הניסיון לדווח במהירות על המתרחש באיראן הוליד ידיעות לא מדויקות

המלחמה היא ממלכת אי־הוודאות, בעוד האדם מחפש ידיעה. לתווך זה נכנסת התקשורת, שמזינה אותנו בשלל דיווחים מיידיים. אלא שלעיתים אלו מתבררים כחלקיים ואף שגויים. הסופ"ש סיפק לנו כמה דוגמאות כאלה. נדגיש: המטרה אינה לבקר עיתונאים וכלי תקשורת שפועלים במצב מורכב, אלא להמחיש שלאבק לוקח זמן לשקוע.

● הדוקטור שגילתה: כך איראן מתזמנת את שיגור הטילים
● הורדת דירוג והגדלת הגירעון: המבצע באיראן שהפתיע את התקציב

מה קרה בנתנז? בשישי בבוקר, אחרי מתקפת הפתע הישראלית, כלי התקשורת בישראל יצאו בדיווח דרמטי: "הושמד המתקן הגרעיני בנתנז". העיתונאים סיפרו ש"זה מתקן העשרת האורניום הכי גדול והכי מרכזי באיראן". ואז התקבל אישוש נוסף: "הארגון לאנרגיה אטומית של איראן אישר כי נגרם נזק למתקן הגרעיני בנתנז".

אבל אז ההתלהבות צוננה. יוסי יהושוע, הפרשן הצבאי של ידיעות אחרונות ו־i24NEWS, פרסם ש"גורם ישראלי" אמר: "הייתה פגיעה משמעותית בנתנז אבל הוא לא הושמד". ואז סופר לנו שזו לא סתם פגיעה "משמעותית", אלא "אנושה": זה, לפי סביבת הנשיא הרצוג, מה שראש הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) אמר לו.

אלא שאותו ראש סבא"א, רפאל גרוסי, היה פחות נחרץ: "ישראל השמידה את מתקן הגרעין בנתנז בחלקו שמעל הקרקע. אין אינדיקציות לפגיעה במתקני ההעשרה התת־קרקעיים… אך ייתכן שהפגיעה בחשמל השפיעה על הצנטריפוגות". צה"ל מצדו מסר שהוא פגע ב"מרחב התת־קרקעי באתר המכיל אולם העשרה בעל מספר קומות ובו צנטריפוגות, חדרי חשמל ותשתיות תומכות נוספות". המסקנה? להמשיך לעקוב.

ומה קרה בפורדו? מתקן גרעין משמעותי נוסף נמצא בפורדו. הוא קטן יותר מזה של נתנז, אך מציב אתגר לא פשוט לישראל, שכן הוא ממוקם עמוק מתחת לפני הקרקע בתוך הר. על פי הדיווחים, לישראל אין יכולת להשמיד בהפצצה את האתר. אבל האם היא בכל זאת ניסתה?

בשישי בערב צוטטו דיווחים זרים, מארה"ב ומאיראן, שישראל תוקפת את המתקן בפורדו. ואולם, כעבור שעתיים, ראש המל"ל צחי הנגבי אמר לכאן 11 שהוא "לא מכיר תקיפה בפורדו". אלא שכבר באותו ערב, ראש סבא"א העיד בפני מועב"ט של האו"ם שאיראן עדכנה את הסוכנות ש"מתקן הגרעין בפורדו הותקף". בבוקר שבת דווח בישראל שדובר הארגון לאנרגיה אטומית של איראן הודיע: "נגרמו נזקים מוגבלים למתקנים הגרעיניים, ובהם מתקן העשרת האורניום בפורדו, ונתקן אותם. העברנו את רוב הציוד והחומרים אל מחוץ למתקן".

ואז, טרם צהרי יום שבת, דווח: "בצה"ל אומרים שלמרות פרסומים באיראן, האתר הגרעיני התת קרקעי בפורדו לא הותקף, וכי הפרסומים ברפובליקה האיסלמית ש'האתר לא נפגע' הם במסגרת לוחמה פסיכולוגית". במוצ"ש, סבא"א שוב הוציאה הודעה, שהייתה שונה מקודמתה: "אין נזק למתקן הגרעיני בפורדו". אז הייתה תקיפה?

סיכול בסימן שאלה. המתקפה הישראלית סיפקה גם רשימת חיסולים מרשימה, אלא שיש עדיין דמות אחת שהיא בגדר נעלם: מפקד כוח קודס אסמעיל קאאני. בשישי אחה"צ התקשורת בישראל עטה על הפרסום בניו יורק טיימס לפיו קאאני חוסל גם הוא בתקיפות.

אבל תוך רבע שעה גורמי ביטחון בישראל אמרו: "ככל שידוע לנו - קאאני לא חוסל". לפי שעה, לא התקבל דיווח מוסמך על מותו.

תחקיר: יובל אינהורן