הורדת דירוג והגדלת הגירעון: המבצע באיראן שהפתיע את התקציב

המתקפה הישראלית המתוחכמת באיראן בסוף השבוע תפסה את ראשי משטר האייתולות לא מוכנים. מבצע "עם כלביא", שתוכנן בחשאי במשך תקופה ארוכה, הצליח להפתיע אפילו את תקציב המדינה. תקציב 2025, שאושר בכנסת לפני פחות משלושה חודשים, אינו מתמחר מערכה ישירה מול איראן. לפי הערכות בשווקים ובהתבסס על אמירות קודמות של האוצר, התמשכות המבצע לא תאפשר עמידה ביעד הגירעון של 4.9% תוצר וכן תצריך פתיחה של התקציב.

● האיראנים מאיימים, ואירופה מהססת: כתף קרה מבריטניה, תמיכה מצרפת ומגרמניה
● כך הבריח המוסד רכיבי רחפנים כדי לתקוף את איראן מבפנים

במערכת הביטחון ובאוצר עדיין לא מוכנים לנקוב בעלויות המבצע, אבל יש מספר דברים שניתן לומר לגביהן. למעשה, התקציב מאפשר חלק מעלויות המכה הראשונית שהנחיתו צה"ל והמוסד על השלטונות באיראן. הקושי התקציבי הוא בהשלכות בתרחיש המתהווה של התפתחות למלחמה מול הרפובליקה האיסלאמית, מעבר לימים בודדים. הרי במערכת הביטחון רכשו מראש את הטונות הרבות של הפצצות שהושלכו על מתקני הגרעין ונערכו במועד מועד על אדמת איראן, כך שחלק ניכר מההוצאות כבר שולם מראש. גם אם נדרשת התחמשות מחדש, ההשלכה התקציבית אינה בהכרח מיידית.

כפונקציה של משך המערכה ואופייה, העלויות יעמיקו במיירטים להגנה נגד הארטילריה האיראנית, שעות מבצעיות מיוחדות ויקרות של טייסות חיל האוויר, ולמרבה הצער גם בפיצויים על פגיעות בעורף.

הכללים לא תקפים באיראן

בניגוד למלחמה בעזה ובלבנון, אין למשרד האוצר תקדימים להיערכות. מלחמה ישירה מול איראן היא בקנה־מידה אחר לחלוטין. הן מבחינת המרחק הגאוגרפי שמשנה את התנאים המבצעיים, והן מבחינת אופי האויב: לא עוד ארגון טרור מקומי, אלא מדינה ריבונית עם אוכלוסייה של יותר מ־90 מיליון איש, שהפכה למעצמת הטרור הגדולה באזור.

כללי־האצבע הרגילים של חישוב מחיר כלכלי למבצעים, למשל לפי היקף גיוס המילואים, אינם תקפים במלחמה שבה כמות הכוחות הקרקעיים שמפעילה ישראל בשטח האויב היא לא הפקטור המרכזי.

ההערכה בקרב בכירים שונים באוצר שייאלצו לפתוח את התקציב על־מנת להגדיל את סעיף הביטחון, התגבשה עוד לפני התחממות הגזרה מול טהרן, במקביל למערכה מול חמאס.

אלא שבשבועות האחרונים, נוכח העלייה המתמשכת בהכנסות המדינה ממסים מאז תחילת השנה והגידול בכל חודש ב־2025 מול החודש המקביל אשתקד, האמינו באוצר שיצליחו לשמור על יעד הגירעון, גם אם לא תהיה ברירה לפרוץ את מגבלת ההוצאה התקציבית. זאת, משום שלממשלה אסור להגדיל את ההוצאה מבלי להעביר חקיקה בכנסת.

התקוות באוצר מתפוגגות עם כל יום נוסף של לחימה מול איראן. אך בתרחיש של ניצחון, עשויות להיות למבצע גם השלכות כלכליות חיוביות.

"החרפת המלחמה עם איראן צפויה להעיב על צמיחת הכלכלה ברבעון השני, להוביל לעליית הגרעון, פרמיית הסיכון והאינפלציה בטווח הקצר, אך תוצאות הסיום יקבעו את ההשפעה ארוכת־הטווח על הכלכלה המקומית - הסרה של איום הגרעין תוביל בהמשך לירידת פרמיית הסיכון של ישראל", כתב מודי שפריר, אסטרטג ראשי שווקים פיננסיים בבנק הפועלים. להערכתו, מעבר לפתיחת מחודשת של התקציב, קיימת היתכנות "אף להורדת דירוג מיידית של אחת מסוכניות הדירוג".

שלוש סוכנויות הדירוג הבינלאומיות - מודי'ס, פיץ' ו־S&P, מציבות לישראל תחזית דירוג שלילית. הן ציינו במפורש כי התחזית השלילית להורדת דירוג נוספת תתממש בתרחיש של התלקחות מול איראן למלחמה אזורית מקיפה. הסוכנויות צפויות להתייחס להתפתחויות החדשות, אבל ייתכן שיימנעו מקבלת החלטות דירוג בינתיים.