היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת
המשנה לנשיא בית המשפט העליון, השופט נעם סולברג, דחה אתמול (ב') ב-10 ימים, ל-26 ביוני, את המועד להגשת תגובת הממשלה לעתירות שהוגשו לבג"ץ נגד הליך הדחתה של היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה. הממשלה והיועמ"שית אמורות היו להגיש ביום ראשון האחרון את תגובותיהן לבקשה להוציא צו ביניים נגד ההליך, אך הדבר לא קרה בגלל המתקפה באיראן.
● נתניהו לבג"ץ: לקדם את מינוי דוד זיני לראש השב"כ
● התקנות הוארכו: מתכונת החירום בבתי המשפט תימשך עד 22 ביוני
מוקדם יותר השבוע הודיע יו"ר ועדת השרים להדחת היועמ"שית, השר עמיחי שיקלי, על ביטול השימוע לפני פיטורים שאליו זומנה בהרב-מיארה, ואשר אמור היה להתקיים היום (ג'). הביטול נבע אף הוא מאירועי המלחמה, וטרם נקבע מחדש. השופט סולברג קבע בהחלטתו כי אם השימוע ייקבע מחדש, בג"ץ ייתן הוראות עדכניות לגבי מועד התגובות.
מנהל מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, עו"ד ענר הלמן, עדכן את בג"ץ כי ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר המשפטים יריב לוין הודיעו כי אינם מתכוונים להגיש את תגובתם לעתירות באמצעות היועמ"שית. עם זאת, מהודעת הפרקליטות עולה כי הממשלה טרם הגישה בקשה לייצוג נפרד באמצעות עורך דין פרטי.
העתירות לבג"ץ הוגשו בעקבות החלטת הממשלה לאמץ את הצעתו של לוין לקדם את הדחת היועמ"שית. לצורך ההדחה, קבעה הממשלה, לא תידרש עוד החלטה מטעם הוועדה המייעצת לאיתור היועץ המשפטי, בראשותו של נשיא בית המשפט העליון בדימוס אשר גרוניס, אלא תוקם ועדת שרים ייעודית שתמליץ על כך לממשלה. זו תוכל להחליט על ההדחה ברוב של 75% מהשרים.
לראשות הוועדה מונה כאמור השר שיקלי (ליכוד), וכחברים בה מונו השרים בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית), איתמר בן גביר (עוצמה יהודית), גילה גמליאל (ליכוד) ומיכאל מלכיאלי (ש"ס).
יצוין כי המנגנון שיצרה הממשלה הוא פורמלי, שכן רובם המכריע של חברי ועדת השרים ושל הממשלה כולה הביעו זה מכבר את דעתם בעד הדחת היועמ"שית. משכך, ולנוכח התנגדות הייעוץ המשפטי להליך, ספק אם בהרב-מיארה הייתה מתייצבת לשימוע - ואם בכוונתה להתייצב אליו כאשר ייקבע מחדש.
המשנה ליועמ"ש: "החלטה בלתי חוקית"
ואומנם, בחוות-דעת שהגיש המשנה ליועמ"שית למשפט ציבורי-מינהלי, עו"ד ד"ר גיל לימון, נקבע כי "מדובר בהחלטה בלתי חוקית על פניה. דומה כי תכליתה היא ניסיון להחליש ולהרתיע שומרי סף וליצור עימות נוסף עם מוסדות המשפט, לרבות עם פסיקת בג"ץ".
עוד כתב לימון כי "תחת מעטה של תיקון פרוצדורה, מוצע שינוי טקטוני בתפקיד ובמעמד היועץ המשפטי לממשלה - תפקיד אשר עוצב מאז קום המדינה כתפקיד ממלכתי, עצמאי וא-פוליטי, שפועל להגשים את מדיניות הממשלה, תוך שהוא מחויב לשמור על שלטון החוק ואינטרס הציבור.
"תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, אותו מבקשת ההצעה ליצור, הוא מי שחב את אמונו באופן בלעדי לממשלה, שיכולה לפטרו בכל עת, ללא כל ערובה אפקטיבית למניעת פיטורים שרירותיים. ההצעה, אם תתקבל, תכשיר את הדרך להפיכת היועץ המשפטי לכזה המחויב לצרכים הפוליטיים הנקודתיים של הממשלה, גם אם אינם עולים בקנה אחד עם הדין, ולא לשלטון החוק".
לימון אף ציין כי המהלך שמקדמת הממשלה הוא "ביטוי קיצוני לשורת מהלכים המקודמים בעת האחרונה, שתכליתם היא הסרת מגבלות ובקרות מהכוח השלטוני המסור בידי הממשלה, תוך פוליטיזציה של השירות הציבורי ופגיעה בממלכתיות של שומרי הסף".
העתירות לבג"ץ הוגשו על-ידי קבוצה של יוצאי מערכת הביטחון, בכירים בהייטק ואנשי אקדמיה, המיוצגים בידי עו"ד דפנה הולץ-לכנר; ועל-ידי התנועה לאיכות השלטון, המיוצגת בידי עורכי הדין אליעד שרגא, תומר נאור ורותם בבלי-דביר.