תרחיש הקיצון לכלכלה העולמית שעשוי לגרור את ארה"ב למלחמה

העימות חסר התקדים בין איראן לישראל והחשש מהסלמה אזורית מטלטלים את התובלה הימית בעולם. בטהרן כבר נשמעים קולות לסגירת מצרי הורמוז - קו החוף המחבר בין המפרץ הפרסי לאוקיינוס ההודי - דרכו עוברים 22% מהסחר העולמי בנפט ו־20% מהסחר העולמי ב־LNG (גז טבעי מונזל).

● האיראנים מאיימים, ואירופה מהססת: כתף קרה מבריטניה, תמיכה מצרפת ומגרמניה
● שאלות ותשובות | "אם כל הפצצות": רק מעצמה אחת יכולה לחסל את יכולות הגרעין של איראן

"זה הוא סיוט מוחלט שכנראה יעלה את מחירי הנפט מעל 100 דולר", מזהירים בפירמת Global Risk Management, המספקת ייעוץ וניהול סיכונים לארגונים שונים. המהלך, שאמנם נחשב בעיני מומחים כתרחיש קיצון, כבר הצליח להשפיע על מחירי האנרגיה, שזינקו בסוף השבוע במעל 7%.

האם למלחמה שכזו צפויות להיות השלכות שיזכירו את הזינוקים שנרשמו באמברגו הערבי ב־1973, עם המהפכה האסלאמית באיראן ב־1979 עד פרוץ מלחמת איראן־עיראק ב־1980, או המשבר הפיננסי העולמי של 2008?

400 דולר לחבית נפט?

מיצרי הורמוז הם מיצר ימי צר יחסית. רוחבו נע בין 39 ל־96 קילומטרים בלבד. עם זאת, הוא משמש עורק ימי קריטי למדינות המפרץ. למעשה, כל איום על חופש השיט במיצר הזה גורר תגובת שרשרת בכלכלה העולמית, לרבות עליית מחירי הדלק.

"במקרה שמיצרי הורמוז ייסגרו, יש הערכות שמדברות שהמחיר לחבית יגיע אפילו ל־400 דולר - אבל אלו הערכות מוגזמות", מסביר ד"ר יוסי מן, מחצה בכיר במחלקה למזרח תיכון באוניברסיטת בר אילן. "לדעתי זה לא יגיע לזה, כי אף אחד לא ישלם מחיר כה גבוה. ההערכות היותר ריאליות מדברות על 130־180 דולר לחבית, שזה גם מאוד גבוה, אבל זה קרה כבר בעבר, כמו ב־2022, כשפרצה מלחמת רוסיה־אוקראינה". אך גם במקרה כזה, מדגיש ד"ר מן, המחיר נוטה להתאזן מאוד מהר. לדבריו, ערב הסעודית יכולה לנתב חלק מיצוא הנפט שלה מהמפרץ הפרסי לחוף המערבי שלה בים האדום.

"לא גיים צ'יינג'ר"

הצרכנית הגדולה ביותר של הנפט האיראני היא סין, אליה מגיע 88% מהיצוא. בשל הסנקציות וניתוק הקשרים עם המערב, התעשייה הסינית הפכה ללקוחה נוחה מאוד לייצוא האיראני. אולם, התלות של איראן בסין היא חד־צדדית: לסין יש מקורות נפט מגוונים שכוללים גם את רוסיה, ערב הסעודית, מלזיה ועומאן.

לפיכך, ד"ר מנחם מרחבי, מומחה לאיראן במכון טרומן במרכז האקדמי שלם, מעריך שסגירת מיצרי הורמוז תהווה צעד דרסטי וקיצוני בעיקר עבור איראן. "איראן היא לא יצואנית נפט גדולה וסגירת הורמוז היא לא גיים צ'יינג'ר כמו בעבר. מהלך כזה ייפגע בין היתר באירופה ומזרח אסיה. טהרן לא תרצה להתגרות במדינות האלה.

"מדובר במהלך נואש בעיני. הרי כולם מבינים שיש לו השלכות גם על שחקנים שאיראן לא בהכרח תרצה לפגוע בהם והיא תסכן את הקשרים שלה עם כל האזור. סגירת הורמוז היא לא צעד שיפגע בישראל באופן ישיר, אלא במדינות כמו איחוד האמירויות. ישראל מייבאת את הנפט שלה בעיקר ממדינות ברית המועצות לשעבר, כמו אזרבייג'ן".

יתרה מכך, מסביר ד"ר מרחבי, סגירת המיצרים תגדיל את הסיכוי להתערבות אמריקאית צבאית במערכה בין ישראל לאיראן. "זה מרתיע את איראן. היא לא רוצה לדחוף את מדינות האזור לידיים של ארה"ב וישראל". ככלל, הוא מדגיש, "המשבר חשף את מה שאיראן רצתה לשכוח: אין לה הרבה ידידים בעולם. למרות הציר עם רוסיה וסין - אף אחת מהן לא תישכב בשבילה על הגדר".

נשק יום הדין של טהרן

גם בגופים פיננסיים גדולים ספקנים לגבי האפשרות שהמיצרים ייסגרו. בסוכנות הדירוג S&P ציינו כי סגירת מיצרי הורמוז תפגע קשות בזרימת האנרגיה העולמית, אך הם לא חוזים שהמלחמה תסלים לכך.

בגולדמן סאקס הגדילו את פרמיית הסיכון הגאופוליטית לתחזית מחירי הנפט לקיץ הקרוב, אך באותה נשימה הוסיפו: "אנחנו עדיין מניחים שלא יהיו שיבושים באספקת הנפט במזרח התיכון".

ובכל זאת, לא מדובר בתרחיש שצריך להוציא מכלל אפשרות. באיראן שומרים אותו כקלף יום הדין. "אם ייפגעו תשתיות גז משמעותיות לדוגמה באיראן, היא עלולה לשקול אותו ברצינות. למה? כי הגז משמש בעיקר לחשמל המקומי, במיוחד לחימום ולקירור. אם זה ייפגע, זה עלול להוביל להפגנות ברחבי איראן - וזה מה שמפחיד את המשטר באמת", מסכם ד"ר מן.