מחקר חדש: האם שמן זית פחות בריא ממה שחשבנו

השומן הבריא יותר? מחקר חדש טוען כי דווקא בשמן זית מתחבאת חומצה משמינה במיוחד

שמן זית נחשב בתזונה של העת הנוכחית ל"שומן בריא". במחצית השנייה של המאה ה-20, היחס לכל השמנים היה דומה, אך בעשורים האחרונים, מופרדים השמנים לסוגיהם. שמנים מן הצומח וספציפית שמנים לא רוויים מן הצומח, נחשבים לבריאים יותר. לשמן זית, ספציפית, נמצאו מגוון תועלות בריאותיות, כמו תרומה לבריאות הלב, השפעות אנטי-אוקסידנטיות ואנטי-דלקתיות ושיפור רמות הכולסטרול. בנוסף, הוא מזוהה עם התזונה הים תיכונית, שנחקרה ונמצאה כאחת מאופציות התזונה הבריאות ביותר.

● השבוע בביומד | החוקרים שפיתחו עדשות מגע שמאפשרות לראות בעיניים עצומות
● חזית המדע | החוקר שמגלה איך המעבר להליכה על שתיים שינה את גורל בני האדם

מחקר חדש בהובלת חוקרים מאוניברסיטת ייל, ניו יורק ואוקלהומה, שפורסם בכתב העת Cell Reports, טוען שזו לא כל התמונה, ואולי דווקא שמן זית הוא בעייתי יותר מכפי שחשבנו.

החשד הוא ספציפית למרכיב שבשמן "חומצה אולאית", מונח שפירושו "חומצה הקשורה בזיתים", אם כי את החומצה האולאית ניתן למצוא גם באבוקדו, בוטנים, פקאן, שומשום ועוד. בגוף האדם, החומצה האולאית היא הנפוצה ביותר ברקמות השומן.

החוקרים מצאו כי כאשר מצטברות בגוף כמויות גדולות של חומצה אולאית, משתנה היחס בין שני חלבוני תקשורת ובקרה בגוף, AKT2 ו-LXR, וככל הנראה השינוי הזה גורם להתפתחות מואצת של תאים שיכולים להפוך לתאי שומן חדשים.

תאי שומן אינם נעלמים גם כשמתרחשת הרזיה. הם מתכווצים, אבל נשארים בגוף לאורך זמן, מקשים על איבוד משקל ומקלים על הוספת משקל. אם חומצה אולאית אכן מגבירה את כמות תאי השומן, ייתכן שהיא תורמת באופן ייחודי למגיפת ההשמנה.

החוקרים האכילו קבוצות של עכברים סוגים מזונות עשירים בסוגים שונים של שומן. הקבוצה שאכלה תפריט מועשר בחומצה אולאית, הייתה היחידה שאצלה התרבו תאי השומן באופן חריג בהשוואה לקבוצות האחרות.

לדברי ד"ר מייקל רודולף מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת אוקלהומה, בהודעה לעיתונות שפרסמה האוניברסיטה בעקבות המאמר: "אנחנו יודעים שסוגי השומן שאנשים אוכלים השתנו במקביל למגיפת ההשמנה. רצינו להבין האם עצם נוכחות שומן בתפריט מובילה להשמנת יתר, או שיש משמעות לסוג השומן". הוא הוסיף כי רמות החומצה האולאית בתזונה שלנו הולכות ועולות.

"רמות מאוזנות של חומצה אולאית ככל הנראה מועילות לבריאות, אבל רמות גבוהות יותר יכולים להיות בעייתיות", הוא אומר, "בעיקר אם כבר יש לכם את התסמונת המטבולית. המסר הוא לאכול במידה וממגוון מזונות". כאמור, כאשר שמן הזית מופיע כחלק מתפריט ים תיכוני בכמויות מדודות, נראה כי סך כל התועלת של התפריט הזה כולו, עולה על הנזק.

יש לזכור כי עדיין מדובר במחקר בעכברים בלבד, וגם לא ידוע האם החסרונות של החומצה האולאית בהקשר הזה עולים על היתרונות האחרים שלה. השאלה היא גם במה קוראי המחקר יחליפו את שמן הזית וזאת משום שלשמנים האחרים יש חסרונות גם כן.

Zorro של גיא איזיקיאל מגייסת 20 מיליון דולר לתחום הביטוח הרפואי

חברת Zorro (זורו), שפיתחה פלטפורמה לרכישת ביטוחים עבור מקומות עבודה בארה"ב, הודיעה על גיוס של 20 מיליון דולר בהובלת קרן Entrée Capital ובהשתתפות המשקיעים הקיימים, קרן D10 ו-Pitango. חברת Zorro היא אחת מבין כמה חברות ישראליות שקמו בשנים האחרונות ומציעות שירותים שנועדו לשפר את מערכת בביטוח הבריאות האמריקאית.

ד"ר גיא איזיקיאל, מנכ"ל החברה ואחד מיזמיה (יחד עם מאיה פרל), מוכר לשוק הישראלי מתפקידיו כמנכ"ל החברות וונטור שנמכרה למדטרוניק ובריינסוויי וכשותף בכיר בפיטנגו . בשיחה עם גלובס הוא מסביר כי חוק ביטוח הבריאות שחוקק נשיא ארה"ב ברק אובאמה, הגדיר זירת מסחר שבה יחידים או ארגונים קטנים יכולים לרכוש ביטוח, ובמשך תקופה מסוימת בשנה הם אינם חייבים בחיתום. היום כבר מבוטחים בה כ-24 מיליון אנשים.

זורו מציעה למבוטחים לרכוש עבור העובדים שלהם את הביטוחים לא מחברת ביטוח אחת, המציעה בדרך כלל פוליסה אחידה עם התאמות מעטות, אלא עבור כל מבוטח את הפוליסה המתאימה לו במרקטפלייס. רגולציה חדשה בשם ICHRA מאפשרת למקום העבודה לתת לעובד קצבה לרכישת ביטוח במקום את הביטוח עצמו.

Zorro מסייעת גם למעסיקים לקבוע תקציב בריאות אישי לכל עובד, כאשר כל עובד יכול לנצל את התקציב לרכישת הכיסוי הביטוחי המותאם אישית לצרכיו. העובדים נעזרים במנוע קבלת החלטות מבוסס אינטליגנציה מלאכותית שפיתחה זורו, על מנת להשוות בין מאות תוכניות ביטוח, תוך התחשבות בצרכים הבריאותיים הייחודיים שלהם - ולהרכיב את חבילת הביטוח האופטימלית עבורם. לדברי ד"ר איזיקיאל, רוב המבוטחים דרך המערכת מצליחים לבחור את הביטוח המתאים להם באמצעות הבינה המלאכותית ללא ייעוץ אנושי. בממוצע, לקוחות זורו חסכו מעל ל-20 אחוז בעלויות פרמיות בהשוואה לתוכניות קבוצתיות מסורתיות.

זורו אינה החברה היחידה שהוקמה כדי לנצל את השינויים הללו ברגולציה. החברות האמריקאיות Thatch ,Venteur Health ו- Remodel Health האמריקאיות גייסו במהלך השנה האחרונה 40, 20 ו-100 מיליון דולר בהתאמה.

"הטכנולוגיה פורצת הדרך של זורו כבר היום עוזרת למעסיקים לשבור את המגבלות של תוכניות קבוצתיות מסורתיות ומעצימה את העובדים לבחור תוכניות בריאות שמותאמות לצרכים הייחודיים שלהם," הוסיף אבי אייל, שותף מיסד ב-Entrée Capital, בהודעת הגיוס.

אבוג'ן השלימה את הפיתוח המשותף עם גוגל קלאוד

חברת אבוג'ן הנסחרת בנאסד"ק ובתל אביב, הודיעה על השלמת פיתוח משותף עם גוגל קלאוד. מדובר במודל בינה מלאכותית לעיצוב מולקולות קטנות לחקלאות ולתעשיית התרופות, על בסיס המנוע הטכנולוגי ChemPass AI של אבוג'ן. החברות הודיעו על שיתוף הפעולה בנובמבר האחרון, וכעת כבר מודיעות על השלמת פיתוח התוכנה. בעקבות ההודעה, עלתה מניית החברה ב-38% במצטבר ב-5 הימים האחרונים, ואבוג'ן נסחרת לפי שווי של 218 מיליון שקל.

בהודעת החברה נמסר כי המערכת יודעת לבחור ולתכנן מולקולות קטנות תוך האופטימיזציה של הביצועים שלהן על פי מגוון קריטריונים בו זמנית, וזאת לעומת שיטות קיימות אשר מטפלות בכל אילוץ או קריטריון בנפרד, ובזה אחר זה, בתהליך שהוא הרבה יותר מורכב וסיכויי הצלחתו נמוכים יותר. תהליכים טוריים אלה גם מכוונים לאזורים המוכרים היטב על ידי עולם הכימיה, שם קשה יותר למצוא מולקולה שניתן להוציא עליה פטנט. לעומת זאת הבינה המלאכותית יכולה לבצע אופטימיזציה של תכונות גם לגבי מולקולות שפחות נחקרו.

כיום אבוג'ן היא חברה המפתחת מוצרים בתחום האג-טק, הטכנולוגיה החקלאית, על בסיס בינה מלאכותית. לחברה יש חברות-בנות העוסקות במוצרים כמו צמחים מהונדסים גנטית, "פרוביוטיקה" לאדמה התומכת בצמח, התאמה נכונה של הדברה לצמחים, פיתוח זני קנאביס ייחודיים ועוד. יש לה מיזם אחד בתחום רפואת האדם, העוסק בהשפעה על תמהיל חיידקי המעי.

בהודעתה מסרה אבוג'ן כי כעת היא תשמח לבחון סוגים שונים של שיתופי פעולה עם חברות חקלאות ותרופות סביב יכולות המערכת החדשה.

במיזם הנוכחי אבוג'ן התבססה על כלים של גוגל, כולל על מאגרי מידע גדולים שלה, יחד עם היכולות הייחודיות של החברה, המבוססות הן על מערכת הבינה המלאכותית שהיא מפתחת כבר מזה עשורים, והן על ניסויי מעבדה ושטח שביצעה, והזינו מידע נוסף למערכת. כעת היא עובדת גם על הדור הבא של המוצר, אשר אמור לכלול התאמות לצרכים של תחומים ספציפיים ברפואה או בחקלאות.

איזה ריח מתאים לפנים שלכם?

הסטארט-אפ הישראלי SOLO Wellbeing ותאגיד NTT היפני, הודיעו על שיתוף פעולה בהתאמה של בושם באופן אישי לפי ניתוח תמונת סלפי. השקת השת"פ תתקיים במרכז חווייתי של NTT שנפתח לאחרונה ביפן.

רועי טל, מנכ"ל SOLO, מסביר כי: "הטכנולוגיה של SOLO יודעת לנתח בזמן אמת מאות נקודות בהבעות ושרירי הפנים מכל מצלמה, ולזהות מצבים רגשיים, רמות סטרס ודפוסי התנהגות - ללא מגע, בפרטיות מלאה, תוך פחות מחמש שניות. ביחד עם NTT תרגמנו את התובנות האלה כדי ליצור חווית וולנס מותאמת אישית".

כאמור, היכולת הזו מושקת ב-Wellness Lounge, מתחם במרכז החווייתי של NTT, שמספק הדמיה של מצבם הפיזי והמנטלי של המשתמשים באמצעות טכנולוגיות מתקדמות ומעניק להם חוויות וסביבות מותאמות אישית בהתאם. באזור HINATA של המתחם, תחת הנושא "התעוררות", עוצב חלל שנועד לקדם ריכוז ולהפחית מתח. במסגרת זו, טכנולוגיית הבינה המלאכותית של SOLO משמשת להמחשת המצב הרגשי והפסיכולוגי של המשתמשים.

שיתוף הפעולה יצא לפועל ביוזמה ותמיכה של NTT Israel, שמחברת בין סטארט-אפים ישראלים לבין קבוצת NTT עם כ-1,000 חברות בת ברחבי העולם ומכירות של יותר מ- 100 מיליארד דולר בשנה. NTT היא קבוצת תקשורת, אך עוסקת בחדשנות גם בתחומי פיזיקה, הצפנה ובריאות דיגיטלית. ב-2022 הוקמה מעבדת החדשנות של הארגון בישראל, אשר מחפשת שיתופי פעולה עם סטארט-אפים ישראלים.