חמאס - הסיכונים
למרות היתרונות שבלחימה מרוחקת, מול מדינה ריבונית ובגיבוי לגיטימציה עולמית, למלחמה מול איראן יש גם סיכונים ייחודיים לעומת מלחמה עם חמאס. אחד מהם הוא הצטרפות של מדינות נוספות למלחמה. עם זאת, מומחים מסבירים שהתרחיש הזה לא סביר.
"אַל יִתְהַלֵּל חֹגֵר כִּמְפַתֵּחַ". איראן היא בסופו של דבר מדינה בעלת אמצעים שאין לארגון טרור, ואפשרי שאם נדחוק אותה לפינה היא תנקוט בצעדים קיצוניים והפיכת המלחמה למלחמת התשה יקרה, מה שיוביל להשלכות כלכליות שליליות.
לסיכום, משקיעים לא מתמחרים סבל אנושי, אובדן חיי אדם, נזק למטוסים, בניינים נפולים או איבוד שטחים, אלא את היקף הפגיעה המהוון ברווחיות החברות. בהקשר הזה ברמת המאקרו הם מתעניינים בעיקר בהיקף ההשבתה של הפעילות הכלכלית במשק, פגיעה בסחר המקומי, בריחת וברגישות ענפי הכלכלה הגדולים למלחמה. למזלה של ישראל עיקר התעשייה שלנו היא טכנולוגיה, שרגישה פחות לנזקים פיזיים, לסחר בסחורות, לסנקציות או לשיבושי תנועה, שכן ברובה ניתן גם לעבוד מרחוק.
זה לא שאין סיכונים להתהפכות המומנטום הצבאי לרעת ישראל, מתקפת סייבר, פגיעה במתקני תשתיות, אובדן לגיטימציה עולמית, משבר אנרגיה, מעבר למלחמת התשה ועוד, אבל לאור השליטה שישראל השיגה עד כה, בהנחה של ניצחון ישראלי צפויות תמורות במזרח התיכון, חיוביות בעיניה של ישראל, לשיפור מעמדה בעולם, מה שסביר יאפשר הישנות דינאמיקה דומה לזאת שראינו בהיסטוריה בשוקי ההון - כלומר סיום המלחמה ברמות שוק גבוהות מאלה שהיו בתחילתה. אבל מבחינת השקעות חשוב לשמור על פיזור סיכונים.