גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המערכת הישראלית שנמכרה במיליארדי דולרים החלה ליירט כטב"מים מאיראן

ספינות הטילים של חיל הים יירטו הלילה שמונה כטב"מים ששיגרה איראן לעבר ישראל, באמצעות מערכת ההגנה האווירית "ברק מגן" והמיירט LRAD ● כיצד המערכות פועלות, ואילו מערכות הגנה אווירית נוספות נמצאות בים? ● גלובס עושה סדר

תיעוד מרגע שיגור המיירט מספינת הטילים ''סער 6'' / צילום: דובר צה''ל
תיעוד מרגע שיגור המיירט מספינת הטילים ''סער 6'' / צילום: דובר צה''ל

צה"ל הודיע כי היום (ב') כי ספינות הטילים של חיל הים יירטו הלילה (בין ראשון לשני), לראשונה, שמונה כלי טיס בלתי־מאוישים ששיגרה איראן, באמצעות מערכת ההגנה האווירית "ברק מגן" והמיירט LRAD. אם כך, מהן הספינות שביצעו את היירוטים? מהי מערכת ברק מגן? מהו המיירט LRAD? ומהן מערכות ההגנה האווירית הנוספות שנמצאות בים?

שאלות ותשובות | עם טילים ובלי לייזר: למה ישראל לא מצליחה ליירט את כל המטחים מאיראן?
שאלות ותשובות | "אם כל הפצצות": רק מעצמה אחת יכולה לחסל את יכולות הגרעין של איראן
שאלות ותשובות | ייקח לה שנים להתאושש: המומחה שמסביר כמה נפגע הגרעין האיראני

מהן הספינות שביצעו את היירוטים?

את היירוטים ביצעו ספינות מסדרת סער 6, שבתפקידן המקורי, מיועדות להגן על אסדות הגז. הספינות מצוידות במכ"מים מתקדמים ובמערכות הגנה שונות ואיכותיות. במהלך דצמבר 2023, הסתיים הליך המבצוע של הספינה הרביעית והאחרונה מסדרת סער 6, שארך למעלה משנתיים.

כבר באותה תקופה, שלחו בישראל מסר למיליציות הפרו־איראניות, לאיראן ולמורדים החות'ים, כי שייטת 3 נפרסה במרחב ים סוף, במטרה להגן מול האויב מדרום וממזרח - עם 1,000 לוחמים בים. ארבע ספינות סער 6, שנבנו עבור ישראל בחברת טיסנקרופ, עלו יחדיו כ־450 מיליון אירו. היכולות ההתקפיות שלהן השתקפו בשבוע שעבר, כאשר בניגוד לעבר, מי שתקפו את המורדים החות'ים היו חיל הים - ולא חיל האוויר.

מהי מערכת ברק מגן?

"ברק מגן" היא הכינוי שניתן למערכת ההגנה האווירית ברק MX, מתוצרת התעשייה האווירית, שמותקנת על גבי ספינות סער 6. מערכת ברק MX, שנמכרה ללקוחות שונים בהם לאזרבייג'ן תמורת כ־1.2 מיליארד דולר, תומכת במכ"מים ומשגרים שונים לכיסוי נגד מטוסי קרב, מסוקים, מלט"ים, טילי שיוט, טילי קרקע-אוויר וטילי קרקע-קרקע.

המערכת מבוססת על מרכז שליטה חכם ומוכח מבצעית, המאפשר שילוב של טילים ומיירטים נוספים: המיירט ברק MRAD לטווח קצר משוגר אנכית במהירות גבוהה, מותאם לטיפול באיומים בטווח של עד 35 ק"מ וכולל ראש ביות מכמ"י עם מנוע פולס אחד בלבד; המיירט ברק LRAD לטווח בינוני משוגר אנכית במהירות גבוהה, מותאם לטיפול באיומים בטווח של עד 70 ק"מ וכולל ראש ביות מכמ"י, עם מנוע דו־פולסי; וכן המיירט ברק ER לטווח ארוך משוגר אנכית וכולל מנוע מאיץ, מנוע רקטי דו-פולסי וראש ביות מכמ"י מתקדם. הגדלת טווח היירוט של ברק ER מתבצעת באמצעות הוספת מאיץ רקטי, והתאמת יכולות התקשורת והמכ"ם לטווח 150 ק"מ. את כלל המנועים למיירטים השונים מייצרת החברה הממשלתית תומר, שנחשבת למקור ידע לאומי בתחום.

מהו המיירט LRAD?

הדגם שנמצא בשימוש במערך ההגנה האווירית הישראלי הוא שכבת הביניים של ברק MX, LRAD, בו התבצע שימוש בניסוי בחודש אוגוסט אשתקד. ב־LRAD, שנמצא בשימוש ספינות סער 6, התבצע ניסוי מספינת אח"י עצמאות, במהלכו שוגרה רקטה מדויקת לעבר מטרה שדימתה "נכס אסטרטגי בים" - מה שמתייחס, ככל הנראה, לאסדת גז, שהרי ספינות סער 6 תוכננו באופן ייחודי להגנה על האסדות של ישראל. המיירט, בעל טווח של עד 70 ק"מ, כאמור, בעל יכולת התמודדות עם מנעד איומים רחב, בהם כלי טיס בלתי־מאוישים, טילי שיוט, איומים תלולי מסלול, וטילי חוף-ים.

מהן מערכות ההגנה האווירית הנוספות שנמצאות בים

מתחילת המבצע, יירטה שייטת ספינות הטילים של חיל הים כ־25 כלי טיס בלתי־מאוישים, אבל עיקר היירוטים התבצעו בעזרת מערכת "כיפת מגן", הגרסה הימית של כיפת ברזל, מתוצרת רפאל. שייטת ספינות הטילים של חיל הים יירטה שמונה כלי טיס בלתי־מאוישים ששוגרו מאיראן, ומתחילת המבצע יירטה כ-25 כלי טיס בלתי־מאוישים שהיוו איום על אזרחי מדינת ישראל. כיפת מגן, שמוצבת בספינות סער 6 לצד LRAD, מיועדת להגן מפני שורת איומים, בהם רקטות, טילי שיוט וכטב"מים.

היירוט המבצעי הראשון שלה התבצע באפריל אשתקד. כיפת מגן, בדומה לכיפת ברזל, מיועדת לאיומים רקטיים בטווח של עד 40 ק"מ. הסיבה שהיא רלוונטית בחלק מהמקרים גם לאיומי כטב"מים, היא שכיפת ברזל וכיפת מגן אינן מערכות יירוט Hit to Kill. כלומר, הן לא פוגעות באיום כדי להפיל אותו, אלא מתפוצצות לצידו. זאת, במטרה להסב לו די נזק, כדי שייפול ולא יגיע למטרה. להבדיל, מערכות כמו קלע דוד, חץ 2, וחץ 3, כן מתבססות על פגיעת ברזל בברזל.

עוד כתבות

עלי חמינאי, המנהיג העליון של איראן / צילום: ap, Office of the Iranian Supreme Leader

מקורות איראניים לרויטרס: ביקשנו הפסקת אש מיידית - בתמורה לגמישות במו"מ על הגרעין

יורט כטב"ם שהפעיל התרעות מהעמקים ועד חדרה; יורט טיל ששוגר מתימן • 8 הרוגים במטח הכבד מאיראן לישראל לפנות בוקר • כ"ץ: "תושבי טהרן ישלמו את המחיר" • צה"ל אישר: חוסלו ארבעה בכירי מודיעין איראני • איראן: "נערכים לעזוב את האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני" • נפגע מבנה שגרירות ארה"ב בת"א ● 53 חטופים - 619 ימים בשבי • עדכונים שוטפים

מדד המחירים של מאי / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

האינפלציה נמוכה מהצפי - קצב של 3.1% במאי; מחירי הדירות יורדים

האינפלציה הפתיעה לטובה בחודש מאי וירדה ב-0.3%, בעוד הצפי היה למדד אפסי ● מחירי הדירות ירדו ב-0.1% בחודשים מרץ–אפריל 2025 ● הסעיף שאחראי לירידה במדד: מחירי הטיסות

חנויות סגורות / צילום: טלי בוגדנובסקי

"מצב כמעט בלתי אפשרי": השפעת המערכה באיראן על העסקים הקטנים

פורום העצמאים מבית ההסתדרות מתריע כי במהלך השנה האחרונה נסגרו 60 אלף עסקים קטנים, ודורש הכרזה על מצב מלחמה, שמשמעותה מנגנוני פיצויים גם לתקופה הזו ● BDI: "ניסיון הקורונה ו-20 החודשים מאז ה-7 באוקטובר מלמדים אותנו שעסקים שיודעים לגלות גמישות הם אלה ששורדים"

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

הבורסה בת"א לא מתרגשת מהמלחמה עם איראן, לפחות בינתיים

יום המסחר הראשון בתל אביב במלחמה עם איראן הסתיים בעליות, אבל המומחים מזהירים: ההיסטוריה מלמדת שהמשקיעים מצליחים להיות אופטימיים במלחמות - אם הן קצרות ● מה כדאי לעשות עם הכסף בתקופה כזאת? וגם: בית ההשקעות שכיכב בצמרת התשואות של מאי

לשכת התעסוקה / צילום: איל יצהר

עובדים חוששים משובה של החל"ת, ההסתדרות מזהירה ממשבר בשוק העבודה

נכון לעכשיו קיים איסור על פתיחת עסקים שאינם חיוניים עד סוף החודש ● במכתב ששלח יו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' הזהיר בר דוד: "נוצרה מצוקה של ממש בשוק העבודה בישראל שעלולה להתפתח למשבר בשוק העבודה בעל השלכות ארוכות טווח"

אילוסטרציה: shutterstock

עם תשואה של 7.7% מתחילת השנה: בית ההשקעות שפתח מבערים, ומי מדשדש?

המסלולים המנייתיים עושים קאמבק: תשואות חזקות במיוחד החזירה אותם לתשואה חיובית מתחילת השנה, שאף עקפה את זו של המסלולים הכלליים ● אלטשולר שחם הוביל את התשואות בחודש מאי ואילו מור מוביל בתשואות מתחילת השנה

ספינה של צים / צילום: Craig Cooper/צים

אפקט איראן: מניית התעופה אל על צנחה, זו של צים דווקא זינקה

ההסלמה הביטחונית גרמה להשבתת הטיסות בנתב"ג ולעלייה בנפט ● היא צפויה להוביל לעליית מחירים בתובלה הימית

צילומי הלוויין מעידים על נזק כבד לתעשיית הטילים הבליסטיים של איראן / צילום: מתוך חשבון הטוויטר obretix

כך הבריח המוסד רכיבי רחפנים כדי לתקוף את איראן מבפנים

במבצע נעשה שימוש בהסוואה כדי לפגוע במערכות ההגנה האווירית והטילים של טהרן ● לפי מקורות, ישראל השקיעה חודשים בהברחת רכיבים למאות רחפנים ממולכדים בחומרי נפץ - במזוודות, במשאיות ובמכולות - יחד עם תחמושת שניתן לשגר מפלטפורמות בלתי מאוישות ● כשהמתקפה הישראלית החלה, חלק מהצוותים השמידו סוללות הגנה אווירית, בעוד אחרים פגעו במשגרי טילים שהחלו להתמקם לשיגור

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: ap, Mark Schiefelbein

האם ממשלת ארה"ב תעשה למשקיעי האג"ח שלה תספורת "בדלת האחורית"?

החששות מכשל אשראי של ממשלת ארה"ב מוגזמים, אך ישנה דרך חליפית ונוחה בהרבה לתספורת "לא רשמית ושקטה": אינפלציה ● מדוע המהלך יהיה אפקטיבי במיוחד עבור ממשל טראמפ, מהם הסיכונים הכרוכים בכך, מי צפוי להיפגע מהמהלך, ואילו השקעות דווקא ירוויחו?

בנייה / צילום: Shutterstock

יזמיות הנדל"ן זינקו בבורסה, בהובלת חברות ההתחדשות העירונית

ההרס הרב שנגרם ע"י מטחי הטילים ששיגרה איראן לעבר ישראל ככל הנראה מחדד את הצורך בתחום ההתחדשות העירונית - ומדד ת"א־בנייה טיפס בכ-2% ● יוטב קוסטיקה, מנכ"ל משותף במור קרנות נאמנות: "לא אופתע אם נראה תזוזה ממניות החברות הביטחוניות לסקטורים שהיו חלשים עד כה, כמו הנדל"ן"

שלבי ההתרעות השונים באפליקציה של פיקוד העורף / צילום: צילומי מסך האפליקציה

חצי השעה שעושה את ההבדל: איך מצליח פיקוד העורף להודיע מוקדם על ירי טילים?

החל מגילוי ההיערכות לירי טילים, דרך השיגור עצמו ועד האיתור של מקום הנפילה המשוער - המערכת של פיקוד העורף מתאימה התרעות לפי שלבים, שמתחילות עוד הרבה לפני האירוע ● מומחים חושפים כיצד פועלות מערכות הגילוי, ולמה ההנחיות הן עניין של חיים ומוות

תקיפת חיל האוויר בטהרן / צילום: Reuters, Kyodo

למה המשקיעים יעדיפו מלחמה עם איראן על פני עימות עם חמאס?

עימות עם מדינה כמו איראן הוא אירוע מורכב ● למרות זאת, עבור הכלכלה זו עשויה להיות משימה מורכבת פחות מאשר לחימה בחמאס ● הסיבות: המרחק שמשחק לטובתנו, הלגיטימיות הבינ"ל והאפשרות להגיע להכרעה ● טור אורח

נזק במרכז הארץ מפגיעת טיל איראני / צילום: כבאות והצלה לישראל

מניות הנדל"ן לא ראו אופטימיות כזאת הרבה זמן. האם היא מוצדקת?

שורה ארוכה של חברות בתחומי הבנייה, התחדשות עירונית, תשתיות ומוצרי בנייה זינקו ביומיים הראשונים של השבוע בשיעור דו־ספרתי, על רקע אופטימיות באשר לעסקיהן לאחר המלחמה ● מדד ת"א־בנייה מחק את רוב הירידות מתחילת 2025 וכבר מניב 40% בשנה האחרונה

בתי הזיקוק, חיפה / צילום: שלומי יוסף

שלושה הרוגים מפגיעת טיל בבתי הזיקוק בחיפה; לא התקיים מסחר במניית החברה

יום לאחר שדיווחה על פגיעה במתקני הזיקוק שלה בחיפה, השהתה הבורסה את המסחר במניית בזן עקב "אי בהירות" ● בסוף יום המסחר הותר לפרסום כי 3 נהרגו במתקני החברה מפגיעת טיל ● בינתיים, קפצה מניית המתחרה מאשדוד

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

הורדת דירוג והגדלת הגירעון: המבצע באיראן שהפתיע את התקציב

תקציב 2025, שאושר בכנסת לפני פחות משלושה חודשים, אינו מתמחר מערכה ישירה מול איראן ● לפי הערכות בשווקים ובהתבסס על אמירות קודמות של האוצר, התמשכות המבצע לא תאפשר עמידה ביעד הגירעון של 4.9% תוצר ואף תצריך פתיחה של התקציב

השקעות שיא של משקיעים זרים ברבעון הראשון

רגע לפני המלחמה מול איראן: הזרים התנפלו על מניות ואג"ח ישראליות

לפני נתוני הלמ"ס, סך ההשקעות של תושבי חו"ל בניירות ערך מקומיים עמד ברבעון הראשון על שיא של 8.5 מיליארד דולר ● מנגד, ההשקעות של תושבי ישראל בניירות ערך זרים סחירים ירדו בחדות

יאכטה / צילום: ג'ו קוט

מחיר החזרה הביתה: 4,000 אירו, עד 22 שעות בים - והמדינה מחוץ לתמונה

הטיסות בוטלו, השמיים נסגרו, והישראלים התקועים בחו"ל נאלצים לבחור בין הפלגות יקרות, יוזמות פרטיות או המתנה ממושכת, שהייה יקרה ובלי אופק ברור ● אבל בין הסקיפרים שדורשים אלפי אירו לאדם, יש גם מי שמנסים להחזיר את האזרחים לישראל במחיר סמלי או אפילו ללא תשלום

צחי הנגבי, ראש המל''ל / צילום: מעיין טואף - לע''מ

הניסיון לדווח במהירות על המתרחש באיראן הוליד ידיעות לא מדויקות

המתקפה באיראן הולידה שלל דיווחים מהירים על המתרחש. לא כולם דייקו ● המשרוקית של גלובס

תורים בקרפור ביום שישי, אחרי המתקפה של ישראל באיראן

הצרכנים ממשיכים להתנפל על רשתות השיווק; זינוק ברכישת בריכות בוולט

המערכה באיראן הובילה לפאניקה צרכנית, כאשר הקניות המוגברות הן בעיקר בגזרת מוצרי מזון וחירום - אך גם בקטגוריות אחרות, מפתיעות יותר ● בוולט, למשל, נרשמה קפיצה של פי עשרה ברכישת מזרנים, מאווררים ובריכות ● בתוך כך, שר הכלכלה ניר ברקת קיים הערכת מצב עם הקמעונאים, שהעלו סוגיות כמו בעיית כוח-האדם, השינוע וסימון המחירים

עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הבורסה בת"א זינקה בעקבות דיווחים כי איראן רוצה לסיים את המלחמה, השקל קופץ

מדד ת"א 35 עלה ב-1.8%, ת"א 90 זינק בכ-5%, ומדד הבנייה זינק בכ-9.5% ● עליות גם בוול סטריט ● מחירי הנפט צונחים ● IBI: המלחמה מול איראן תוביל לעליית מדרגה בגירעון ותקטין את הצמיחה במשק ● ג'יי.פי מורגן: מחיר הנפט עלול להגיע ל-120 דולר לחבית ● וגם: המניה של ביל אקמן ועוד שתי מניות דיבידנד מומלצות ע"י אנליסטים