תחנת הכוח הגרעינית בבושהר, איראן / צילום: Reuters, Stringer Iran
מה כולל פרויקט הגרעין האיראני, מדוע כל כך קשה לנטרל אותו ומה הופך את המתקן בפורדו לאם כל מתקני הגרעין? גלובס עונה על השאלות הבוערות בסיועו של ד״ר אייל פינקו, חוקר במרכז בגין סאדאת, אוניברסיטת בר אילן.
● פרשנות | ישראל והמשטר האיראני: האם פעולה נגד ההנהגה תוביל למהפכה מבפנים?
● תרחיש הקיצון לכלכלה העולמית שעשוי לגרור את ארה"ב למלחמה
מה כולל פרויקט הגרעין האיראני?
פרויקט הגרעין שבנתה איראן לאורך השנים, וביתר שאת בעשור האחרון, כולל 15 אתרים ידועים ועוד מספר אתרים בלתי ידועים החולשים על כל שרשרת הערך של ייצור פצצת אטום - החל ממכרות אורניום - החומר החיוני ליצירת פצצה, הפיכתו ממוצק לגז לצורך העשרתו - כלומר הפרדת היסוד המסוים של האורניום החיוני לפצצה מאלה שאינם חיוניים, ולאחר מכן החזרתו למצב מוצק וטמינתו בראשי קרב גרעיניים והעמסתם במנגנון פיצוץ.
האתרים המפורסמים ביותר - נתנז הפגוע ופורדו - שבסביבתו אירעה רעידת אדמה בליל אמש - הם אתרי העשרה. הכור בבושהר, הנמצא בסמוך לגבול עם קטאר ואיחוד האמירויות, כבר איננו מרכזי לפרויקט הגרעין, כיוון איראן זנחה את שיטת העשרת האורניום בכור חשוף לתקיפה והעבירה אותו להעשרה באמצעות צנטריפוגות מתחת לפני הקרקע.
עם זאת, הכור בבושהר עדיין נותר שלם והוא משמש למחקר לתחום הגרעין ולהפקת חשמל. מכרות האורניום הגדולים באיראן נמצאים ב-יזד, ג'צין ואיסקנאד, אם כי האיראנים רוכשים גם אורניום מגורמים זרים. סמוך לעיר אראק מדרום לטהרן מייצרת איראן פצצה בשיטה שונה משיטת האורניום, אם כי בשלב זה לא מדובר במהלך מתקדם מאוד. אתרים מרכזיים נמצאים גם בקום, איספהן ושיראז.
כמה נפגע פרויקט הגרעין?
"בשורה התחתונה הפרויקט נפגע קשות", אומר פינקו. "אם מתקן העשרה בולט כמו נתנז - שכולל על פי הדיווחים צנטריפוגות העשרת אורניום רבות - נפגע בצורה כזו שקרינה זולגת ממנו, על פי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סאב"א), זה אומר שהמקום ספג קרינה חמורה במידה כזו שהוא יושבת לשנות דור וייאלצו לאטום אותו". על פי הסוכנות הבינ"ל לאנרגיה אטומית, נפגעו כ-14,000 צנטרפוגות, המבצעות העשרה של אורניום לרמה המספיקה לייצור פצצה גרעינית (אורניום המועשר במעל 90%).
כמו כן, ישראל פגעה בשני מבנים באיספהן החיוניים לתהליך יצירת הפצצה: האחד עוסק בהמרת האורניום ממוצק לגז כך שניתן יהיה להעשיר אותו, והשני עוסק בהמרת האורניום בחזרה למצב מתכת מוצקה החיוני ליצירת הראש הקרבי. גם ההתנקשות ב-14 מדעני גרעין מובילים, לפי ההערכה, היא מכה קשה לתוכנית.
כלומר, ישראל השמידה את הגרעין האיראני?
"לא השמדנו אותו, אבל שיבשנו את ההעשרה בצורה קשה, כך שיקח לאיראן הרבה שנים להתאושש. נוטים לדבר על כך שמפעל העשרת האורניום בפורדו, המתקן הגרעיני בפאתי העיר קום, הוא ראש החץ בפרויקט הגרעיני, אבל כדי לפגוע בפרויקט - לפגוע רק בו לא מספיק. צריך לפגוע גם בפרויקט הטילים הבליסטיים וטילי השיוט, אבל אני לא חושב שיש מישהו שסבור שנשמיד את כל זה עד תום. הסינים והרוסים בסוף יחזרו לאיראן ויסייעו להם לשקם את הפעילות במהירות אפילו גבוהה יותר מקודם לכן - מה שאפשר לעשות הוא להחזיר אותם שנים אחורה ולקוות שנוכל לטעת בהם את חוסר המוטיבציה להמשיך ולדבוק בפרויקט הגרעיני".
מה בעצם כל כך מיוחד באתר בפורדו?
אתר העשרת האורניום בפורדו נחשב למשוכלל, לאיכותי, ולחדש מבין מרכזי העשרת האורניום של איראן, ובו ישראל טרם נגעה. ההערכה היא ששם התבצעה עיקר עבודת ההעשרה בשנים האחרונות, שכללה את פריצת הדרך של המדינה אל אורניום המועשר בשיעור של מעל ל-90% - כזה המאפשר לבנות פצצת גרעין. מדובר באתר שהוקם בסתר והתגלה לעולם רק בהודאה משותפת של ארה"ב, בריטניה וצרפת על כך שמדובר במרכז גרעיני שחרג מההתחייבויות של איראן לסאב"א. האתר ממוקם 24 ק"מ מצפון לעיר קום, הוא מבוצר מאוד בהיותו חצוב 40 מ' מתחת לפני גבעה, שמור על ידי סדרה של מצלמות ומתקנים של משמרות המהפכה, וכדי להרוס אותו נדרשת פצצה חודרת בונקרים שאין ברשות צה"ל - פצצה במשקל 13 טון הניתנת לנשיאה על ידי מטוסים אמריקאים בלבד מדגם B2.
מדברים על כך שאיראן העשירה עד כה 400 ק"ג של אורניום, האם ניתן לבנות מהם פצצה?
לא, 400 קילוגרם אלה הועשרו לרמה של כ- 60%, מה שלא מאפשר עדיין יצירת ראש-קרב. על פי ההערכה, לאיראנים יש כמות מסוימת של אורניום המועשר במעל ל-90%, מה שיאפשר תוך זמן מסוים להגיע לפצצה גרעינית, אך קיימים יותר מדי נעלמים בנושא זה: אותם מכלי האורניום המועשר שהוחזקו בנתנז, פורדו ואיספהן עשויים להימצא במקום אחר לגמרי והם כבר אינם נזקקים לשהות במתקני הגרעין המוכרים כדי להפוך לחלק מפצצה.
עם זאת, קיים מרחק רב בין הימצאות אורניום מועשר לפצצה מוכנה: כדי ליצור פצצה אחת יש צורך בלפחות 40 ק"ג חומר מועשר בהיקף של 90% ומעלה, ולהכניס את החומר לראש קרבי של טיל בליסטי או טיל שיוט עם מנגנון ניפוץ מיוחד שבנייתו מורכבת מאוד: הוא דורש מנגנון יצירת תגובת שרשרת כימית ומספר נפצים שחייבים לפעול יחד בסנכרון מושלם כדי להגיע לרמת האנרגיה המתאימה ולפוצץ את המטען.
כמה זמן ייקח להם לשקם את בניית היכולות?
"האיראנים לא עובדים לבד - ומלווים אותם הרוסים והסינים שמסייעים להם לשקם תשתיות הרוסות די במהירות. את האתר בנתנז שנפגע במתקפת וירוס הסייבר סטוקסנט ב-2012 הם הצליחו לשקם עד 2015", אומר פינקו.
האם יש תקדים למדינה שויתרה מרצון על פרויקט הגרעין שלה בהסכם?
"אוקראינה ויתרה על הארסנל הגרעיני שבשטחה בהסכם שחתמה עם רוסיה על הקמת המדינה בעת התפרקות ברית המועצות ב-1991 ובערבות של ארה"ב. רוסיה הסכימה להכיר בריבונות המלאה של אוקראינה, כולל חצי האי קרים וחבל דונבס, ואיש לא חשב על כך שכעבור 32 שנה רוסיה תתחרט ותנסה להשתלט על אוקראינה.
"להערכתי, כל עוד משטר האייתולות ממשיך לשלוט באיראן - לא תהיה כניעה ולא יהיה וויתור - אנחנו רואים לאורך שנים את ההתנהגות שלהם - פיתוח והעשרה של גרעין בסתר, רכישת אורניום בהחבא, הם לא מעוניינים להפסיק. היינו רוצים לראות את בנו של השאה חוזר לאירן ומחזיר אותה לימים היפים שלה משנות השבעים אבל זו כרגע משאלת לב".
מה היו תסריטי האימים להתקפה גרעינית איראנית על ישראל - הפצצה בסגנון הירושימה ונגסקי?
"לא. לאיראן לא היה חיל אוויר מפותח מלכתחילה. לפיכך ההערכה היתה שירי של נשק גרעיני מצד איראן על ישראל לא היה מגיע באמצעות השלכה ממטוס.
"החשש הוא שהאיראנים עשויים להפציץ את ישראל באחת משלוש דרכים: הרכבת ראש נפץ קרבי על גבי טיל שיוט או על גבי טיל בליסטי אחד או יותר, או באמצעות פצצה מלוכלכת שתונח במכולה בתוך נמל. במסלול הטילי, יצירת רוויה במטחי טילים על מנת שאלה יכללו כטב"מים, טילי שיוט וטילים בליסטים עלולים לסמא את מערכות ההגנה הישראליים מגבהים וכיוונים שונים, דבר שיגביר את הסיכוי לנפילה של טיל גרעיני באחת הערים הישראליות".
על פי פינקו, הנתיב השני כרוך בשימוש בפצצה "מלוכלכת", כלומר פצצה גרעינית לכל דבר המתפוצצת מהקרקע בתוך מכולה המוטמנת באחד מנמלי ישראל, על מנת שלא לעורר חשד. "אמנם האפקט שלה יהיה חלש יותר מאשר פצצה מהאוויר - שהמרחק האופטימלי שלה ליצירת אפקט הוא פיצוץ מגובה של קילומטר מעל פני הקרקע - אבל יש כאן אלמנט הפתעה שאין לטילים שיוצאים מאיראן", אומר פינקו.