שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת
שר האוצר סמוטריץ' דיבר במסיבת עיתונאים הערב (ב') על מצב הכלכלה הישראלית בזמן המערכה העצימה מול איראן "עם כלביא". הוא פתח בהדגשה של הפערים בין הכלכלה האיראנית, שבה הבורסה נסגרה עד הודעה חדשה, לבין הכלכלה הישראלית שבה הבורסה עולה יומיים ברצף.
● מירי רגב: הישראלים הראשונים יחזרו מחו"ל דרך המדינות האלה
לדבריו, "הכלכלה הישראלית ברוך השם חזקה. יש לנו חוסן, יש לנו יציבות, ויש לנו אחריות גם כלפי ההווה, וגם כלפי העתיד" בזכות ניהול פיסקאלי זהיר (זאת למרות גירעון גבוה מאוד מתחילת המלחמה) וגידול בהכנסות המדינה. הוא מצפה ל"הפחתת סיכונים אסטרטגיים משמעותיים, ולהתפתחויות חיוביות שיחזקו את מעמדה של ישראל במזרח התיכון כלכלית, ביטחונית ומדינית".
אחד הנושאים הבוערים כעת הוא הטיפול באזרחים שנפגעו מהטילים האיראניים. הוא מספר כי "מס רכוש מפעיל 100 צוותים, 82 מהם היו בשטח היום. הצוותים שלנו טיפלו עד כה ב-14,583 תביעות לנזק ישיר מתקיפות איראן, וליוו 2,775 תושבים שפונו - רובם שוכנו במלונות באמצעות הרשויות המקומיות. בנוסף, זוהו 24 מבנים המיועדים להריסה. במוקד השירות פועלים 150 מוקדנים שטיפלו ב-12,000 שיחות, עם זמן המתנה ממוצע של 10 דקות. כחלק מהמענה המיידי מעניקה המדינה 500 שקל לכל אדם שמתפנה ו-1,500 שקל לרשות המקומית בעבור כל תושב שפונה". השר הדגיש כי "תוכניות ביטוח סחר הוארכו כדי להבטיח רציפות ביבוא וביצוא. ניתנו הארכות במועדי הדיווח לרשויות המס, הועברו תקציבים מיידיים לרשויות המקומיות שנפגעו, למענה ראשוני בשטח.
הגירעון יגדל, אבל לא "יפרוץ מסגרות"
צד נוסף לחוסן של המשק הישראלי הוא האמון של המשקיעים בחוב של הממשלה הישראלית. סמוטריץ' מספר כי "פעילות המימון וההנפקות נמשכת כסדרה, והמשקיעים ממשיכים להצביע ברגליים ולהביע אמון בכלכלה שלנו. רק היום, בהנפקת אגרות החוב השבועית של החשב הכללי, גויסו 2.75 מיליארד שקל מול ביקושים של כמעט 13 מיליארד שקל. יחס כיסוי של כמעט פי חמישה. ובאותו מחיר של שבוע שעבר ערב התקיפה. סדרה שקלית ל-3 שנים גייסנו אפילו ב-0.2 נקודות אחוז נמוך יותר".
בתגובה לאחת השאלות בסוף מסיבת העיתונאים, סמוטריץ' הדגיש שהגירעון יגדל, אבל לא "יפרוץ מסגרות. זה יהיה בעולמות שאנחנו מכירים".
לגבי הפיצוי לעסקים, סמוטריץ' אומר שהוא צריך להיות "מדויק וממוקד". והמענה צריך להיות "באחריות, בשיקול דעת, ובדיוק הנדרש. מנגנוני הסיוע קיימים, הניסיון נצבר, והכלים התקציביים עומדים לרשותנו ונעשה בהם שימוש רק היכן שבאמת נדרש". הוא מזכיר לאזרחים את האפשרות "להרחיב את ביטוח הרכוש מפני נזקי מלחמה, דרך הליך פשוט ונגיש באתר הרשות. אני קורא לציבור לבדוק את האפשרות. זו פעולה קצרה שיכולה להעניק שקט וביטחון ברגע האמת".
"עובדים כדי לאפשר חזרה הדרגתית של המשק לפעילות"
שוק העבודה שותק על ידי הוראות פיקוד העורף, וסמוטריץ' מנסה ללחוץ על פיקוד העורף לאפשר שחרור שלו: "אנחנו עובדים מול פיקוד העורף ובמסגרת צוות בין-משרדי כדי לאפשר חזרה הדרגתית של המשק לפעילות כבר בימים הקרובים". ולגבי המגזר הציבורי, הוא ציין: "אנחנו עושים הכל כדי להבטיח המשך תפקוד. אפשרנו עבודה מהבית, ואנחנו מנסים לתת שירות מיטבי לאזרחים".
בתגובה לשאלות על המערכה באיראן, והדיווחים שאיראן מוכנה לפשרות בנושא העשרת הגרעין כדי לעצור את המתקפה הישראלית ולמנוע הצטרפות של ארה"ב אליה, סמוטריץ' אומר ש"איראן מפסידה. איראן במצוקה. המצוקה הזאת תלך ותעמיק כי הפעילות שלנו של צה"ל תלך ותעמיק". הוא מדגיש שבכל הנוגע לאורך המערכה "אנחנו לפני אמצע הדרך. הכנו בנק מטרות גדול, ולא נעצור לפני שנממש אותו. גם בגריעה הפונקציונלית של מטרות הגרעין והטילים. איראן עומדת על 100 טילים בחודש, ורצתה לעלות ל-300 טילים בחודש. טראמפ לא אומר לנו לעצור. אני מאוד אופטימי לסיים את המלחמה הזאת עם השגת כל המטרות". הוא גם מעיר ש"איראן מתחננת בפני איראן שחיזבאללה יצטרפו, אבל הם מתים מפחד. הלוואי שחיזבאללה יצטרפו, יש לנו יכולות שנרצה לממש עליהם".
ומה יקרה לתקציב הביטחון? בתגובה לשאלת גלובס על גודל התקציב של צה"ל ביום שאחרי, במיוחד אם יכולותיה של איראן ייחלשו משמעותית, אומר שר האוצר ש"צריך לקרוא את דו"ח ועדת נגל מחדש. יש הבדל כמה חזקה איראן ומה השתנה. המלחמה טורפת את הקלפים".
עם זאת, לדבריו, "קונספציית הצבא הקטן והחכם לא מחזיקה. למרות כל ההישגים, עדיין לא הופכים לשווייץ או לנורבגיה. יהיו הרבה איומים. נצטרך צבא גדול וחזק וקטלני, ולהיערך לאיומים של מחר, מצד אחד, צריך להגדיל את תקציב הביטחון ביחס ללפני המלחמה. אבל גם לא צריך התבדרות חסר אחריות. זה לא טוב לכלכלה ולא טוב לביטחון". לדבריו, "זה מייצר חוסר יעילות, כי הצבא צריך לעבוד בחסר כדי להיות יעיל. צריך לוודא שהתועלת של השקל השולי בביטחון שווה את הוויתור על האלטרנטיבות בהורדת מסים וצמצום גירעון. מקווה שב-2025 נסיים את המלחמה, ואז נוכל לשחרר את השוק ולצמצם הוצאה ציבורית. צריך לתת למשק לממש את הפוטנציאל. אחרי מבצעים צבאיים יש תיקון, ואני צופה אותו ב-2025 ועוד יותר ב-2026".