החוקרים שפיתחו עדשות מגע שמאפשרות לראות בעיניים עצומות

לראות בעיניים עצומות: קבוצת חוקרים פיתחה עדשות מגע ביוניות

קבוצת חוקרים מהאוניברסיטה למדע וטכנולוגיה של סין פיתחה עדשות מגע שמאפשרות לראות בחושך וגם בעיניים סגורות. החוקרים שילבו בתוך עדשות מגע קלאסיות פולימרים אשר חשים באור אינפרה-אדום ומתרגמים אותו לאור הנראה לעין האנושית. בכך הן קצת דומות למשקפי ראיית לילה, אך הן דיסקרטיות, פועלות ללא מקור כוח חיצוני וכאמור - מאפשרות לראות גם בעיניים סגורות. הפיתוח פורסם בכתב-העת המוערך "Cell".

● האם תינוק אחד יצליח להציל את תעשיית העריכה הגנטית שאכזבה?
● טראמפ חשף פרטים לגבי תוכנית מחירי התרופות שלו. המשמעות לחולים בישראל עלולה להיות קטלנית

מה עושים עם עדשות כאלה? היישומים העולים על הדעת באופן מיידי הם בעיקר ביטחוניים. כך למשל, אפשר להשתמש בעדשות הללו כך שרק מי שמרכיב אותן יקבל מסרים מסוימים מסביבתו. אפשר לגרום למוצר מסוים לשדר את האור האינפרה-אדום כדי למנוע זיופים או הברחות, מבלי שהגורם שמנסה לזייף או להבריח את המוצר יידע על כך. אך יש גם שימושים למטרות אזרחיות יותר, כמו שיפור הראייה בתנאים של תאורה חלשה, למשל בערפל או בענן אבק.

המוצר נוסה כבר בעכברים ובבני אדם. שניהם הצליחו להצביע על כיוון ממנו מגיע אור אינפרה-אדום, בעוד קבוצת ביקורת עם עדשות דמה לא יכלה לעשות זאת. בעיניים סגורות, הצליחו הנבדקים להפיק יותר מידע שהועבר באור האינפרה-אדום, משום שהאור הנראה לא הפריע להם.

גרסה נוספת של העדשות ממירה אור ירוק לאור אדום, וכך עשויה לאפשר לאנשים עם עיוורון צבעים להבדיל טוב יותר בין צבעים.

בעקבות מיזוג עם קנבוטק, חברת הפסיכדליה של איתמר גרוטו נכנסת לשוק ההון

חברת הפסיכדליה פסיירקס, המפתחת תרופה לדיכאון, חתמה על מזכר הבנות למיזוג לתוך חברת קנבוטק. במסגרת העסקה המוצעת, פסיירקס תמוזג כולה לתוך קנבוטק, תמורת 45% ממניות קנבוטק שינתנו לבעלי המניות הקיימים של פסיירקס, ובהמשך עד 70% כתלות באבני-דרך. תנאי מתלה לעסקה הוא שבמועד השלמתה יהיו בקופת בחברה כ-2.5 מיליון שקל במזומן ללא התחייבויות. לשם כך תצטרך החברה לגייס הון מן הציבור.

פסיירקס מפתחת תרופה לטיפול בדיכאון המשלבת בין החומר איבוגאין לבין תרופת דיכאון קיימת על בסיס SSRI, באופן שאמור להאיץ ולשפר את פעילות התרופה נגד דיכאון. איבוגאין הוא חומר פסיכואקטיבי מעורר הזיות המשמש בטקסים דתיים במספר קהילות של פיגמים באפריקה. ניתן להפיק את החומר באופן טבעי מעץ האיבוגה או לסנתז אותו במעבדה. הוא מאופיין באינטראקציה מורכבת עם מסלולים נוירולוגיים רבים במוח.

המוצר פותח בעבר לטיפול בהפרעות התמכרות, אבל הניסויים הללו הופסקו, בין היתר עקב דאגות לגבי ההשפעה של החומר על הלב. בשנים האחרונות הוא נמצא שוב בניסויים לטיפול בהתמכרויות וכן לטיפול בהפרעות נפשיות הנובעות מפציעת ראש.

במאמר סקירה מ-2022 תוארו 24 ניסויים שונים בחומר, ובהם נרשמו גם שני מקרי מוות. החברה מציינת כי הטיפול בדיכאון הוא במינונים נמוכים של החומר.

פסיירקס השלימה עד היום ניסויים בבעלי חיים, והיא נערכת להגיש בקשה למשרד הבריאות לניסוי בחולים.

פסיירקס נוסדה בשנת 2020, על-ידי היזמים איתי הכט, ד"ר אשר הולצר וד"ר קובי בוקסדורף. החברה מנוהלת על-ידי יואב אלישוב, שניהל את חברת תרימה ואת פעילות האונקולוגיה של נורבטיס בישראל ומדינות נוספות. היו"ר הוא פרופ' איתמר גרוטו, בעבר המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, שהיה מעורב בעבר במספר חברות קנאביס.

על-פי דיווחי קנבוטק, פסיירקס גייסה עד היום כ-11 מיליון שקל, כאשר הגיוס האחרון בוצע לפי שווי חברה של 60 מיליון שקל. הנתונים המבוקרים האחרונים בידי החברה לגבי פעילותה ומצב נכסיה נכונים לשנת 2023.

קנבוטק עצמה הוקמה ב-2019 במטרה לשלב טיפול בקנאביס עם טיפול בתמציות פטריות מרפא. החברה הפכה ציבורית באמצעות תשקיף ב-2020 לאחר שביצעה תהליך של מימון המונים, ונרשמה למסחר בבורסה ב-2021. אולם מאז הנפקתה, קנבוטק נקלעה למצוקת מזומנים, ומנייתה איבדה מעל 99% מערכה.

גיוס של 23 מיליון דולר לקמארי, המפתחת תרופות למחלות עור נדירות

חברת התרופות קמארי פארמה הודיעה על גיוס של 23 מיליון דולר לפיתוח תרופה למחלות עור גנטיות נדירות וקשות. את הגיוס הובילה המשקיעה החדשה, קרן BRM, בשותפות עם קרן פונטיפקס שהייתה המשקיעה המייסדת של החברה. קרן GIBF הפועלת בישראל ובסין המשיכה להשקיע בחברה, ואילו קרן ארקין שהשתתפה בסבב גיוס קודם, לא השקיעה הפעם.

החברה התמקדה בשנים האחרונות במחלות נדירות של העור, תחילה במחלות שבהן יש פגיעה גנטית בתפקוד מנגנון ה-TRPV3, עבורו פותחה התרופה, תסמונת אולמסטד, קרטודרמה חמורה ואיכטיוזיס. מגנון זה קשור גם במחלות פחות נדירות, אך לדברי ד"ר דוד אביעזר, מנכ"ל החברה, "תחילה פותחה התרופה למחלות עור אחרות, אך הבנו שההשפעה שלה היא הברורה ביותר כשמדובר במחלה הגנטית".

אביעזר ניהל בעבר את חברת פרוטליקס, שעסקה גם היא במחלות גנטיות נדירות, כך שהוא מכיר את מסלולי הרגולציה ואת שיטות השיווק למחלות הללו, גם אם לא בתחום העור.

עד סוף השנה צפויה החברה להתחיל ולסיים ניסוי קליני בתסמונת אולמסטד, בה חולים כחצי מיליון אנשים ברחבי העולם, ואין להם היום שום פתרון. "אנחנו יודעים שכאשר מגיעה תרופה חדשה לשוק שאין לו פתרון, גם הגישה של הרופאים והמטופלים משתנה, ויש יותר תמריץ לבדוק ולאבחן את המחלה, מה שעשוי גם להגדיל את השוק", אומר אביעזר.

חברת Elgan חושפת הסכם עם Chiesi לטיפול בפגים

חברת Elgan Pharma הישראלית הודיעה היום (א') על כניסה לניסוי שלב III בתרופה שלה לטיפול בפגים הסובלים מתת-ספיגה של המעי, כלומר אינם מצליחים להפיק ממזונם רכיבים חיוניים מסוימים. בעיות עיכול אלה, הנובעות מכך שהמעי עדיין אינו מפותח, יכולות לסכן את חייהם של הפגים.

בהודעה לעיתונות של החברה, היא חושפת כי הניסוי יבוצע בשיתוף-פעולה עם חברת Chiesi, חברה בינלאומית שמקורה באיטליה, המוכרת מהעסקאות שחתמה בעבר עם החברות קמהדע ופרוטליקס. שיתוף-הפעולה מעוגן בהסכם בין החברות, שנתונים הכספיים לא נחשפו.

ב-2022 פרסמה אלגן לראשונה תוצאות טובות מניסוי שלב III, שבו הראתה כי התרופה שלה, פורמולציה ייחודית של אינסולין, הצליחה ביעדיה העיקריים לשפר את פעילות המעי וכן הפחיתה סיבוכים בפגים וקיצרה את הזמן עד שמצבם הוכרז כיציב. נתונים נוספים בהם נצפו תוצאות חיוביות היו קיצור זמן השהות בבית החולים ופחות מחלות נקרוטיות של המעי.

הפרוטוקול שסוכם מול ה-FDA וה-EMA כולל שני ניסויי שלב III, וכעת ייערך השני מביניהם, אשר עשוי להיות הניסוי האחרון לפני שיווק. הניסוי הנוכחי שונה מעט מהקודם בפרוטוקול שלו. הוא כולל רק מינון אחד במקום שניים, והיעד של הפחתת האירועים הנקרוטיים הפך לאחד היעדים המשמעותיים. הניסוי צפוי להתקיים בבריטניה, באירופה, בישראל ובארה"ב.

אלגן הוקמה ב-2018 על-ידי מיקי אולשנסקי (מנכ"ל) כדי לפתח תרופות לפגים ויילודים. מכאן גם שם החברה: Extremely Low Gestational Age Neonates. היא נוסדה בחממת NGT וגייסה עד היום כ-12 וחצי מיליון דולר ממשקיעים, מרשות החדשנות וממענק של האיחוד האירופי. בנוסף חתמה על הסכם שיתוף-פעולה נוכחי עם Chiesi, שכאמור פרטיו לא פורסמו.

מוחונים קטנים שגדלים על שבב מייצגים הבדלים בין נוירוטיפיקלים לאנשים על הספקטרום

מוחונים קטנים שגודלו במעבדה מתאים נלקחו מנבדקים על הספרטרום האוטיסטי, הציגו פעילות חשמלית חריגה לעומת מוחונים שגודלו מתאים של נבדקי ביקורת - כך עולה ממאמר שפורסם על-ידי חברת הביוטק "איתי אנד ביונד" (Itay&Beyond) יחד עם רופאים מבית החולים הדסה עין כרם.

חברת איתי אנד ביונד פיתחה פלטפורמת "מוחון על שבב" לבדיקה של יעילות תרופות עבור מחלות נוירולוגיות ופסיכיאטריות, בהן אוטיזם. הרקמות גודלו במעבדה מתאים שהופרשו בשתן של הנבדקים. לאחר מכן הוצמדו אליהן אלקטרודות שגם עוררו וגם מדדו את הפעילות ברקמת המוח הזעירה. בניסוי נבדקו איברוני מוח מלא פחות מאשר 400 נבדקים שונים.

הרקמות בקבוצה עם האוטיזם הגיעו מאנשים עם תסמונות גנטיות, וגם בכאלה שהתסמונות שלהן אינן ממקור גנטי ידוע. הרקמות שמקורן באנשים על הספקטרום הציגו פעילות שונה מקבוצת הביקורת, אך גם שונות זו מזו, בעוד הרקמות מקבוצת הביקורת ללא האוטיזם, היו יחסית דומות זו לזו. גם אצל אנשים עם תסמונת גנטית זהה, נמצאו לפעמים דפוסי פעילות שונים.

הדבר תואם את מה שנמצא בקליניקה - גם אנשים עם מקור גנטי זהה לאוטיזם, מציגים לעתים התנהגות שונה וגם דפוסי תחלואה נלווית שונים, למשל לחלקם יש אפילפסיה (המאופיינת בפעילות חשמלית ספציפית במוח), ולחלקם אין.

לדברי ד"ר ניסים פרץ, מנכ"ל ומייסד שותף של Itay&Beyond, "הממצאים יכולים לשמש ככלי לאבחון פונקציונאלי של פעילות הרשת העצבית של נבדקים, וכמו כן, להתאמה ופיתוח תרופות וטיפולים חדשניים. החברה משתמשת בטכנולוגיה שפיתחה כדי לאפיין מגוון של תרופות, חלקן כבר מאושרות להפרעות אחרות, ומעולם לא נוסו על נבדקים. חלקן תרופות שנכשלו בניסויים קליניים אבל בעיקר בגלל תכנון לקוי של מערך הניסוי, וחלק מהנבדקים בניסוי כן הגיבו לטיפול. הטכנולוגיה משמשת גם לבדיקת תרופות שהחברה מפתחת בעצמה, ושיש לה עליהן פטנט. החברה מכוונת לשיתופי-פעולה עם חברות הפארמה השונות".