הבניין בפתח תקווה שנפגע פגיעה ישירה מטיל איראני / צילום: Reuters, Matan Golan / SOPA Images
בפגיעה הקטלנית של הטיל האיראני בבניין בפתח תקווה בליל שני, נפגעו ישירות שני ממ"דים. ארבעה ישראלים נהרגו מהטיל, למרות שמילאו אחר ההנחיות ושהו בתוך מרחב מוגן.
בעקבות זאת, רבים תהו האם לא כדאי לחזור למיגון הוותיק יותר, המקלט הציבורי, ודאי אם הוא במרחק קצר יחסית לדירה. לחילופין, גם החניון התת קרקעי, חדרי המדרגות ואפילו חדרים פנימיים בתוך הדירה מציעים לישראלים רבים חלופה שעשויה אולי להבטיח מיגון טוב יחסית, אם חלילה ייפגע טיל בבניין.
● בדיקת גלובס | מלחמה היסטורית, עורף חשוף: מעל 60% מהבתים במרכז ללא מיגון
● ההרוגים מהטיל בפ"ת: פיקוד העורף מודה - ממ"ד לא מגן מפגיעה ישירה
בכירים בפיקוד העורף הזדרזו להבהיר שהטרגדיה בפתח תקווה היא תוצאה של "אירוע קצה" - פגיעה ישירה וקטלנית בשני ממ"דים. לדבריהם, ממ"דים אינם מיועדים לעמוד בפני פגיעות ישירות, אלא בפני רסיסים ופגיעות הדף. על כן, למרבה הצער, חלק מההרוגים באסון הזה פעלו כשורה, אך נפלו קורבן לנסיבות פגיעת הטיל.
הם מדגישים כי בפיקוד העורף מתחקרים את האירועים ובודקים אותם. מוציאים את תוכניות המבנים ובודקים את סוג האמל''ח (אמצעי לחימה שפגע בבניין). לדבריהם, להוציא את המקרה האחרון בפתח תקווה, לא מעט הרוגים היו ניצלים עם התמודדות נכונה יותר מבחינת המיגון. ויחד עם זאת, גם כשאמל"ח קטן פוגע בממ"ד - הוא חודר אותו. הם מדגישים כי גם אם האירוע בפתח תקווה היה מתרחש במקלט ציבורי - התוצאה הייתה זהה. כדי לתת מענה לפגיעה ישירה בנוסח הטיל בפתח תקווה, צריך עובי קיר של 3 מטרים של בטון. זה לא קיים גם במקלטים ציבוריים.
איפה נהיה הכי מוגנים?
בפיקוד העורף עונים על כך בפשטות: בגדול - בחירה במקום הכי נגיש, הכי מהיר והכי נוח. אם כי, מעל אופציית החניון מתנוססת כוכבית גדולה: רק אם הוא מאושר כמקום מחסה ציבורי על ידי פיקוד העורף.
סא"ל ד"ר בני ברוש, לשעבר המהנדס הראשי של פיקוד העורף וחבר איגוד המהנדסים: "מקלט תת קרקעי יותר בטוח במובן זה שיש לו רק קיר חיצוני אחד, לעומת ממ"ד שיש לו לעתים שניים ושהוא גבוה יותר בבניין, אבל הדלתא של השיפור היא לא גדולה, ולירידה למקלט יש גם חסרונות רבים. הרבה אנשים נפגעים בדרך למקלט. אולי בני 15 עד 60 פחות נפגעים, אבל כשמדובר במשפחה עם תינוק על הידיים, ילדים וקשישים זה בעייתי. שנית, לצאת החוצה זה בעייתי, כי אנחנו לא תמיד יודעים להאריך נכון את המרחק.
"זה כמו בעולם הטיסות ותאונות הדרכים - עושים ניהול סיכונים ואנחנו בצד הגבוה של ההגנה, בפרט על אזרחים. אפשר לראות את זה בנתונים. ברור שכאשר רואים את הפגיעות מהלילה זה מלחיץ אבל יש רבבות אנשים מכל האזורים ומכל שכבות האוכלוסייה שנשארו ללא פגע תודות לכך שנכנסו לממ"ד. אני רוצה לחזק את הביטחון של התושבים בממ"ד: הוא מציל חיים. בליל יום שלישי ראינו אירוע מיוחד מאוד של פגיעה ישירה בממ"ד, וזה יכול לקרות, אבל צריך לזכור שהממ"דים לא נועדו למלחמות שהיו לנו עד עכשיו, לא לקסאמים ולרקטות ולנשקים הקטנים יחסית, אלא בדיוק לראשי הקרב הגדולים שאנחנו רואים עכשיו. אבל הם לא מתוכננים לפגיעות ישירות אלא לפגיעות קרובות".
ומה בנוגע לחניונים תת קרקעיים עמוקים?
"ברשויות המקומיות יש חניונים שהוכשרו מלכתחילה כמקומות מחסה, אבל אני לא מציע לאזרח לעשות דין לעצמו. יש חניונים שדווקא עלולים להגביר הדף ולכן, רק חניון מאושר יכול לשמש כמקום מיגון. ובכל מקרה, אני מבין את הלך הרוח הציבורי, כי ברור שחניון שנמצא בקומה מינוס 8 עולה במיגון שלו על ממ"ד, אבל אנחנו צריכים להתחשב לא רק בערך המיגוני, אלא גם ביכולת להגיע לשם בזמן הקצר ביותר, וביכולת להתמיד אחרי כמה לילות שבהם הוא צריך להתעורר ולרדת 3 פעמים למטה, ולא להתעצל אחרי זמן מה".
חדר מדרגות יכול להיות עדיף על ממ"ד? ומה בנוגע לחדר פנימי?
ממ"ד הוא הטוב ביותר, כי ממרבית צדדיו ישנו מיגון של רכיבי המבנה עצמו, שאר הדירה והקומה, והקיר החיצוני שלו הוא מבטון בעובי מוגבר. בחדרי מדרגות יש פעמים רבות חלונות, קירות חיצוניים וסכנה של כניסת גל הדף גדול מקומת המבואה. השפעות הפיצוץ יכולות להגיע אליו גם מהדירות הצמודות לחדר המדרגות כאשר מה שמפריד בינו ובין הפיצוץ הינה רק מחיצת בלוקים ומעֶבר לה סלון עם חלונות גדולים.
כאשר אין מרחב מוגן או מקלט זמינים לחדר המדרגות יתרונות רבים. פעמים רבות (אך לא תמיד) הוא פנימי במבנה. עדיף לשבת בו לא בקומה הראשונה ומשטח הביניים (הפודסט) התחתון ולא בקומות העליונות".
לחדר פנימי יתרונות רבים מבחינת מיגון וכן לא נדרש לצאת מהבית אליו ואף לישון בו מלכתחילה. צריך לוודא שלכל כיוון ישנם לפחות שני קירות ומחיצות כלפי חוץ ועם כמה שפחות חלונות. בתנאים כאלה הוא עדיף פעמים רבות על חדר המדרגות. יש לוודא שאין בו חפצים ורהיטים גבוהים, כבדים ושבירים".
איך הציבור מתנהג עד כה?
הבכירים בפיקוד העורף מתמקדים בחוסר הבנה של ההנחיות בימים הראשונים, שהיו עשויות להציל חלק מההרוגים שלא הגיעו למרחבים מוגנים. לדבריהם, זמינות מיגון בטווח זמן של עד דקה וחצי היתה המכשול העיקרי. התרעה ארוכה מוקדמת, כפי שקורית כעת, אמורה לדבריו לתת לאזרחים אפשרויות הכנה טובות יותר, כולל להגעה לתחנות הקו האדום או למקלטים במוסדות ציבור ובבתי ספר שמספקים פתרונות טובים.
הבכירים סבורים, שחלק מאי ההבנה היה נעוץ בחוסר היכרות של תושבי ישראל עם האמל"חים הכבדים, שעיקר הנזקים שלהם נגרמים מהדף, בעוד שעד כה הורגלנו בעיקר לרקטות קלות יחסית, שהנזקים שגרמו היו טמונים בפגיעה עצמה וברסיסים.
ומה לגבי ראשי נפץ כבדים יותר שעלולים להשלח אלינו? לדבריהם, ההנחיות לא ישונו, גם אם יישלחו לישראל טילים כבדים יותר. הממ"ד והמרחבים המוגנים האחרים אמורים לספק הגנה טובה גם במקרים כאלו.