גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מומחים: המדינה מעדיפה לשקם בתים שנפגעו, אך לעתים עדיף להקים בניין חדש

המלחמה עם איראן מציבה את הרשויות ואת הגורמים המוסמכים בפני מציאות חדשה של זירות הרס קשות ורחבות־היקף ● איך מחליטים על אופי השיקום, מי קובע את כשירות המבנה, ולמה לעתים עדיף להרוס בניין ולא לבנות אותו מחדש?

בניין שנפגע מטיל איראני / צילום: ap, Baz Ratner
בניין שנפגע מטיל איראני / צילום: ap, Baz Ratner

"בעצימות כזו של פגיעה כמו שראינו בזירות הנפילה בימים האחרונים, מדובר בהרבה יותר מאשר הרס של בניין. עד היום היינו רגילים לפגיעה נקודתית יותר, של בניין אחד, אבל כאן מדובר על 'זירת הרס', משהו שחשבנו שנראה רק אחרי רעידת אדמה. זה טיל עם ראש נפץ במשקל של 500 ק"ג, הנזק נגרם להרבה יותר מבניין אחד, זה נזק לזירה שלמה".

שאלות ותשובות | ממ"ד, מקלט, חניון או חדר מדרגות: איפה תהיו הכי מוגנים?
בדיקת גלובס | מלחמה היסטורית, עורף חשוף: מעל 60% מהבתים במרכז ללא מיגון

התיאור הזה, מפי אדריכל גיא דוננפלד, יו"ר איגוד מהנדסי ואדריכלי ערים ומהנדס העיר בית שמש, רלוונטי לכל אחת מזירות הפגיעה שחוללו הטילים הבליסטיים מאיראן במבני מגורים בימים האחרונים - בחיפה, בטמרה, ברמת גן, בפתח תקווה, בראשון לציון, ברחובות, בת"א ועוד. מדובר בהרס שלא היינו רגילים אליו עד היום, שמותיר בניינים שלמים עם נזק עצום. מתי נזק כזה מוביל להחלטה על הריסת הבניין ועל בנייתו מחדש?

"תהליך שמזכיר את ה־7 באוקטובר"

עם קרות פגיעה מתנהל תהליך סדור: הראשונים שמגיעים לזירת נפילה ברוב המקרים הם אנשי פיקוד העורף לפעילות הצלת חיים. במקביל נעשה ניתוק של תשתיות המים, החשמל. רק לאחר מכן מתחילה בפועל הבדיקה של המבנה עצמו ושל עמידותו.

בניין שנפגע מטיל איראני / צילום: ap, Rami shlush

"את ההחלטה על כשירות מבנה קובע בסופו של תהליך מהנדס העיר", מסביר דוננפלד. "אם יש נזק קונסטרוקטיבי קשה מאוד, הבניין פסול - משמע צריך להרוס ולבנות אותו מחדש. אם יש נזקים רק למעטפת הבניין, זה משהו אחר. באירוע כזה של פגיעה מטיל, כל בניין שנפגע וכל הזירה, למעשה, נסרקים על ידי מהנדסים. הם בעצם אחראים 'לזכות' את הבניין, תהליך שלצערנו מוכר לנו מתחילת המלחמה ומזכיר את אירועי 7 באוקטובר: מרססים על קירות הבניין אם הוא כשיר או לא כשיר בחלקים שונים שלו, ולפי זה מקבלים החלטה כללית לגבי הריסה או לא".

"בדיקת המבנה היא באחריות מהנדס הרשות, לצד מהנדסים חיצוניים או מהנדסי מנהל ההנדסה", מוסיף אדריכל ניצן ברכן, מהנדס העיר בני ברק. "בודקים את רמת הנזק, אם הפגיעה ישירה או כתוצאה מהדף. אם ישנו נזק קונסטרוקטיבי (קרי נזק למבנה עצמו - י"נ), זה עשוי להוביל לכך שהמבנה יוגדר כמיועד לפינוי ולא לשיקום, ומשם להחלטה על הריסתו. כשאין נזקים קונסטרוקטיביים, ניתן להתחיל שיקום ושיפוץ.

לגבי הריסה "אנו גם בודקים זאת אל מול גיל המבנה, מצבו הפיזי הקודם ועוד. במקרה של פגיעה שהתרחשה הלילה אצלנו, היו מבנים שבהם התקרות קרסו ושם כמובן ההחלטה היא על הריסה. גם במקרה שכבר מקודמת תוכנית להתחדשות עירונית ונאיץ את ההתחדשות".

גיא דוננפלד, יו''ר איגוד מהנדסי ואדריכלי ערים / צילום: אלעד מלכה

בחזרה לשלב השלד של הבניין

אדריכלית גל גבריאל, מהנדסת עיריית ראשון לציון מעריכה כי כ־200 בתים בשכונה שנפגעה בעיר יעברו ביקורת ובחינה של מהנדסים לגבי היקף הנזקים, וכי ארבעה עד שישה מהם יוגדרו כמבנים להריסה. "ביצוע ההריסה נעשה על פי נוהל קבוע מכוח חוק העזר העירוני למבנים מסוכנים", היא אומרת. "בימים רגילים עבודות הריסה של מבנה מושתות על בעל הנכס, אך כמובן במקרים כאלו העלויות כולן במימון המדינה".

דוננפלד מציין שגם במצבים שבהם נראה כי הפגיעה עצומה, לא בהכרח ההחלטה תהיה על הריסת מבנה: "במקרה של הבניין בבת ים, למשל, הפגיעה כאילו החזירה אותו לשלב השלד", הוא אומר. "על פניו אפשר לשקם אותו: להקים קירות מחדש, להציב חלונות ומה שצריך, ולחזור לגור בו".

"נדרש מנגנון של הקמה מהירה"

ההחלטה אם להרוס את המבנה או רק לשפץ אותו יוצרת קונפליקט מסוים, בין פתרון הבנייה הרצוי לבין רצונה של המדינה לחסוך בהוצאות. על פניו, המדינה תחתור ברוב המקרים לשיפוץ ולא להריסה ולבנייה מחדש, שכן שיפוץ עולה פחות בראייה נקודתית. גורמים שאיתם שוחחנו מציינים כי ראייה כזו אינה נכונה בהכרח.

"לא תמיד ברמה ההנדסית אפשר לחזק בניין, גם אם הוא נחשב כשיר למגורים", אומרים אותם גורמים. "צריך לבחון מה עולה יותר בטווח הארוך - הריסה או שיפוץ ושיקום. המבחן של המדינה הוא ביכולת שלה לייצר מנגנון בהיר וחלוט לקבלת ההחלטות בנוגע ליציבות המבנה. היא צריכה לייצר מנגנון של הקמה מהירה של המבנים האלה, ובראש ובראשונה היתרי בנייה בטווח של ימים ולא של שנים". ובהקשר זה נציין כי מנהל התכנון ומטה התכנון הודיעו כי הם מובילים "מהלך חירום לעורף", שיכלול מענה הנדסי מיידי וסל פתרונות תכנוניים לשיקום מהיר של הרשויות המקומיות שנפגעו.

"ברירת המחדל היא לשקם", אומר דוננפלד, "אבל מבחינת עלות מול תועלת: לבנות בית חדש טוב יותר".

עוד כתבות

הבניין בפתח תקווה שנפגע פגיעה ישירה מטיל איראני / צילום: Reuters, Matan Golan / SOPA Images

ממ"ד, מקלט, חניון או חדר מדרגות: איפה תהיו הכי מוגנים?

חרף הטרגדיה בפתח תקווה, בפיקוד העורף ממשיכים להמליץ על פתרון הממ"ד, גם מול חלופה זמינה של ירידה למקלט או לחניון תת-קרקעי ● בכירים בפיקוד העורף מציינים כי גם אם האירוע היה מתרחש במקלט ציבורי - התוצאה הייתה זהה

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: מצגת ואתרי החברות

שינוי מגמה או "מימושון": מדוע המניות הביטחוניות יורדות כאשר שאר הבורסה בת"א עולה

בזמן שת"א 35 עולה בכ-1%, ומניות ת"א-בנייה ממשיכות להמריא, בקרב המניות הביטחוניות המגמה הפוכה ● נראה שהמשקיעים מתמחרים בשלב זה מלחמה קצרה, אך כדאי לזכור שהמלחמה עלולה להתארך, וגם שהצורך במערכות נשק באירופה לא עומד להשתנות בקרוב

עשן מיתמר ממתקן נפט באיראן, לאחר שנפגע בתקיפה ישראלית / צילום: ap, Vahid Salemi

בתוך ארבעה ימים: התקיפות הישראליות הביאו את איראן לכלכלת חימושים

כלכלת החימושים שמפעיל משטר האייתוללות ביום האחרון מלמדת על המצוקה שבה הוא נמצא ● לישראל אסור להסתנוור מההישג המשמעותי, ועליה להבין מה היא רוצה להשיג ולאיפה אסור לה להגיע ● הפלת המשטר היא לא משימה שישראל יכולה לקחת על עצמה, ועל המנהיגים שלנו להיות יותר זהירים בהצהרות שהם מספקים

תורים ברשת אושר עד / צילום: יונתן כיתאין

השבוע החזק של ענף המזון הסתיים עם עלייה של 67% במכירות בסופ"ש

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי בישראל ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי השבוע שהחל בעליות רשם היפוך מגמה מאז התקיפה באיראן

עשן עולה מפיצוץ בעקבות תקיפה ישראלית בטהרן / צילום: Reuters, HAMID AMLASHI

תוך 48 שעות בלבד: ההישג הזה של ישראל באיראן ייכנס לספרי ההיסטוריה

בעוד רוסיה שקועה במלחמת חפירות עם אוקראינה, ישראל משיגה שליטה מהאוויר על שמי טהרן בתוך יומיים בלבד ● פער הכוחות במלחמת ישראל-איראן מדגים את חשיבותה של העליונות האווירית ● מה אפשר ללמוד מההבדלים בין שתי המלחמות שמשנות את הזירה העולמית?

מסחר בבורסה / אילוסטרציה: Shutterstock

המניה של ביל אקמן ועוד שתי מניות דיבידנד מומלצות ע"י אנליסטים מובילים בוול סטריט

רסטורנט ברנדס תזנק בכ-30% בזכות ניהול הוצאות הדוק והעובדה שהיא נסחרת בדיסקאונט משמעותי ● תשואת הדיבידנד של ורייזון עומדת כבר על מעל 6% ●  לאי.או.ג'י ריסורסס, חברת חיפוש והפקת נפט וגז טבעי, יש עתודות מוכחות בארה״ב ובטרינידד, ולאחרונה הודיעה על רכישה מבטיחה ● אנליסטים מובילים בוול סטריט ממליצים

אילוסטרציה: shutterstock

מניות הנדל"ן לא ראו אופטימיות כזאת הרבה זמן. האם היא מוצדקת?

שורה ארוכה של חברות בתחומי הבנייה, התחדשות עירונית, תשתיות ומוצרי בנייה זינקו ביומיים הראשונים של השבוע בשיעור דו־ספרתי, על רקע אופטימיות באשר לעסקיהן לאחר המלחמה ● מדד ת"א־בנייה מחק את רוב הירידות מתחילת 2025 וכבר מניב 40% בשנה האחרונה

בורסת תל אביב / צילום: איל יצהר

מגמה מעורבת בתל אביב; ארית תעשיות צונחת בכ-6%

מדד ת"א 35 עולה בכ-0.6%, ונסחר סביב רמות שיא ● מדד הבנקים מטפס בכ-1% ● מניות האנרגיה המתחדשת יורדות ● על רקע ההתפתחויות האחרונות במלחמת ישראל־איראן, המניות הביטחוניות רושמות ירידות ● איך המלחמה תשפיע על האינפלציה? ● וגם: האנליסטים מעריכים כיצד הקונפליקט בין ישראל ואיראן ישפיע על השווקים שמעבר לים

סולאראדג', המפעל בציפורית / צילום: שירי חביב ולדהורן

מניית סולאראדג' כבר הייתה במגמת התאוששות, ואז נחתה מכה חדשה

ממשל טראמפ משנה חוק שהעביר קודמו, והטבות לתעשיית האנרגיה הסולארית יבוטלו עד שנת 2028 ● סולאראדג' צללה במסחר המאוחר, כאשר מניות אנרגיה מתחדשת מקומיות נוספות המושפעות מהחלטת הממשל נחלשו בבורסה בת"א

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: לע''מ

בנק ישראל גיבש הקלות, והבנקים מוסיפים: אלה ההטבות שתוכלו לקבל

בנק ישראל גיבש מתווה סיוע שאומץ ע"י הבנקים במטרה לתמוך בלקוחות שמתמודדים עם השלכות המלחמה מול איראן ● עיקרי ההטבות כוללים דחיית תשלומי משכנתאות והלוואות מסוגים שונים, לתקופה מוגבלת של שלושה חודשים, ללא חיוב בריבית ובעמלות ● בנק לאומי ומזרחי טפחות הודיעו כי הם מאמצים את המתווה ומוסיפים הטבות נוספות

מטוס אל על / צילום: יח''צ אל על

טיסות החילוץ של אל על יוצאות לדרך. כך זה יעבוד

לאחר ששרת התחבורה מירי רגב הודיעה על מבצע "חזרה בטוחה" להשבת עשרות אלפי הישראלים שתקועים בחו"ל, הודיעה אל על כי היא נערכת להפעלת טיסות חילוץ לפי מתווה מדורג ● איך נרשמים, מי יזכה לעדיפות, ומה לגבי לקוחות שטסו עם חברות אחרות? ● גלובס עושה סדר

תיעוד מהמראות מטוסי קרב, בסוף השבוע האחרון / צילום: דובר צה''ל

אחרי שנפרצה הדרך לטהראן: המבצע באיראן צפוי להתרחב

סמ"ר נווה לשם נהרג בעזה כתוצאה מפיצוץ מטען שהצמידו מחבלי חמאס לנמ"ר שבו נסע ● דובר צה"ל: המבצע באיראן צפוי להתרחב ● צה"ל חיסל את הרמטכ"ל האיראני החדש • ארה"ב תעביר כוחות נוספים למזה"ת; טראמפ באיום חריג: "כולם צריכים לעזוב מיד את טהרן" • במקביל, הבית הלבן הודיע כי הנשיא יעזוב את פסגת ה-G7 ויחזור לוושינגטון כדי לעסוק בעניינים חשובים • כל העדכונים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Jacquelyn Martin

"מקרון רודף פרסום": למה טראמפ עזב בפתאומיות את פסגת G7?

סביב האירוע נרשמה מתיחות בין טראמפ לנשיא צרפת עמנואל מקרון, שציין בפני עיתונאים כי נשיא ארה"ב עוזב את הפסגה כדי לקדם הפסקת אש בין ישראל לאיראן ● טראמפ בתגובה: "נשיא צרפת רודף הפרסום טועה שוב; אין לו מושג למה אני בדרכי לוושינגטון, אבל זה בהחלט לא קשור להפסקת אש. מדובר בדבר הרבה יותר גדול"

מתחם בזן במפרץ חיפה / צילום: שגיא מורן

השבתת בתי הזיקוק של בזן: האם צפוי מחסור בדלק?

פגיעה של טיל איראני באזור מתחם בזן במפרץ חיפה הובילה להשבתה של פעילות בתי הזיקוק - זאת בזמן שגם הפקת הגז באסדות הופסקה בשל הלוחמה ● כיצד ישפיע המצב החדש על מלאי הדלק במדינה, והאם המחיר צפוי לעלות? ● גלובס עושה סדר

רחפני ''צרעה'' אוקראיניים / צילום: אתר חברת OSA

ברוסיה ובאיראן: רחפנים שהוברחו לעורף האויב השיקו עידן חדש בלוחמה המודרנית

בתוך שבועיים בלבד חוללו שני מבצעי עומק - של המוסד באיראן ושל אוקראינה ברוסיה - מהפכה בלוחמה המודרנית: מאות רחפנים חדרו למדינות אויב, פגעו במערכות רגישות וחמקו ממערכות הגילוי ● אלא שהטכנולוגיה הזו זולה, זמינה - ועלולה לפעול גם בכיוון ההפוך

נתב''ג סגור לאחר התקיפה הישראלית באיראן / צילום: ap, Ariel Schalit

סימני השאלה שמרחפים מעל המבצע להשבת הישראלים

החזרת לפחות 100 אלף הישראלים שמפוזרים בעולם דורשת בתנאים העכשווים אומץ, והיו גורמים במשרד התחבורה שקראו להמתין עד שהמרחב האווירי ייפתח ללא כל איום, אך עמדתם נדחתה ● קיימים סימני שאלה סביב התוכנית - למשל, קיים חשש שהחברות גם יפקיעו מחירים וגם יקבלו שיפוי חודשים לאחר מכן מהמדינה

סניף של בנק ספה בטהרן / צילום: Shutterstock

"השמדנו את כל הנתונים": מי תקף את הבנק האיראני?

לקוחות של בנק ספה האיראני, אחד המרכזיים במדינה, מדווחים על סניפים סגורים ועל כך שאינם מצליחים לגשת לחשבונות ● בהודעה שפרסמה קבוצת ההאקרים "Gonjeshke Darande" נכתב כי "השמדנו את כל הנתונים של בנק ספה במסגרת מתקפת סייבר. זה מה שקורה למוסדות שמוקדשים לפנטזיות הטרור של הדיקטטור"

כוחות הצלה באזור פגיעת הטיל האיראני בראשון לציון / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

חברת S&P מזהירה מפגיעה בדירוג האשראי: "מלחמה מול איראן תזעזע את אמון המשקיעים"

בסוכנות הדירוג מזהירים כי "התחזית השלילית על דירוג האשראי לטווח ארוך של ישראל משקפת את הסיכון שהסלמת הסכסוך הצבאי עלולה להחליש באופן משמעותי את הכלכלה הישראלית" ● בין הסיכונים שמונה S&P במקרה של הסלמה מתמשכת: "זעזועים לאמון המשקיעים הזרים והמקומיים, בריחת הון ותנודתיות בשווקים הפיננסיים ובשער החליפין"

ב-CNN טוענים: יש רק דבר אחד שישראל צריכה מטראמפ לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: האם ישראל בדרך לעוד מלחמת נצח, תושבי טהרן נמלטים מעיר הבירה והמלחמה משפיעה על הסחר בארמניה • כותרות העיתונים בעולם 

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

תגובת הממשלה לבג"ץ בנושא הדחת היועמ"שית נדחתה ב-10 ימים

הממשלה אמורה הייתה להגיש ביום ראשון את תגובתה לעתירות שהוגשו נגד הנסיון לפטר את גלי בהרב-מיארה שלא באמצעות ועדת איתור מקצועית ● היום אמור היה להתקיים ליועמ"שית שימוע לפני פיטורים בפני ועדת שרים מיוחדת, אך זה בוטל בגלל המלחמה ● המשנה ליועמ"שית קבע, כי הליך ההדחה נועד להכפיף את היועמ"שית לצרכים הפוליטיים של הממשלה