גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

צבי סטפק טוען: "כל הסיבות מובילות לירידת מחירי הדירות"

מייסד ובעלי בית ההשקעות מיטב מסתכל על האופטימיות בבורסה בתל אביב בחשדנות ● "המשקיעים מפחדים לפספס את העליות שאחרי הירידות, אבל מתמחרים תרחיש אופטימי של מלחמה קצרה" ● הוא משרטט שני תסריטים להמשך, ומסמן את הסקטורים המנצחים והמפסידים

צבי סטפק / צילום: איל יצהר
צבי סטפק / צילום: איל יצהר

העליות בבורסה בתל אביב ביומיים האחרונים, למרות המלחמה ההיסטורית מול איראן, הצליחו להפתיע לא מעט מומחים בשוק ההון. ההסבר המרכזי שהללו מסמנים הוא שהמשקיעים מתמחרים את היום שאחרי המלחמה, שבו האיום האיראני מצטמק ופרמיית הסיכון של ישראל תרד. אבל לצבי סטפק, מייסד בית ההשקעות מיטב, יש הסבר אחר.

מניות הנדל"ן לא ראו אופטימיות כזאת הרבה זמן. האם היא מוצדקת?
"רגע מכונן": המשקיעים הזרים בדיוק חזרו להאמין בישראל. האם עכשיו הם בדילמה?

הוא מפנה את הזרקור דווקא למשקיעים הקטנים."מה שקורה פה זה במידה רבה תופעה של פומו (FOMO - fear of missing out, א"ג)", הוא אומר בראיון לגלובס. "המשקיעים אומרים לעצמם 'הולכות להיות ירידות, אז בואו ננצל אותן', כי הניסיון מראה שמהר מאוד הירידות מתחלפות בעליות, ככה הציבור התרגל. כדי לא להחמיץ את העליות, שהציבור מאמין שיגיעו, הוא קונה".

ואכן, מאז משבר הסאב־פריים שהחל ב־2008, שוקי המניות הציגו התאוששות מהירה ממשברים גדולים. "אם ניקח את חמש השנים האחרונות, היה לנו את הקורונה שהשפיעה על כל העולם, והביאה לירידות ממוצעות של 35% בשוקי המניות בתוך שלושה שבועות, אך תוך מספר חודשים השווקים התאוששו. אירוע שני היה במלחמת חרבות ברזל, שלאחריה היו ירידות חדות, ושוב הייתה התאוששות מהירה יחסית, בעיקר ב־2024, אחרי כמה הישגים בחצי השני של השנה", הוא מזכיר, ומתייחס למתקפת הביפרים על חיזבאללה וחיסול סינואר.

האם המשקיעים בת"א אופטימיים מדי?

במבט קדימה, סטפק מעריך שהמפתח לעתיד השווקים תחת המלחמה עם איראן הוא הזמן. "כרגע, הציבור מאמין שהמלחמה תהיה כנראה קצרה, וזה התסריט האופטימי. במקרה כזה, המלחמה תסתיים בתוך סדר גודל של כשבועיים, ותוסר האי־ודאות סביב איום הגרעין האיראני, או שלכל הפחות הוא יידחה בכמה שנים. זה תסריט שיכול להיות מאוד חיובי לבורסה".

מנגד, הוא מסמן גם את התרחיש השלילי, שעשוי להביא לפגיעה בכלכלה הישראלית ובבורסה: "אם ניגרר פה למלחמת התשה, שטפטופי טילים ירדו עלינו כל יום, זה סיפור אחר לגמרי. גם אם בסופו של דבר נסיר או נדחה את האיום הגרעיני, זה יהיה תסריט רע. עד כה, היו לנו שלושה ימי קרב שמעריכים את הנזק שלהם במיליארד שקל. תוסיף לזה את ההוצאות הביטחוניות, שיגדילו את תקציב הביטחון, וידרשו עוד הנפקות אג"ח, בריביות גבוהות יותר מכיוון שפרמיית הסיכון של ישראל בתרחיש הזה עלולה לעלות".

לכך הוא מצרף בתרחיש המלחמה הממושכת עלייה צפויה בלחצים האינפלציוניים: "ייווצר לחץ על שוק הדיור, מכיוון שאנשים יאבדו את הדירה שלהם, וכפתרון זמני יצטרכו לשכור דירות. זה יכול ליצור לחץ על מחירי השכירות, שמהווים בערך רבע מהמדד. זה גם אומר שלא יגיעו לכאן טיסות, מה שאומר שאנחנו נהיה פה ונרכוש את כל מה שאנחנו צריכים פה. אז ייווצר לחץ על המחירים המקומיים, ובנק ישראל ידחה את הורדת הריבית".

מטבע הדברים, לשני התרחישים הללו צפויות להיות השפעות הפוכות על הבורסה המקומית. מצד אחד התרחיש האופטימי עשוי "להביא לפעילות כלכלית ערה שכוללת גל של הנפקות, מיזוגים, רכישות, לא רק מקומית אלא גם במעורבות של זרים". מאידך, בתרחיש פסימי, אנחנו עשויים לראות "גידול בקצב החברות שיגיעו למצב שיבקשו הסדר חוב, וכן הפערים בין אגרות החוב הקונצרניות לבין הממשלתיות יגדל", הוא מסכם.

אל תתבשמו מהעליות במניות הנדל"ן

למרות התרחישים השונים אותם הוא שוטח, סטפק מאמין שאין מקום לשינויים גדולים בתיק. "מי שמאמין בתרחיש האופטימי יכול להגדיל את אחוז המניות ולהפך. אבל יש לי עצה כללית שאני חוזר עליה תמיד - אדם צריך לדבוק במדיניות שלו. זאת אומרת, אם הוא החליט שמתאים לו גם כלכלית וגם מנטלית, להקצות למניות X אחוז מהתיק, אז שיתמיד בזה. אם הוא אופטימי, אפשר להגדיל ב־2%־3% או להפך, אבל לא לעשות מהלכים גדולים במדיניות ארוכת הטווח שלו".

בתרחיש השלילי שבו המלחמה מתארכת, מי שירוויחו לדעת סטפק הן מניות חברות התקשורת, שעשויות להרוויח מעליית המחירים והגידול בשימוש. לכך הוא מצרף את התמחורים הנוכחיים של המניות שלדעתו "יחסית סבירים, בלי קשר בכלל למלחמה, המחירים הגיעו לאיזושהי תחתית, והם מטפסים, ואני מאמין שימשיכו לטפס למעלה". אליהן הוא מוסיף גם את חברות הנפט והגז, שייהנו מהעלייה במחירים, הביטחוניות ורשתות המזון והאופנה, שייהנו גם כן מהגידול בביקושים.

מנגד, מי שעשויות להיפגע בתרחיש כזה הן חברות הבנייה למגורים, הסקטור המצטיין של הבורסה ביומיים האחרונים. מדד ת"א בנייה למשל, רשם ביום שני את היום הטוב ביותר שלו מאז 2020 והשלים עלייה של כ־10% ביומיים. סטפק, רואה תרחיש פחות אופטימי לענף שכולל מחסור בעובדים, אתרי בנייה מושבתים ובעיות מלאי: "כל הסיבות מובילות לירידת מחירים שם, והמלחמה יכולה להגביר את זה. אני לא רואה תרחיש שאנשים יתלהבו לקנות או להשקיע בדירות במצב שבו כל יום יורדים עליהם טילים".

מי שעוד עשויות להיפגע הן מניות הסקטור הפיננסי, הבנקים והביטוח, שהפכו בשנתיים האחרונות לחביבות המשקיעים. לדבריו," אם המשק ייכנס להאטה, כי הוא לא יעבוד בפריון מלא במצב של טפטופי טילים כל יום, הבנקים יצטרכו להגדיל את ההוצאות שלהם להפסדי אשראי. מנגד, בתרחיש האופטימי הם דווקא יהיו הנהנים הראשונות. הרגישות של מניות הבנקים והביטוח לירידות או עליות בשוק ההון גבוהה יותר. עלייה של 10% בשוק, זו עלייה של 12%־13% בבנקים ולהפך".

בתרחיש האופטימי מסמן סטפק עלייה רוחבית בשוק, כאשר מלבד מניות הבנקים והביטוח, סקטור הפיננסים הרחב עשוי להרוויח ביחס לסקטורים אחרים. בכלל זה הוא כולל את בתי ההשקעות (כולל מיטב בראשו הוא עומד), וחברות האשראי החוץ־בנקאי. מנגד, הוא מעריך כי צפויה ירידה בתמחורים של המניות הביטחוניות. "תהיה ירידה, כי המניות עלו מאוד חזק. נכון שזה לא קשור רק למה שקורה פה, התעשיות הביטחוניות נהנות גם ממה שקורה בעולם, ונהנות מביקושים, כי יש להן מוצרים ייחודים. הן לא ירדו מאוד חזק, לדעתי, כי הביקושים העולמיים הרבה יותר משמעותיים, אבל, הן יכולות לרדת".

עוד כתבות

ב-CNN טוענים: יש רק דבר אחד שישראל צריכה מטראמפ לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: האם ישראל בדרך לעוד מלחמת נצח, תושבי טהרן נמלטים מעיר הבירה והמלחמה משפיעה על הסחר בארמניה • כותרות העיתונים בעולם 

ישראל מתגייסת 2 / צילום: יח''צ נט''ל

נרשמה עלייה של יותר מ-700% בפניות לסיוע נפשי לקו של עמותת נט"ל

החל מתחילת המערכה מול איראן נרשמה עלייה של יותר מ-700% בפניות לסיוע נפשי לקו הסיוע של עמותת נט"ל, שתוגבר מאז הסופ"ש האחרון ● לאור מצב החירום במשק, ההסתדרות הלאומית הקימה את "מוקד לכל עובד" המאויש על ידי רכזי יחסי עבודה ומומחים פיננסים ● אירועים ומינויים

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

מגמה שלילית באירופה; החוזים העתידיים על וול סטריט יורדים

הדאקס יורד בכ-0.8% ● הניקיי עלה בכ-0.7% ● הקונפליקט בין ישראל ואיראן מכביד על השווקים ● הנשיא טראמפ הגיע להסכם עם ראש ממשלת בריטניה, בדרך לעסקת סחר פורמלית, אך הבורסה בלונדון רושמת ירידות ● מחירי הנפט עולים בכ-2% ● מניות האנרגיה המתחדשת בוול סטריט נופלות בשיעורים דו־ספרתיים

אלי בן אליהו, מנהל מחלקת תיקים מוסדיים, אלטשולר שחם / צילום: פרטי

מנהל ההשקעות שכמעט איבד את הבית שלו: זה הדבר האחרון שאתם צריכים לעשות כעת עם התיק

אלי בן אליהו, מנהל מחלקת תיקים מוסדיים באלטשולר שחם, ממליץ בחום "לא לשנות, לא לפדות, לא לקצר מח"מים" ● גם אחרי שביתו כמעט נפגע מטיל, המוטו שלו בהשקעה הוא "לנהוג הפוך מהחששות והאינסטינקט האנושי" ● ומה הוא חושב על השוק המניות המקומי ובארה"ב

תורים ברשת אושר עד / צילום: יונתן כיתאין

השבוע החזק של ענף המזון הסתיים עם עלייה של 67% במכירות בסופ"ש

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי בישראל ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי השבוע שהחל בעליות רשם היפוך מגמה מאז התקיפה באיראן

נתב''ג סגור לאחר התקיפה הישראלית באיראן / צילום: ap, Ariel Schalit

סימני השאלה שמרחפים מעל המבצע להשבת הישראלים

החזרת לפחות 100 אלף הישראלים שמפוזרים בעולם דורשת בתנאים העכשווים אומץ, והיו גורמים במשרד התחבורה שקראו להמתין עד שהמרחב האווירי ייפתח ללא כל איום, אך עמדתם נדחתה ● קיימים סימני שאלה סביב התוכנית - למשל, קיים חשש שהחברות גם יפקיעו מחירים וגם יקבלו שיפוי חודשים לאחר מכן מהמדינה

המשרוקית / צילום: צילום מסך מאיקס

התקשורת האיראנית לא בחלה בהפצת דיסאינפורמציה על המלחמה עם ישראל

גם התקשורת האיראנית מדווחת על המלחמה, ולא תמיד נצמדת לאמת ● המשרוקית של גלובס

מטוס אל על / צילום: יח''צ אל על

טיסות החילוץ של אל על יוצאות לדרך. כך זה יעבוד

לאחר ששרת התחבורה מירי רגב הודיעה על מבצע "חזרה בטוחה" להשבת עשרות אלפי הישראלים שתקועים בחו"ל, הודיעה אל על כי היא נערכת להפעלת טיסות חילוץ לפי מתווה מדורג ● איך נרשמים, מי יזכה לעדיפות, ומה לגבי לקוחות שטסו עם חברות אחרות? ● גלובס עושה סדר

בורסת תל אביב / צילום: איל יצהר

מגמה מעורבת בתל אביב; ארית תעשיות צונחת בכ-6%

מדד ת"א 35 עולה בכ-0.6%, ונסחר סביב רמות שיא ● מדד הבנקים מטפס בכ-1% ● מניות האנרגיה המתחדשת יורדות ● על רקע ההתפתחויות האחרונות במלחמת ישראל־איראן, המניות הביטחוניות רושמות ירידות ● איך המלחמה תשפיע על האינפלציה? ● וגם: האנליסטים מעריכים כיצד הקונפליקט בין ישראל ואיראן ישפיע על השווקים שמעבר לים

וול סטריט. היקף פוזיציות השורט על השוק היה כמעט פי שניים מזה שנראה ברבעון הראשון של 2020 / צילום: Shutterstock, orhan akkurt

בוול סטריט מתמחרים מערכה קצרה? המניות הביטחוניות רשמו מימושים

בעוד שביום שישי המדדים המובילים ירדו, מחיר הנפט עלה והמניות הביטחוניות נסחרו במגמה חיובית - אתמול המגמה הייתה הפוכה ● ב-cnbc הזהירו מומחים מפני שאננות של המשקיעים, שלהערכתם מעריכים בחסר את המלחמה בין ישראל ואיראן

עסקים סגורים בקניון ערים בכפר סבא / צילום: רמי זרנגר

מודל החל"ת חוזר לשולחן: מתי ניתן להוציא עובד לחופשה ללא תשלום, והאם מקבלים דמי אבטלה?

מצב החירום נמשך, ובממשלה שוקלים להחזיר את מודל החופשה ללא תשלום שיושם בקורונה ואחרי ה-7 באוקטובר ● האם ניתן לכפות על עובד לצאת לחל"ת, מה קובע החוק לגבי מתן הודעה מוקדמת וזכאות לדמי אבטלה, והאם כדאי להוציא כבר כעת עובדים לחל"ת או להמתין? ● גלובס עושה סדר

טיל בליסטי איראני / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הטיל במשקל 2 טון שעדיין לא שוגר, וכמה טילים נותרו בארסנל האיראני?

איראן הזניחה בשנים האחרונות את חיל האוויר שלה וקידמה במקום זאת חיל טילים משוכלל, מתוך תפיסה שהקמת חיל טילים דומיננטי יסייע לה להשמיד מטרות צבאיות ואזרחיות ממרחק גדול ● בימי המלחמה האחרונים איראן שומרת על שתיקה בכל הנוגע לסוגי הטילים הנורים על ישראל ● מה יודעים על הטילים שירתה לכאן, וכמה טילים בליסטיים נותרו לה?

אילוסטרציה: shutterstock

מניות הנדל"ן לא ראו אופטימיות כזאת הרבה זמן. האם היא מוצדקת?

שורה ארוכה של חברות בתחומי הבנייה, התחדשות עירונית, תשתיות ומוצרי בנייה זינקו ביומיים הראשונים של השבוע בשיעור דו־ספרתי, על רקע אופטימיות באשר לעסקיהן לאחר המלחמה ● מדד ת"א־בנייה מחק את רוב הירידות מתחילת 2025 וכבר מניב 40% בשנה האחרונה

פגיעת טיל מאיראן בבניין בחיפה / צילום: ap, Rami Shlush

רשות המסים פתחה מסלול פיצויים מהיר לנזקים "קלים"

המסלול מיועד להגשת תביעות בגין נזק ישיר למבנה ותכולת בית עד תקרה של 10,000 שקל ● לצד המסלול המהיר, נפתח גם מסלול "רגיל" שבו ניתן להגיש תביעה לאחר הזדהות לשירותים הדיגיטליים של רשות המסים

קניון ערים כפר סבא, נטוש / צילום: רמי זרנגר

המשק נכנס להדממה, ומודל החל"ת שוב עומד על הפרק

הארכת מצב החירום בעורף מותירה את המשק בחוסר ודאות, כאשר עובדים רבים נעדרים ממקומות העבודה, ומעסיקים דורשים רשת ביטחון כלכלית ● באוצר טוענים כי מוקדם מדי לקבל החלטה, ורוצים לראות כיצד תתפתח המערכה ● בינתיים מודל החל"ת שהופעל בתקופת הקורונה ובתחילת המלחמה שב לשולחן

רחפני ''צרעה'' אוקראיניים / צילום: אתר חברת OSA

ברוסיה ובאיראן: רחפנים שהוברחו לעורף האויב השיקו עידן חדש בלוחמה המודרנית

בתוך שבועיים בלבד חוללו שני מבצעי עומק - של המוסד באיראן ושל אוקראינה ברוסיה - מהפכה בלוחמה המודרנית: מאות רחפנים חדרו למדינות אויב, פגעו במערכות רגישות וחמקו ממערכות הגילוי ● אלא שהטכנולוגיה הזו זולה, זמינה - ועלולה לפעול גם בכיוון ההפוך

צורי דבוש / צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

המניה הקטנה מכרמיאל שזינקה בכ-20% ביומיים. האם המגמה תימשך?

קליל תעשיות, שפועלת מכרמיאל ומייצרת חלונות, פרופילים ומוצרי אלומיניום לדירות זינקה בכ-20% תוך יומיים בעקבות המלחמה עם איראן ● עם זאת, המניה דשדשה בשנים האחרונות ● האם המניה תמשיך לעלות?

באל-ג'זירה בטוחים: כך תנסה איראן לסיים את המלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: התקיפה הישראלית עלולה לגרור גם את ארה"ב לעימות ישיר מול איראן, 40 אלף תיירים נתקעו בישראל בזמן התקיפה, הקלף בו איראן מאיימת להשתמש, ומכון המחקר שטוען: "לאיראן אוזלים הטילים" • כותרות העיתונים בעולם 

סרן (במיל') טל מובשוביץ ז''ל / צילום: דובר צה''ל

הותר לפרסום: סרן במיל' טל מובשוביץ, בן 28 מרעות, נפל בקרב בדרום הרצועה

הותר לפרסום: סרן במיל' טל מובשוביץ, בן 28 מרעות, נהרג מפיצוץ מטען במבנה בח'אן יונס ● נתניהו: חיסלנו את הצמרת של איראן. השמדנו מחצית מהכטב"מים שלהם ● מטח מאיראן לצפון: 10 טילים שוגרו, אחד התפוצץ בשטח פתוח ● "וול סטריט ג'ורנל": איראן העבירה מסרים על רצונה לסיים את המערכה ולשוב לשולחן המו"מ ● 53 חטופים - 619 ימים בשבי • עדכונים שוטפים

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: עודד קרני

המדד ירד במפתיע, אבל הכלכלנים סבורים: "המלחמה מרחיקה את הפחתת הריבית"

מדד המחירים לצרכן ירד ב־0.3% במאי והאינפלציה השנתית מתקרבת ליעד של בנק ישראל ● אולם, האחראי לכך הוא סעיף הטיסות התנודתי - שצפוי לזנק במדדים הבאים ● בשוק מעריכים שהנגיד ימתין עם הורדת הריבית הבאה בשל החשש מהתלקחות אינפלציונית ואי הוודאות הביטחונית