מתחם בזן במפרץ חיפה / צילום: שגיא מורן
בלילה שבין יום ראשון ליום שני, כחלק ממטח טילים איראני שפגע בחיפה, פגע טיל בתחנת הכוח הסמוכה למתקן בזן . הפגיעה הציתה שריפה שהרגה שלושה מעובדי החברה, שהתחבאו בחדר פנימי ממוגן, והובילה להשבתה של בתי הזיקוק, כך דיווחה החברה בהודעה לבורסה. כעת, מפעל הזיקוק הגדול בישראל לא יוכל לספק דלקים למשק, דווקא כששתי אסדות גז הושבתו וחלק מתחנות הכוח בישראל עברו לייצר חשמל בסולר.
● המשק נכנס להדממה ומודל החל"ת שוב עומד על הפרק
● שר האוצר: המדינה תעניק 500 שקל לכל אדם שמפונה מביתו
על רקע הדברים, משרד האנרגיה מסר כי "משק האנרגיה ערוך לתת את כל המענה עבור צריכת הדלקים במשק". גלובס עושה סדר, מה צפוי כעת במשק האנרגיה המקומי.
מה גרם להשבתה?
הטיל פגע בתחנת הכוח של המתקן. בהודעה הקצרה לבורסה של בזן בתי זיקוק, נכתב ש"החברה פועלת, בשיתוף עם חברת החשמל אשר התגייסה באופן מיידי, לבצע בהקדם את הפעילויות הנדרשות לאספקת חשמל סדירה למתחם".
עוד לפני ההודעה הרשמית לבורסה, ביקרו במתקן שר האנרגיה אלי כהן ומנכ"ל חברת החשמל מאיר שפיגלר. שר האנרגיה אמר ש"יש לנו משק אנרגיה חזק שיידע לתת את כל המענה לאזרחי ישראל, גם בדלקים וגם בחשמל", ובכך כנראה רמז להפסקה המלאה של זיקוק הנפט לדלקים בבזן. בערב משרד האנרגיה כבר הצהיר רשמית ש"משק האנרגיה ערוך לתת את כל המענה עבור צריכת הדלקים במשק".
למה בזן חשובה, ומה השלכות ההשבתה?
בזן היא אחד משני בתי זיקוק המפיקים דלקים כמו בנזין, סולר לתחבורה וגפ"ם (גז בישול) מנפט. כל צריכת הנפט מקורה ביבוא, שמגיע בעיקר מאזרבייג'ן. בזן הוא בית הזיקוק הגדול יותר, כאשר מקבילו הקטן נמצא באשדוד.
דלק הוא חיוני לתעשיה, לרכבים ובזמן חירום - גם לייצור חשמל. זה בדיוק המצב בו אנחנו נמצאים כרגע, שבו אסדת "לוויתן" ואסדת "כריש" הושבתו, מה שמביא חלק מתחנות הכוח לשרוף סולר כדי להמשיך ולייצר חשמל כרגיל. זו גם בדיוק הסיבה שכל תחנות הכוח בארץ נדרשות להיות דו-דלקיות. דווקא כעת, הצורך בסולר הוא גדול מתמיד.
האם צפוי מחסור בדלקים במשק?
על פי משרד האנרגיה, לא צפוי מחסור בדלקים במשק. בשל חששות ביטחוניים, המשרד מסרב לפרט איך יסופקו הדלקים. יש בידי ישראל מאגר דלק ארוך-טווח לחירום שנועד בדיוק למקרים כאלה, ובית הזיקוק באשדוד עדיין קיים ופועל. במקרה הצורך, ישראל יכולה גם לייבא דלקים מבחוץ. כך שלא צפוי כרגע מחסור בדלקים עד שבזן תחזור לפעול.
מה ההשלכות על הפינוי המתוכנן של בזן ממפרץ חיפה?
בשל הסכנה הסביבתית והביטחונית שבזן יוצרת בלב המטרופולין השלישי בגודלו במדינה, כבר ב-2022 הוחלט על פינויו המתקנים של בזן ממפרץ חיפה בתהליך שאמור להסתיים עד 2029. בינתיים כבר נרשמה דחיה ראשונה ל-2030, אך יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה אבי שמחון, המלווה את הפרויקט, מתעקש שהוא יסתיים בזמן.
הפינוי דורש היערכות מחדש של משק הדלקים כולו, שיעבור להיות מבוסס על יבוא מוצרי דלק מוגמרים במקום נפט גולמי, מה שדורש בנייה של תשתיות חדשות. אך סך הכל, הפרויקט יפנה שטח משמעותי מאזור מרכזי בחיפה שישמש למגורים ומסחר.
מנכ"ל משרד האנרגיה יוסי דיין טען בחודש פברואר שהמלחמה מראה שהזיקוק של נפט דווקא בישראל מביא ליתרונות מסוימים ולעצמאות בהפקת הדלקים מהנפט המיובא, אך שמחון אמר במרץ לגלובס שברמה הבטחונית "בזן זה מתקן גדול ופגיע, ולכן דווקא בגלל האיומים עדיף להחליף אותו בתשתיות מפוזרות ומוגנות של אחסון". בהינתן שהפגיעה חיזקה את העמדה של שמחון, זה עשוי להסיר מכשולים לפינויו בשנים הבאות.
דוח של חברת הייעוץ TASC עבור מינהל הדלק והגז במשרד האנרגיה, שיצא ממש ערב הפגיעה, ממליץ שצרכני הדלק בישראל יתאגדו כדי לרכוש אותו במחיר זול יותר מסוחרי הדלק. הם גם חוזים שהפינוי יביא לעלייה נמוכה יחסית במחירי הדלק, של כ-5 אגורות לליטר.