המשרוקית / צילום: צילום מסך מאיקס
אחרי שבכתבה הקודמת עסקנו באי־דיוקים בסיקור המערכה מול איראן שעלו בתקשורת הישראלית, הגיע הזמן לבדוק כיצד המלחמה מסוקרת מהצד השני - דרך עיניה של התקשורת האיראנית. שם הסיטואציה אינה זהה לישראל, שכן שם כלי התקשורת פועלים בשירות משטר האייתוללות או אפילו שייכים לו, ולכן מתגייסים לתעמולה שלא תמיד דבקה בעובדות. הנה כמה דוגמאות.
הפילו F35? ידיעה שהתקשורת האיראנית פמפמה בדרכים שונות הייתה שמערכות ההגנה האווירית של הרפובליקה האסלאמית הצליחה להפיל מטוס F35 ישראלי. כך למשל דיווח ערוץ הטלוויזיה הלאומי של איראן, בתוספת תמונה של מטוס שהתרסק ועליו סמל מגן דוד. כלי תקשורת אחרים הציגו סרטון של "הפלת שני מטוסי F35 ישראליים".
אלא שכפי שהראו ב־Factnameh, ארגון בדיקת עובדות איראני גולה היושב בקנדה (וכמו המשרוקית, חבר ברשת הבינלאומית של בודקי העובדות, ה־IFCN), לא היה ולא נברא. התמונה שהביאה הטלוויזיה האיראנית כוללת הרבה מאוד פרטים לא נכונים (למשל, מיקום מגן הדוד על המטוס), מה שהביא אותם למסקנה שמדובר בתמונה שנוצרה באמצעות בינה מלאכותית. והסרטון? מהעימות בין הודו לפקיסטן.
דיווחים נוספים שהפיצה התקשורת האיראנית, למשל באמצעות הערוץ דובר האנגלית והצרפתית Press TV, הוא נפילתה של טייסת ישראלית בשבי. אלא שכפי שהסבירו באקונומיק טיימס, שום ראיה מעולם לא הובאה לכך, וישראל כידוע מכחישה בתוקף.
מה נעשה עם הכטב"מים? כידוע, עוד לפני שהחלו מתקפות הטילים הקטלניות על ישראל, התגובה המיידית של איראן הייתה שליחתם של כמאה כטב"מים לישראל, שכולם יורטו. אלא שאם הייתם שואלים את סוכנות הידיעות Fars, המקורבת למשמרות המהפכה, מתקפה כזו מעולם לא יצאה לדרך. כפי שהזכירו ב־Factnameh, הפעם לא רק שהדבר דווח בחדשות הישראליות, אלא גם הרשויות בירדן מסרו שהן יירטו כטב"מים במרחב האווירי של הממלכה ההאשמית.
ממדי ההרס. "ברייקינג: יום הדין בתל אביב", עלץ פוסט ברשתות החברתיות של טהרן טיימס, שמגדיר את עצמו כ"העיתון הבינלאומי המוביל של איראן", לצד סרטון של רחובות שלמים עם בניינים שחרבו. את העובדה שטילים איראניים פגעו בישראל וגרמו לנזק רב בנפש וברכוש לא ניתן להכחיש, אבל האם בסדר הגודל שנראה בסרטון?
גם פה, כפי שהסבירו ב־Factnameh, מדובר בסרטון שנעשה באמצעות בינה מלאכותית. איך יודעים? כמו תמיד, התשובה היא בפרטים הקטנים. אם מסתכלים היטב בסרטון, ניתן לראות, למשל, שתי מכוניות נוסעות שלפתע מתמזגות זו בזו.
כלי תקשורת אחרים התמקדו פחות בממדי ההרס ויותר במיקומי הפגיעות. לדוגמה, כך נטען בסוכנות הידיעות Tasnim, נפגע בסיס נבטים, לצד תמונות של השריפה שלכאורה פשתה בו. אלא שלפי כתבה ב־IranWire, כלי תקשורת הנשען על עיתונאים איראנים גולים ומקומיים, השריפות הן בכלל מצ'ילה, והתרחשו לפני כמה חודשים.
והאם הפגיעות שכן היו גרמו לפאניקה ולבריחת "מתנחלים ציונים", כפי שדיווח כלי התקשורת נורניוז, המזוהה עם המועצה העליונה לביטחון לאומי, לצד סרטון? גם כאן, הבהירו ב־IranWire, היה מדובר בסרטון ישן מדרום אמריקה, הפעם מבואנוס איירס. ולא מדובר בבריחה, אלא באנשים שיצאו מהופעה. ל"זכות" נורניוז, הפעם הדיווח הוסר.
לקריאה נוספת:
● מידע שגוי משתולל כשאיראן תוקפת את ישראל - IranWire (אנגלית)
● האם החמקן מצא את היריב הראוי לו? - האקונומיק טיימס (אנגלית)
● אתר הבית של Factnameh (פרסית)
תחקיר: עדין קליין ואוריה בר־מאיר