שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת
המערכה הנוכחית מול איראן מציבה את המשק הישראלי בפני מציאות חדשה. בניגוד למלחמה שנוהלה מאז 7 באוקטובר מול חמאס וחיזבאללה, הפעם הגבלות פיקוד העורף חלות על כל הארץ, ללא אבחנה גיאוגרפית ברורה. התוצאה: שיתוק כמעט מוחלט של הפעילות הכלכלית במרכזי הערים הגדולות, כאשר הערכות ראשוניות מדברות על בין מיליון לשני מיליון עובדים שאינם מגיעים למקומות עבודתם.
● סוכנויות הדירוג מגיבות למבצע באיראן: S&P מזהירה מפגיעה בכלכלה, פיץ' אופטימית יותר
● שר האוצר: המדינה תעניק 500 שקל לכל אדם שמפונה מביתו
שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שקיים מסיבת עיתונאים ביום ב', בחר שלא להכריז על מתווה פיצויים מיידי. "אני חושב שעוד לא נכון בנקודת הזמן הזאת לקבל את ההחלטות", אמר. הוא הסביר כי כל המתווים האפשריים כבר מונחים על המדף כתוצאה מהתלאות שעבר המשק בשנים האחרונות בקורונה ובמלחמה: "יש לנו סטים מוכנים של תקנות וחקיקה של כל המודלים וכל ההקלות הרגולטוריות. עכשיו רק צריך לדייק איזה מסלול בדיוק לעשות, האם זה יהיה לפי הוצאות מזכות, או לפי אזורים, מחזורים - והאם לקבוע מתווה חל"ת או לא".
המורכבות של משרד האוצר בהכרזה על מתווה פיצויים מיידי נובעת מכמה גורמים מרכזיים. ראשית, היקף ההגבלות הרוחביות שהטיל פיקוד העורף על כל הארץ. אם יוחלט על פיצוי מלא לכל העסקים בארץ, העלות עשויה להגיע לבין מיליארד וחצי לשני מיליארד שקל ליום לפי אומדנים במשק - סכום העולה אף על ההערכות לעלות הצבאית היומית של המערכה.
המאמצים במשרד האוצר מתמקדים בין השאר במגעים אינטנסיביים מול מערכת הביטחון, במטרה לצמצם את היקף ההגבלות ולמצוא דרכים בטוחות לפתיחת עסקים. בכך מסתמנת הצטלבות אינטרסים בין האוצר לבין נציגי המגזר העסקי, שגם הם מעוניינים כמובן בחזרה מהירה לפעילות מלאה.
הדדליין של המגזר העסקי
דובי אמיתי, יו"ר נשיאות המגזר העסקי, הביע הבנה לצורך של האוצר בזמן לבחינת המצב בטרם הכרעה על מתווה סיוע. בשיחה שקיים עם בכירי המשרד, הוא ציין כי הוא מוכן "לנשום עמוק" למשך שבוע כדי לראות לאן מתגלגלת המערכה - אבל לא מעבר לכך. לדברי אמיתי, השאיפה היא להגיע להבנות משותפות בין המדינה, המעסיקים וההסתדרות על מתווה עד יום שישי הקרוב, אם יתברר שישראל צפויה למערכה ממושכת מול איראן.
באוצר מייחלים עדיין לתרחיש אופטימי שבו המערכה תסתיים בתוך ימים ספורים, מה שייתר את הצורך במתווה פיצויים. גם אם המערכה תימשך מעט יותר, באוצר יעדיפו להכריז על פיצויים רטרואקטיביים לאחר שההגבלות יוסרו. כך יוכלו לתחום את העלות הכוללת וכן למנוע את מה שנתפס שם כניצול לרעה של כל מתווה שלא יוכרז.
הרציונל: חשש שהכרזה מוקדמת על מתווה נדיב תעודד מעסיקים לשלוח עובדים לחופשה ללא תשלום על חשבון המדינה, במקום למצוא פתרונות יצירתיים להמשך העסקה, בניגוד לאינטרס של שמירה על פעילות עסקית במשק. על פי הערכות, כל פיצוי שיוחלט עליו יהיה רטרואקטיבי החל מיום ראשון האחרון - יום העסקים הראשון מאז תחילת מבצע "עם כלביא" בסוף השבוע שעבר.
חשש מ"הדרך לעבודה"
המשק הישראלי ומשרד האוצר צברו ניסיון רב בגיבוש מתווי סיוע בשנים האחרונות - החל ממשבר הקורונה ועד למלחמת חרבות ברזל. בתקופת הקורונה הופעלו מנגנונים כמו מענקי השתתפות בהוצאות קבועות לעסקים, והקלות בתנאי הזכאות לדמי אבטלה שאיפשר לעובדים רבים לצאת לחל"ת במימון המדינה ליותר משנה.
במלחמה מול חמאס וחיזבאללה נקבעו מסלולי פיצוי שונים: לכלל העסקים בארץ (מענק המשכיות עסקית), ומתווה פיצויים מוגבר (המסלול האדום) לעסקים ביישובים הסמוכים לרצועת עזה או לגבול בצפון. אולם המקרה הנוכחי שונה ולא מאפשר לאוצר להגדיר אזורי סיכון ברורים ולהתאים את הפיצויים בהתאם.
בינתיים, הוקמו צוותי עבודה משותפים בין נציגי המגזר העסקי, ההסתדרות ומשרד האוצר, במטרה לגבש מתווה הולם. אחד השיקולים המרכזיים בגיבוש ההנחיות לחזרה לעבודה נובע מלקחי המלחמה באוקראינה. על פי מידע שהוצג בדיונים, חלק ניכר מהנפגעים האזרחיים באוקראינה נפגעו בדרך לעבודה או ממנה, כאשר האוכלוסייה לא תמיד הייתה ממושמעת להנחיות.
"זה החשש הכי כבד שלי", אמר גורם בכיר המעורה בדיונים. "זה בסדר שהקניונים יהיו מלאים - יש שם מרחבים מוגנים מצוינים. הבעיה היא בדרך".
כפתרון אפשרי, נשקלות חלופות כמו ארגון הסעות מרוכזות, עבודה במשמרות מצומצמות של 20%-30% מהעובדים שיתחלפו ביניהם, והגדלת היקף העבודה מהבית. אלא שגם כאן צצות בעיות: משרד התחבורה הקטין את השירות הציבורי ב־15%, מה שמקשה על ארגון הסעות יעילות.
בעיה נוספת שעלתה בדיונים נוגעת לפערים בחוק מס רכוש. עסקים שנפגעו פיזית מנפילות אמנם זכאים לפיצוי על הנזק הישיר, אך אינם מכוסים בגין אובדן הכנסות בתקופת השיקום. למשל, מסעדה או חנות שנפגעה תקבל פיצוי על הנזק הפיזי, אבל לא בתקופת השיפוץ שבה אין לה הכנסות.
בינתיים, כל יום שעובר ללא הכרזה ברורה מגדיל את אי הוודאות במשק. ארגוני מעסיקים מדווחים על בלבול רב, כאשר חלק מהמעסיקים כבר החלו לשלוח עובדים לחופשה ללא תשלום, בעוד אחרים ממשיכים לשלם שכר מלא מתוך ציפייה לפיצוי רטרואקטיבי.
צעדים ראשונים להקלה על העסקים כבר ננקטים: דחיית תשלומי המע"מ ל־26 לחודש, ומאמצים לדחות גם את תשלומי הביטוח הלאומי. בשבוע הבא צפוי להתקיים דיון בוועדת הכספים של הכנסת בנוסע הסיוע הממשלתי למשק, אם כי נראה שמדובר ביוזמה של יו"ר הוועדה משה גפני ולא של משרד האוצר.
ההערכה הרווחת היא שעיצוב המתווה הסופי יהיה תלוי באורך המערכה ובהיקף ההגבלות. תרחיש שמטריד כרגע את האוצר הוא שבועיים-שלושה של סגירה רוחבית במשק, שיחייב מתווה סיוע נרחב ויקר. ההערכה היא שאם האירוע יסתיים בתוך ימים אחדים, לפחות חלקית, עם הגבלות מצומצמות על עסקים - כנראה שלא יהיה מתווה פיצויים משמעותי.