תיעוד מרגע שיגור המיירט מספינת הטילים ''סער 6'' / צילום: דובר צה''ל
צה"ל הודיע כי היום (ב') כי ספינות הטילים של חיל הים יירטו הלילה (בין ראשון לשני), לראשונה, שמונה כלי טיס בלתי־מאוישים ששיגרה איראן, באמצעות מערכת ההגנה האווירית "ברק מגן" והמיירט LRAD. אם כך, מהן הספינות שביצעו את היירוטים? מהי מערכת ברק מגן? מהו המיירט LRAD? ומהן מערכות ההגנה האווירית הנוספות שנמצאות בים?
● שאלות ותשובות | עם טילים ובלי לייזר: למה ישראל לא מצליחה ליירט את כל המטחים מאיראן?
● שאלות ותשובות | "אם כל הפצצות": רק מעצמה אחת יכולה לחסל את יכולות הגרעין של איראן
● שאלות ותשובות | ייקח לה שנים להתאושש: המומחה שמסביר כמה נפגע הגרעין האיראני
מהן הספינות שביצעו את היירוטים?
את היירוטים ביצעו ספינות מסדרת סער 6, שבתפקידן המקורי, מיועדות להגן על אסדות הגז. הספינות מצוידות במכ"מים מתקדמים ובמערכות הגנה שונות ואיכותיות. במהלך דצמבר 2023, הסתיים הליך המבצוע של הספינה הרביעית והאחרונה מסדרת סער 6, שארך למעלה משנתיים.
כבר באותה תקופה, שלחו בישראל מסר למיליציות הפרו־איראניות, לאיראן ולמורדים החות'ים, כי שייטת 3 נפרסה במרחב ים סוף, במטרה להגן מול האויב מדרום וממזרח - עם 1,000 לוחמים בים. ארבע ספינות סער 6, שנבנו עבור ישראל בחברת טיסנקרופ, עלו יחדיו כ־450 מיליון אירו. היכולות ההתקפיות שלהן השתקפו בשבוע שעבר, כאשר בניגוד לעבר, מי שתקפו את המורדים החות'ים היו חיל הים - ולא חיל האוויר.
מהי מערכת ברק מגן?
"ברק מגן" היא הכינוי שניתן למערכת ההגנה האווירית ברק MX, מתוצרת התעשייה האווירית, שמותקנת על גבי ספינות סער 6. מערכת ברק MX, שנמכרה ללקוחות שונים בהם לאזרבייג'ן תמורת כ־1.2 מיליארד דולר, תומכת במכ"מים ומשגרים שונים לכיסוי נגד מטוסי קרב, מסוקים, מלט"ים, טילי שיוט, טילי קרקע-אוויר וטילי קרקע-קרקע.
המערכת מבוססת על מרכז שליטה חכם ומוכח מבצעית, המאפשר שילוב של טילים ומיירטים נוספים: המיירט ברק MRAD לטווח קצר משוגר אנכית במהירות גבוהה, מותאם לטיפול באיומים בטווח של עד 35 ק"מ וכולל ראש ביות מכמ"י עם מנוע פולס אחד בלבד; המיירט ברק LRAD לטווח בינוני משוגר אנכית במהירות גבוהה, מותאם לטיפול באיומים בטווח של עד 70 ק"מ וכולל ראש ביות מכמ"י, עם מנוע דו־פולסי; וכן המיירט ברק ER לטווח ארוך משוגר אנכית וכולל מנוע מאיץ, מנוע רקטי דו-פולסי וראש ביות מכמ"י מתקדם. הגדלת טווח היירוט של ברק ER מתבצעת באמצעות הוספת מאיץ רקטי, והתאמת יכולות התקשורת והמכ"ם לטווח 150 ק"מ. את כלל המנועים למיירטים השונים מייצרת החברה הממשלתית תומר, שנחשבת למקור ידע לאומי בתחום.
מהו המיירט LRAD?
הדגם שנמצא בשימוש במערך ההגנה האווירית הישראלי הוא שכבת הביניים של ברק MX, LRAD, בו התבצע שימוש בניסוי בחודש אוגוסט אשתקד. ב־LRAD, שנמצא בשימוש ספינות סער 6, התבצע ניסוי מספינת אח"י עצמאות, במהלכו שוגרה רקטה מדויקת לעבר מטרה שדימתה "נכס אסטרטגי בים" - מה שמתייחס, ככל הנראה, לאסדת גז, שהרי ספינות סער 6 תוכננו באופן ייחודי להגנה על האסדות של ישראל. המיירט, בעל טווח של עד 70 ק"מ, כאמור, בעל יכולת התמודדות עם מנעד איומים רחב, בהם כלי טיס בלתי־מאוישים, טילי שיוט, איומים תלולי מסלול, וטילי חוף-ים.
מהן מערכות ההגנה האווירית הנוספות שנמצאות בים
מתחילת המבצע, יירטה שייטת ספינות הטילים של חיל הים כ־25 כלי טיס בלתי־מאוישים, אבל עיקר היירוטים התבצעו בעזרת מערכת "כיפת מגן", הגרסה הימית של כיפת ברזל, מתוצרת רפאל. שייטת ספינות הטילים של חיל הים יירטה שמונה כלי טיס בלתי־מאוישים ששוגרו מאיראן, ומתחילת המבצע יירטה כ-25 כלי טיס בלתי־מאוישים שהיוו איום על אזרחי מדינת ישראל. כיפת מגן, שמוצבת בספינות סער 6 לצד LRAD, מיועדת להגן מפני שורת איומים, בהם רקטות, טילי שיוט וכטב"מים.
היירוט המבצעי הראשון שלה התבצע באפריל אשתקד. כיפת מגן, בדומה לכיפת ברזל, מיועדת לאיומים רקטיים בטווח של עד 40 ק"מ. הסיבה שהיא רלוונטית בחלק מהמקרים גם לאיומי כטב"מים, היא שכיפת ברזל וכיפת מגן אינן מערכות יירוט Hit to Kill. כלומר, הן לא פוגעות באיום כדי להפיל אותו, אלא מתפוצצות לצידו. זאת, במטרה להסב לו די נזק, כדי שייפול ולא יגיע למטרה. להבדיל, מערכות כמו קלע דוד, חץ 2, וחץ 3, כן מתבססות על פגיעת ברזל בברזל.