פגיעה ישירה של טיל איראני בממ''ד בפתח תקווה / צילום: Reuters, Matan Golan
פיקוד העורף עוסק במעקבים ובבדיקות של פגיעות הטילים האיראניים במבנים בישראל. "אנחנו מתחקרים את האירועים ובודקים אותם. אנחנו מוציאים תוכניות של המבנים ובודקים את סוג האמל''ח (אמצעי לחימה - הטיל שנפל, א"מ)", מספר רמ"ח מיגון בבפיקוד העורף, אל"מ יניב וולפר. "להוציא את המקרה האחרון בפתח תקווה, שהוא אירוע קצה - ראינו שהיו לא מעט הרוגים שהיו ניצלים עם התמודדות נכונה יותר מבחינת המיגון".
● "מוצר יסוד": הבכיר שקורא לעודד בניית ממ"דים באמצעות הטבות כלכליות
● בדיקת גלובס | מלחמה היסטורית, עורף חשוף: מעל 60% מהבתים במרכז ללא מיגון
● המהנדס שבנה אתר שעוזר לישראלים בלי ממ"ד למצוא מחסה
מה קרה בפתח תקווה?
בפתח תקווה, מסביר וולפר, הייתה פגיעה ישירה בשני ממ"דים. ממ"דים אינם מיועדים לעמוד בפני פגיעות ישירות, אלא בפני רסיסים ופגיעות הדף, ועל כן, למרבה הצער, חלק מההרוגים באסון הזה פעלו כשורה, אך נפלו קורבן לנסיבות פגיעת הטיל. "גם כשאמל"ח קטן פוגע בממ"ד - הוא חודר אותו", מסביר וולפר.
ואולי דווקא זה מעיד על כך שמקלט ציבורי עדיף על ממ"ד?
וולפר שולל את ההערכה הזו, שביחד עם ההערכה שחניון תת-קרקעי עדיף אף הוא על ממ"ד - תפסה לה אחיזה רחבה בציבור. "גם אם האירוע היה מתרחש במקלט ציבורי - התוצאה הייתה זהה", הוא אומר. "כדי לתת מענה לפגיעה ישירה בנוסח הטיל בפתח תקווה, צריך עובי קיר של 3 מטרים של בטון, וזה לא קיים גם במקלטים ציבוריים. אנו רואים שגם בפתח תקווה וגם בבת ים, כשאנשים ישבו בממ"דים אחרים בבניינים שנפגעו - הם עצמם לא נפגעו".
מה הבעיות שבהן פיקוד העורף נתקל בהתנהגויות הציבור?
וולפר מדבר על חוסר הבנה של ההנחיות ועל חוסר הגעה למרחבים מוגנים, שבסופו של דבר עשויים היו להציל חלק מההרוגים. "ראינו שזמינות מיגון בטווח זמן של עד דקה וחצי הייתה המכשול העיקרי", הוא אומר. עכשיו נותנים התרעה מוקדם ככל האפשר, שאמורה לתת לאזרחים אפשרויות הכנה טובות יותר.
וולפר מזכיר פתרונות כמו מקלוט ציבורי, הקו האדום ומקלטים במוסדות ציבור ובבתי ספר שמספקים פתרונות טובים, שיחד עם זמן ההתרעה הארוך, יכולים לספק הגנה טובה יותר ממה שהיה עד כה.
ומה לגבי ראשי נפץ כבדים יותר שעלולים להישלח אלינו?
וולפר סבור כי חלק מאי-ההבנה בימים הראשונים נבע מחוסר ההיכרות של תושבי ישראל עם אמל"חים כבדים, שעיקר הנזקים שלהם נגרמים מהדף, שכן עד כה הורגלנו בעיקר לרקטות קלות יחסית, שהנזקים שגרמו היו נעוצים בפגיעה עצמה וברסיסים.
לדבריו, ההנחיות לא ישונו גם אם יישלחו לישראל טילים כבדים יותר, שכן הממ"ד והמרחבים המוגנים הנוכחיים אמורים לספק הגנה טובה גם במקרים כאלה.