למעלה מ־60% מהדירות ב־15 הערים הגדולות בישראל - אינן ממוגנות. השיאניות השליליות לנושא אי־המיגון הינן בת ים ובני ברק, ש־85% מהדירות בכל אחת מהן אינן ממוגנות. כך עולה מבדיקת גלובס, המבוססת על נתוני התאחדות הקבלנים והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
● שאלות ותשובות | איך משקמים בניין שנפגע מטיל, ומי מחליט אם לשפץ או לבנות מחדש?
● המהנדס שבטוח: הפתרון היחיד שהיה יכול לסייע במקרה של הפגיעה בבת ים
על אף ההאצה בבנייה בהתחדשות עירונית שנרשמה בשנים האחרונות - הפערים בין הרצוי למצוי גדולים ביותר. אי לכך, גם הסבירות שאסונות כפי שאירעו אתמול בראשון לציון ובבת ים יחזרו על עצמם, גבוהה ביותר.
340 אלף דירות בירושלים ות"א
הפגיעות במגדל הדירות הישן בבת ים ובבתי הדירות בראשון לציון העלו שוב למודעות את הפוטנציאל העצום לנזקים לרכוש ולנפש בדירות לא ממוגנות. הפוטנציאל הזה נחשף כבר במלחמת לבנון השנייה, לפני 19 שנים, אולם הממשלות לא הפנימו את החיוניות והבהילות של תגבור הפרויקטים של התחדשות עירונית במקום הבניינים הישנים ונעדרי המיגון. התוצאה - קידום פרויקטים כאלה ארוך מאוד, נתון לסבך בירוקרטי, אינו ודאי מבחינת מידת ההיתכנות הכלכלית שלו ליזמים, וכל הצעדים שננקטו עד כה הצליחו בצורה מאוד מוגבלת ולא משביעת רצון.
ההמחשה הברורה ביותר היא בנתוני הערים הגדולות, שהן גם שיאניות ההתחדשות העירונית - ירושלים ותל אביב. בירושלים, על פי נתוני הלמ"ס, היו נכון לסוף שנה שעברה כ־249 אלף דירות בסה"כ, מהן כ־180 אלף אינן מצוידות בממ"ד. בתל אביב יש כמעט 220 אלף דירות, אך לכ־160 אלף מהן אין ממ"דים. כלומר, בשתי הערים הגדולות במדינה, בהן גרים כמיליון וחצי ישראלים, למעלה מ־70% מהדירות חסרות ממ"דים. גם בחיפה המצב לא פשוט, וכמעט 100 אלף דירות בעיר, 78% מכלל הדירות, הן דירות ישנות וללא ממ"ד.
בחלק גדול מהבניינים יש אמנם מקלטים בבניין עצמו או בקרבת מקום, אולם המקרים האחרונים הוכיחו כי למרות התראות ארוכות, ציבור רב לא מגיע למקלטים הללו ונותר חשוף לסכנה עצומה.
מגדלים ישנים נשארו בחוץ
הבעיה היא שפתרון ההתחדשות העירונית, המבוסס על כוחות השוק ותמרוץ יזמים לחזק או לבנות מחדש בניין בתמורה למכירת הדירות החדשות, לא רלוונטי בבניינים רבים. גם לא במרכז הארץ, שם לכאורה מחירי הדירות גבוהים מספיק כדי להוציא פרויקטים כאלו אל הפועל.
האסון במגדל הבת ימי, שם כ־85% מהדירות בעיר אינן ממוגנות, הוא דוגמה מובהקת. העובדה שמדובר במבנה רב קומות מעלה סוגייה סבוכה בהתחדשות העירונית, והיא גורלם של מגדלים ישנים שהוקמו בעיקר בשנות השבעים והשמונים. למגדלים אלה לא קיים נכון להיום מודל כלשהו של התחדשות, המתמקדת בהמרה של שיכונים ישנים היושבים על מגרש רחב יחסית והם בעלי צפיפות נמוכה יחסית של דיירים, מה שמקל על הריסתם והקמת מגדלים חדישים במקומם.
עיר בולטת נוספת במחסור בהתחדשות עירונית בתוכה היא בני ברק, שאף בה 85% מהדירות אינן ממוגנות. מבקר המדינה ציין בעבר כי הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה בבני ברק, שאמורה בין היתר לאכוף את החוק על עברייני בנייה, לא מבצעת את עבודתה, משתהה בפעילות אכיפה, מאשרת תוכנית בניגוד לחוק ואינה מרתיעה עברייני בנייה מהמשך פעילותם הבלתי חוקית. בעקבות זאת, קידום התחדשות עירונית בבניינים הכוללים בנייה בלתי חוקית עצומה היא אתגר כמעט בלתי אפשרי.
דירה על הנייר לא יכולה להציל
ברשות הממשלתית להתחדשות עירונית מציינים שהמודעות הממשלתית לנושא מצויה בקו עלייה, אך טרם נפתר הסבך שישחרר את הענף החשוב מהפקק. עד שימוגנו כל ה־800 אלף יחידות דיור הלא ממוגנות - יארך זמן יקר מאוד.
נכון לסוף שנה שעברה, הרשות להתחדשות עירונית דיווחה על כ־266 אלף דירות שאושרו במסגרת תוכניות פינוי־בינוי, מרביתן המוחלטת תוצר של השנים האחרונות. הבעיה, שדירה על הנייר, שתהיה מוכנה בעוד שנים - לא יכולה להציל מטיל איראני שמשוגר עכשיו.
מי ששיפרה במידה מסוימת את המצב הייתה תמ"א 38, שנועדה לחזק מבנים מפני רעידות אדמה והיישום שלה מהיר באופן יחסי לעומת תוכניות הגדולות, מורכבות ומסורבלות של פינוי-בינוי במתחם שלם.
שר הבינוי והשיכון המתפטר יצחק גולדקנופף. לא שחרר את הסבך / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת
ואולם, מהר מאוד התוכנית עלתה על שרטון, בצורה של התנגדות גורפת בעיקר מצד העיריות, שהחלו לעכב ולדחות את הרמת הפרויקטים הללו. על פי דוח מבקר המדינה שפורסם בתחילת השנה שעברה, עד סוף שנת 2022 אושר חיזוק 4,755 מבני מגורים, שהיוו כ־6% מכלל המבנים שצורכים חיזוק (כ־80 אלף). התוכנית בוטלה, ואת מקומה תפסה תוכנית חדשה בשם "חלופת שקד", שהיא מסורבלת בהרבה. "אנחנו עוד לומדים את חלופת שקד, ועימנו גם מהנדסי הערים שמולם אנו עובדים וגם עורכי הדין של הדיירים", מציין ארנון פרידמן, מנכ"ל אשטרום מגורים.
ביישובים הערביים גם אין מקלטים
ביישובים ערביים המצב גרוע אף יותר. לפי דוח מבקר המדינה משנת 2018, מתוך 71 רשויות מקומיות ערביות שנבדקו, רק ב־11 היו קיימים מקלטים ציבוריים, וגם בהם היה חסר ציוד חיוני כמו תאורת חירום, אמצעי תקשורת ועזרה ראשונה. המקלטים אינם מונגשים לנכים.
סקר שערך המשרד לשוויון חברתי בנובמבר 2023 ברשויות מקומיות ערביות גילה כי ל-60% אין מקלטים ציבוריים כלל.
בכנס שנערך רק בשבוע שעבר אמר עו"ד ד"ר קייס נאסר, מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, כי "הכשל אינו נעוץ בטעמים של תרבות או שונות של החברה הערבית. חלק ניכר מהכשל קשור בחוסר רווחיות פרויקטים של התחדשות עירונית בחברה הערבית מנקודת המבט של קבלנים ויזמים. חוסר האמון של הדיירים בתהליך לצד חולשת הרשויות המקומיות הערביות, תורמים גם הם לכשל".
התוצאה הלא מעודדת היא, שישראל נכנסה למלחמה הנוכחית, כשהיא לא מוכנה בין השאר מבחינת מיגוני הדירות שלה. ואם לא יתרחש שינוי קיצוני - נגיע בלתי מוכנים גם למלחמה הבאה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
