גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

במכון ויצמן אומדים את הנזק לאחר נפילת הטיל מאיראן: "ניסויים שיהיה קשה מאוד לשחזר"

פגיעת הטיל האיראני במכון ויצמן הביאה להרס רב במקום, כמו גם לפגיעה בתשתיות מחקר, בניסויים המתנהלים מזה שנים ארוכות ובציוד יקר ● בבניינים שנפגעו מתקיימים מחקרי מניעת הזדקנות, סרטן ומחלות רבות נוספות: "מאוד חבל על מה שקרה. זה אינטרס משותף של כל האנושות"

מכון ויצמן למדע, רחובות / צילום: תמר מצפי
מכון ויצמן למדע, רחובות / צילום: תמר מצפי

מי שהגיע אתמול למכון ויצמן, היה יכול לראות שרשרת אנושית של מדענים ואנשי צוות המכון, עומדים ומעבירים דגימות הדורשות הקפאה מבניין שנפגע לבניינים אחרים ולמרתפיהם, בניסיון אחרון להציל ניסויים שחלקם פותחו במשך שנים.

משרד הבריאות: תרגלנו אפשרות של קליטת נפגעים רבים ממספר מוקדים
השבוע בביומד | מחקר חדש: האם שמן זית פחות בריא ממה שחשבנו

"אנחנו עוד לא יודעים אם הדגימות נפגעו", אומר פרופ' ולרי קריז'נובסקי. "כנראה נדע זאת רק כאשר נחזור לנסות להשתמש בהן, ואף אחד לא יודע מתי נוכל לנסות".

הדגימות הללו הוצאו מן המעבדות שהיה להן מזל. באחרות לא היה כבר מה להציל. שני בניינים, בהם פקולטות לביולוגיה, נפגעו בצורה משמעותית. אחד מהם באופן ישיר, ואף התפתחה בו שריפה שהבעירה מספר מעבדות עד היסוד. בניין סמוך נפגע משמעותית מן ההדף. בניינים נוספים ברחבי הקמפוס נפגעו בצורה קלה יותר, כולל בתי הסגל הנמצאים בקמפוס. בבניינים שנפגעו מתקיימים מחקרי מניעת הזדקנות, סרטן ומחלות רבות נוספות.

לדברי קריז'נובסקי: "ההרס מאוד גדול. נפגעו תשתיות מחקר וציוד יקר מאוד, וגם ניסויים שאת חלקם יהיה מאוד קשה לשחזר".

בכמה אתה מעריך את הנזק מבחינת שנים של מחקר שאיבדת?
"יש לנו מכשירים יקרים שככל הנראה נפגעו. אלה לא מכשירים שקונים מן המדף, אלא בהזמנה מיוחדת, ולוקח חודשים להזמין אותם ולכייל אותם. רק חודשים רבים לאחר הרגע שכל הבלאגן ייגמר, אפשר יהיה לדבר על הזמנת מכשיר לישראל. חיות המעבדה שלנו נמצאות בבית החיות, ואנחנו לא יודעים עד כמה הוא נפגע. כדי להשיג עכבר טרנסגני מסוים, ואחר כך לערוך בו ניסוי, לפעמים נדרשות שנים. אנחנו לא יודעים כמה זמן יקח לנו לשחזר ניסוי כזה, אם בכלל אפשר".

לדברי דר' צליל אסט, מדענית בכירה במחלקה למדעים ביומולקולרים, שמעבדתה נפגעה בצורה קלה יותר: "יש דגימות שאנשים אוספים במשך שנים או אפילו עשורים, ואמורים לשמש ניסויים רבים. ישנם ניסויים שדרושות שנים כדי להעמידם, כך שאפשר לענות על שאלה מדעית בצורה הכי מדויקת. ישנם מכשירים מאוד יקרים ששימשו מעבדות רבות. אותם אפשר יהיה לשחזר, אבל המשאבים הדרושים לכך הם מאוד גדולים, ולא רק מכשיר אחד כזה נפגע".

אסט הוסיפה: "האור באפלה הוא כמות ההצעות לעזרה שקיבלנו ממעבדות אחרות, כולל מחוץ למכון. למשל, מעבדות אחרות הציעו לשנע דגימות אליהם. קיבלתי גם פניות מחוקרים שאני מכירה מחו"ל, שרוצים לוודא שהכל בסדר".

"אנחנו עובדים למען האנושות, ולא צריכים בדרך כלל מיגון"

מה יקרה לדוקטורנטים וחוקרים צעירים אחרים שהיו באמצע התואר והניסויים שלהם נהרסו?
קריז'נובסקי: "מי שנמצא כבר בסוף הדוקטורט אולי יוכל להמשיך עם המידע שכבר נאסף, שבתקווה מגובה בענן. מי שהיה באמצע הניסוי, הוא שנפגע בצורה הכי משמעותית. המכון יתחשב בהם, אבל זה יעכב את הקריירה שלהם".

מה לגבי תלמידי מחקר וחוקרים בין־לאומיים?
אסט: "חוקרים רבים עזבו אחרי ה־7 באוקטובר, אך חלקם חזרו לארץ ולמכון, כי הם באמת עושים כאן מחקר פורץ־דרך. אין לדעת מה הם יעשו כעת. המכון עוטף אותם בהרבה תמיכה, מתוך מודעות לכמה קשה להיות סטודנט זר בכל ארץ, במיוחד בישראל ובמיוחד בתקופה כזו".

עכשיו כשאנחנו יודעים באיזה עולם אנחנו חיים, נעשים מאמצים למגן את יתר המעבדות?
קריז'נובסקי: "במידת האפשר. המקום במרתף מוגבל. זהו בעיקר מקום שיש בו הספק חשמל לשים בו 50-60 מקררים ומקפיאים. אלה גם לא התנאים הכי מתאימים לזה. אנחנו עובדים לטובת האנושות, ולא צריכים בדרך כלל מיגון".

אסט: "כרגע המיקוד הוא תמיכה במי שנפגע. אנחנו משתמשים בכלי גיבוי שנבנו לתוך המערכת במשך שנים, אבל אני לא יודעת אם תהיה לנו אפשרות להיערך לפגיעה כזו שוב".

קריז'נובסקי, שמעבדתו נפגעה משמעותית, כאמור, חוקר הזדקנות תאית, הנקראת גם Senescence. תאים שעוברים את התהליך הזה, מצטברים ברקמות רבות במהלך ההזדקנות, וניסויים בבעלי חיים מראים כי אם אנחנו יכולים להוציא את התאים הללו מהגוף, ההזדקנות מאטה, לפחות במודלי עכבר. "אנחנו חוקרים מדוע התאים הללו נצברים, איזה תפקיד הגנתי הם ממלאים, איך מערכת החיסון מפנה אותם, ובאילו נסיבות התהליך הזה נכשל. אנחנו מפתחים שיטות לכמת את התאים הללו בכל אורגניזם, כמה מהם יש בי או בך, כי היום אין בדיקה ביולוגית שיכולה למדוד את זה".

הרבה יותר מלפני שבוע, זה בטוח
קריז'נובסקי: "מאוד חבל על מה שקרה. זה אינטרס משותף של כל האנושות, להשיג איכות חיים טובה יותר בגיל מבוגר".

עוד כתבות

נשיא העליון, השופט יצחק עמית, בדיון בבג''ץ על מינוי ראש השב''כ / צילום: צילום מסך מהשידור החי

מינוי זיני: הממשלה והיועמ"שית פועלים להגיע להסכמות

לאחר הדיון היום בבג"ץ בנוגע לעתירות למנוע את מינויו של האלוף זיני לראש השב"כ הודיעו הצדדים כי הם פועלים להגיע להסכמות  ● במהלך הדיון ח"כ גוטליב צעקה לעבר הנשיא עמית: "תתבייש לך" - והוצאה מהאולם ● בעקבות הפרעות נוספות, הוחלט להמשיך את הדיון ללא קהל; עמית על המהומה באולם: "ניסיון להכשיל הליך משפטי"

מנכ''ל הבורסה לני''ע, איתי בן זאב / צילום: ניקי וסטהפל

שתי בעלות המניות הגדולות בבורסה לני"ע מוכרות מניות ב-700 מיליון שקל

קרן מאניקיי האוסטרלית וקרן נובו נורדיסק, שתי בעלות המניות הגדולות של הבורסה לניירות ערך, מוכרות חלק גדול מהחזקותיהן בסכום מצטבר של 700 מיליון שקל

תשואות קרנות הפנסיה והגמל / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

זו הייתה מחצית פנומנלית לחוסכים לפנסיה, חוץ ממסלול אחד

למרות המכסים, המלחמות, הנפט והיחלשות הדולר - הקפיצה של הבורסה המקומית סידרה לחוסכים תשואות נאות מאוד ● גם הקאמבק של וול סטריט מהשפל של תחילת אפריל סייעה ● היחלשות הדולר פגעה בכולם אך בפרט במסלולים מחקי מדד ה-S&P 500

בעלי סוכנות נטו פיננסים וקרן וולת'סטון, מימין: עידן כץ, אילן בן-ישי וירון פיטארו / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: תמר מצפי, אתר החברה, שאטרסטוק

רשות ני"ע מאשימה את בעלי וולת'סטון: "גייסו כסף במרמה, בהיקף של 1.6 מיליארד שקל"

הרשות מאשימה את הבעלים של קרן ההשקעות בנדל"ן וולת'סטון, ירון פיטארו, אילן בן ישי ועידן כץ, בגיוס כספים במרמה, בהיקף של 1.6 מיליארד שקל ● לפי החשד, השלושה הציעו השקעות בסיכון גבוה, שלא על־פי תשקיף, תוך הטעיית המשקיעים והצגת מצגי שווא באשר לניגוד העניינים בו היו מצויים

גדודי עז א־דין אל־קסאם של חמאס / צילום: Shutterstock

חמאס: המתווכות העבירו הצעות חדשות להפסקת אש – אנחנו בוחנים אותן

ב-AP מדווחים כי ארגון הטרור "לא השיב בחיוב", אך טרם מסר תגובה רשמית ● כוחות צה"ל השמידו בעזה תוואי תת-קרקעי באורך של כ-2.5 קילומטרים ● הרמטכ"ל זמיר: החמאס ארגון מת, עכשיו צריך לשחרר חטופים ● פעילות חריגה בדרום סוריה: צה"ל עצר חוליית מחבלים איראנית ● 50 חטופים - 635 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

אלעד טנא / צילום: איה אפרים

ידיעות אחרונות במגעים עם העורך הראשי של מקור ראשון לתפקיד בכיר בקבוצה

אחרי שעורך העל של הקבוצה, אבי משולם, הודיע על סיום תפקידו, בקבוצת התקשורת מנהלים מגעים עם אלעד טנא - העורך הראשי של מקור ראשון מקבוצת ישראל היום ● לטנא יש רקורד בתקשורת הישראלית ואף בידיעות אחרונות עצמה

האלוף (מיל') תמיר הימן / צילום: המכון למחקרי ביטחון לאומי, אוניברסיטת ת''א

בשיתוף ארה"ב וסעודיה: הפרויקט השאפתני של ראש אמ"ן לשעבר

האלוף (במיל') תמיר היימן מקדם קרן מחקר למחשוב קוונטי ל"נטרול השאיפות הסיניות" בתחום ● התקציב לפעילות בגובה 200 מיליון דולר יאפשר לחברות ישראליות, שנחשבות מובילות בתחום, לקחת חלק בפרויקטים חדשניים ● היוזמה לקרן היא על רקע היעדרות ישראל מהסכמי הבינה המלאכותית שנחתמו בין ארה"ב לאמירויות ולסעודיה

גיא דוננפלד, יו''ר איגוד מהנדסי ואדריכלי ערים / צילום: אלעד מלכה

"ההרס עצום": יו"ר איגוד מהנדסי הערים על קשיי השיקום ביום שאחרי

יו"ר איגוד מהנדסי ואדריכלי הערים, האדריכל גיא דוננפלד, מתריע על המגבלות במענה למתקפות הטילים מאיראן: "ברמת המדינה יש הרבה בלבול וחוסר תקשורת" ● כמהנדס עיריית בית שמש לא חווה מקרה של פגיעת טיל ישירה, אך הוא מודע היטב לקושי שאיתו מתמודדים הקולגות: "בזירות הקשות צפויה עבודה של ימים ואפילו שבועות"

אוטובוס בבאר שבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

הנתונים מראים: "צדק תחבורתי" של מירי רגב הביאה לעלייה במחירי הנסיעה

במשרד התחבורה טוענים כי רפורמת "צדק תחבורתי" מקזזת את עליית המחירים ומיטיבה עם רוב אזרחי המדינה, אלא שבדיקת גלובס מגלה תמונה שונה ● גורמי מקצוע מתריעים: שיפור התדירות והשירות הוא הסוגיה החשובה ביותר

המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי. צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מניות הבנקים קופצות, האם בנק ישראל יאשר להגדיל את הדיבידנד?

בשוק ההון מעריכים כי הפיקוח על הבנקים עשוי לאשר את בקשת הבנקים להגדיל את שיעור חלוקת הדיבידנד לעד 50% מהרווח הנקי

רמפייג / צילום: אלביט מערכות

הידידה הקרובה של ישראל רוצה לקנות מאיתנו טילים חדשים

כהפקת לקחים מהמלחמה עם פקיסטן, ההודים מפנימים כי הם צריכים טילי אוויר־קרקע מדוייקים לטווחים רחוקים ● אייר לורה, שפיתחו במפעל מל"מ של התע"א ייעודי לפגיעה באתרי טילים, בסיסים צבאיים ומערכות הגנה אווירית, מבלי לסכן את הטייסים והמטוסים

פגיעה ישירה של טיל איראני בממ''ד בפתח תקווה / צילום: Reuters, Matan Golan

המיקום האופטימלי של הממ"ד: חיצוני, בניגוד לכיוון הטילים

בעקבות המלחמה עם איראן - יש שטוענים, כי הממ"דים אולי הגנו על יושביהם, אך לא במידה מספקת ● המהנדס ד"ר בני ברוש: "מה שקיבלנו עד עכשיו, רקטות וטילים קטנים מעזה ומלבנון - היה נמוך יותר מרמת המוכנות של הממ"דים" ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד 

איתי בן זאב, מנכ''ל הבורסה לניירות ערך / צילום: כדיה לוי

בזמן המלחמה מול איראן: הבורסה אישרה את המעבר למסחר בימי שישי

לפני כשבועיים החליט דירקטוריון הבורסה על שינוי התקנון - באופן שהמסחר בה יתקיים החל מהשנה הבאה בימים שני עד שישי, במקום ראשון עד חמישי כיום ● IBI: "זהו מהלך חשוב הן בהיבט של חיבור שוק ההון הישראלי והבורסה לני״ע לעולם והן מבחינת בפעילות חבר הבורסה מול הלקוחות" ● איגוד בתי ההשקעות: "מדובר במהלך מורכב הכרוך בשורה של סוגיות רגולטוריות ותפעוליות שטרם הוסדרו"

מטוסים בנתב''ג / צילום: תמונה פרטית

מחירי הטיסות יקרים היום? חכו שתראו מה מצפה לכם בעוד עשור

נתב"ג צפוי להגיע לקצה גבול הקיבולת שלו בשנת 2035, והפתרון הנדרש הוא הקמת שדה תעופה חדש ● בעוד שהמומחים מסכימים שהמיקום המתאים ביותר הוא ברמת דוד, סגן השר אלמוג כהן מנסה לקדם במקום שדה בנבטים ● כעת גם נתניהו נכנס לתמונה, ודחה את הדיון בשדה הצפוני ● אם המשחקים הפוליטיים לא יפסקו, התוצאה תהיה שאף אחד משדות התעופה לא יוקם, והציבור ישלם את המחיר

מנכ''ל בלקרוק, לארי פינק / צילום: בלקרוק

ענקית ההשקעות שממליצה: תשכחו מהטווח הארוך. הכללים בשווקים השתנו

בבלקרוק סבורים שקשה היום יותר מבעבר, לחזות את העתיד הכלכלי, בשל השינויים המבניים שמובילה ארה"ב ושינוי זה "מחייב גישה חדשה כלפי סיכון" ● במקום שבע המופלאות, ענקית ההשקעות ממליצה על יצרניות החומרה ועל מגזר שירותי התשתיות

החוסכים הישראלים מסכמים חצי שנה פנומנלית / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

החודש ההיסטורי שסידר לחוסכים הישראלים את אחת התקופות הטובות אי פעם

המחצית הראשונה של שנת 2025 הייתה עמוסה בטלטלות בארץ ובעולם, ועדיין חוסכי הגמל והפנסיה צפויים ליהנות מתשואות שלא נראו כמותן זה שנים ● הסיבה המרכזית: הבורסה בתל אביב שהפכה לאחת החזקות בעולם, ושברה שורה של שיאים היסטוריים ● ובכל זאת, במסלול אחד ייצאו מאוכזבים

לחיזבאללה יש דרישות מישראל בתמורה להתפרקות מנשקו

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: הפרשן שמסביר איך פוטין הרוויח מהמלחמה באיראן; "בגידה"- בכירים באיראן כועסים על רוסיה; איראן מסרבת לשתף פעולה עם האו"ם בנושא הגרעין;  וגם: הדרישות של חיזבאללה כדי שיתפרק מנשקו • כותרות העיתונים בעולם

אלכסנדר ואנג, מייסד scale AI / צילום: ap, Jeff Chiu

ילד פלא, גאון מתמטי בלי תואר ומיליארדר: המינוי שהביא לצוקרברג שיא חדש

אלכסנדר ואנג בן ה־28, מייסד חברת הדאטה Scale AI ותופעה בעמק הסיליקון הוא המינוי שמטא מקווה שיביא לה את הניצחון במירוץ ה־AI ● מהדירה שחלק עם סם אלטמן ועד למעמד של אחד האנשים המקושרים בתעשייה: הכירו את האיש שצוקרברג מהמר עליו במיליארדים

ארז קמיניץ, לשעבר המשנה ליועמ''ש / צילום: אייל טואג

עו"ד ארז קמיניץ: "המדינה חייבת לעשות מסלול ירוק להיתרים"

על רקע הפגיעות בעורף, קמיניץ מציע מודל של שולחן עגול, בלי רפורמות חדשות, שנוטות להתעכב ואינן מתאימות למצב חירום ● "שיתוף פעולה בין מינהל התכנון, רשות המסים, רמ"י, משרד הפנים, משרד המשפטים וגופים נוספים הוא הכרחי. אין טעם להניע תהליכים ללא גיבוי ממשלתי רחב", אמר קמיניץ

הוספת ממ''ד לבניין בראשון לציון במסגרת תמ''א 38 / צילום: Shutterstock

האם בקרוב הממ"דים יגדלו? הצעות החוק בנושא עולות שלב

הצעת החוק להגדלת שטח הממ"ד אושרה לקריאה ראשונה אחרי הקפאה ארוכה ● ברשויות המקומיות צפויים להתנגד, אלא אם יקבלו פיצוי על אבדן דמי השבחה ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד